מַרְחֶשֶׁת

מַרְחֶשֶׁת היא כלי לטיגון עמוק. היא גזורה מהשורש רח"ש שהוראתו היא היא 'נע', 'לחש'.

‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍‍המילה נזכרת במקרא בהקשר של קורבן מנחה (העשוי סולת): "וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה" (ויקרא ב, ז).

"מנחת מרחשת" היא ניגודה של "מנחה על המחבת": "וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן מַצָּה תִהְיֶה, פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן, מִנְחָה הִוא" (שם ה–ו).

כבר במשנה עלתה השאלה מה ההבדל בין מחבת ובין מרחשת: "מה בין מחבת למרחשת? אלא שהמרחשת יש לה כסוי והמחבת אין לה כסוי – דברי ר' יוסה הגלילי. ר' נחמיה בן גמליאל אומר: מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשין [הבצק שבה רך ומתנועע], מחבת צפה [שטוחה] ומעשיה קשין [הבצק שבה מתקשה]" (מנחות ה, ח).

המרחשת, כאמור, היא כלי בעל בית קיבול לטיגון. מי שמטגן בה טוגנים (צ'יפס) משתמש ב"סל מרחשת" – סל רשת המותאם למרחשת ומאפשר להוציא את הטוגנים מן השמן בקלות.

מרחשת במילון המאויר "כלי מטבח" שפרסם "הארגון להשלטת העברית":

איור מַרְחֶשֶׁת מן המילון המאויר