מאמרים מאת זהר עמר

ישראל אהרני וחמדה בן־יהודה

ישראל אהרני ופעילותו בוועד הלשון

מאת: זהר עמר

העברית סה ג–ד (תשע"ט)

ישראל אהרני כונה "הזואולוג העברי הראשון". הוא עלה ארצה בשנת תרס"ב (1902) בעקבות הרצאה ששמע על פועלו של אליעזר בן־יהודה ובלט ביחסו הנלהב לתחיית העברית.
המשך קריאה >>

ברבורים ותוכיים: שמות מוטעים שהתקבעו בעברית בת ימינו

לשוננו פ (תשע"ח), עמ' 365–384; המאמר מוקדש לזכרו של דוד (דודיק) טלשיר ז"ל

הברבור והתוכי נזכרו במקרא בהקשרו של שלמה המלך, ושניהם במשמעותם המקורית נחשבו לעופות הכשרים למאכל. בתחילה עברה מסורת הזיהוי שלהם והשתלשלה מדור אל דור בהדרגה ובהתמדה מבלי מפריע, עד לעת החדשה.
המשך קריאה >>

צילום של פרא

פרא וחמור – ומה שביניהם

מאת: זהר עמר

לשוננו עו, ג (תשע"ד), עמ' 265–283

בימינו פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר דן בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ובאפשרות של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.
המשך קריאה >>

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

מאת: זהר עמר

לשוננו עג, ג–ד (תשע"א), עמ' 327–333

במאמר הכותב עוסק בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת במשנה לאור פירושו של הרמב"ם, ועומד על תרומתו של זיהוי זה להכרת הרֵאליה הקדומה​.
המשך קריאה >>