הצופים העבריים

מי חידש את השם "צופים" (1921)

בארכיון האקדמיה מצאנו חוזר ששלח ב־4 בינואר 1921 הנציב העליון הבריטי מנחם הרברט שמואל (הרברט סמואל), ובו הוא השתמש, כנראה לראשונה, במונח "צופים".

עניינו של החוזר הוא הזמנה ל"ועידה שתדון בשאלת הסתדרות הצופים בא"י".

ככל הידוע יצחק עבאדי, ששימש המתורגמן הרשמי לעברית של ממשלת המנדט, הוא שחידש את המונח. עד אז נהגו להשתמש במונח 'שומרים' – למשל בפולין. (מידע זה מבוסס על דברים שאמרה חמדה כהן־אלון, מחברת הספר 'היה נכון' לתולדות הצופיות העברית בארץ ישראל, לגבריאל קנולר, המורה והמחנך האגדי בבית הספר הריאלי בחיפה.)[1]

את תנועת הצופים העולמית (The Scouts) הקים באדן פאוול בשנת 1907 בבריטניה. התנועה העברית הוקמה בפסח תרע"ח (1918) באיחודן של שלוש אגודות הספורט: אגודת המשוטטים חיפה, נציגי המכבי מיפו ואגודת ההתעמלות "הרצליה", שקיימו פעילויות על פי המתכונת של מייסד הצופים העולמיים.

החוזר שבידינו מופנה אל צבי אורלוב (לימים נשרי) – מורה להתעמלות בגימנסיה הרצלייה וממניחי אבני היסוד לחינוך הגופני בארץ. נשרי היה דמות מופת בארץ ישראל המנדטורית. הוא היה הרוח החיה בקביעת המינוח העברי בתחום ההתעמלות והחינוך הגופני במסגרת ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית.

גם לנציב העליון הרברט סמואל היה קשר מיוחד לוועד הלשון: בנו אדווין סמואל נישא להדסה, בתו של חבר ועד הלשון – המחנך, הבלשן והמילונאי העברי יהודה גור (גרזובסקי). גור היה מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל וחתן פרס ביאליק לחוכמת ישראל לשנת תש"ז על מילון עברי.

ירושלים
4/1/21

א.נ.

ה.מ. הנציב העליון ישמח אם יואיל להיות נוכח בועידה שתדון בשאלת הסתדרות הצופים בא"י ושתהיה בארמון הממשלה במשרדו של ה.מ. הנציב העליון ביום החמשי 13 לינואר משעה שלש אחה"צ.

אדוני מוזמן גם לאספה קודמת יחד עם מנהל מחלקת החנוך הממשלתית במשרדו של האחרון במנזר הלזריסטים על יד הקונסוליה האמריקנית ירושלים בשעה אחת עשרה לפני הצהרים ביום הנ"ל.

אסיר תודה אהיה לו אם יואיל בטובו להודיעני בהקדם האפשרי אם אפשר לו להיות נוכח בשתי האספות הנ"ל.

בכבוד גמור             
מנחם הרברט שמואל

כבוד האדון צ. אורלוב
                      יפו

          מכתב ששיגר בינואר 1921 הנציב העליון הבריטי מנחם הרברט שמואל (הרברט סמואל) שהשתמש, כנראה לראשונה, במונח "צופים"

_______________________

[1] בספר "עין משוטטים: ראשית הטיולים בתנועות הנוער 1912 – 1942" מאת גיל גרטל (מחקרי מועצת תנועות הנוער) – מובאים דברים שכתב צבי נשרי על בחירת השם "צופים":

השם "צופים" בא אלינו ממצרים. המכבי הצעיר בקהיר, שעבד על פי השיטה הסקאוטית, הוציא עיתון בשם "הצופה הצעיר" וממנו לקחנו אחרי דיון רב את השם "צופה" למושג "סקאוט". הצעות אחרות היו: משוטט, חלוץ צעיר, שומר צעיר ועוד. בקיץ אותה שנה התפשטה הצופיות בארץ. נוצרו אגודות בירושלים ובכל מושבות הדרום, בשומרון ובגלילים, ובחודש אלול [ספטמבר 1919] התקימה ועידת הצופים הראשונה, שהשתתפו בה כ־40 ציר.

אנחנו מודים לאריאלה גריידי על שהעבירה לנו את המידע הזה.