מנחם צבי קדרי
תרפ”ה–תשע”א, 1925–2011
- נבחר לחבר־יועץ בשנת תשכ”ז
- נבחר לחבר בשנת תשכ”ט
- היה סגן נשיא האקדמיה (תשנ”ד-תשס”ד), יושב ראש הוועדה למילים בשימוש כללי וחבר הוועדה למונחי בנקאות ושוק ההון
מנחם צבי קדרי (שוורץ) נולד בהונגריה. הוא עסק בהברחת יהודים מהונגריה ובהצלתם גם בדרכים אחרות ועלה ארצה בתש”ז. הוא למד באוניברסיטה העברית בירושלים לשון עברית, מקרא, פילוסופיה יהודית וקבלה וסיים בתשט”ו את עבודת הדוקטור “דקדוק הלשון הארמית של הזוהר”.
קדרי היה פרופסור בלשון עברית באוניברסיטאות בר־אילן ותל אביב. הוא שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות בארצות הברית, בדרום אפריקה ובאנגלייה, והיה חבר באגודה הישראלית ובאגודה הבין־לאומית לבלשנות שימושית. בשנים תשכ”ו–תש”ל היה קדרי דֵקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר־אילן, ובשנים תשל”א–תשל”ד שימש רקטור האוניברסיטה.
תחום עיסוקו המדעי: תחביר וסמנטיקה בלשון המקרא, בלשון ימי הביניים (לשון השו”ת) ובלשון הספרות העברית המודרנית.
בשנת תשנ”ט קיבל את פרס ישראל על חקר הלשון העברית. קדרי פרסם עשרה ספרים ומאות מאמרים מדעיים בכתבי עת בארץ ובחוץ לארץ.
מפרסומיו
- דקדוק הלשון הארמית של הזוהר, ירושלים תשי”ז
- החיוב בלשון המגילות הגנוזות, ירושלים 1968
- פרשיות בתחביר לשון המקרא, רמת גן תשל”ו
- ש”י עגנון רב סגנון, רמת גן תשמ”א
- תחביר וסמנטיקה בעברית שלאחר המקרא, א–ב, רמת גן תשנ”א, תשנ”ה
- עיונים בלשון הספרות העברית של ימינו, ירושלים תשס”ד
- מילון העברית המקראית (אוצר לשון המקרא מאל”ף עד תי”ו), רמת גן, תשס”ו.
מאמרים
- “באיזו ארמית נכתבה מגילת אנטיוכס”, לשוננו כג (תשי”ט), עמ’ 145-129
- “השפעת ההגדה של פסח על הפרזיולוגיה של העברית המודרנית”, עיונים בלשון ימינו: אסופות ומבואות בלשון ד (תשס”ד), עמ’ 87–109
- “תָּלָה שמשמעו ‘היה תלוי’“, אסופות ומבואות בלשון: עיונים בלשון ימינו, ירושלים תשס”ד, עמ’ 323–329
- “העברית בת ימינו בסבך התקניות“, אסופות ומבואות בלשון ד: עיונים בלשון ימינו, תשס”ד, עמ’ 294–304
- “לתחביר הפועל היה בלשון המקרא”, מחקרי לשון מוגשים לזאב בן־חיים בהגיעו לשיבה, ירושלים תשמ”ג, עמ’ 472-459
- “נתפעל כבינוני בלשון הרבנית (השו”ת) – מה טיבו?”, לשוננו מב (תשל”ח), עמ’ 202-190
