איור של מספר נשים והכיתוב" יום האישה

"אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?"

יום האישה הבין־לאומי מזמן גם שאלות לשון. ריכזנו כאן כמה היבטים לשוניים ותרבותיים הקשורים למעמד האישה ולעברית.

אישה ואיש

ההנחה המחקרית היא כי לשתי המילים 'איש' ו'אישה' מקורות שונים: שורש המילה אִישׁ הוא כנראה אי"ש או או"ש. אשר למילה אִשָּׁה – על פי הדגש באות שי"ן ועל פי השוואה ללשונות שמיות אחרות עולה ששורש המילה הוא אנ"שׁ. לכאורה שורש זה משותף לשורש המילה 'אנוש' והמילה 'אנשים'. אך לפי הדקדוק המשווה מדובר בשורש שהתגלגל מן אנ"ת' (ת' כמו th, הגה שהשתמר בערבית אך לא בעברית ובארמית). לכן בארמית המילה המקבילה היא אִנְתְּתָא – ב־ת ולא ב־ש.

אלופה, משנָה ומנכ"לית

כאשר עמדה אורנה ברביבאי לעלות לדרגת אלוף, הגיעה אל האקדמיה פנייה מצה"ל: האם היא תהיה האלוף הראשון ממין נקבה או שמא האלופה הראשונה? המלצת האקדמיה הייתה להשתמש בצורת הנקבה אלופה, למשל: 'האלופה השתתפה בישיבת המטכ"ל'.

לקראת מינויה של מרים נאור למשנה לנשיא לבית המשפט העליון, נדונה שאלת צורת הנקבה של התפקיד. המילה משנָה כבר משמשת במשמעות אחרת, ואולם אין זה המקרה היחיד שבו צורת הנקבה זהה למילה אחרת (למשל: טייסת, כבאית, טיילת). השופטת נאור בחרה בצורת הנקבה מִשְׁנָה בברכתו של נשיא האקדמיה, ובעקבותיה נוהגות גם משנות אחרות.

על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית אפשר ליצור צורת נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון ראשת עיר, קונסולית, רבת סרן. כמו כן מומלץ להצמיד את סיומת הנקבה לראשי תיבות המכוונים לאישה, כגון מנכ"לית, ח"כית, יו"רית.

ראו בהרחבה בקישורים האלה: ראשות ערים ומשנות לנשיא, תפקיד או תואר לאישה.

על קוצו של יו"ד

יהודה לֶיְיבּ גורדון (יל"ג) פרסם לראשונה בשנת תרל"ו (1876) את הפואמה "קוצו של יו"ד" – הפואמה נפתחת בשורה "אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?" ועוסקת בקיפוח זכויות נשים בחברה היהודית. הסיפור הוא על רב שפוסל גט של אישה עגונה בגלל טעות שנפלה במסמך הגט – אות יו"ד אחת שחסרה בשמו של הבעל.‍

חמדה בן־יהודה

חמדה בן־יהודה עלתה לארץ ישראל בגיל 19, ובפיה רק כמה מילים בעברית. בתוך כמה חודשים היא למדה את השפה והייתה שותפה מלאה במפעל המילון העברי. היא כתבה מאמרים וסיפורים קצרים בעברית שהופיעו בכתבי העת "הצבי", "האור" ו"ההשקפה", ולעיתים גם ערכה אותם. עם הזמן הפכה לסופרת בפני עצמה. בדברי ההקדמה למילון כתב אליעזר בן־יהודה: "אלמלא היא (חמדה) לא יצא המלון לאור".

ראו את מאמרה של רעות גרין: "חמדה בן־יהודה ומלחמתה עם השטן".

בעל, איש, בן זוג

דוד בן־גוריון סבר כי "במילה בעל יש משמעות של אדנות ועבודה זרה, שאינה הולמת כבוד האישה, השווה לגמרי בזכויותיה לאיש". הצעתו הייתה להנהיג את המילה 'אישי' בטפסים הרשמיים של המדינה. בפועל המונח המשמש בלשון החוק ובתעודות זהות הוא בן זוג.

ראו בהרחבה: בעל – האם ראוי למצוא תחליף למילה.

‍‍