מבחר תשובות

כאן תמצאו תשובות רבות של המזכירות המדעית על שאלות נפוצות.
תשובות אלו מבוססות על תשובות שניתנו לפונים במהלך השנים והן עובדו ונערכו. במידת הצורך אנו מעדכנים את התשובות – לפי החלטות האקדמיה או בעקבות נתונים שהתגלו ושיקולים חדשים שעלו.
מבחר התשובות ממשיך להתרחב כל העת – לשירות קהל המתעניינים.

עורכת המדור: תמר קציר

שאלות ותשובות

קצה הלחם

איך נקראים הקצוות של כיכר הלחם? השם הפשוט ביותר הוא כמובן קצה הלחם. אך בקרב הדוברים מהלכים השמות "נשיקה" ו"לשיקה". את הכינוי נשיקה אפשר אולי להבין כמקום שבו כיכרות הלחם שבתנור נושקות זו לזו. בספרות חז"ל מקום המגע הזה מדומה דווקא לנשיכה: במשנה נזכרים "ככרות…
המשך קריאה נעימה >>

קָצָר וקָצֵר

שְׂעָרוֹ גֻּלַּח כְּשֶׁבָּא לַמַּחֲנֶה שְׂעָרָהּ נִשְׁאַר אָרֹךְ וּבְלִי מַעֲנֶה אֵינֶנִּי שׁוֹמַעַת אוֹתְךָ בָּרַעַשׁ הַגּוֹבֵר שְׂעָרֵךְ הָאָרֹךְ, נַעֲרָה, שְׂעָרְךָ הַקָּצֵר (יהודה עמיחי, הבלדה על השער הארוך והשער הקצר) המילה קָצָר היא משמות התואר הרגילים ביותר בלשוננו, ונראה שכיום איש אינו מתלבט כיצד להגותה. גם המילונים בני…
המשך קריאה נעימה >>

קָרָא והִקְרִיא

רבים שואלים אותנו כיצד נכון לומר: 'קראתי סיפור לילדיי' או 'הקראתי סיפור לילדיי'? הפועל הרגיל לעניין זה בתנ"ך ובספרות חז"ל הוא הפועל קָרָא בבניין קל. בתנ"ך – בייחוד בתוספת 'באוזני', כגון "וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית ה' וְכָל אִישׁ יְהוּדָה וְכָל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ… וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת…
המשך קריאה נעימה >>

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה? תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן המקרא), וכך גם רָאשֵׁי ממשלה. כידוע צורות הנטייה של היחיד…
המשך קריאה נעימה >>

ראש עיר וראש עירייה

הצירופים ראש עיר וראש עירייה משמשים בלשוננו זה לצד זה, ואנו נשאלים לעיתים קרובות אם יש עדיפות לאחד מהם. מדובר בשני צירופים עבריים כשרים, והבחירה ביניהם איננה שאלה של דקדוק אלא שאלה של דיוק במינוח. מבחינה זו יש עדיפות מסוימת לצירוף ראש עירייה – היושב…
המשך קריאה נעימה >>

רַב בנקבה

צורת הנקבה של רַב המשמשת זה דורות היא רַבָּנִית (בדומה לצורת הרבים 'רבנים'), אלא שמילה זו משמעותה 'אשת הרב', ואילו בימינו יש 'אישה־רב'. היו שסברו שכפי ש'מלכה' יכולה להיות אישה־מלך וגם אשת המלך, כך המילה 'רבנית' יכולה לשמש גם ל'אישה־רב'. אבל הפונים לא נחה דעתם…
המשך קריאה נעימה >>

רַב תודות ורוב תודות

ביטויים רבים משמשים בלשוננו להבעת תודה, ובהם הביטוי 'רַב תודות' או 'רוב תודות'. ביטוי זה על שתי נוסחאותיו נתחדש בעברית החדשה. בימינו המילה רוב רגילה בעיקר במשמעות 'החלק הגדול', 'ההפך ממיעוט' כרגיל בלשון חז"ל, ואולם בצירוף 'רוב תודות' משמעה הוא כבלשון המקרא – 'שפע', 'הרבה'.…
המשך קריאה נעימה >>

רופא כונן בנקבה

נשאלנו מה צורת הנקבה של הצירוף רוֹפֵא כּוֹנָן. האקדמיה לא נדרשה להחלטה בעניין זה, ונשיב אפוא על פי מה שהדקדוק מלמדנו. מבחינה עקרונית צורת הנקבה בעברית יכולה לבוא בשלוש צורות: סופית ־ָה (כגון מַנְהִיג–מַנְהִיגָה, רַוָּק–רַוָּקָה), סופית ־ִית (כגון רַקְדָן–רַקְדָנִית, סַפָּר–סַפָּרִית), או צורה על דרך המשקלים…
המשך קריאה נעימה >>

רוֹפְאַת ילדים או רוֹפֵאת ילדים?

המילה רוֹפְאָה היא צורת הנקבה של הבינוני (הווה) בבניין קל לצד הצורה רוֹפֵאת (כמו קוֹרְאָה, קוֹרֵאת). ועדת הדקדוק של האקדמיה התלבטה בשאלה מה תהיה צורת הנסמך של רוֹפְאָה. האפשרות שהועדפה בעבר היא להשתמש לצורך הנסמך בצורה־האחות רוֹפֵאת – ולפי זה נהגו המקפידים על לשונם לומר
המשך קריאה נעימה >>

רוקן והתרוקן

הפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן ייחודיים בצורתם. הם דומים לפעלים דוגמת נוֹפֵף וסוֹבֵב (משקל פּוֹלֵל של בניין פיעל), הִתְנוֹפֵף והִסְתּוֹבֵב (משקל הִתְפּוֹלֵל של בניין התפעל), אבל שני העיצורים האחרונים שלהם אינם זהים. מהו אפוא השורש של הפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן, ומה פשר צורתם הייחודית? ביסודם של פעלים אלו…
המשך קריאה נעימה >>

רַכְבָּל או רַכֶּבֶל?

המילה רכבל נוצרה מהלחם של שתי מילים: רַכֶּבֶת + כֶּבֶל – וכשמה כן היא: קרוניות (כמו ברכבת) הנעות על כֶּבֶל. על כן הגייתה התקנית היא רַכֶּבֶל – וכך משתמרים צליליהן של המילים המרכיבות את ההלחם.
המשך קריאה נעימה >>

רפרנט בעברית

בימינו יש כמה בעלי תפקידים שמקובל לכנותם בשם 'רֵפֵרנט', ורבים מבקשים לדעת אם יש חלופה עברית למילה. הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה נדרשה בעבר לשאלה זו, ואף חזרה ודנה בה כעבור כמה שנים. בירורי הוועדה העלו שהשימוש במונח 'רפרנט' רחב מאוד וכולל עניינים רחוקים…
המשך קריאה נעימה >>

רשם לעומת כתב

שאלה : "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים? תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים. הפועל כָּתַב רווח בלשוננו עוד בתנ"ך. יש הסוברים כי ביסודו הוא מציין חקיקה…
המשך קריאה נעימה >>

רָשָׁע בנקבה

פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה (ארבעה אחים, נעמי שמר)     דוברי העברית תוהים לעיתים מהי צורת הנקבה של שם התואר רָשָׁע. מבחינה דקדוקית התשובה פשוטה מאוד: רָשָׁע­–רְשָׁעָה, כמו יָשָׁר–יְשָׁרָה, חָכָם–חֲכָמָה. הצורה רשעה אף מתועדת במקורות כפי שיפורט…
המשך קריאה נעימה >>

ט"ו בשבט

שאלות ותשובות לט"ו בשבט

עֵץ ואִילָן חוקר הלשון גב"ע צרפתי מסביר בספרו 'העברית בראי הסמנטיקה' את ההבדל בין עץ לאילן, ואלו עיקרי דבריו: במקרא המילה עץ מציינת גם צמח בעל גזע קשה (tree) וגם את החומר המופק ממנו (wood). לעומת זאת בלשון חז"ל לצמח נתייחדה המילה אילן השאולה מן…
המשך קריאה נעימה >>

שדרוג והיפוכו

המילה שדרוג נוצרה מלכתחילה תמורת regrading – 'דירוג מחדש', כגון בחוזי טיסה: אדם שאמור לטוס במחלקה מסוימת אפשר להעבירו למחלקה גבוהה יותר או נמוכה יותר. המילה שדרוג מצטרפת למילים מחודשות אחרות שבהן הוספת השי"ן לשורש מקבילה לרכיב הלועזי re, דוגמת שכתוב (כתיבה מחדש; rewriting) ושיקום
המשך קריאה נעימה >>

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט). מקובל לפרש שמדובר בקורות עצים סדורות בבניין; (ב) המלכת יואש…
המשך קריאה נעימה >>

שוב בשלום, שוב לשלום

כיצד מברכים את היוצא לדרך – 'לך לשלום' או 'לך בשלום'? 'שוב לשלום' או 'שוב בשלום'? במקרא רגילה הברכה 'לך לשלום', למשל בדברי עלי לחנה "לְכִי לְשָׁלוֹם וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ" (שמואל א א, יז), אך יש גם 'לך בשלום' (שמואל…
המשך קריאה נעימה >>

שוב פעם

הצירוף שוב פעם רגיל בלשוננו במשמעות 'עוד פעם', 'פעם נוספת': "לא הבנתי, תסביר לי שוב פעם", "שוב פעם הלכתי לראות את הסרט האהוב עליי". בצירוף זה יש משום כפילות, שהרי המילה שוב לבדה מביעה משמעות זו ואין באמת צורך להוסיף לה את המילה פעם. הצירוף…
המשך קריאה נעימה >>

שׁוּלַיִם ביחיד

בדיווחי התנועה המשודרים ברדיו נוקטים לעיתים את הצירוף שׁוּל הדרך. האם צורת היחיד הזאת תקינה? בשימוש הכללי נוהגים לומר שׁוּלַיִם גם כשמתכוונים לצד אחד של הכביש או של הדף. ואולם בתחום התחבורה הונהג השימוש בצורת היחיד שׁוּל (margin, shoulder) המאפשרת לדייק בתיאור של אירועים ובניסוח של…
המשך קריאה נעימה >>

שׁוּק ברבים

צורת הרבים של שׁוּק היא שְׁוָקִים, בדומה לשׁוֹר – שְׁוָרִים (בלי ניקוד: שווקים, שוורים). בכך שונות מילים אלו ממילים רבות אחרות בנות הברה אחת, כמו גּוּף–גוּפִים, סוּס–סוּסִים, קוֹף–קוֹפִים, צוֹם–צוֹמוֹת. צורות הרבים החריגות שְׁוָקִים, שְׁוָרִים בווי"ו עיצורית מופיעות כך במקרא (שיר השירים ג, ב; הושע יב,…
המשך קריאה נעימה >>

פורים

שושן פורים או פורים שושן?

האם גם אתם תמהתם על המבנה המשונה של הצירוף 'שושן פורים'? הלוא לפי הדגם הרגיל של צירופי סמיכות היה מתבקש לומר 'פורים שושן' ואפילו 'פּוּרֵי שושן' – כשם שאנו אומרים 'תענית אסתר' ולא "אסתר תענית", 'חגי ישראל' ולא "ישראל חגים". שושן פורים הוא כידוע כינויו…
המשך קריאה נעימה >>

שֶׁחִי

המילה שֶׁחִי והצירוף בֵּית שֶׁחִי משמשים בעברית כבר בלשון חז"ל. כך למשל במשנה סנהדרין ז, ז נאמר כי בעל אוב הוא "המדבר משיחיו". המילה שֶׁחִי שקולה במשקל שמות כמו פֶּתִי, מֶשִׁי וקשורה לשורש שח"י שעניינו 'התכופפות'. משורש זה גם הפועל שָׁחָה 'התכופף', כגון בדברי ח"נ…
המשך קריאה נעימה >>

שיפון

לשם הצמח שיפון שתי מסורות הגייה בפי דוברי העברית: בפ"א רפה – שִׁיפוֹן, ובפ"א דגושה – שִׁפּוֹן. הצורה התקנית בימינו היא שִׁיפוֹן בפ"א רפה. כך קבע כבר ועד הלשון ב'ילקוט צמחים' שפרסם בשנת תר"ץ (1930), וכך נקבע מחדש בשמות צמחי ארץ ישראל של הוועדה לבוטניקה…
המשך קריאה נעימה >>

שיקר לי או שיקר אותי?

בלשון המקורות משלים את הפועל שיקר מושא עקיף ולא מושא ישיר, כלומר לפני השם המשלים באה מילה יחס השונה מ'אֶת'. בתנ"ך מצאנו את מילת היחס ב: "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ" (ויקרא יט, יא). כן מצאנו את מילת היחס ל לאחר הפועל…
המשך קריאה נעימה >>

שירתי בצבא או שירתתי בצבא?

רבים מתלבטים איך לכתוב: שירתתי או שירתי, השבתתם או השבתם. שאלה זו עלתה בדיוני האקדמיה על כללי הכתיב המלא, וההכרעה הייתה לכתוב בתי"ו אחת: שירתי (שֵׁרַתִּי); השבתם (הִשְׁבַּתֶּם). בנטיית הפעלים האלה חברו יחד התי"ו השורשית (שר"ת, שב"ת) והתי"ו של כינויי הגוף ־תי, ־תם וכדומה. בכתיב המנוקד…
המשך קריאה נעימה >>

שכם ושכמות

המילה שֶׁכֶם מקורה בתנ"ך: "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ" בראשית כד, מה), "מִ שִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב), "וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת" (שמואל א י, ט) ועוד. מקובל לפרש כי שכם הוא החלק העליון של הגב, ובמשמעות זו המילה משמשת…
המשך קריאה נעימה >>

סוכות

שלוש רגלים או שלושה רגלים?

בספר שמות נאמר: "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (כג, יד). פירוש המילה רֶגֶל בפסוק הזה הוא 'פעם'. שלוש רגלים הן שלוש פעמים, כמו בדברי האתון לבלעם: "מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתַנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים" (במדבר כב, כח). בספרות חז"ל – בעקבות הצירוף שָׁלֹשׁ רְגָלִים מספר…
המשך קריאה נעימה >>

פסח

שלושה־עשר מידיא

"שלושה־עשר מי יודע?… שלושה־עשר מידיא". מדוע שרים "שלושה־עשר מידיא" ולא "שלוש־עשרה מידיא", הרי המילה מידה היא ממין נקבה? גלגוליו של השיר 'אחד מי יודע' אינם נהירים דיים לחוקרים בני זמננו. מדובר בפיוט עממי מימי הביניים, אך אין בידינו פרטים על זהות מחברו, על זמן חיבורו…
המשך קריאה נעימה >>

שם פרטי ושם משפחה – מה קודם

בעברית, כמו בלשונות רבות אחרות, השם הפרטי קודם לשם המשפחה. אף כי לאבותינו הקדומים לא היו שמות משפחה, אפשר ללמוד על סדר השמות מדרך ההבעה של שמות פרטיים שהתלווה להם שם ייחוס, כגון אליהו התשבי, אלעזר המודעי, יהודה הלוי. אם כן נאמר אליעזר בן־יהודה, חיים…
המשך קריאה נעימה >>

שם תואר מן המילה פקולטה

במוסדות להשכלה גבוהה נשמע לעיתים שם התואר "פקולטטי" במשמעות 'של הפקולטה', 'ששייך או קשור לפקולטה', כגון "ועדה פקולטטית", "תקנון פקולטטי". שם התואר הזה לא נדון באקדמיה ללשון העברית וברוב המילונים אין לו תיעוד. נראה שיש לו שתי הגיות: פקולטֵטי ופקולטָטי. שלא כשמות תואר לועזיים רבים…
המשך קריאה נעימה >>

שמה במשמעות שם

האם נכון לומר בלשון התקנית שָׁמָּה במשמעות שָׁם ולְשָׁמָּה במשמעות לְשָׁם? כדי להשיב שאלה זו נבדוק את המצוי במקורותינו. כידוע ה"א המגמה היא אחת הדרכים לציין כיוון בעברית. כאשר היא באה בסוף המילה היא מקבילה להוספת מילית היחס ל' לפנֶיה: מצרימה = למצרים, צפונה = לצפון. על…
המשך קריאה נעימה >>

עברית לראש חודש

שמות החודשים – כתיב מלא או חסר?

נשאלנו כיצד נכון לכתוב בלי ניקוד את שמות החודשים מַרְחֶשְׁוָן (או חֶשְׁוָן), אִיָּר וסִיוָן. תשובתנו היא כי שמות החודשים נכתבים על פי כללי הכתיב המלא: מרחשוון (או חשוון), אייר, סיוון, כלומר בהכפלת הווי"ו והיו"ד העיצוריות. נעיר כי בספרות העברית לדורותיה אין כתיב אחיד לשמות החודשים הללו,…
המשך קריאה נעימה >>

שמות הכיתות בבית הספר התיכון

נשאלנו מדוע מכנים את הכיתות בבית הספר התיכון 'חמישית', 'שישית', 'שביעית' ו'שמינית', והרי ה'חמישית' (כיתה ט') היא הכיתה הראשונה. מקור הכינויים 'חמישית' 'שישית' וכו' בשיטת חלוקה אחרת של בתי הספר: מכינת יסוד של ארבע שנים וגימנסיה של שמונה שנים. כיתות הגימנסיה, שנקראו אז "מחלקות" החלו…
המשך קריאה נעימה >>

שִׂמְלָה ושַׂלְמָה

נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֵּטוֹן וָמֶלֶט וְנִפְרֹשׂ לָךְ מַרְבַדֵּי גַּנִּים עַל אַדְמַת שְׂדוֹתַיִךְ הַנִּגְאֶלֶת הַדָּגָן יַרְנִין פַּעֲמוֹנִים (שיר בוקר, נתן אלתרמן) נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'. המילים המקראיות שִׂמְלָה ושַׂלְמָה…
המשך קריאה נעימה >>

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי של פָּן מוטב לנקוט לשון זכר: "יש כאן שני פנים:…
המשך קריאה נעימה >>

שָׁנִים, נָשִׁים, מִלִּים – בנסמך

בכמה שמות עצם ממין נקבה בעלי סיומת ־ִים ברבים – משמשות שתי צורות נסמך: כנגד צורת הרבים שָׁנִים יש בנסמך גם שְׁנֵי וגם שְׁנוֹת. שתי הצורות מתועדות כבר במקרא: "שְׁנֵי חיי שרה" (בראשית כג, א), "שְׁנוֹת דור ודור" (דברים לב, ז). צורת הנסמך של נָשִׁים
המשך קריאה נעימה >>

שנתות ביחיד

בכלי מדידה כגון סרגל או משׂורה מסומנים קווים דקים במרחקים קבועים זה מזה. קווים אלו מכונים שְׁנָתוֹת. המילה שְׁנָתוֹת מתועדת בספרות חז"ל, ותמיד ברבים. לפיכך את צורת היחיד שלה אפשר רק לשחזר. במילונים מתחילת המאה העשרים הוצעה צורת היחיד שְׁנָת, ואולם במילון למונחי הטכניקה של…
המשך קריאה נעימה >>

שאלות ותשובות

שרב וחמסין

תֶּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, אֶרֶץ הַנִּדַּחַת וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין וְכָל מִינֵי קַדַּחַת. (אברהם שלונסקי) עונות המעבר בארץ ישראל מלֻוות בימים חמים ויבשים מאוד. רבים מכנים את מזג האוויר הזה בשם חַמְסִין, ואולם המונח התקני הוא שָׁרָב. למילה חַמְסִין משמע אחר: רוח דרומית חמה ויבשה האופיינית…
המשך קריאה נעימה >>

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ' 110). נשאלנו אם אכן מדובר בשגיאת לשון. בהקשר המקראי שבו…
המשך קריאה נעימה >>

תָּאֵב ותאווה

המילים תָּאֵב ותאווה דומות בצלילן וגם במשמען – שהרי שתיהן עניינן רצון ותשוקה. אף על פי כן לא ידוע על קשר היסטורי ביניהן. תַּאֲוָה גזורה מן השורש או"י המוכר גם מן המילים אִוָּה, הִתְאַוָּה, מַאֲוַיִּים ומן הצירוף 'אַוַּת נפשו'. המילה תָּאֵב גזורה מן השורש תא"ב.…
המשך קריאה נעימה >>

תָּוֶךְ וטְוָח

רבים מתבלבלים בין המילים תווך וטווח – שהרי שתיהן קשורות לתחום המצוי בין שתי נקודות. אך משמען המדויק של מילים אלו שונה: תָּוֶךְ פירושו אמצע, מרכז, למשל: 'חורשת האורנים מימין, שדות המושבה משמאל, ובתווך הבית עתיק הימים". לעומת זאת טְוָח הוא התחום כולו, למשל: 'טווח ראייה', 'טווח המחירים'.…
המשך קריאה נעימה >>

תּוֹקְפָן

למה אין דגש בפ"א במילים תוקפן ותוקפנות? המילה תּוֹקְפָן נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל. כמו תּוֹקְפָן יש להגות את השמות הנגזרים תּוֹקְפָנִי, תּוֹקְפָנוּת –…
המשך קריאה נעימה >>

תורים ותורות

נשאלנו מה צורת הרבים של המילה תּוֹר – תורים או תורות, ואם יש הבחנה בעניין זה בין משמעויותיה השונות. המילה תּוֹר במשמעות 'זמן מיועד' מופיעה במגילת אסתר: "וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (ב, יב); "וּבְהַגִּיעַ תֹּר אֶסְתֵּר… לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ" (ב, טו).…
המשך קריאה נעימה >>

תיעדוף

שם הפעולה תיעדוף והפועל לתעדף רווחים בארגונים גדולים, כגון בצבא ובמשטרה. הם מתרגמים את prioritization ו־to prioritize באנגלית, ומשמעם דירוג של משימות לפי חשיבותן ודחיפותן. מן הארגונים הגדולים התפשטה המילה תיעדוף אל הלשון הכללית, ולעיתים קרובות אף משתמשים בה שלא לצורך במשמעות 'העדפה'. הוועדה למילים…
המשך קריאה נעימה >>

תיתי לך

"תיתי לו לידידי משכבר הימים על שפתח בפניי את ספרייתו ואת זיכרונותיו." "תיתי למחברת המאמר שניסחה את רעיונותיה בלשון השווה לכל נפש."  הביטוי תֵּיתֵי ל־ מקורו בארמית של התלמוד הבבלי. תֵּיתֵי היא צורת עתיד־נסתרת של הפועל אֲתָא או אֲתָה שפירושו 'בא'. פירושו המילולי של הביטוי…
המשך קריאה נעימה >>

תלמיד חכם בנקבה

לאישה למדנית ובקיאה בתורה אפשר לקרוא תלמידה חכמה, אך האמונים על לשון המקורות יעדיפו לקרוא לה תלמידת חכמים. הצירוף תלמיד חכם התגלגל מן תלמיד חכמים – אדם הלומד תורה מפי חכמים. הצירוף 'תלמיד חכמים' שימש הרבה בריבוי – 'תלמידי חכמים', וצורת הריבוי הזאת נתפסה בטעות…
המשך קריאה נעימה >>

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו והראהו כלי כסף וכלי זהב…" (מכילתא דרשב"י ג, ח). יש…
המשך קריאה נעימה >>

תפל וטפל

תָּפֵל בתי"ו פירושו חסר מלח וחסר טעם, ככתוב "הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח, אִם יֶשׁ טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת" (איוב ו, ו), ובימינו 'מָרָק תפל', 'מאכלים תפלים'. מכאן המונח 'התפלת מים': הפרדתם מן המלחים המצויים בהם לשם עשייתם ראויים להשקיה ולעיתים אף לשתייה. כבר במקרא תָּפֵל הוא…
המשך קריאה נעימה >>

תקול

נשאלנו אם המילה תָּקוּל היא מילה תקנית. מילה זו מתועדת במילוני האקדמיה ללשון העברית כבר בשנת תשי"ז (1957), והיא שם תואר לכלי שחלה בו תקלה. המילה נפוצה בקרב אנשי מקצוע בתחומים טכניים וכן בצה"ל. בלשון הכללית מקובל שם התואר מקולקל. נעיר כי הפועל הִתְקִיל תקין…
המשך קריאה נעימה >>

תרווד, מצקת ומרית

התרווד, המצקת והמרית מוּכרים לדוברי עברית רבים מן המטבח, אך לא בכל המטבחים מדובר באותם כלים. תַּרְוָד נזכר במשנה ובתלמוד ומשמעו כף גדולה. הוא שימש לבחישת התבשיל או למדידת מזון, ואולי אף להגשת מזון – כמו מצקת. על פי זה נקבע במילוני האקדמיה שתרווד הוא…
המשך קריאה נעימה >>

ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה?

רבים שואלים אותנו: ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה? התשובה המפתיעה שלנו: במונחי האקדמיה נקבע בכלל הצירוף "נסייה וטעייה".
ומה בין טעה לתעה?
המשך קריאה נעימה >>