סוגיות בעברית

כאן תמצאו דיונים קצרים בסוגיות מגוונות בלשוננו – חלקם מבוססים על תשובות שניתנו לפונים במהלך השנים וחלקם נכתבו במיוחד למדור זה.

עורכת המדור: תמר קציר

שאלות ותשובות

צורות הֶפְסֵק והֶקְשֵׁר

ההיבט התחבירי צורתן של מילים מסוימות במקרא יכולה להשתנות לפי מעמדן בפסוק או במשפט. למשל כאשר המילה שֶׁמֶשׁ באה בסוף הפסוק (ולעיתים אף במהלכו), צורתה שָׁמֶשׁ. צורה זו נקראת צורת הֶפְסֵק, ואילו שֶׁמֶשׁ – צורת הֶקְשֵׁר. צורות ההפסק מותנות כמעט תמיד בבוא הפְסקה אחריהן, ובמקרים רבים גם בהיות ההפסקה הפסקה ראשית לפי מבנה הפסוק או…
המשך קריאה נעימה >>

ציודים וקהלים – על ריבוי שמות קיבוציים

נשאלנו אם צורות הרבים ציודים, קהלים, נשקים, חוסרים ומידעים הן צורות תקניות, שהרי צורות היחיד שלהם – ציוד, קהל, נשק ומידע – הן שמות קיבוציים, כלומר מילים אלו מציינות קבוצה ולא פריט יחיד. האקדמיה ללשון העברית לא דנה בסוגיה כללית זו, וממילא אין כאן תקן מחייב. אכן בהקשרים רבים די בשם הקיבוצי ביחיד. ואולם יש…
המשך קריאה נעימה >>

קוֹרֵאת וקוֹרְאָה – צורת הבינונית בפועלי ל"א

סיומת הנקבה של צורות הבינוני (ההווה) יכולה להיות ־ת או ־ָה, אלא שלרוב בכל בניין מבנייני הפועל נעשתה סיומת אחת לסיומת השגורה, ואילו הסיומת האחרת או שאינה משמשת כלל או שמוצאים אותה רק בלשון ספרותית או בצירופים כבולים. ברוב הבניינים הסיומת השגורה היא ־ת, ואילו בבניין הפעיל שגורה הסיומת ־ָה. כך למשל בבניין קל רגילים…
המשך קריאה נעימה >>

רוב האנשים הצביע או הצביעו – התאם תחבירי של כַּמָּת

בדרך כלל בצירופי סמיכות – כגון 'אנשי המושב', 'אוכלוסיית היישוב', 'ארגון המורים' – גרעין הצירוף הוא הרכיב הראשון, ולפי זה מתאימים את הפועל או את האוגד: 'אנשי המושב התכנסו', 'אוכלוסיית היישוב גדלה', 'ארגון המורים הכריז…', 'מועצת תלמידים היא גוף מייצג'. ואולם מה הדין בצירופים כמו 'רוב האנשים', 'חצי האוכלוסייה', 'מיטב המורים'? בצירופים אלו הרכיב הראשון…
המשך קריאה נעימה >>

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו). למה בכל זאת דוברי העברית מעדיפים לומר רוסִייה, ספרדייה, צרפתייה, יוונייה, אנגלִייה, גרמנייה ועוד, אבל סורית, לבנונית, יפנית, סינית, שוודית,…
המשך קריאה נעימה >>

שם המספר – רקע להחלטות האקדמיה

א. על ייחודו של שם המספר מערכת שם המספר שונה משמות אחרים בלשוננו ויש לה מאפיינים ייחודיים. אחת החידות הקשורות בשם המספר היא ההיפוך בצורת הזכר והנקבה מן הרגיל בעברית. בדרך כלל הסיומת ־ָה מציינת נקבה, כגון יֶלֶד–יַלְדָּה (ובנסמך יַלְדַּת־), טוֹב–טוֹבָה, הָלַךְ–הָלְכָה, ואילו בשם המספר סיומת ־ָה מציינת דווקא את הזכר: שֶׁבַע (נקבה) – שִׁבְעָה…
המשך קריאה נעימה >>

שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר?

בעברית החדשה נוהגים שני כתיבים: הכתיב המנוקד והכתיב המלא (או חסר הניקוד), ולכל אחד מהם כללים משלו. בכתיב המלא מוסיפים במקרים מסוימים וי"וים ויו"דים כדי לציין תנועה או כדי להבחין בין עיצור לאם קריאה. לפיכך כתיבן של מילים רבות אינו זהה בניקוד ובלעדיו. כללי הכתיב המלא אינם חלים בהכרח על שמות פרטיים, ובעיקר לא על שמות…
המשך קריאה נעימה >>

שנה וחצי, שעה ורבע – יחיד או רבים?

האקדמיה לא פסקה אם יש לראות בצירופים 'שנה וחצי', חודש וחצי', 'שנה ורבע' וכיוצא בהם יחיד או רבים. עם זאת יש הממליצים לראות בהם רבים: 'השנה וחצי האחרונות', 'החודש וחצי האחרונים', 'השעה ורבע האחרונות', ונימוקם עמם: כיוון שמדובר ביותר משנה אחת, מחודש אחד או משעה אחת – עדיף לנקוט לשון רבים.

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'תלמידי ותלמידות המכללה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'חיפוש והפקת גז', 'הכרעת וגזר הדין', 'מספר והיקף ההונאות'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן בא סומך המשותף לשתיהן. אנשי לשון בני ימינו חלוקים בשאלה אם לפסול מבנים אלו או להתירם. חוקרים שנדרשו לנושא מצביעים…
המשך קריאה נעימה >>

תאריך בחודש

דרכים שונות משמשות בלשוננו לציון תאריך בחודש, ונשאלת השאלה מהי הדרך הטובה ביותר. הבעת המספר המציין את היום בחודש הדרך המומלצת והנחשבת לתקנית לציון הימים בחודש היא במספר מונה בלשון זכר: אחד בכסלו, עשרה בטבת, אחד באפריל, שניים ביוני, עשרים ותשעה בנובמבר וכדומה (ולא במספר סודר, כגון ראשון באפריל, עשירי בחודש). דרך זו עולה מן הרגיל…
המשך קריאה נעימה >>

תפקיד או תואר של אישה

לתפקיד המדען הראשי התמנתה אישה. האם יש לשנות את הכיתוב על דלת הלשכה למדענית הראשית? האם לשנות את הכיתוב בנייר המכתבים? דרכה של העברית להבחין בין זכר לנקבה, ועל כן נֹאמר המדענית הראשית, שרת החוץ, מהנדסת העיר, דוברת המשרד, היועצת המשפטית, הפרקליטה המחוזית, חַשֶּׁבֶת המשרד ועוד ועוד. האקדמיה אף ממליצה על גזירת צורות נקבה מראשי…
המשך קריאה נעימה >>

תת־ועדה, דו־משמעי – על תחיליות וסופיות

בעברית בת ימינו רווחים צירופים כגון תת־ועדה, תלת־ממד, דו־משמעי, אי־הבנה, בין־עירוני, רַב־צדדי, מוליכוּת־על ועוד רבים. צירופים אלו נוצרו על פי מקבילות לועזיות ובראו בריאה חדשה בלשוננו. להלן נרחיב את הדיבור על דרך היווצרותם ועל הקשיים שהם יוצרים. קצת היסטוריה בלשונות אירופה אפשר למצוא מונחים רבים שנוצרו מהדבקת רכיבים זה לזה. למשל: electroencephalogram (כלומר electro-encephalo-gram, ובעברית…
המשך קריאה נעימה >>

המספר הסתמי – לא היה כאן תמיד

למספר הסתמי אין יסוד של ממש במקורותינו. ההחלטה בעניינו התקבלה באקדמיה בשנת תשכ"ט, ולפיה יש להשתמש בצורות הנקבה לציון מספר סתמי.
המשך קריאה נעימה >>