לזכרו של פרופ’ יהושע בלאו, נשיאהּ השלישי של האקדמיה
דברי פרדה שנשא נשיא האקדמיה פרופ’ משה בר־אשר
במלאת שלושים למותו של פרופ’ יהושע בלאו
מליאת האקדמיה שחסרה את נוכחותו הקבועה של מורנו פרופ’ יהושע בלאו נתכנסה היום כדי לכבד את זכרו ולשמוע דברי פרֵדה ממנו מפי שלושה מלומדים שהיו מקורבים אליו.
לפני 61 שנה נבחר יהושע בלאו לאקדמיה ללשון העברית, ועד מהרה הפך לאחד מעמודי התווך שלה. די שאציין בשעה זו שלושה תפקידים שבהם נשא בעול במוסד ומילא אותם במסירות וכדרכו בתבונה רבה.
א. הוא היה שנים הרבה יו”ר ועדת הדקדוק. בוועדה הזאת השקיע את ידענותו ואת סמכותו. ופעמים שגילה תעצומות נפש ועמד על כך שמה שאינו תואם את העברית לא יתקבל.
ב. תשע־עשרה שנה ערך את “לשוננו” בקפידה ובלא לאות ותרם לכותבים בו מעינו החדה ומנדיבותו כלפי הצעירים שבהם. אף פרסם בכתב העת מתורתו במאמריו ובסקירות על ספרים שהרבה לכתוב.
ג. ועל הכול שימש נשיא האקדמיה במשך 12 שנה. אף שעיקר מפעלותיו היו בענייני קביעת התקן ובגיבושו, היה נאמן קיצוני למה שאני מכנה “מורשת בן־חיים”, שהאקדמיה היא בראש ובראשונה מוסד מחקר.
גם כשלא מילא עוד שום תפקיד, נוכחותו באקדמיה הייתה מרשימה לפי שנשאר פעיל מאוד. כאשר חדל לבוא לפני שנים מועטות אמר לי בהומור האופייני לו בערך כדבר הזה: “למה אשמח שנפלתי ושברתי את עצם הירך או את האגן בדרכי לאקדמיה, חבל שאחרים יצטערו על כאביי”.
הכול יודעין שפרופ’ בלאו שקד על מחקריו עד ימיו האחרונים, ובכל שיחה עימו שיתף את כולנו בתורתו בכל התחומים הרבים שהוא הרים להם תרומות גדולות.
האקדמיה גאה על שסייעה בידו בפרסומו של מילונו האדיר לערבית היהודית ובפרסום מהדורה מורחבת של תורת ההגה והצורות של לשון המקרא. שמחתי שנענה להצעתי לקבץ את מאמריו בעברית ובערבית־יהודית בסדרה “אסופות” של מוסד ביאליק. בהרבה מהם משוקעים חידושיו מוסף על רובי חידושיו בספריו הרבים. לא הופתעתי שהחליט למפתח את האסופות בעצמו. היה בפיו נימוק חשוב: “כך אני שב להגיה את כלל המחקרים שלי בעצמי”.
מי מאיתנו לא זכה לשיחות חולין איתו, שהיו רבות עניין, ובהם נתגלה יהושע בלאו כיהודי גאה ביהדותו. היו לי איתו שיחות רבות כאלה, ולא אזכיר אלא שתיים מהנה. כאשר בירכתי אותו על קבלת מדליית מרק לידזברסקי מן החברה המזרחנית בגרמניה סח לי: “עמדתי על כך שהטקס יתקיים בארץ, כי לא תדרוך כף רגלי על אדמת גרמניה הטמאה”. וכשהגיש לי את הספרון שבו העלה את זיכרונותיו אמר לי בנחץ: “בעיניי ההליכה ברוח ישראל סבא היא הנוסחה לקיום העם היהודי”. אמרתי לו: “הנוסחה אמרת?” ענה לי מנה ובה: “מה יגיד לך אדם שעוסק כל ימיו בנוסחאות, זו החשובה בנוסחאות”.
רבי יהושע בן פינחס, אלוהי הנשמות שהאריך ימיך בטוב ישים כבוד מנוחתך.
* הדברים נאמרו בישיבת המליאה שסח ביום ז’ בכסלו תשפ”א (23 בנובמבר 2021). דברים נוספים שנאמרו בישיבה זו יראו אור בחוברת מיוחדת שתוציא האקדמיה לזכרו.
