יחיד ורבים

שתיים לא שווה לאחד - איור על לוח. הכיתוב: אי־שוויון וברבים?

אי־שוויון ברבים

במשקל פִּעְלוֹן (וכן בבן זוגו פִּיעָלון) רווחת צורת הריבוי בסיומת ־וֹת, כגון ניסיונות, כישלונות, שיגעונות, פתרונות, חסרונות, דמיונות, יתרונות, חשבונות. כך גם הריבוי של שוויון הוא שוויונות. עם זאת אפשר למצוא מילים אחדות במשקלים האלה…
המשך קריאה >>

בארבע עיניים – זוגי בתפקיד ריבוי

מסתבר שבמצב קדום של העברית היו לכל שם עצם צורת יחיד, צורת זוגי וצורת רבים (מצב זה קיים עד היום בערבית). בחלוף הזמן חדלה צורת הזוגי הסדירה לשמש, וברוב השמות נותרו רק צורת היחיד וצורת…
המשך קריאה >>

בתי כנסת ובתי כנסיות

לצירוף בית כנסת שתי צורות ריבוי תקניות: בתי כנסת ובתי כנסיות. דרך הריבוי הרגילה של צירופי סמיכות בלשוננו היא על ידי ריבוי הנסמך (הרכיב הראשון בצירוף): בני אדם, בתי ספר, שִׂמלות כלה, נעלי בית, שעוני…
המשך קריאה >>

איור של ילד ליד מגלשת מים ולידו שלט הכניסה מותרת לכל הגילים (א' מחוק)

גילאים

רבים משתמשים בצורה גִּילָאִים כריבוי של המילה גִּיל. ואולם צורת הרבים המתבקשת והתקנית של המילה גִּיל היא גִּילִים – כמו דין–דינים (ולא "דינאים"), כיס–כיסים, מיץ–מיצים, מין–מינים, שיר–שירים ועוד רבים. הוספת אל"ף בצורות רבים מוכרת בדרך…
המשך קריאה >>

ידיים מונפות אל על במחאה ומחזיקות שלטים: העם החליט! או העם החליטו?

העם החליט או העם החליטו – התאם לשמות קיבוציים

בלשוננו היום רגילים להתאים את הפועל למין הדקדוקי של השם גם כאשר שם זה מציין קבוצה. אנחנו נוהגים לומר 'מועצת התלמידים פעלה', 'הקהל התכנס', 'הציבור יכריע', 'העם החליט' וכדומה. אך אין בהרגל זה כדי לפסול…
המשך קריאה >>

חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים

כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל…
המשך קריאה >>

יום וימים

ידוע כי דווקא המילים הרגילות ביותר בכל שפה הן המוזרות והמעניינות ביותר, ובעברית המילה יוֹם היא אחת המילים האלה. השוואה אל המילה הערבית yawm מעלה שמקור החולם בדו־תנועה aw. בשמות דומים אחרים, כמו שׁוֹט ועוֹף,…
המשך קריאה >>

יחיד של רבים – ילדם או ילדיהם?

בהזמנה לערב הורים נכתב: "ההורים מתבקשים לשוחח עם ילדם לקראת המפגש". את המשפט הזה אפשר לנסח גם כך: "ההורים מתבקשים לשוחח עם ילדיהם לקראת המפגש". לכל אחד מן הניסוחים היגיון משלו: בניסוח הראשון באה לידי…
המשך קריאה >>

יַלְדָּה–יְלָדוֹת, שִׂמְלָה–שְׂמָלוֹת – על צורות הרבים של משקלי פַּעְלָה, פִּעְלָה

המילים יַלְדָּה ושִׂמְלָה הן שתיים משמות עצם רבים השקולים במשקלים־אחים: יַלְדָּה במשקל פַּעְלָה ושִׂמְלָה במשקל פִּעְלָה. מלבד ההבדל בתנועתם הראשונה – פתח וחיריק – זהים שני המשקלים האלה בכול וידועים בנטיית רבים קשה במקצת: צורת…
המשך קריאה >>

מִדְרְחוֹב ברבים

נשאלנו אם יש לרבות את המילה מדרחוב בסיומת ־וֹת על פי 'רחובות' או בסיומת ־ִים כסיומת הזכר הסדירה. נוכל להמליץ להשתמש בריבוי מִדְרְחוֹבִים, על דרך צורת הרבים של המילים רמזור ורמקול. בשם 'רמזור' שבסופו הרכיב…
המשך קריאה >>

גבר לובש זו מכנסיים והכיתוב מכנס או מכנסיים?

מכנס ומכנסיים ועוד פריטי לבוש בסיומת זוגי או רבים

את שמו של פריט הלבוש מכנסיים ירשנו מן המקורות, וייתכן שהוא קרוי כך על שום שמכניסים לתוכו את הרגליים. אם אומנם כך, מובן מדוע למילה זו סיומת הזוגי ־ַיִם. בלשון הדיבור משמשת לפעמים צורת היחיד…
המשך קריאה >>

מַעֲקֶה ברבים

במילה 'מַעֲקֶה' שתי צורות הרבים נוהגות – מַעֲקִים וגם מַעֲקוֹת, ושתיהן תקינות. נרחיב ונאמר כי מילים השקולות במשקל מַעֲקֶה – יש שברבים הן מסתיימות ב־ִים ויש שברבים הן מסתיימות ב־וֹת. למשל, מעֲשֶׂה–מעֲשִׂים אבל מַעֲלֶה–מַעֲלוֹת, מַעֲנֶה–מַעֲנִים
המשך קריאה >>

מרד ברבים

צורת הרבים הדקדוקית של המילה מֶרֶד היא מְרָדִים, כמו מֶסֶר–מְסָרִים, נֶשֶׁף–נְשָׁפִים. צורה זו מתועדת בספרות חז"ל ובכמה פיוטים. כך למשל נאמר בתלמוד הירושלמי: "מכיון שהוא מתודה על הזדונות ועל המרדים – כאילו הן שגגות לפניו"…
המשך קריאה >>

נוהל ונוהג ברבים

צורת הרבים של נֹהַל, נֹהַג (בלי ניקוד: נוהל, נוהג) היא נְהָלִים, נְהָגִים. מילים אלו, בדומה למילים כֹּתֶל, צֹמֶת, צֹרֶךְ וכן גֹּבַהּ, רֹבַע, שקולות במשקל פֹּעֶל, משקל מלעילי שההטעמה בהברתו הראשונה. צורת הרבים הרגילה של המילים…
המשך קריאה >>

ציור של עצי דקל בתוך מדבר עם הכיתוב נווה מדבר

נווה מדבר ונאות מדבר

הצירוף נְוֵה מִדְבָּר אינו נזכר בתנ"ך בצורת היחיד שלו, אך מצויה צורת הרבים נְאוֹת מִדְבָּר. למשל: "אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר, כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם" (יואל ב, כב).…
המשך קריאה >>

סיומת הרבים – בין קביעוּת להתרוצצוּת

במערכת השם העברית רוב צורות הרבים הן בעלות אחד משני צורני הריבוי – סיומת ־ִים וסיומת ־וֹת. הבחירה בין שתי הסיומות קשורה בתודעתנו בראש ובראשונה למין הדקדוקי של השם: סיומת ־ִים לשמות ממין זכר וסיומת…
המשך קריאה >>

צילום של סִיר, סִירוֹת מתוך מילון חזותי לכלי מטבח, תרצ"ג (1933)

סירים וסירות

אם נשאל דובר עברית בן ימינו מה צורת הרבים של 'סיר' הוא ודאי יתמה על שאלתנו. שהרי כיום ברור לכול שסיר ברבים הוא סירים, בדיוק כמו במילים אחרות מאותו המשקל (שִׁיר–שִׁירִים, סִיב–סִיבִים ועוד רבים). גם…
המשך קריאה >>

צילום של עדשי מאכל - אתם שאלתם? אנחנו עונים! עדש או עדשה?

עדשה ועדשים

עֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות,…
המשך קריאה >>

עשרים שקל או עשרים שקלים?

בצירוף של שם עצם ושם המספר – עד המספר עשר שם העצם הנמנה בא בצורת הרבים, למשל 'שלושה שקלים' (ולא "שלושה שקל"), 'חמישה אחוזים' (ולא "חמישה אחוז"), 'תשעה אנשים', 'עשרה ימים'. מהמספר אחת עשרה ומעלה אפשר…
המשך קריאה >>

צוות ברבים

שאלה: מה צורת הרבים של צוות – צוותים או צוותות? תשובה: צורת הרבים הרווחת והמומלצת של המילה צוות היא צְוָתִים (בלי ניקוד: צוותים), ובנסמך צִוְתֵי־ (בלי ניקוד צוותי־). המילה צוות – צורתה העברית של המילה הארמית צוותא
המשך קריאה >>

ציודים וקהלים – על ריבוי שמות קיבוציים

נשאלנו אם צורות הרבים ציודים, קהלים, נשקים, חוסרים ומידעים הן צורות תקניות, שהרי צורות היחיד שלהם – ציוד, קהל, נשק ומידע – הן שמות קיבוציים, כלומר מילים אלו מציינות קבוצה ולא פריט יחיד. האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

קברים וקברות

למילה קֶבֶר שתי צורות רבים בלשון המקרא – קְבָרִים וקְבָרוֹת (הצורה השנייה בעיקר בלשון המקרא המאוחרת). לעומת זאת בלשון חז"ל צורת הרבים הרגילה היא קְבָרוֹת. הבדלים בצורת הרבים בין לשון המקרא ללשון חז"ל ידועים גם…
המשך קריאה >>

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן…
המשך קריאה >>

רוב האנשים הצביע או הצביעו – התאם תחבירי של כַּמָּת

בדרך כלל בצירופי סמיכות – כגון 'אנשי המושב', 'אוכלוסיית היישוב', 'ארגון המורים' – גרעין הצירוף הוא הרכיב הראשון, ולפי זה מתאימים את הפועל או את האוגד: 'אנשי המושב התכנסו', 'אוכלוסיית היישוב גדלה', 'ארגון המורים הכריז…',…
המשך קריאה >>

שׁוּלַיִם ביחיד

בדיווחי התנועה המשודרים ברדיו נוקטים לעיתים את הצירוף שׁוּל הדרך. האם צורת היחיד הזאת תקינה? בשימוש הכללי נוהגים לומר שׁוּלַיִם גם כשמתכוונים לצד אחד של הכביש או של הדף. ואולם בתחום התחבורה הונהג השימוש בצורת…
המשך קריאה >>

שׁוּק ברבים

צורת הרבים של שׁוּק היא שְׁוָקִים, בדומה לשׁוֹר – שְׁוָרִים (בלי ניקוד: שווקים, שוורים). בכך שונות מילים אלו ממילים רבות אחרות בנות הברה אחת, כמו גּוּף–גוּפִים, סוּס–סוּסִים, קוֹף–קוֹפִים, צוֹם–צוֹמוֹת. צורות הרבים החריגות שְׁוָקִים, שְׁוָרִים בווי"ו…
המשך קריאה >>

שנה וחצי, שעה ורבע – יחיד או רבים?

האקדמיה לא פסקה אם יש לראות בצירופים 'שנה וחצי', חודש וחצי', 'שנה ורבע' וכיוצא בהם יחיד או רבים. עם זאת יש הממליצים לראות בהם רבים: 'השנה וחצי האחרונות', 'החודש וחצי האחרונים', 'השעה ורבע האחרונות', ונימוקם…
המשך קריאה >>

איור של סרגל הכיתוב: שנתות - מהי צורת היחיד?

שנתות ביחיד

בכלי מדידה כגון סרגל או משׂורה מסומנים קווים דקים במרחקים קבועים זה מזה. קווים אלו מכונים שְׁנָתוֹת. המילה שְׁנָתוֹת מתועדת בספרות חז"ל, ותמיד ברבים. לפיכך את צורת היחיד שלה אפשר רק לשחזר. במילונים מתחילת המאה…
המשך קריאה >>

איור של אנשים עומדים בתור הכיתוב:תורים ותורות

תורים ותורות

נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות. המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ"…
המשך קריאה >>