קבינט או ועדת שרים
קבינט חברתי כלכלי, קבינט הקורונה, קבינט מדיני ביטחוני… ממתי מדינת ישראל מנוהלת על ידי קבינטים?
בחוק יסוד הממשלה כתוב: “הממשלה רשאית למנות ועדות שרים קבועות, זמניות או לעניינים מסוימים; מונתה ועדה – רשאית הממשלה לפעול באמצעותה” (סעיף 31ה). אבל ממשלות ישראל ממנות “קבינטים” שאין זכר להם בחוק!
ומה זה בכלל “קבינט”? המילה קַבִּינֵט באה אלינו מן הצרפתית דרך האנגלית. משמעותה בצרפתית – ‘קבין קטן’, כלומר ‘חדרון’. בלשונות אירופה ‘קבינט’ הוא גם הריהוט לחדר קטן.
הקבינט והריהוט שלו שימשו אצילים לשמירת תכשיטים ודברי ערך, ולכן הוא היה החדר הפרטי ביותר של בעליו. במאה השש עשרה היה קבינט גם למלך בריטניה, ושם הוא כינס חוג מצומצם של אנשי שלומו והתייעץ איתם בענייני המדינה. כך קיבלה המילה משמעות של ‘יועצי המלך’. אחר כך נעשו היועצים לשרים בממשלה. ובתוך הממשלה היה חוג של שרים בכירים “רואי פני המלך” בקבינט שלו.
כך קיבלה המילה קבינט את המשמעות של ועדת שרים לעניינים חשובים. במילון למונחי דיפלומטיה של האקדמיה ללשון העברית משנת תשנ”ט (1999) הוכנס גם המונח ‘קבינט’ במשמעות ‘צוות של שרים בכירים’.
אבל ברוחו של בן־יהודה מוטב שממשלת ישראל תמנה ועדות שרים עבריות ולא קבינטים לועזיים.
