“לשון עבר היא לשוני”
מאת: יעקב עציון
אקדם 66, סיוון תש"ף – יוני 2020
בספרייה הלאומית בירושלים שמורות שתי מחברות בנות כמאה שנים, הכתובות בכתב ידו הרהוט של מארי משומר בן שמואל נסים, מהחשובים שבחכמי עדן ומנהיגיה בראשית המאה העשרים, ובהן מתועדות דרשות בר מצווה של תלמידיו מן השנים תר”ף—תרפ”א (1920–1921) הרב משומר מביא את הדרשות כלשונן, ומוסר לפניהן ואחריהן מידע על זמן אמירתן ועל האירועים שהתלוו לחגיגת בר המצווה.
כך למשל בפתיחת המחברת מובאת הכותרת “דרוש שדרש התלמיד שמעון בן מנחם עואץ’ חזקיה בהכנסו לבר מצוה בבקר יום ה, ה’ לחדש כסלו שנת פר”ת”, ואחריה מובא שיר מחורז בן עשרה בתים שבו פתח הנער שמעון את דרשתו.
