סיפורי מילים

איור פחזניות

פחזנית

פַּחְזָנִית היא מאפה קטן חלול מבצק, ממולא בקרם קצפת או במילוי אחר. כיצד נוצרה המילה ומדוע נגזרה מן השורש פח"ז, הנושא מעיקרו הוראות שליליות, כגון קלות דעת, פזיזות ואף הפקרות? נראה שהתשובה לשאלה זו טמונה בלשון הגרמנית. השם המקביל לפחזנית בגרמנית הוא Windbeutel, מילולית 'שקית…
המשך קריאה >>

גזירה על עפיפונים

נחש נייר ועפיפון

היו שקראו לו נְחַשׁ נְיָר כמו ברוסית. אחרים קראו לו עֲפִיפוֹן – אולי מן המילה עֲפִיפָה (=טיסה) בתוספת הסיומת ־וֹן בהשראת המילה אֲוִירוֹן (אֲוִיר + ־וֹן).
המשך קריאה >>

אלמוּגים ואלגוּמים

בלשון ימינו כשאומרים 'אלמוגים' מתכוונים לבעלי החיים המרהיבים השוכנים על קרקעית הים וסביבם חומר מגן רך או קשה – הקרויים בלעז קוֹרָל. בתנ"ך מדובר בעצי אלמוגים. בספר מלכים מסופר על ביקורה של מלכת שבא, ועל שפע הזהב והבשמים והאבן היקרה שנתנה לשלמה. ובהמשך לכך נאמר:…
המשך קריאה >>

דברים כמתלהמים

הפועל התלהם ושם הפעולה התלהמות רווחים מאוד בשימוש כיום במשמעות דיבור חריף, בוטה, תוקפני ומתפרץ. מניין הגיעו אלינו מילים אלו ומה משמען המקורי? הפועל "מתלהם" מקורו בפסוק בספר משלי (המופיע פעמיים): "דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן" (יח, ח; כו, כב). כבר בתקופה קדומה…
המשך קריאה >>

תוכנית – מיחזקאל ועד היום

המילה תָּכְנִית נזכרת במקרא פעמיים – בספר יחזקאל. היקרותה הראשונה אינה ברורה לאשורה: "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי" (כח, ב). ההיקרות השנייה קשורה לפרטי בניין המקדש: "וְאַתָּה בֶן אָדָם הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם וּמָדְדוּ אֶת…
המשך קריאה >>

איור של אופניים והכיתוב "כידון" של אופניים (בעצם אין דבר כזה)

"כידון" האופניים

המילה העברית כִּידוֹן מציינת כלי מלחמה הדומה לרומח ואין כל קשר בינה ובין אופניים. השימוש במילה להגה האופניים אינו אלא שיבוש של המילה הצרפתית guidon (גידון).
המשך קריאה >>

סיפורי מילים

מֶלַח ומַלָּח

רבים סבורים כי שמו של בעל המקצוע מַלָּח נגזר משם העצם מֶלַח, שהרי המַלָּח עושה את מלאכתו במי הים המלוחים. אך למרות הדמיון הרב בין שתי המילים האלה, החוקרים סבורים שאין ביניהן שום קשר.
המשך קריאה >>

קינוח האף וקינוח הסעודה

במילה קינוח משתמשים הן לפעולה – למשל קינוח האף, הן למנה המתוקה המוגשת בתום הסעודה. האם מדובר באותה המילה? התשובה חיובית. הפועל קינח מתועד בעברית למן לשון חכמים, ומקורו אינו ברור. ייתכן שיש לו תיעוד מועט גם בארמית, אך הוא איננו מוכר משפות שמיות אחרות.…
המשך קריאה >>

איור כד חרסינה ועד דרקון סיני והכיתוב חרסינה

חרסינה על שום מה?

חַרְסִינָה היא הלחם של המילה חֶרֶס עם שם הארץ סִין. ואומנם החרסינה (בלועזית פורצלן) יוּצרה לראשונה בסין ומשם התפשטה לשאר העולם.
המשך קריאה >>

ידיעה מעיתון הצפירה על התנקשות (כושלת) בנפשו של נשיא צרפת פאָר (Faure) בשנת 1897

התנקשות או ניסיון התנקשות?

מקורו של הפועל התנקש בתנ"ך – בדברי בעלת האוב לשאול בהיותו מחופש לאיש אחר: "הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁאוּל אֲשֶׁר הִכְרִית אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִי מִן הָאָרֶץ, וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי" (שמואל א כח, ט). השורש המקראי נק"ש עניינו לכידה והפלה בפח,…
המשך קריאה >>

איור של בחור פונה לבחורה שיושבת על המילה "כן!"

ממתי עונים 'כן' בעברית?

בעברית בת ימינו המילה כֵּן משמשת בראש ובראשונה למענה חיובי על שאלות. אבל בתנ"ך, שבו היא מופיעה 570 פעם, היא איננה משמשת במשמעות זו אלא בעיקר במשמעות 'כך'.
המשך קריאה >>

איורים של חיות שונות ובמרכז הכיתוב: איפה החיות גרות?

לשפן יש בית – היכן גרות החיות

מימי קדם בעלי החיים הם חלק בלתי נפרד מחיי האדם. הם חיים לצידו בטבע ובמשכנות מעשי ידיו.
המשך קריאה >>

איור של יד מסובבת מטבע 10 שקלים הכיתוב: עץ או פלי?

עץ או פלי?

הטלתם מטבע כדי להכריע בהתלבטות ותהיתם על מקורו של הביטוי הנפוץ? מקורו של הביטוי "עץ או פלי" הוא בצורת מטבע המיל מתקופת המנדט הבריטי – בצידו האחד היה ציור של ענף עץ זית ובצידו השני הוטבע הכיתוב "פלשתינה (א"י)". "עץ" הוא אפוא הצד שעליו ציור…
המשך קריאה >>

איור של השוטר אזולאי ולידו תמרור - הכיתוב השוטר הכווין את התנועה

הכווין

אנחנו נשאלים לא פעם לשם מה חידשו את הפועל הִכְוִין. בדיקה באתר מונחי האקדמיה מעלה כי הפועל הזה נקבע לראשונה במילון למונחי רדיו של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938) כנגד הפועל to tune, ולצידו נקבע שם הפעולה הַכְוָנָה כנגד tuning. אולם נראה שקביעה זו…
המשך קריאה >>

ילד טובע במעיל עם שרוולים ארוכים והכיתוב לשרוול

לשרוול שרוולים ופעלים גזורי שם

ילדים המצויים בשלב רכישת השפה נוטים ליצור חידושי לשון משלהם, ופעמים רבות ההורים הגאים משתפים אותנו ביצירה. מתברר כי אחד החידושים הרווחים ביותר בפי הטף הוא הפועל "לשרוול", אם כי במשמעויות שונות: 'להכניס יד לשרוול', 'להפשיל שרוולים' או 'לשלשל שרוולים'. האם הפועל הזה תקין והאם…
המשך קריאה >>

תת או תתי ועדות - אתם שאלתם? אנחנו עונים!

תת־ועדה, דו־משמעי – על תחיליות וסופיות

בעברית בת ימינו רווחים צירופים כגון תת־ועדה, תלת־ממד, דו־משמעי, אי־הבנה, בין־עירוני, רַב־צדדי, מוליכוּת־על ועוד רבים. צירופים אלו נוצרו על פי מקבילות לועזיות ובראו בריאה חדשה בלשוננו. להלן נרחיב את הדיבור על דרך היווצרותם ועל הקשיים שהם יוצרים. קצת היסטוריה בלשונות אירופה אפשר למצוא מונחים רבים…
המשך קריאה >>

רוקן והתרוקן

הפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן ייחודיים בצורתם. הם דומים לפעלים דוגמת נוֹפֵף וסוֹבֵב (משקל פּוֹלֵל של בניין פיעל), הִתְנוֹפֵף והִסְתּוֹבֵב (משקל הִתְפּוֹלֵל של בניין התפעל), אבל שני העיצורים האחרונים שלהם אינם זהים. מהו אפוא השורש של הפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן, ומה פשר צורתם הייחודית?
המשך קריאה >>

מתחתנים ונישאים

זוגות רבים שואלים אותנו מה עדיף לכתוב בהזמנה לחתונה – מתחתנים או נישאים. בלשון ימינו מדובר בפעלים נרדפים, אך אפשר להצביע על הבדלים בהקשרים שהם משמשים בהם: מתחתנים בלשון היום־יום ונישאים בעיקר בהקשרים רשמיים ובלשון גבוהה. מבחינה זו ההכרעה מה לכתוב בהזמנה תלויה באופי שרוצים…
המשך קריאה >>

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני הוא שָׁרָב. למילה חַמְסִין משמע אחר: רוח דרומית חמה ויבשה…
המשך קריאה >>

לחם פרוס - הכותוב: קצה הלחם - על החתיכה שכולם רבים בגללה

קצה הלחם

איך נקראים הקצוות של כיכר הלחם? השם הפשוט ביותר הוא כמובן קצה הלחם. אך בקרב הדוברים מהלכים השמות "נשיקה" ו"לשיקה". את הכינוי נשיקה אפשר אולי להבין כמקום שבו כיכרות הלחם שבתנור נושקות זו לזו. בספרות חז"ל מקום המגע הזה מדומה דווקא לנשיכה: במשנה נזכרים "ככרות…
המשך קריאה >>

מחי כפיים

נשאלנו איך נכון לשיר את שיר המשחק 'מחי מחי כפיים' כששרים אותו לבן ולא לבת. שאלה זו יוצאת מן ההנחה שהמילה מְחִי היא צורת ציווי בנקבה, ולכן כאשר שרים את השיר לילד יש לנקוט את צורת הזכר מְחָא. תשובתנו היא כי המילה מְחִי בשיר זה איננה…
המשך קריאה >>

שתי ידיים אחת מול השנייה בתנוחת מספריים הכיתוב: זוג או פרט?

זוג או פרד, זוג או פרט

הביטוי 'זוּג אוֹ פֶּרֶד' ובנוסח אחר 'זוּג אוֹ פֶּרֶט' מוכר מעולם משחקי הילדים – אם כשיטה לקביעת תור במשחק, אם כמשחק בפני עצמו שבו צריך לנחש אם מספר העצמים המוסתרים בכף היד הוא זוגי או לא זוגי. המילים פֶּרֶד ופֶרֶט אינן חדשות. פֶּרֶט היא מילה…
המשך קריאה >>

חמרה, חמרה המערבולת

נשאלנו מה פירוש המילה חָמְרָה בשיר 'הורה היאחזות' מאת יחיאל מוהר. חָמַר הוא פועל מקראי שפירושו 'תָּסַס', 'העלה קצף' וכדומה: "יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו, יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה" (תהלים מו, ד). מכאן כנראה גם הפועל חֳמַרְמַר: "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ [=תססו], נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי" (איכה א, כ). "חָמְרָה…
המשך קריאה >>

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי שכם הוא החלק העליון של הגב, ובמשמעות זו המילה משמשת עד…
המשך קריאה >>

איור של כריש עמלץ

עַמְלֵץ

עמלץ הוא שמו של סוג כריש. ראשיתו של שם מוזר זה בפירוש מקורי לפסוק בתהלים שהציע עמנואל לב (Löw; 1854–1944), חוקר יהודי הונגרי שכתב על בעלי החיים והצמחים של ארץ ישראל ועל שמותיהם העבריים והארמיים. בתהלים עד, יד נאמר "אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל…
המשך קריאה >>

יירוט

יירוט הוא הסטה מכוונת של כלי טיס או כלי שיט ממסלולו – על ידי אילוצו לפנות ליעד אחר או על ידי פגיעה בו. כיום היירוט מכֻוון גם נגד טילים וכלי משחית דומים ונועד למנוע מהם להגיע ליעדם. בתחום המודיעין מיירטים מסרים במטרה להשיג את המידע…
המשך קריאה >>

תיעדוף

שם הפעולה תיעדוף והפועל לתעדף רווחים בארגונים גדולים, כגון בצבא ובמשטרה. הם מתרגמים את prioritization ו־to prioritize באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי חשיבותן ודחיפותן. מן הארגונים הגדולים התפשטה המילה תיעדוף אל הלשון הכללית, ולעיתים קרובות אף משתמשים בה שלא לצורך במשמעות 'העדפה'. הוועדה למילים…
המשך קריאה >>

נעילת סנדלים

אנו נשאלים לעיתים אם יש פועל מיוחד לנעילת סנדלים, ותשובתנו היא שאין פועל כזה. מן הפניות החוזרות בעניין זה נראה שבקרב מקצת דוברי העברית במאה העשרים היה ניסיון לייחד לנעילת סנדלים פועל מיוחד: סָאַן (יש שאינם זוכרים את הפועל במדויק ושואלים על פעלים קרובים דוגמת…
המשך קריאה >>

תקול

נשאלנו אם המילה תָּקוּל היא מילה תקנית. מילה זו מתועדת במילוני האקדמיה ללשון העברית כבר בשנת תשי"ז (1957), והיא שם תואר לכלי שחלה בו תקלה. המילה נפוצה בקרב אנשי מקצוע בתחומים טכניים וכן בצה"ל. בלשון הכללית מקובל שם התואר מקולקל. נעיר כי הפועל הִתְקִיל תקין…
המשך קריאה >>

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש מקבילה לרכיב הלועזי re, דוגמת שכתוב (כתיבה מחדש; rewriting) ושיקום
המשך קריאה >>

איור של בחור עם ערימה של פלפלים חריפים לידו והכיתוב: איך נקרא לחסר חוש טעם?

חסר חוש טעם

הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון דנה בעבר באפשרות לקבוע מונח לציון אדם חסר חוש טעם, בהקבלה למונח התלמודי תַּתְרָן שמקובל לפרשו 'חסר חוש ריח'. בהצעות שעלו: תפלן, תתרן טעם. ואולם בהתייעצות עם אנשי מקצוע בתחום הרפואה התברר שמבחינה רפואית מדובר בלקות נדירה ביותר,…
המשך קריאה >>

שֶׁחִי

המילה שֶׁחִי והצירוף בֵּית שֶׁחִי משמשים בעברית כבר בלשון חז"ל. כך למשל במשנה סנהדרין ז, ז נאמר כי בעל אוב הוא "המדבר משיחיו". המילה שֶׁחִי שקולה במשקל שמות כמו פֶּתִי, מֶשִׁי וקשורה לשורש שח"י שעניינו 'התכופפות'. משורש זה גם הפועל שָׁחָה 'התכופף', כגון בדברי ח"נ…
המשך קריאה >>

מוֹהֵל

נשאלנו מניין הגיעה הה"א לבעל המקצוע מוֹהֵל, שהרי אין ה"א בפועל מָל, לָמוּל. בתנ"ך משמשות מילים מן השורש מו"ל בלבד: מָל, מוּלִים, נִמּוֹל. אך בספרות חז"ל, לצד צורות כמו מִילָה ונִמּוֹל, יש צורות בה"א – שם התואר מָהוּל, וכן צורות פועליות בהווה, מוֹהֵל, מוֹהֲלִין וכדומה. השורש…
המשך קריאה >>

איור של גמל שלמה והכיתוב גמל שלמה

גמל שלמה ומקור שמו

תשובת חבר האקדמיה דוד טלשיר

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. בשעה שהוא אורב לטרפו זרועותיו מקופלות וראשו נע ימינה ושמאלה, בדומה לאדם הקורא בספר תפילה. בגלל הדמיון הזה ניתנו לו בלשונות אחדות שמות הקשורים לתפילה: שמו המדעי הוא…
המשך קריאה >>

איור של כלי מטבח והכיתוב תרווד?

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים. תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון – כמו מצקת. על פי זה נקבע במילוני האקדמיה שתרווד הוא…
המשך קריאה >>

איור של יד אוחזת בעגבנייה וכיתוב עגבנייה

עגבנייה

את המילה עגבנייה חידש ככל הנראה יחיאל מיכל פינס, מראשוני ועד הלשון העברית. הוא בחר בשורש עג"ב המציין אהבה ותשוקה מינית. ההשראה לכינוי זה לירק בעל הלחיים האדומות באה משמה של העגבנייה בכמה מלשונות אירופה, כמו בגרמנית Liebesapfel שתרגומו "תפוח אהבה". ראובן סיוון מספר שהשם…
המשך קריאה >>

הַדָּרָה

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט ע"ב) – אָסַר עליו בנדר ליהנות מנכסיו. מכאן כנראה קיבל…
המשך קריאה >>

כיתוב 'עוקמני' בשירת רחל

עוקמני בשיר "אני ואתה"

בשירה של רחל 'אני ואתה' (משנת תרפ"ט, 1929) הדוברת אומרת "בסתרי עֻקְמָנִי עלטה ודממה בסתרי עֻקְמָנִי". על פי מילונם של דוד ילין ויהודה גרזובסקי (גור) משנת תרע"ט (1919) עֻקְמָן פירושו "בנין רחב ידים שבו דרכים עקֻמות ומפֻתלות שקשה למצוא בו דרך לצאת ממנו". כלומר עֻקְמָן הוא מבוך.…
המשך קריאה >>

שמות הכיתות בבית הספר התיכון

נשאלנו מדוע מכנים את הכיתות בבית הספר התיכון 'חמישית', 'שישית', 'שביעית' ו'שמינית', והרי ה'חמישית' (כיתה ט') היא הכיתה הראשונה. מקור הכינויים 'חמישית' 'שישית' וכו' בשיטת חלוקה אחרת של בתי הספר: מכינת יסוד של ארבע שנים וגימנסיה של שמונה שנים. כיתות הגימנסיה, שנקראו אז "מחלקות" החלו…
המשך קריאה >>

דַּחְלִיל

בארמית של התלמוד הבבלי באה המילה דַּחְלוּל (בבא בתרא כז ע"ב), ומקובל לפרשה: דמות עץ בצורת אדם שנועדה להפחיד את הציפורים. מילה זו גזורה מן הפועל הארמי דְּחֵל שפירושו פָּחַד, פועל המוכר לדוברי העברית מן הצירוף הארמי בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ – מילולית 'ביראה ואהבה' (כיום הביטוי עניינו…
המשך קריאה >>

דרגות הקצונה בשירות בתי הסוהר

בעקבות אסון השרפה הנורא בכרמל בחנוכה תשע"א שבו נספו צוערים של שירות בתי הסוהר פנו רבים לאקדמיה לברר מה מקורה של הדרגה מישר – המקבילה לדרגת סגן בצבא. תת־גונדר שמעון מלכה, לשעבר ראש אגף כוח אדם ונשיא בית הדין למשמעת בשירות בתי הסוהר, מסר למלכה…
המשך קריאה >>

מֵחַ עצם

מליאת האקדמיה החליטה לאשר את הצירוף מֵחַ עֶצֶם (לצד לְשַׁד עצם) במשמעות marrow (בישיבתה ביום כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010; ישיבה שי"ז). המונח הרשמי שקבעה האקדמיה בעבר היה לְשַׁד הָעֶצֶם או לְשַׁד הָעֲצָמוֹת. את הצירוף 'לשד עצמות' אנו מוצאים לראשונה אצל מנדלי מוכר ספרים…
המשך קריאה >>

חציצת שיניים

נשאלנו מה השם העברי לפעולת ניקוי השיניים בחוט, הנקראת באנגלית flossing. הצירוף התלמודי חצץ את שיניו מציין הכנסת קיסם בין השיניים לשם הוצאת שיירי אוכל: "ואין חוצצין בה שיניים" (בבלי חולין טז ע"ב). פעולת החוט זהה לפעולת הקיסם, ולכן אפשר לומר גם עליה חציצת שיניים.…
המשך קריאה >>

איור לוח שמות בכניסה לבניין דירות ועל אחד השמות הכיתוב "מר חשוון?"

חשוון ומרחשוון

מאת עלי איתן, לשוננו לעם ט, א (תשי"ח), עמ' 6–7

איני יודע מתי כרתו את ראשו של מרחשוון והתחילו אומרים חשוון. בוודאי זה דורות רבים יש נוהגים כך, ואפשר להניח להם, לאומרי חשוון, משום "שבשתא כיוון דעל על". אולם לכולנו ראוי לדעת מה אירע כאן ומה טיבו של "מר" זה שנשמט. בין הבריות שנתנו דעתם…
המשך קריאה >>

זבד הבת

כתבה שושנה בהט, לשוננו לעם מד (תשנ"ג), עמ' 137

הולדת בן במשפחה נחוג בטקס ברית מילה, ואם נולדת בת אין עושים לה כל שמחה טקסית; נמצאת הבת מקופחת לעומת הבן. היה מי שהציע לעשות גם לכבודה מסיבה ולכנותה מסיבת ויש שביקשו להתעלם מן המילה שבצירוף 'ברית מילה' ולכנות את החגיגה בשם בריתה – כנגד…
המשך קריאה >>

עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'. ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי גוף – עֹרֶף, בֹּהֶן, מֹתֶן, ואולי הצורך להתרחק מצורת הבינוני…
המשך קריאה >>

דְּבוֹרַאי או כַּוְרָן?

בערב ראש השנה תשס"ה נמסרה הודעה לעיתונות מטעם איגוד מגדלי הדבורים ומועצת הדבש, שקיבלה פרסום רחב בתקשורת, ולפיה החליטה האקדמיה לשנות את כוורן לדבוראי. ואולם האקדמיה לא קבעה את המונח כוורן וגם לא את המונח דבוראי.
המשך קריאה >>

כיסוי לעיני הסוס

הכיסוי לעיניו של סוס המונע ממנו להביט לצדדים נקרא סַכֵּי עיניים, מן השורש סכ"ך. כך קבע ועד הלשון בשנת תש"ח. צורת היחיד היא סַךְ, באנגלית – blinker. המילה סַךְ משמשת גם בצירופים אחרים: סַך שמש המותקן מעל השמשה הקדמית במכונית וסוכך על עיניו של הנהג כשהשמש…
המשך קריאה >>

איטלקי

מן ההיגיון לגזור משם הארץ איטליה את שם הייחוס איטלי. מניין אפוא הגיעה הקו"ף לשֵם הייחוס הנוהג בעברית? הצורה איטלקי מצויה כבר בלשון חכמים. היא נכנסה לעברית מן הרומית (italicus) או מן היוונית (italikos). למשל במשנה אנו מוצאים "יין האיטלקי" (סנהדרין ח, ב), "איסר האיטלקי"…
המשך קריאה >>