סוגיות בעברית

כאן תמצאו דיונים קצרים בסוגיות מגוונות בלשוננו – חלקם מבוססים על תשובות שניתנו לפונים במהלך השנים וחלקם נכתבו במיוחד למדור זה.

עורכת המדור: תמר קציר

פסוקית זיקה ממשיכה

בכלי התקשורת, ובייחוד בדיווחי החדשות, נשמעים לעיתים משפטים מעין אלו: ראש הממשלה עדכן את השרה שבירכה על ההחלטה. המכונית פגעה ברוכב אופניים שבנס יצא ללא פגע. נציגי השכונות פנו אל העירייה שהבטיחה לטפל בבעיה. החלק המודגש בכל אחד מן המשפטים האלה הוא פסוקית המתארת פעולה…
המשך קריאה נעימה >>

פרק אחד עשר או פרק אחת עשרה?

בהצגת מספר של פרק (בספר, בסדרה וכדומה) עומדות לרשותנו שתי דרכים תקניות: 1. פרק ראשון; פרק שני; פרק אחד עשר; פרק עשרים ושלושה וכדומה. בדרך זו המספרים הם מספרים סודרים – המציינים את מקומו של הפרט ברצף. מספרים סודרים מותאמים למינו של השם הנספר, ולכן…
המשך קריאה נעימה >>

צָהֳרַיִם, נָעֳמִי – הגיית קמץ לפני חטף קמץ

רבים מתלבטים כיצד יש להגות מילים שיש בהן הרצף קמץ וחטף קמץ, כמו במילים צָהֳרַיִם, מָחֳרָת, מָחֳרָתַיִם, פָּעֳלִי, נָעֳמִי. חטף קמץ נהגה לעולם o, ואילו הגיית הקמץ שלפניו שנויה במחלוקת: יש ההוגים קמץ קטן (o) ויש ההוגים קמץ גדול (a). בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת…
המשך קריאה נעימה >>

שאלות ותשובות

צורות הֶפְסֵק והֶקְשֵׁר

מילים במקרא הבאות בסוף פסוק עשויות להשתנות: למשל שֶׁמֶשׁ מופיעה בסוף פסוק בצורה שָׁמֶשׁ; לצורה זו קוראים צורת הֶפְסֵק. למה משתנות הצורות, ומה השימושים של צורות הפסק לאחר המקרא ובימינו?
המשך קריאה נעימה >>

ציודים וקהלים – על ריבוי שמות קיבוציים

נשאלנו אם צורות הרבים ציודים, קהלים, נשקים, חוסרים ומידעים הן צורות תקניות, שהרי צורות היחיד שלהם – ציוד, קהל, נשק ומידע – הן שמות קיבוציים, כלומר מילים אלו מציינות קבוצה ולא פריט יחיד. האקדמיה ללשון העברית לא דנה בסוגיה כללית זו, וממילא אין כאן תקן…
המשך קריאה נעימה >>

קוֹרֵאת וקוֹרְאָה – צורת הבינונית בפועלי ל"א

סיומת הנקבה של צורות הבינוני (ההווה) יכולה להיות ־ת או ־ָה, אלא שלרוב בכל בניין מבנייני הפועל נעשתה סיומת אחת לסיומת השגורה, ואילו הסיומת האחרת או שאינה משמשת כלל או שמוצאים אותה רק בלשון ספרותית או בצירופים כבולים. ברוב הבניינים הסיומת השגורה היא ־ת, ואילו…
המשך קריאה נעימה >>

רוב האנשים הצביע או הצביעו – התאם תחבירי של כַּמָּת

בדרך כלל בצירופי סמיכות – כגון 'אנשי המושב', 'אוכלוסיית היישוב', 'ארגון המורים' – גרעין הצירוף הוא הרכיב הראשון, ולפי זה מתאימים את הפועל או את האוגד: 'אנשי המושב התכנסו', 'אוכלוסיית היישוב גדלה', 'ארגון המורים הכריז…', 'מועצת תלמידים היא גוף מייצג'. ואולם מה הדין בצירופים כמו…
המשך קריאה נעימה >>

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו). למה בכל זאת דוברי העברית מעדיפים לומר רוסִייה, ספרדייה, צרפתייה,…
המשך קריאה נעימה >>

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת נקבה, כגון יֶלֶד–יַלְדָּה (ובנסמך יַלְדַּת־), טוֹב–טוֹבָה, הָלַךְ–הָלְכָה, ואילו בשם המספר…
המשך קריאה נעימה >>

שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר?

בעברית החדשה נוהגים שני כתיבים: הכתיב המנוקד והכתיב המלא (או חסר הניקוד), ולכל אחד מהם כללים משלו. בכתיב המלא מוסיפים במקרים מסוימים וי"וים ויו"דים כדי לציין תנועה או כדי להבחין בין עיצור לאם קריאה. לפיכך כתיבן של מילים רבות אינו זהה בניקוד ובלעדיו. כללי הכתיב…
המשך קריאה נעימה >>

שנה וחצי, שעה ורבע – יחיד או רבים?

האקדמיה לא פסקה אם יש לראות בצירופים 'שנה וחצי', חודש וחצי', 'שנה ורבע' וכיוצא בהם יחיד או רבים. עם זאת יש הממליצים לראות בהם רבים: 'השנה וחצי האחרונות', 'החודש וחצי האחרונים', 'השעה ורבע האחרונות', ונימוקם עמם: כיוון שמדובר ביותר משנה אחת, מחודש אחד או משעה…
המשך קריאה נעימה >>

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן בא סומך המשותף לשתיהן. אנשי לשון בני ימינו חלוקים בשאלה…
המשך קריאה נעימה >>

תַּ' במקום אֶת הַ־

בדיבור התקני ובכתיבה התקנית ראוי כמובן לנקוט את ה־, אך המתעקשים לומר או לכתוב תַּ' יוכלו לראות עצמם ממשיכי דרכם של העמונים ושל בר כוכבא ולוחמיו האמיצים.
המשך קריאה נעימה >>

תאריך בחודש

דרכים שונות משמשות בלשוננו לציון תאריך בחודש, ונשאלת השאלה מהי הדרך הטובה ביותר. הבעת המספר המציין את היום בחודש הדרך המומלצת והנחשבת לתקנית לציון הימים בחודש היא במספר מונה בלשון זכר: אחד בכסלו, עשרה בטבת, אחד באפריל, שניים ביוני, עשרים ותשעה בנובמבר וכדומה (ולא במספר סודר,…
המשך קריאה נעימה >>

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ, מהנדסת העיר, דוברת המשרד, היועצת המשפטית, הפרקליטה המחוזית, חַשֶּׁבֶת המשרד…
המשך קריאה נעימה >>

תת־ועדה, דו־משמעי – על תחיליות וסופיות

בעברית בת ימינו רווחים צירופים כגון תת־ועדה, תלת־ממד, דו־משמעי, אי־הבנה, בין־עירוני, רַב־צדדי, מוליכוּת־על ועוד רבים. צירופים אלו נוצרו על פי מקבילות לועזיות ובראו בריאה חדשה בלשוננו. להלן נרחיב את הדיבור על דרך היווצרותם ועל הקשיים שהם יוצרים. קצת היסטוריה בלשונות אירופה אפשר למצוא מונחים רבים…
המשך קריאה נעימה >>

המספר הסתמי – לא היה כאן תמיד

למספר הסתמי אין יסוד של ממש במקורותינו. ההחלטה בעניינו התקבלה באקדמיה בשנת תשכ"ט, ולפיה יש להשתמש בצורות הנקבה לציון מספר סתמי.
המשך קריאה נעימה >>