סוכות

מילים וגלגוליהן

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני בגורן (דיש) וביקב (דריכה): "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (טז, יג). תקופת האסיף חלה בסתיו, "שכל…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

חזק חזק ונתחזק

כשמסיימים בבתי הכנסת את הקריאה בחומש מן החומשים, קוראים "חזק חזק ונתחזק". הקריאה מבוססת על הקריאה של יואב שר צבאו של דוד בצאתו לקרב: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו" (שמואל ב, י, יב). ואולם נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".

מילים וגלגוליהן

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם גם לקוחה המילה אושפיזין במשמעות 'אורחים'. ומניין הגיעה המילה לספר הזוהר? בתלמוד הבבלי מצויה המילה הארמית אושפיזא שמשמעה 'פונדק', 'מלון'…
המשך קריאה נעימה >>

מאמרים

מונחים עבריים לחג הסוכות בלשונם של יהודי תימן

"ברשימה קצרה זו מכנס אני את המונחים העבריים, הקשורים בחג הסוכות, שיש בהם שינוי המקובל הן מצד הלשון הן מצד מסורת הניקוד. כדי שלא להטריח על הקורא, איני מרבה בציוני מקורות ומקבילות, לפי שלא למחקר נתכוונתי, אלא להצלת הדברים משכחה."

אמצו מילה

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים" (תהלים סח, יז). כבר בפיוט הקדום רִצֵּד פירושו רִקֵּד, וכך התפרש הפועל גם בהמשך, למשל בפיוט לשבועות…
המשך קריאה נעימה >>

מילים וגלגוליהן

מילים תחת סכך אחד

חג הסוכות נקרא על שם הסוכה שבה יושבים במהלך החג. מהי סוכה? זהו מבנה המסוכך על אדם או על בעלי חיים מפני השמש. במקרא אנו מוצאים למשל את סוכת שומר הכרם: "וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה" (ישעיהו א, ח), את סוכתו של הנביא יונה: "וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ…
המשך קריאה נעימה >>

אמצו מילה

ממגילת קהלת: מותר, שחרות, מבוע, להג

מוֹתָר היגדים רבים במגילת קהלת עוסקים במשמעות הקיום האנושי. באחד מהם נטען שהאדם איננו טוב מן הבהמה, שהרי לשניהם חיים בני חלוף: "וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל" (ג, יט). מוֹתָר – משורש ית"ר – פירושו יִתְרוֹן. מילה זו מצטרפת למילים אחרות משורשי פ"י באותו המשקל: מוֹלָד, מוֹרָד, מוֹשָׁב ועוד. המילה מוֹתָר מופיעה…
המשך קריאה נעימה >>

מבחר תשובות

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר כב, כח). בספרות חז"ל – בעקבות הצירוף שָׁלֹשׁ רְגָלִים מספר שמות – קיבלה המילה רֶגֶל משמעות נוספת: כל אחד משלושת…
המשך קריאה נעימה >>