פיתה

המילה פיתה נראית כמילה עברית. רק דבר אחד מסגיר את מוצאהּ הלועזי – הטעמתה המלעילית, שאינה מתיישבת עם הטעמת המלרע של מילים בסיומת ־ָה ממין נקבה בעברית, דוגמת אישה, גינה, מלכה, משאלה. ואומנם המילה התגלגלה אלינו משפות הבלקן ומיוונית. משפות אלה נשאלה pita/pitta לשפתם של היהודים דוברי הספרדית היהודית (לאדינו), ועם עלייתם הם העשירו את העברית, בין היתר, לא רק בבורֵקס (צורת רבים) אלא גם בשם לסוג הלחם הדק, העגול והאהוב.

ואולם לאוזניים עבריות דמתה המילה פיתה למילה העברית הקרובה במשמעותה פַּת ולמקבילה לה בארמית פִּתָּא (גם בנטיית המילה פַּת בעברית תנועת הפ"א היא חיריק, כגון פִּתָּהּ 'הפת שלה'), ועל כן היא נכתבת בתי"ו, ולא כפי שהייתה אמורה להיכתב בתעתיק לעברית בטי"ת. הטעמתהּ בפי הדוברים נותרה כשהייתה – מלעיל.

הערות

  1. במילון האנגלי של אוקספורד מוצעות השערות מהשערות שונות למקור המילה בשפות הבלקן.
  2. ברור שמקור המילה אינו בערבית – הן משום שאין ההגה p בערבית הן משום שבערבית משמשות לפיתה מילים אחרות, ובהן חֻ'בְּז שַׁאמִי, כֻּמַאגַ'ה (שמקורה בפרסית), פֻרְנִיַּה.
  3. הכתיב פיתה (בתי"ו) הטעה בלשנים עבריים, שסברו כי מקור המילה העברית בארמית, וניקודהּ המקובל במילונים העבריים בדגש חזק בתי"ו פִּתָּה.
  4. ייתכן שאף שמו של המאכל האיטלקי המוכר pizza נתגלגל מ־pitta.