תשעה באב

מילים מתגלגלות

מנגינה

מן העבודה במילון ההיסטורי

אדם מן היישוב השומע את המילה "מנגינה" מן הסתם חושב על צלילים ערבים לאוזן המתחברים להם יחד – אך מקורה של המילה הוא דווקא בהקשר עצוב וכואב.
המשך קריאה >>

איור של הכותל המערבי בירושלים. כיתוב: הינה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלונות מציץ מין החרכים"

הקיר והכותל

המילה כותל מופיעה בעברית המקרא פעם אחת בלבד: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שיר השירים). לעומתה המילה קיר מצויה יותר משבעים פעם.
המשך קריאה >>

ציור של עין ודמעה - "בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה, אין לה מנחם מכל אוהביה" (איכה את ב)

מילות נחמה

על המילים: מְשׂוֹשׂ, פְּדוּת, אֲרוּכָה וקִמְעָה.
המשך קריאה >>

איור של הכותל המערבי והכיתוב: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שיר השירים)

מילים ממגילת איכה לתשעה באב

ממגילת איכה ירשנו כמה פעלים, מילים וביטויים ייחודים. כאן נספר על ארבעה: הֵעִיב, מְרוּדִים, מְגִנַּת לֵב, הִכְפִּישׁ.
המשך קריאה >>

לשונה של מגילת איכה

לשוננו לעם כב, ח (תשל"א), עמ' 213–219

ניבים וצירופי לשון מן הרווחים בלשוננו היום מקורם במגילת איכה. אך לא תמיד זהה משמעות הניב או הצירוף בשימוש הלשון היום עם משמעותו המקורית במגילה.
המשך קריאה >>

צמדי מילים

צום ותענית

המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית רווחת בעיקר למן תקופת חז"ל.

המשך קריאה >>