הוקיר רגלו - מטבע לשון בכל יום!

הוֹקִיר רַגְלוֹ

פירוש הביטוי: 'נמנע מלבוא למקום מסוים', 'בא למקום מסוים לעיתים רחוקות'.
דוגמה: אוהדים רבים החלו להוקיר רגליהם מן המגרש לאות מחאה על מכירת הקבוצה לגורם זר.

מקור הביטוי הוא פסוק במשלי: "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ, פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ" (כה, יז), ופירושו 'הימנע מביקורים תדירים בבית רעך, כדי שלא ישבע ממך וישנא אותך'. הנחיה זו דומה להנחיה בפסוק הקודם: "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ, פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ". מה הקשר בין הפועל הוֹקִיר – מן השורש יק"ר – ובין הימנעות מביקור אצל חברים? הפועל הזה מופיע עוד פעם אחת בתנ"ך: "אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר" (ישעיהו יג, יב), והכוונה היא לעשות את האדם יקר מזהב. דברים נעשים יקרים לנו כשהם נדירים, ואילו כשדבר נעשה באופן תדיר ליבנו גס בו. כך גם מוסבר הפסוק במשלי: "עשה רגליך יקרים וחשובים מבלי יבואו תדיר" (מצודת דוד), ובמילים אחרות: עשה את ביקוריך בבית רעך נדירים (כמו זהב).

בימינו הביטוי משמש בעיקר לציון הימנעות מוחלטת מהגעה למקום מסוים, מהשתתפות בפעילות מסוימת וכדומה. כמו כן נפוץ יותר השימוש בצורת הרבים של רגל: הוקיר רגליו.

ביטוי דומה הוא 'מנע רגלו', גם הוא על פי משלי: "בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם, מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם" (א, טו). ובימינו נוצר הביטוי 'הדיר רגליו' באותה המשמעות.