ו’ החיבור לאחר פסיק ולאחר נקודה

לעיתים קרובות אנו נשאלים אם ו’ החיבור יכולה לבוא לאחר פסיק או נקודה. התשובה העקרונית היא חיובית. להלן פירוט הדברים.

ו’ החיבור לאחר פסיק

ו’ החיבור יכולה לבוא אחרי פסיק כאשר היא פותחת משפט עצמאי (בעל נושא ונשוא). לדוגמה: אורי יצא לחופשה מהנה בצפון, ומיכל הצטרפה אליו כעבור יומיים. למעשה יש כאן משפט אחד שנוצר מחיבורם של שני משפטים “קטנים” יותר. בלשון המקצועית משפט כזה מכונה ‘משפט איחוי’, וחלקיו מכונים ‘משפטים מאוחים’ או ‘איברים’. ההחלטה אם לתת פסיק בין האיברים תלויה פעמים הרבה באורכו של האיבר השני. דוגמאות למשפטים כאלו מובאות בכללי הפיסוק של האקדמיה בכלל פסיק בין משפטים מאוחים.

לעומת זאת לא יבוא פסיק לפני ו’ החיבור אם היא מחברת בין מילים או צירופי מילים ברשימה. לדוגמה: רן ונעמה קנו עגבניות, לחם, חלב וגבינת עיזים משובחת.
מדובר בו’ הבאה בדרך כלל לפני הרכיב האחרון ברשימת רכיבים בעלי תפקיד זהה במשפט. בלשון המקצועית רכיבים אלו מכונים יחד ‘חלק כולל’ או ‘חלק משפט מאוחה’. דוגמאות נוספות למשפטים כאלו מובאות בכלל פסיק בין חלקים מאוחים במשפט.

נעיר כי אין מניעה לחזור על ו’ החיבור כמה פעמים ברשימה אחת במקום פסיקים (ראו דוגמה 5 בכלל הנ”ל). כמו כן אין מניעה שלפני האיבר האחרון ברשימה לא תבוא ו’ אלא יסומן פסיק (ראו דוגמה 3 בכלל הנ”ל).

ו’ החיבור לאחר נקודה

רבים נמנעים לפתוח משפט חדש לגמרי, כלומר משפט הבא לאחר נקודה, בו’ החיבור – כנהוג באנגלית. ואולם בעברית אין בדבר פסול. בלשון המקרא רגיל לפתוח משפטים ואפילו יחידות גדולות יותר בו’. כך למשל ספר שמות נפתח במילים “וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה”, וספר מלכים פותח במילים “וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ”.

תחביר העברית החדשה שונה מן התחביר של לשון המקרא, אבל גם בלשון המשנה – שתחבירה קרוב יותר לתחביר לשון ימינו – אפשר למצוא משפטים הפותחים בו’ אשר בפיסוק של ימינו נוהגים לשים לפניהם נקודה. כך למשל רגיל במשפטים הפותחים במילים וכי, וכך: “וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה?” (ראש השנה ג, ח), “בא לו אצל שעיר המשתלח וסומך שתי ידיו עליו ומתוודה. וכך היה אומר: אנא השם עוו פשעו חטאו לפניך עמך בית ישראל…” (יומא ו, ב). והינה דוגמה נוספת למשפט הפותח בו’: “ר’ שמעון אומר: שעירי הרגלים מכפרין, אבל לא שעירי ראשי חדשים. ועל מה שעירי ראשי חדשים מכפרין? על הטהור שאכל את הטמא” (שבועות א, ד).