הוליך שולל - מטבע לשון בכל יום

הוֹלִיךְ שׁוֹלָל

פירוש הביטוי: 'השלה', 'הונה'.
דוגמה: פרסומי החברה הוליכו שולל רבים מלקוחותיה, וכעת היא נאלצת להתמודד עם תביעה ייצוגית.

בלשון המליצית במקרא מתועדים שני צירופים – 'הלך שולל' ו'הוליך שולל', והם מופיעים בהקשרים שונים מאוד זה מזה.

מיכה הנביא קונן על גורל שומרון וירושלים: "עַל זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה, אֵילְכָה שׁוֹלָל וְעָרוֹם…" (א, ח). את הצירוף 'הלך שולל' מקובל לפרש 'הלך יחף', ואומנם אנו מוצאים תיאור דומה של אֵבֶל בישעיהו כ, ג: "כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף… אוֹת וּמוֹפֵת עַל מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ" – כלומר סמל לאבל על מפלתן. הקישור בין שׁוֹלָל – מן השורש של"ל – ובין רגליים יחפות מבוסס על השורש הקרוב נש"ל, ובפרט על שימושו בציווי הנודע "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" (שמות ג, ה; ומעין זה ביהושע ה, טו). לפי הסבר אחר שׁוֹלָל ועָרוֹם הן מילים נרדפות – "כמו אדם ששָׁלְלוּ בגדיו ונשאר ערום" (אבן עזרא). הסבר זה קושר את המילה שׁוֹלָל אל הפועל שָׁלַל שעניינו בזז, לקח שלל.

'הוליך שולל' – בבניין הפעיל – יש פעמיים בפרק יב באיוב, בתיאור הצד השלילי של השגחת האל: "מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל וְשֹׁפְטִים יְהוֹלֵל" (יב, יז), "מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל וְאֵתָנִים יְסַלֵּף" (שם, יט). בעקבות הכתוב במיכה מקובל לפרש גם כאן את שׁוֹלָל מלשון חשיפה ועירום, ובהשאלה – חוסר דעת. 'להוליך שולל' פירושו אפוא להסתיר מן האדם את בינתו, לעשותו אובד עצות.

רש"י ואחרים נקטו כיוון פרשני הפוך ופירשו את מיכה על פי איוב. לשיטתם שׁוֹלָל עניינו טירוף ואיבוד הדעת – על פי התקבולת "מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל וְשֹׁפְטִים יְהוֹלֵל" (הִתְהוֹלֵל משמעו 'השתגע'). לפי הבנתם דברי מיכה "אֵילְכָה שׁוֹלָל וְעָרוֹם" משמעם "אלך עירום כמשוגע" (מרוב צער ואבל). פרשנות זו קושרת את שׁוֹלָל אל הפועל הִשְׁלָה וכן אל אחת ההבנות של הפועל המקראי הסתום הִשְׁתּוֹלֵל (ישעיהו נט, טו; תהלים עו, ו).

בספרות ההשכלה אפשר למצוא את הצירוף 'הוליך שולל' במשמע 'השלה', 'רימה' – תחילה לצד משמעים שליליים אחרים כגון 'פיתה', 'חטף' (כלומר הביטוי הובן במשמעות 'הוליך כשלל'). הצירוף 'הלך שולל' – בבניין קל – שימש תחילה אצל המשכילים במשמע 'הלך עירום', אך עד מהרה נעשה בן זוגו של 'הוליך שולל' במשמע 'הוטעה', 'התפתה להאמין'.