דיוקן הסופר חיים הזז
תאריך ההופעה: 17 באפריל 1996
הסופר חיים הזז, כ”ט באלול תרנ”ח (1898) – כ’ באדר ב’ תשל”ג (1973).
נבחר לחבר האקדמיה בי”ב בכסלו תשי”ד; נבחר לחבר־כבוד בל’ בסיוון תשכ”א. היה חבר ועד הדקדוק, ועד הפרסומים והוועדה למונחי המטבח. נמנה עם מנסחי חוק האקדמיה ללשון העברית.
חיים הזז נולד בסידרוביצ’י שבפלך קייב באוקריינה, נדד בערי רוסיה בשנות מלחמת העולם הראשונה ובימי המהפכה. בשנת 1921 ברח מחצי האי קרים והגיע לקושטא. משם יצא לפריז, ובה חי כתשע שנים והחל מתמסר לעבודתו הספרותית. בשנת 1931 עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים, ובה חי עד לפטירתו.
משנת 1923 התחילו להתפרסם סיפוריו בכתב העת “התקופה”.
מספריו: “ריחיים שבורים”, “אבנים רותחות”, “חגורת מזלות”, “אבן שעות” (קובצי-סיפורים), “היושבת בגנים”, “יעיש”, “דלתות נחושת” (רומנים). פרי עטו, המחזה “בקץ הימים”, הועלה פעמיים בתאטרון “הבימה”. בשנת 1968 הוציא לאור מהדורה מתוקנת של כל כתביו בשנים עשר כרכים. לאחר פטירתו הוציאה לאור אלמנתו אביבה הזז את קובצי הסיפורים “פעמון ורימון” ו”פרקי מהפכה” ומבחר דברי הגות בשם “משפט הגאולה”.
הזז היה חתן פרס ביאליק פעמיים (תש”ב, תשל”א), היה הזוכה הראשון בפרס ישראל לספרות (תשי”ג) ובעל אותות הוקרה נוספים ממוסדות אקדמיים בארץ ובעולם.
כיתוב בבול: חיים הזז
כיתוב על השובל: התרנ”ח–התשל”ג, 1898–1973
מעצבת: רות בקמן מלכה
