בָּטֵל בְּשִׁשִּׁים
פירוש הביטוי: ‘זניח’, ‘חסר חשיבות ביחס לכלל’.
דוגמה: ההפסד הכספי בטל בשישים ביחס לעוגמת הנפש שנגרמה לי.
לפי ההלכה אם התערבב דבר אסור בתוך תבשיל, כגון שנפלה לתוכו חתיכת בשר טָרף, התבשיל אסור באכילה. ואולם אם כמות הדבר האסור קטנה עד שלא ניכר טעמה, התבשיל מותר באכילה. בתלמוד הבבלי נקבע כי הכמות המרבית שאינה אוסרת את התבשיל היא אחת חלקי שישים ממנו. מכאן נולד הצירוף בטל בשישים המופיע לראשונה אצל פרשני התלמוד (כגון בעלי התוספות), ומשימושו בתחום ההלכה הושאל לעברית הכללית לציון דבר זניח, חסר חשיבות והשפעה.
נוסיף כי בספרות חז”ל רווח הצירוף אחד משישים לציון חלק קטן, ומשלל ההקשרים שבהם הוא משמש נביא אחד: “כל מי שהוא מבקר את החולה פוחתין לו [לחולה] אחד מששים מחוליו” (ויקרא רבה).
