הילה ותהילה

השמות הילה ותהילה (בניקוד הִלָּה, תְּהִלָּה), כשמות יָהֵל, תָּהֵל, הִלֵּל, הַלֵּל ועוד, גזורים מן השורש הל”ל. לשורש זה כמה משמעויות, ובהן אחת הקשורה באוֹר והשנייה בשבח.[1] לא ברור אם יש קשר בין שתי המשמעויות הללו, כלומר אם מן המשמעות הבסיסית של אור התפתחה משמעות השבח, או שרק מקרה הוא שלשתי המשמעויות אותן אותיות השורש.

הילה

באיוב כט, ג אומר איוב על אלוהים: “בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי, לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ”. על הצורה בְּהִלּוֹ – אם צורת מקור נטוי של בניין קל היא או של בניין הפעיל – נחלקו הדעות.[2] ממילה זו יצרו פייטנים את המילה הֵל ‘אור’, כמו בשירו של ר’ שמואל בר’ הושענא לשביעי של פסח: “שירת גאולה שוררו בהיל נירות [= בְּהֵל נֵרות] דולקות” או באחד משירי יצחק בן גיאת “מַעֲרָבָיו תְּבַקַּע זָהֳרֵי לֵיל וְהִלֵּי כּוֹכָבָיו”. צורת הנקבה של הֵל היא הִלָּה (בדומה לנֵץ ונִצָּה), ואף היא במשמע ‘אור’ שימשה מעט בפיוט, כבשירו של אברהם הכהן מבגדד: “הילת אחיך תִּגַּהּ [= תאיר] כברק” או אצל יחיאל בן הרא”ש “וּבָךְ אָפְלוּ וְגַם חָשְׁכוּ הִלּוֹת מְאוֹרוֹתָי”. בעברית החדשה הצטמצמה המשמעות מ’אור’ ל’עטרת אור’ – בעיקר סביב השמש והירח או מאחורי ראשי קדושים בנצרות – וזאת בהשפעת קרבת הצליל אל המילה האנגלית halo, מילה שמקורה ביוונית ובלטינית (halos) ואחד ממובניה בהן הוא ‘גלגל השמש או הירח’ או ‘מעגל ההילה’ שסביבם.

תהילה

המילה תהילה ותיקה בהרבה מהילה. היא גזורה מן השורש הל”ל במשמעות ‘שבח’ ומשמשת במקרא למעלה מחמישים פעם, בעיקר במזמורי תהלים ואצל נביאי ישראל,[3] למשל “תְּהִלַּת ה’ יְדַבֶּר פִּי” (תהלים קמה, כא). מן השורש הל”ל במשמעות זו מוכרות מילים רבות ובהן הַלֵּל, הַלְלוּיָהּ, מְהֻלָּל, הִלּוּלִים. המילה תְּהִלָּה שקולה במשקלן של מילים אחרות מגזרת הכפולים כמו תְּפִלָּה, תְּחִנָּה.

צורת הרבים של תהילה היא תהילות, כבשירת הים “מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה’, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא” (שמות טו, יא). ואולם בלשון חכמים ואחריה נקרא ספר המזמורים תהלים/תהילים, ובכתבי היד של המשנה והתלמודים הוא אף נכתב בלי ה”א – תלים/תילים. הצורה תהלים גם עולה ממגילות קומראן. כך במגילת מלחמת בני אור בבני חושך ממערה 4 נמצא הצירוף ספר התהלים, ובמגילת שירי מגילות תהלים שנמצאה במערה 11 נאמר: “ויהי דויד בן ישי חכם […] ויתן לו ה’ רוח נבונה ואורה ויכתוב תהלים שלושת אלפים ושש מאות”.

_________________________

[1] משמעות נוספת היא השתובבות, כמו במילה הוללות.

[2] אם בבניין קל מדובר, הנר האיר, ואם זהו בניין הפעיל (ונתקצרה הצורה מ־בַּהֲהִלּוֹ), הוא האיר את הנר.

[3] גם הפעלים מן השורש הל”ל במשמעות זו מאפיינים מאוד את מזמורי תהלים. כן נמצָאם במקרא בעיקר בספרי נבואה, שירה ובספרות בית שני.