“לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה” (יש’ ט 6) – לפשר המ”ם הסתומה

לשוננו פב, א (תש"ף), עמ' 7–22

לקריאת מאמר

רבות עד למאוד הן תיבות הכתיב והקרי במקרא, וסוגייתן שבה ונידונה, חזרה ונתבררה. ואולם צורת הכתיב של אחת מהן, עדיין יש בה כדי להדיד שינה ולהדריך מנוחה, והרי היא תיבת לְמַרְבֵּה הנקרית בספר ישעיהו, פרק ט, בראש פסוק ו: “לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם קִנְאַת ה’ צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת”.