אל תקראו לנו שַׁמָּשִׁים

מכתב של נציגי הסתדרות העובדים לחבר ועד הלשון (1935)

בי”ח בסיוון תרצ”ה, 19 ביוני 1935, נשלחה אל חבר ועד הלשון הסופר יהושע חנא רבניצקי בקשה מעניינת: מציאת כינוי חדש לעובד תחזוקה שכונה באותם ימים שַׁמָּשׁ.

כך כתבו נציגי הסתדרות העובדים החתומים על המכתב:

מרכז העובדים בשרות בתיה”ס בא לידי הסכם עם מחלקת החנוך של עירית תל־אביב לשנות את כנוי העובד “שמש” לשם אחר אשר יבטא את תפקידנו בקצור נמרץ, בצורה יותר מתאימה ושאין בו שארית גלותי המשפיל את כבוד העובד.

 

י”ח רבניצקי, שהיה חבר “הועדה לשפור הלשון שע”י ועד הלשון העברית”, הביא את המכתב לפני הוועדה. הוועדה דנה בפנייה והחליטה – כפי שמדווח לפונים שמואל ייבין מן המזכירות המדעית של ועד הלשון בתל אביב – “להציע לפניכם את הכינוי סַדָּר, וברבים סַדָּרִים“. הכותב מסיים בבקשה: “נא להודיענו אם יתקבל כנוי זה על ידכם”.

 

כידוע, המילה סַדָּר לא נקלטה במשמעות זו; ואולם היו לה חיים משלה: סַדָּר הוא מי שמסדר את אותיות העופרת באימהות הדפוס (טכניקת דפוס שכבר אינה משמשת), ומעניין שהמונח סַדָּר פורסם במילון למונחי הדפוס של ועד הלשון משנת תרצ”ג (1933).

המילה שַׁמָּשׁ מקורה בלשון המשנה. כפי שראינו, לבעלי התפקיד ‘שמש’ בבתי הספר המילה נשמעה גלותית, כנראה מפני שהיא שימשה הרבה בקהילות היהודיות בגולה, כגון ‘שמש בית הכנסת’ או ‘שמש בית המדרש’. המילה שַׁמָּשׁ המשיכה לשמש עוד שנים רבות לאחר מכתב זה, ובהמשך החליפה אותה המילה המחודשת שָׁרָת. מילה זו מוזכרת לראשונה במילון למונחי ימאות של ועד הלשון משנת תשי”ב (1952), ובהמשך בכרך המילואים של “מלון חדש” מאת אברהם אבן־שושן משנת תש”ך (1960). במילון למונחי חינוך של האקדמיה ללשון העברית משנת תשכ”ה (1965) היא נקבעה כמונח רשמי. עם הזמן גם המילה שָׁרָת נתפסה כמילה שאינה ראויה, ועל כן הוחלפה בצירוף הרווח היום ‘אב בית’.


מי היה י”ח רבניצקי?

יהושע חנא רבניצקי (תרי”ט–תש”ד; 1859–1944), יליד אודסה, היה פעיל ציוני, סופר עברי ועורך. הוא ערך את כתב העת הספרותי “פרדס” (1892–1897), שבו פרסם את שירו הראשון של ביאליק “אל הציפור”, השתתף בכתיבה ב”השלח” וערך שבועון יידי. ב־1901 יסד עם ביאליק וש’ בן־ציון את הוצאת הספרים “מוריה” שפעלה 18 שנה. בשנת 1921 עלה לארץ והתיישב בתל אביב. הוא הקים את הוצאת הספרים “דביר” עם ביאליק ושלמה לוין. לאורך כל השנים היה שותפו של ביאליק בכינוס הספרות העברית וספרי לימוד ומקראות.
רבניצקי היה חבר ועד הלשון וחבר הוועדה לשיפור הלשון. להרחבה