רָאשׁוֹת ערים והמִשְׁנָה לנשיא: על צורות נקבה של תפקידים שממלאות נשים

אקדם 47 (תשע"ג)

לקריאת המאמר

לפי החלטת האקדמיה אפשר ליצור צורת נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, ובכלל זה רֹאשָׁה ומִשׁנָה. החלטה זו נסמכת על המקורות העבריים העתיקים שבהם לנשים בעלות תפקיד יש תוארי תפקיד בצורת נקבה, כגון נביאה, מלכה ובעלה (בעלת האוב), וכמובן על העברית כיום שבה לרוב רובם של תוארי התפקיד יש צורת נקבה, כגון נשיאה, חשבת, מדענית, שגרירה ואפילו קנצלרית.

מתוך המאמר:

במקרא המילה ‘ראש’ כשהיא לעצמה מציינת תפקיד: “וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ לְכָל יִשְׂרָאֵל לִזְקֵנָיו וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו…” (יהושע כג, ב); “וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין” (שופטים יא, יא). אף כי קשה לנחש איך היה המשפט המקראי מנוסח אילו דובר באישה, אין זה מן הנמנע שהיו נוקטים “וישימו העם אותה עליהם לראשה ולקצינה”, ואין הדברים דורשים דמיון וכוח המצאה מיוחדים. המילה ‘ראש’ משמשת שימוש מושאל לתואר תפקיד, וזה ההסבר של רבים להיעדר הצורך בצורת נקבה, ואולם במקרה אחר של שאילת מילה לא נמנעו הדוברים מיצירת צורת נקבה: כוכב (קולנוע וכדומה, תרגום בבואה מן star) ובנקבה: כוכבת.

הסופרים והמשוררים לא נמנעו מן השימוש בצורה ראשה כפי שעולה מאתר “מאגרים” של מפעל המילון ההיסטורי:

• והיה שמה ראשה ומושלת. והיום שמה רשה וכושלת (שמואל הנגיד, ממשוררי ספרד)
• “אם־כדבריך כן הוא”, אמר דון לורנסו, “כי־עתה ראויה באמת החכמה הזאת להחשב כראשה לכל־רעותיה.” (ביאליק, דון קישוט)