שגיאות נפוצות

איור בחור ובחורה נפגשים וכיתוב "לא ראיתי אותך מזמן"

מזמן ולא "ממזמן"

רבים אינם מסתפקים בתואר הפועל 'מזמן' ומשתמשים בצורה 'ממזמן' שבה יש שתי מילות מִ־ זו אחר זו. צורה זו אינה תקנית.
המשך קריאה >>

בעל חיים או בעל חי

יש המשתמשים בצירוף "בעל חי" לציון חיה, ואולם צירוף זה נחשב שיבוש והצירוף התקני הוא בעל חיים. מבחינה מילולית בעל חיים הוא 'מי שיש לו חיים'. מקור הצירוף בספרות חז"ל, והוא מציין יצור חי שאיננו אדם, כגון בצירוף הידוע 'צער בעלי חיים'. שם התואר חַי
המשך קריאה >>

איור תלמידים לומדים וכיתוב: בית הספר, לא "הבית ספר"!

דקדוק הסמיכות

צירוף הסמיכות מעמיד כמה אתגרים לפני דוברי העברית בת ימינו – ביידוע, בריבוי ובצורת הנסמך.
המשך קריאה >>

איור מילולי אם או עם?

אם ועם

אִם במקום עִם, עִם במקום אִם – זה בכלל לא מתאים! רבים מתבלבלים בכתיבתם בין מילת היחס עִם למילת הקישור אִם. יש המחליפים ביניהן בהיסח הדעת – טעות הדומה לכתיבת 'לא' במקום 'לו', 'היא הגיע' במקום 'היא הגיעה', 'עיקב' במקום 'עיכב' ועוד. לכותבים כך נוכל…
המשך קריאה >>

איור של ילד משלב ידיים בתודה והכיתוב: הכיר תודה ולא הוקיר תודה

הכיר תודה או הוקיר תודה?

רבים נוקטים את הצירוף "הוקיר תודה", אך צירוף זה אינו אלא שיבוש – גלגול של הכיר תודה.
המשך קריאה >>

איור בחורה נמלטת מקהל וכיתוב "המון בהצלחה?"

המון בהצלחה

האיחול "המון בהצלחה" רווח בלשון הדיבור, אך בלשון התקנית מוטב להימנע ממנו.
המשך קריאה >>

איור ילד שמעירים לו וכיתוב "ראשית כול ולא שנית כול"

ראשית כול אך לא "שנית כול"

השימוש במילה שנית שייך ביסודו לסדרה המשמשת בהצגת רשימה של פריטים, ובעיקר רשימה של נימוקים. בסדרה זו אין צורך במילה 'כול', ואף אין בה היגיון.
המשך קריאה >>

איור של רכבל והכיתוב: רַכְבָּל או רַכֶּבֶל?

רַכְבָּל או רַכֶּבֶל?

המילה רכבל נוצרה מהלחם של שתי מילים: רַכֶּבֶת + כֶּבֶל – וכשמה כן היא: קרוניות (כמו ברכבת) הנעות על כֶּבֶל. על כן הגייתה התקנית היא רַכֶּבֶל – וכך משתמרים צליליהן של המילים המרכיבות את ההלחם.
המשך קריאה >>

גבר ואישה בפרצוף נוגה - יחסינו לאן?

יַחֲסֵינוּ או יְחָסֵינוּ

רבים שוגים בהגיית הצורות הנוטות של המילה יְחָסִים: "יַחֲסֵינוּ", "יַחֲסַי" – היו"ד בתנועת a. את המילים האלה יש להגות ביו"ד שוואית: יְחָסֵינוּ, יְחָסַי. צורת הרבים של שמות כמו יַחַס, נַחַל, נַעַר, שַׁעַר היא בשווא (נע) ובקמץ: יְחָסִים, נְחָלִים, נְעָרִים, שְׁעָרִים. השווא באות הראשונה והקמץ באות השנייה…
המשך קריאה >>

איור מילולי כש ולא ש זה בכלל לא קשה

כְּשֶׁ ולא שֶׁ־

בפתיחה של תיאור זמן נכון לומר 'כש' – בלי להשמיט את הכ"ף: כשנגיע לגשר – נעבור אותו (ולא "שנגיע"). חשבתי עלייך כששמעתי את השיר שלנו (ולא "ששמעתי"). כשאומרים לי שמש, אני יכול לחשוב על אהבה (ולא "שאומרים"). הרצף כְּשֶׁ, בדיוק כמו כַּאֲשֶׁר, פותח פסוקית זמן…
המשך קריאה >>

מברשת צבע צובעת את הכיתוב צבע או צבעי?

צַבָּע או צַבָּעִי?

רבים מתלבטים בשמו של בעל המקצוע העובד בצביעה. צורת השם התקנית היא צַבָּע – על משקל נַגָּר, טַבָּח, סַפָּר, דַּיָּל, זַמָּר ועוד. שמו של בעל המקצוע הזה רווח למדי בספרות חז"ל, כגון בדברי המשנה "הצבע צובע לעצמו" (שביעית ז, ג). ההגיות הרווחות "צַבַּעי" ו"צַבָּעִי" שגויות.…
המשך קריאה >>

קהל מפגינים עם סיסמאות על שימוש באותיות אית"ן הכותרת: אוהבי העברית התאחדו!

אני אביא או אני יביא? על צורות עתיד מדבר

רבים נוקטים צורות ביטוי כמו "אני יביא", "אני לא יעשה". ואולם שימוש זה בצורות עתיד בתחילית יו"ד לגוף מדבר (אני) הוא שיבוש. יש לומר: 'אני אביא', 'אני לא אֶעשה' וכדומה. מה הביא לשימוש המוטעה בתחילית יו"ד במקום בתחילית אל"ף? מקורו של השיבוש בהרגל הגייה בעברית…
המשך קריאה >>

רקע של שורות והכיתוב כשלעצמו ולא לכשעצמו

כשלעצמו או לכשעצמו

'כשלעצמו' פירושו 'כשהדבר עומד לעצמו, כשבוחנים אותו ללא תלות בדברים אחרים'. למשל: "הרעיון כשלעצמו יפה וראוי, אך יהיה קשה ליישמו בלי תמיכת ההנהלה". הביטויים 'כשלעצמו', 'כשלעצמי' וכדומה נוצרו בדורות האחרונים, והם קיצור של 'כשהוא לעצמו', 'כשאני לעצמי' וכדומה. הינה דוגמאות לשימוש בביטויים המלאים: "והמעשה הזה,…
המשך קריאה >>

נראָה ונראֶה

האם נכון לומר נִרְאֶה או נִרְאָה? התשובה היא כי שתי הצורות נכונות – אך לא באותו הזמן. נִרְאֶה היא צורת ההווה: 'נראֶה לי שאת צודקת', 'אתה נראֶה ממש טוב', 'נראֶה לכם שאמרתי את זה?' הגייה זו של נראֶה בהווה רגילה בפי כול בביטויים כגון 'כנראֶה', 'ככל…
המשך קריאה >>

כיצד הוגים? הכיר? מגיע? הבין? מביא?

הִכּיר ומַגיע, הֵבין ומֵביא

דוברים רבים אינם בטוחים בהגייה הנכונה של הפעלים שהובאו בכותרת ושל פעלים אחרים הדומים להם. המשותף לפעלים אלו שהם שייכים לבניין הִפעיל והשורש שלהם אינו "שלם". אך בכל זאת יש ביניהם הבדל הנעוץ בשורש. הפעלים האלה שייכים למעשה לשתי קבוצות: הקבוצה האחת היא של פעלים…
המשך קריאה >>

עכברים עם איור של חתיכות גבינה צהובה והכיתוב: מי הזיז את הגבינה שלי

הזיז או הוזיז?

הפועל הֵזִיז גזור מן השורש זו"ז ושייך לגזרת ע"ו. הוא זהה בצורתו לפעלים הֵרִיץ, הֵקִים, הֵעִיף. כאשר גורמים לאדם לָרוּץ – מְרִיצִים אותו, כאשר גורמים לו לָקוּם – מְקִימִים אותו, וכך כאשר גורמים לו לָזוּז – מְזִיזִים אותו. הצורה "הוֹזִיז" היא על דרך פעלים כמו…
המשך קריאה >>

ילדה קטנה והכיתוב הוא שיקר לי ולא שיקר אותי

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא יט, יא). כן מצאנו את מילת היחס ל לאחר הפועל…
המשך קריאה >>

מתוֶוכֶת או מתוַוכַת?

ההגייה התקנית של המילה מתווכת היא בשתי תנועות e: מְתַוֶּכֶת. כך נכון גם לומר עוֹרֶכֶת דין (ולא עוֹרַכַת דין). ההגייה בפתח־פתח חלה כש־ח (ולא כ) היא האות האחרונה של השורש, כגון אוֹרַחַת, מְאָרַחַת (וכן באותיות ע, ה, כגון תּוֹבַעַת, מִתְמַהֲמַהַת). מכיוון שבלשונם של רבים הגיית ח…
המשך קריאה >>

שטיחון לפני דלת ועליו הכיתוב כנסו או היכנסו?

כנסו או היכנסו?

באתרי אינטרנט רבים משתמשים במילה "כנסו" כדי לעודד גולשים להיכנס לאתר. נשאלנו אם השימוש הזה תקני. תשובתנו היא שבהקשר זה נכון לומר היכנסו ולא "כנסו". כַּנְּסוּ היא צורת ציווי של הפועל כִּנֵּס (בלי ניקוד: כינס) בבניין פיעל, בדיוק כפי שבַּקְּרוּ היא צורת ציווי של הפועל…
המשך קריאה >>

חוּלוֹן או חוֹלוֹן?

שמה של העיר הוא חוֹלוֹן – בשתי תנועות o. מקורו בשמה של עיר בנחלת שבט יהודה הנזכרת בספר יהושע, כגון: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ… וְאֶת חֹלֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ" (כא, יג–טו). שם עתיק זה ניתן לעיר השוכנת מדרום לתל־אביב שנבנתה על שטח של חוֹלוֹת נודדים. שם…
המשך קריאה >>

בחורה ועפ עט ונייר (לומדת למבחן) מאחוריה שמש וירח והכיתוב: עשתה ימים כלילות או לילות כימים?

עשה ימים כלילות או עשה לילות כימים?

בדרך כלל אדם ישן בלילה ופעיל ביום. אך יש שבגלל משימה חשובה ודחופה אנשים פעילים גם בלילה, ועליהם אומרים שהם עושים לילות כימים. כך למשל עגנון מתאר את חריצותו של גרשום בסיפורו 'הנידח': "והיה עוצר עצמו בבית המדרש והיה עושה לילות כימים לתורה, והיה יושב…
המשך קריאה >>

שני שלטים אחד ליד השני שדרות או שדרות?

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט). מקובל לפרש שמדובר בקורות עצים סדורות בבניין; (ב) המלכת יואש…
המשך קריאה >>

צילום של אישה עם סינור והכיתוב: סינר או סינור?

סינר או סינור?

עד היום יש המתלבטים מה הצורה הנכונה – סינר או סינור. האקדמיה נדרשה לשאלה זו, וקבעה כי הצורה התקנית היא סִינָר. המילה סינר נזכרת במשנה: "האישה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה" (שבת י, ד), ופירושה יריעת בד המשתלשלת מן המותניים מטה ונקשרת לגוף ברצועות.…
המשך קריאה >>

ילדה קופצת על מזרן - מה נכון מזרן או מזרון?

מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו. ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם? מסתבר שהיא משתלשלת ממסורת הגייה אשכנזית. כך למשל מצוי הכתיב…
המשך קריאה >>

איור של אופניים הכיתוב: לרכב או לרכוב?

לִרְכֹּב או לִרְכַּב?

הצורה לִרְכֹּב (בלי ניקוד: לרכוב) היא הצורה המתאימה למקורותינו.
המשך קריאה >>

איור של מכונית - ליסוע או לנסוע?

לנסוע או ליסוע?

רבים מתלבטים בשאלה איך להגות ולכתוב את שם הפועל של נָסַע – בקיום הנו"ן או בהבלעתה? והתשובה: אף על פי שהנו"ן נבלעת בצורת העתיד – יִסַּע, בשם הפועל הנו"ן מתקיימת: לִנְסֹעַ. בדומה לצורה 'לנסֹע' אנו מוצאים בתורה: "ויהי בִּנְסֹעַ הארון" (במדבר י,לה). דוגמאות נוספות: לִנְבֹּל,…
המשך קריאה >>