זאב מגן ו”מלחמת הלשון השנייה”

פרופ’ זאב מגן, ראש החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת בר־אילן, החליט להקדיש את זמנו לעורר התלהבות בנושא השפה העברית בקרב בני נוער בארץ. הוא נותן הרצאות אורח (ללא תמורה) בבתי ספר תיכוניים, במכינות, במדרשות ועוד לאורכה ולרוחבה של המדינה, או כדבריו – מדן ועד אילת. בהרצאותיו הוא מעודד את שומעיו בכל מיני דרכים מלהיבות ומשעשעות להעדיף את העברית על פני הלועזית ההולכת ומשתלטת על המרחב הציבורי הישראלי.

לדבריו, במלחמת הלשון בראשית המאה העשרים “הובסה הספקנות והתבוסתנות והוכרע כי העברית תהיה שפת תקומתנו בארצנו: שפת הדיבור והכתיבה, הלימוד והבנייה, החיים והאהבה, האיחוד והמאבק.  נס שלא ידעה האנושות כמותו – החייאת לשון ששהתה בתרדמת אלפיים שנה והפיכתה לכלי תקשורת יעיל, חזק ויפהפה – נעשה כאן באומץ ובנועזות על ידי סבינו וסבותינו”.

דורות ספורים אחרי ‘מלחמת הלשון’ המקורית שבה ניצחה העברית, רבים מעדיפים להשתמש בלועזית. דור שלם של ישראלים גדל היום מוקף מכל צד סדרות זרות, מוזיקה לועזית, שלטי חוצות ושלטי חנויות כמעט על טוהר האנגלית, וגיבורי תרבות שרובם אמריקאים, או ישראלים שמתנהגים כמו אמריקאים, או ישראלים שהופכים להיות אמריקאים.

פרופ’ מגן יוצא אפוא בקריאה: “לפני מאה שנה, בזמן ‘מלחמת הלשון’ המקורית, זלזלו באפשרות שנצליח לבכר את העברית על ‘שפת המדע’ (הגרמנית), ובכל זאת ניצחנו. גם היום ננצח: אפשר וחובה להפוך את המגמה על פיה. הגיע הזמן לצאת למלחמת הלשון השנייה, בחיל ועוז!”