סעדיה גולדברג
כ"ז בתמוז תרמ"ד – ח' באב תש"ח (1884–1948)
- חבר ועד הלשון מתש”ב (1942)
- חבר הוועדה המרכזית למונחים טכניים המשותפת לוועד הלשון ולטכניון; חבר בוועדה למונחי חשמל טלפון וטלגרף (עוד לפני היבחרו לחבר הוועד) ובוועדות למונחי כבאות, למונחי טכניקה, למונחי הידראוליקה ולמונחי נגרות; העיר לוועדת מינוח נוספות
סעדיה גולדברג נולד בהורקי שברוסיה. התחנך בישיבת ליאדי ובבית הספר הראלי במוסקווה. השלים את לימודיו בבית הספר הממלכתי למכניקה במוסקווה וקיבל תואר מהנדס מכונות (1914).
בגיל 15 ארגן קבוצות נוער ללימוד עברית, היסטוריה וציונות. בהמשך היה חבר ועד הקהילה במוסקווה, חבר הלשכה הזמנית לציוני רוסיה ועוד. פעילותו הציבורית למען הציונות והשפה העברית לא פסקה גם בפרוץ המהפכה ברוסיה והוא נאסר שלוש פעמים בשל כך.
גולדברג עלה ארצה ב־1924 והתיישב בחיפה. לימד עברית בטכניון ומתמטיקה בבית הספר המקצועי שלצדו. הקדיש את זמנו לחידוש אוצר המילים הטכני־מדעי, ערך ספרים ומאמרים במקצועות המדע והטכניקה, ערך חוברות טכניות של הסתדרות העובדים, חוברות הדרכה של ההגנה – “לנוטר” ו”מערכות”, חוברות הג”א, מכבי אש, ספנות ועוד. היה חבר בוועדת שמות הרחובות בחיפה.
