כִּתַאבּ אַלנֻּתַף: פירושו הדקדוקי של ר’ יהודה חיוג’ לספרי נביאים בעיבוד עלי בן סלימן
כִּתַאבּ אַלנֻּתַף הוא ספרו הרביעי והאחרון של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר’ יהודה בן דוד חיוג’. בספר זה פירש חיוג’ את המילים הקשות שבספרי נביאים פירוש דקדוקי מתוך מימוש העקרונות הגדולים שגילה, ובראשם תלת-עיצוריות השורש העברי בַּפֹּעַל ו”הנח הרפה” (סַּאכִּן לַיִּין), כפי שניסחם בספרי הדקדוק הראשונים שלו. גורלו של כִּתַאבּ אַלנֻּתַף לא שפר, ועקבותיו אבדו סמוך לחיבורו. רק עם גילוי גניזת קהיר, בשלהי המאה התשע עשרה, נתגלו שרידים ממנו. בזמן האחרון גילינו באוספי פירקוביץ’ שבספרייה הלאומית של רוסיה כתב יד כמעט שלם שהוא קיצור אַלנֻּתַף, מעשי ידי החכם הקראי עלי בן סלימן בירושלים בשנת 1060. כתב יד זה ושני קטעים חדשים מן החיבור המקורי מתפרסמים כאן במקורם הערבי ומתורגמים לעברית, בלוויית הערות ומבוא.
אהרן ממן הוא פרופסור ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים וסגן נשיא האקדמיה ללשון העברית. הוא השתתף בקבוצות מחקר במכון ללימודים מתקדמים ובסכוליון של האוניברסיטה העברית, במרכז כ”ץ ללימודים מתקדמים בפילדלפיה, ובמרכז לימודי היהדות באוניברסיטת אוקספורד ביארנטון שבאנגליה. כן היה מרצה וחוקר אורח בישיבה-אוניברסיטה, בבית המדרש לרבנים בניו יורק ובאוניברסיטת ייל. תחומי מחקריו הם חכמת הלשון העברית בימי הביניים, העברית בימי הביניים ובייחוד של הקראים, טקסטים מגניזות קהיר, המרכיב העברי בלשונות היהודים ולשונם ותרבותם של יהודי צפון אפריקה.
אפרים בן־פורת הוא מוסמך האוניברסיטה העברית בתחום הלשון העברית. הוא התמחה גם בערבית היהודית של ימי הביניים. למן שנת תש”ס הוא עוזר מחקר של פרופ’ אהרן ממן במפעל ספרות חכמת הלשון העברית. הוא פעל עמו בצוות חכמת הלשון העברית במפעל פרידברג לגניזה למן ייסודו ועד תשע”א. הוא עובד גם במרכז לחקר התרבות הערבית-יהודית וספרותה שבמכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח.
