האקדמיה פועלת לביטול התכנית ללימודי משפטים באנגלית (תשע”ד, 2014)

בשבועות האחרונים פעלנו לסכל את התכנית לאשר לימוד משפטים באנגלית.
בישיבתה ב־8 באפריל קיבלה המועצה להשכלה גבוהה את עמדת האקדמיה ללשון העברית.
האקדמיה מברכת את המועצה להשכלה גבוהה על החלטתה הראויה לעמוד על משמר הלשון העברית ועל משמר ההכשרה הראויה של משפטנים במדינה. החלטת המל”ג מלמדת שאין אפשרות להכשיר משפטן במשפט המדינה בלא שיהיה בידו הכלי האמתי לעבודתו – הלשון שבה נוסחו החוקים ובה מתנהל השיח המשפטי. ואף זאת, יש בכך חיזוק לשמירה על העברית כלשון ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, ואין בכך כדי להחליש את מעמדם של המבקשים לפרסם מחקרים באנגלית במטרה להיות חלק מקהילת חוקרי המשפט בעולם.

להלן תקציר מכתבו של נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ’ משה בר־אשר לשר החינוך שי פירון ולחברי המועצה להשכלה גבוהה על ההצעה להנהיג לימודי משפטים לתואר ראשון באנגלית:

במכתבי זה אני פונה אל כל אחד ואחת מחברי המועצה להשכלה גבוהה בשמי ובשם האקדמיה כולה – לקראת ישיבת המל”ג שבה אתם עתידים להכריע בסוגיה – בבקשה כי תצרפו את קולכם למתנגדים למהלך המוצע.

קשה לחשוב על מקצוע שבו השפה היא כלי מרכזי יותר ממקצוע המשפט ועריכת הדין. רכישת השכלה משפטית גבוהה בישראל בלי ידיעת השפה העברית כמוה כלימוד משפטים בארצות הברית בלי ידיעה מספקת של אנגלית. ידיעת העברית על בורייה אמורה בכל היבטיה של הלשון – באוצר המילים, במבני הצירופים והמשפטים ואף בכללי הפיסוק.

קריאת פסקי הדין כתובים עברית – במיוחד של בית המשפט העליון – מעשירה את שפתם של הסטודנטים ואת דרכי ההתנסחות שלהם; המינוח המקצועי עולה מכל הרצאה וסעיף חוק; והתרגילים, המבחנים והעבודות, הנכתבים בעברית, דורשים מהם תרגול מתמיד של רהיטות הניסוח. את הצדדים האלה של לימודי המשפטים צריך לחזק, לא להחליש וּודאי שלא לעקור מן היסוד. גם תלמיד דובר עברית שיבקש ללמוד בתכנית שכל תכניה מתורגמים – השכלתו המשפטית תוגבל מטבע הדברים לחומר המתורגם ותלקה בחלקיות.

אין קשר ולא צריך להיות קשר בין לימודי המשפטים ובין החשיבות שדובר בה בהקשר זה לתרגום חוקים ופסקי דין חשובים לאנגלית כדי להפיץ את שמעם בקרב העמים. אם יש חשיבות לאומית לפתיחת צוהר למשפט הישראלי לעולם, צריכה המדינה להקצות לכך את המשאבים, ורצוי שלא תהיה זו יזמה מקומית של גוף פרטי – גדול ככל שיהיה.

נוסף על ההיבטים המקצועיים יש גם היבטים תרבותיים ואידֵאולוגיים – החשובים לחברי המועצה הנכבדים לא פחות משהם חשובים לאנשי האקדמיה ללשון העברית.

מאה שנה לאחר “מלחמת השפות” בארץ הולך ומתכרסם ההישג הבולט והמרשים של המפעל הציוני: השבת העברית לחיים. תהליך ההשבה הושלם משהחלו ללמד בעברית גם במוסדות להשכלה גבוהה. הלימוד בעברית לא עמד בדרכם של חוקרים דגולים להגיע למעמד בין־לאומי ואף לזכות בפרס נובל.

אחריות אישית כבדה מוטלת על שר החינוך העומד בראש המועצה להשכלה גבוהה ועל כל אחד מחברי המועצה למנוע את דחיקת העברית מן המוסדות להשכלה גבוהה. לצערנו התהליך החל, אך עדיין אפשר למנוע את ההידרדרות במדרון החלקלק.

אנחנו קוראים למועצה להשכלה גבוהה לדחות את התכנית להציע לימודי משפטים באנגלית בישראל. מאידך גיסא נברך על מציאת דרכים להרחיב את ידע התלמידים בעברית.