אומיקרון ואומגה

שתי האותיות היווניות אומיקרון (Ο) ואומגה (Ω) נהגות כיום כחולם עברי (וֹ), וההבדל העיקרי בהגייתן היה במקורן באורך התנועה, כעולה משמן: אוֹ־מיקרון הייתה ‘אוֹ קצרה’ שהרי μικρόν (כלומר micron) ביוונית הוא ‘קטן’, ‘קצר’; ואילו אוֹ־מגה הייתה ‘אוֹ ארוכה’ שהרי μέγα (כלומר mega) ביוונית פירושה ‘גדול’, ‘ארוך’. ואכן לעומת הנהוג בימינו שמות האותיות האלה לא נכתבו ביוונית הקלסית כמילה אחת (אלא ὂ μικρόν, ὦ μέγα).

האות אומגה מוכרת לנו בעברית גם משם מתקן הגלישה שצורתו צורת האות הרישית Ω.

מעניין לציין שמאחר שמקורו של האל”ף־בי”ת היווני בכתב הפֵניקי, העומד גם בבסיס הכתב העברי מימי הבית הראשון (כתב דעץ), יש בכתב היווני דמיון לא רק לסדר האל”ף־בי”ת שלנו, אלא גם לצורתן של אותיות הכתב העברי הקדום. כידוע ביוונית אין הגיים גרוניים, כמו חי”ת או עי”ן, והיוונים הקדמונים השׂכילו להשתמש באותיות הגרוניות לציון תנועותיהם. וכך האות אומיקרון מקבילה לאות עי”ן בכתב הפֵניקי והעברי: היא מצויה בין האות Ξ (קְסי) לאות Π (פי), מקבילותיהן של סמ”ך ופ”א. גם צורתה העגלגלה היא כצורת האות עי”ן בכתב הפניקי ובכתב העברי הקדום, כלומר עין (איבר הראייה).