שירים שנכתבו באהבה לעברית
שיר אהבת השפה / טל חן
עברית אהובתי,
רק שמרי על עצמך.
את כחומר ביד היוצר, אני יודעת
אבל האם היוצר מכיר בגדולתך?
האם היוצר מכיר נפשך?
רק שמרי על עצמך.
פְּנִינֵי לָשׁוֹן / רינת אלוני
“סִימָנֵי הַנִּקּוּד הֵם תָּוֵי הַמּוּזִיקָה שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת”
אוֹמֶרֶת אוֹרנָה, הַמּוֹרָה לְלָשׁוֹן
וּבְעֵינַי, סִימָנֵי הַנִּקּוּד הֵם פְּנִינִים:
צְפוּנוֹת וּצְנוּפוֹת בִּצְדָפוֹת.
שיר לחג העברית / רומי אוזן
בלעדייך אין מילים
והכל מרגיש ריק
כולם רצים במעגל
וההמון שותק
יפה כל כך את
ואין זו אחיזת עיניים
צמחת אט אט
וכעת כמו יין
כשאת נוכחת
עלולים לצאת סודות כמוסים
וכאמור
את גם משתבחת עם השנים.
נֵס תְּחִיַּת הַשָּׂפָה / צבי אלפר
הָעִבְרִית שָׂפָה עַתִּיקָה, קְדוֹשָׁה וּקְסוּמָה
בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת הָאֵל יָצַר תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ
בָּהּ נִכְתְּבָה הַתּוֹרָה, נִבְּאוּ נְבִיאֵי הָאֻמָּה.
בָּהּ מְדַבְּרִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְעַם הַסְּגֻלָּה.
בָּהּ נִשָּׂא תְּפִלָּה לְאֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא.
הַלָּשׁוֹן הָעִבְרִית הִיא שָׂפָה מֻפְלָאָה,
אַלְפַּיִם שָׁנָה שָׂרְדָה רַק כִּשְׂפַת לִמּוּד וּתְפִלָּה.
הָעָם בַּתְּפוּצוֹת דִּבֵּר בִּשְׂפַת הָעַמִּים,
שְׂפַת עֵבֶר הָיְתָה לְנַחֲלַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.
לֹא שָׁפַר גּוֹרָלָהּ, כִּמְעַט אָבְדָה בִּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה.
עַד שֶׁקָּם בְּצִיּוֹן מְחַיֶּה לַשָּׂפָה,
הַגּוֹאֵל, אֱלִיעֶזֶר בֶּן–יְהוּדָה,
הוּא לָחַם בִּגְבוּרָה, סָפַג רֹק וּכְלִימוֹת,
בִּזְכוּתוֹ חִדְּשָׁה שְׂפַת הַקֹּדֶשׁ אֶת נְעוּרֶיהָ
דִּבְּרוּ בָּהּ בְּכָל פִּנָּה וּפִנָּה.
הַמּוֹרֶה בַּכִּתָּה, הַפּוֹעֵל בַּסַּדְנָה
הָאֵם מֵעַל מִטַּת תִּינוֹקָהּ
בַּגָּן פִּטְפְּטוּ הַיְּלָדִים בְּעִבְרִית בְּקוֹל צָהֳלָה
הַכֹּל בִּשְׂפַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.
הָעִבְרִית הִיא שָׂפָה חֲכָמָה
הַמִּתְחַדֶּשֶׁת מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה
מִשֹּׁרֶשׁ קָטָן צוֹמְחִים נְצָרִים רַבִּים
שׁ כ נ הוּא הַשֹּׁרֶשׁ
בַּשְּׁכוּנָה נָגוּר,
כְּעַם מְיֻחָד בָּדָד נִשְׁכֹּן
הַמִּשְׁכָּן הוּא מְקוֹם מִשְׁכַּן הַשְּׁכִינָה.
מִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה
יַשְׁכִּין בֵּינֵינוּ אַהֲבָה וְאַחֲוָה.
שְׁבִילִים וּדְרָכִים רַבִּים יֵשׁ בַּשָּׂפָה:
הָרְחוֹב הוּא דֶּרֶךְ בָּעִיר, לְצִדּוֹ מִדְרָכָה
בַּמְּסִלָּה תִּסַּע הָרַכֶּבֶת, בַּמִּשְׁעוֹל תְּהַלֵּךְ בְּהֵמָה
לַנֶּשֶׁר יֵשׁ נָתִיב בַּשָּׁמַיִם,
הַהֵלֶךְ עוֹבֵר אֹרַח תָּמִים וְעָיֵף
מַגִּיעַ עִם הָאוֹרְחָה לְמָלוֹן לָלוּן
וְהוֹפֵךְ לְאוֹרֵחַ נוֹטֶה לָלוּן,
עִם בֹּקֶר יָשׁוּב לְהַלֵּךְ בַּמַּסְלוּל.
לֹא קָם עַם מִבֵּין הָעַמִּים
שֶׁהֶחֱיָה אֶת שְׂפָתוֹ לִהְיוֹת שְׂפַת עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים
בִּזְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה,
בִּזְכוּת הַכְּמִיהָה לְקִבּוּץ גָּלוּיוֹת
שָׁבָה הַשָּׂפָה הָעִבְרִית לִחְיוֹת.
נֵס תְּחִיַּת הַשָּׂפָה הוֹלִיד אֶת תְּחִיַּת הָאֻמָּה.
