היענות מרשימה לתחרות תכנון המנווה (אב תש”ף, יולי 2020)

השבוע חל המועד האחרון להגשת ההצעות לתכנון “המנווה”: בית חדש לאקדמיה ללשון העברית ובו בין השאר מוזאון ראשון מסוגו לעברית.

התאחדות האדריכלים והאקדמיה הכריזו על התחרות לפני כארבעה חודשים, בעיצומו של גל הקורונה הראשון, והצליחו לעורר עניין רב בקרב האדריכלים. האתגר שבשילוב מוסד אקדמי ומוזאון שעניינם השפה העברית ומיקומם בקריית הלאום בירושלים הניב מספר גדול במיוחד של הצעות.

השלב הראשון של השיפוט יהיה בתחילת אוגוסט 2020, ואין ספק שעושר התוכניות האדריכליות המוצעות יעמיד משימה נכבדה לפני חבר השופטים.

הבחירה הסופית בתוכנית ובאדריכלים שיתכננו את מנווה האקדמיה צפויה להיות בעוד כחודשיים.

* * *

לפני שנים אחדות יזמה האקדמיה ללשון העברית הקמה של בית חדש שיתאים לפעילותה המתרחבת, בית שיהיה מרכז אקדמי־תרבותי־חינוכי ללשון העברית ויכלול מפעלי מחקר חדשים ומוזאון לאומי לעברית. היוזמה אומצה בהחלטת ממשלת ישראל בכסלו תשע”ג (נובמבר 2012), ולקריה החדשה יוחד השם “מִנווה”. האקדמיה פועלת לקידום הקמת המנווה בסיוע עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים.

מנווה האקדמיה ללשון העברית עתיד לקום בקריית הלאום סמוך למוסדות לאומיים ותרבותיים שהאקדמיה נמנית עימם, ובהם הכנסת, מוזאון ישראל, מוזאון ארצות המקרא, מוזאון המדע והספרייה הלאומית החדשה. שטח המגרש המיועד הוא כ־6 דונמים והשטח הבנוי כ־9,000 מ”ר.

עתה האקדמיה והתאחדות האדריכלים בישראל מכריזות על תחרות לתכנון המִנווה. האקדמיה ללשון העברית, כמוסד לאומי, בחרה לקיים תחרות פומבית ופתוחה הפונה אל האדריכלים הרשויים בישראל. השלב הראשון בתחרות הוא עלום שם (אנונימי), וממנו יעלו מתכננים אחדים לשלב הגמר.

* * *

האקדמיה ללשון העברית שוכנת כיום בקריית האוניברסיטה העברית בגבעת רם. המנווה החדש יאפשר לאקדמיה להרחיב ולהעמיק את הקשר עם הציבור ולהכיל את הבאים בשעריה מהארץ ומהעולם. ידורו בו בכפיפה אחת כל יחידות האקדמיה – מפעלי המחקר שלה לצד מוזאון לאומי לעברית ומרכז הדרכה והשתלמויות. המנווה עתיד לספק את צורכי האקדמיה בשנים שיבואו ולהסיר את המגבלות הפיזיות המצמצמות את יכולת הפעולה שלה זה זמן רב.

האקדמיה ללשון העברית היא “המוסד העליון למדע הלשון העברית”, ולמן הקמתה בחוק בשנת תשי”ג–1953 היא ביססה את מעמדה זה. בהיות מחקר הלשון העברית וספרותה בראש מעייניה היא כוננה את מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית. האקדמיה ממשיכה בדרכו של ועד הלשון שקדם לה בטיפוח תקנתה של הלשון העברית החיה ובהרחבת מפעל המינוח העברי בכל התחומים – כל אלה מפעלים לאומיים יחידים מסוגם.

בעשור האחרון, לצד פעילותה בשדה המדעי, הרחיבה האקדמיה והבליטה את פעילותה גם בשירות לציבור. הקשר ההדדי בין האקדמיה ובין הציבור מוצא את דוברי העברית צמאים לעיסוק בשפתם ובתרבותם ולחיבור לעושרה ולחיוניותה של העברית. הוא בא לידי ביטוי במפגשים ובמגוון פרסומים, ובאופן מיוחד בפעילות רחבת היקף באתרי האקדמיה במרשתת וברשתות החברתיות.