החלטת הממשלה
בכסלו תשע”ג (נובמבר 2012) קיבלה ממשלת ישראל החלטה היסטורית על הקמת בית לאומי ללשון העברית בירושלים. הבית החדש ישמש את האקדמיה ללשון העברית וישולב בו מוזאון ראשון מסוגו לתולדות העברית. בית העברית יהיה אבן שואבת למבקרים מן הארץ ומחוץ לה ויהיה נקודת מפגש תרבותית ממלכתית ולאומית לאזרחי המדינה וליהודי התפוצות.
בדברי ההסבר להחלטת הממשלה נאמר:
“מתוך הכרה בחשיבות הלשון העברית לקיומה של המורשת היהודית, המפעל הציוני ותקומת ישראל וכדי להעצים את פעילותה של האקדמיה ללשון העברית, האמונה על פי חוק על הנחלתה של הלשון העברית לציבור וטיפוחה, מחליטה הממשלה לקדם הקמת המשכן ללשון העברית בירושלים, שיאחד תחת קורת גג אחת את המוזאון ללשון העברית ואת בית האקדמיה ללשון העברית.”
על פי החלטת הממשלה הוקמה ועדת היגוי לקידום הקמת המנווה, שתלווה את תהליך ההקמה. בראש הוועדה עומד נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ’ משה בר־אשר, וחבריה בשנת תשפ”ב הם:
משה בר־אשר (יו”ר), נשיא האקדמיה ללשון העברית; אסף וקסלר, רפרנט תרבות, אגף התקציבים, משרד האוצר; ראובן חביב, מנהל אגף בכיר, משרד התרבות והספורט; ענת ישראלי, סגנית מתכננת מחוז ירושלים, רשות מקרקעי ישראל; אסתי כהן ליס, מנהלת תחום תכנון תוכניות בינוי עירוניות, משרד הבינוי והשיכון; יעל לב שני, מנהלת תכנון וביצוע פיסי, הרשות לפיתוח ירושלים; רקפת לוי, מנהלת אגף, מִנהל חוויית התייר, משרד התיירות; נתנאל מזא”ה, ראש אגף מורשת, משרד ירושלים ומורשת; עופר מנור, אדריכל העיר, נציג מהנדס העיר, עיריית ירושלים; ליאור נתן, המשנה למזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה; יפעת עובדיה לוסקי, ראשת המחלקה לתרבות ולעברית, ההסתדרות הציונית העולמית; דוד פלבר, מנהל האגף לשירות לאומי, משרד החינוך.
החלטתה של ממשלת ישראל על הקמת בית ללשון העברית היא החלטה היסטורית שמימושה הוא אתגר גם מצד הסיפור המיוחד של העברית בכל תולדותיה ובייחוד במאה ועשרים השנים האחרונות וגם מצד העברית החיה והתוססת היום ובעתיד במדינת ישראל.
