לכל מאן דבעי

לְכָל מַאן דְּבָעֵי

הביטוי הארמי 'לכל מאן דבעי' עניינו 'לכל מי שרוצה', 'לכל המעוניין'.

בעברית החדשה הביטוי משמש בעיקר בפתיחת הודעות הפונות לכל איש ואיש, כגון מכתבי המלצה ("לכל מאן דבעי, פלוני עבד במפעלנו חמש שנים…."). אך במודעות המופנות לאנשים מסוימים בלבד הביטוי 'לכל מאן דבעי' אינו מתאים.

קשור לעניינו הביטוי "כדבעי" שמשמעו 'כראוי', 'כהוגן': "אכלתי כדבעי בסעודת החג", "המרצה הסביר את העניין כדבעי". במילונים רבים מובא הניקוד כִּדְבָעֵי (לניקוד זה יסוד במסורות העדות). ואולם  על פי הדקדוק הארמי הניקוד הצפוי הוא כְּדִבְעֵי או כְּדִבְעִי, שכן הבינוני הסביל הוא בְּעֵי או בְּעִי (רצוי, מבוקש) לעומת הבינוני הפעיל בָּעֵי (רוצה, מבקש).