מדרון חלקלק
אקדם 64, תשע"ט
“אני שייך לדור שיצק מים על ידי מורים כמו יעקב טלמון, יהושע פראוור, יעקב כץ, נתן רוטנשטרייך – שבשבילם האוניברסיטה העברית, מדינת ישראל וארץ ישראל היו בית – לא רק מקום מפלט.
מעמדם הבין־לאומי, שהקנה לאוניברסיטה העברית מעמד בין־לאומי, היה תוצאה מהעובדה שהם עסקו בנושאים שהם בעלי עניין לא רק לישראלים או ליהודים אלא לכל אינטלקטואל ואקדמאי בעולם. הספרים שלהם, שנכתבו תחילה בעברית – לא כולם, אבל רובם – תורגמו ללשונות רבות, והיו חלק מארון הספרים האקדמי והאינטלקטואלי של המחצית השנייה של המאה ה־20.
למקום הזה אנחנו צריכים לשאוף, ונגיע לכך לא אם נלמד את תלמידינו אנגלית. הם צריכים ללמוד עברית. הם צריכים לדעת לכתוב בעברית.”
פרופ’ שלמה אבינרי נשא את הדברים בעל פה במליאת האקדמיה ללשון העברית בא’ בשבט תשע”ט, 7 בינואר 2019, בעקבות הפרסום על החלטת האוניברסיטה העברית להרחיב את ההוראה באנגלית.
אבינרי הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בחקר מדע המדינה לשנת 1996, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומנכ”ל משרד החוץ לשעבר.
