שיר חשק

מאת שמואל הנגיד

לכבוד ט”ו באב, אנחנו מגישים לכם שיר חשק מאת המשורר שמואל הנגיד בן המאה האחת־עשרה. שמואל הנגיד הוא מגדולי משוררי ספרד בתקופה הידועה בשם “תור הזהב”, תקופת הפריחה התרבותית של יהודי ספרד בימי הביניים.

השיר הותקן במאגר המילון ההיסטורי של האקדמיה במסגרת מדור הפיוט של מפעל המילון. במאגר הותקנו כל שירי שמואל הנגיד על פי כל כתבי היד הידועים ובכללם קטעים מן הגניזה הקהירית.
השיר מופיע בכתב יד לא מתוארך מהגניזה ובכתב יד נוסף מן המאה השש־עשרה.
בנוסח שלפניכם הוספנו ניקוד ופיסוק שאינם במקור.

מכאן הדובר בשיר, המשול לצבי כלוא בבור האהבה, פונה אל אהובתו האכזרית (הרעיה) ומבקש ממנה לצאת לחופשי. הוא תוהה אם תמרוקיה האדומים הם אבני אודם שנמסו או דם אהובים צעירים שדחתה מעל פניה. הוא מבקש אהבה בתמורה לאהבתו שלו ומציע את רוחו ואת נשמתו כמוהר. את לב הדובר מפלחת האהובה בשתי עיניה אבל אפילו תכשיט אחד שלה יחזיר אותו לחיים.