מה ההבדל

כיתוב הגדה או אגדה?

אגדה והגדה, אגדות ומעשיות

המילה הַגָּדָה היא שם הפעולה של הפועל הִגִּיד, ולפיכך משמעותה המקורית היא 'אמירה'. כבר בתקופת חז"ל יוחדה למילה הזאת המשמעות 'דרשה, סיפור או דבר חכמה שנאמרים כדי לפרש או להרחיב את דברי התורה שבכתב או…
המשך קריאה >>

איור של צייר ואיור של נגר ולמעלה הכיתוב אוֹמנוּת ואוּמנוּת

אוֹמן ואוּמן

המילים אָמָּן (ההגייה: אוֹמן) ואֻמָּן הן ביסודן אותה מילה. מקורן במילה האכדית ummânu שפירושה בעל מלאכה מנוסה וגם אדם העוסק במלאכת מחשבת. בתנ"ך המילה באה פעם אחת בלבד וניקודה אָמָּן: "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה…
המשך קריאה >>

איכותי ואיכותני

הצירופים 'מחקר איכותי' או 'מחקר איכותני', 'מחקר כמותי' או 'מחקר כמותני' נוצרו בקרב החוקרים כבבואות לצירופים האנגליים qualitative study ו־quantitative study. חוקרים באוניברסיטאות היו חלוקים בצורת שם התואר – איכותי כנגד איכותני – כמעט מראשית…
המשך קריאה >>

איור של אפרוח צהוב וגוזל ללא נוצות עם כיסוי עיניים מעל לראשו - הכיתוב: יש הבדל בין אפרוח לגוזל?

אפרוח וגוזל

נשאלנו מה ההבדל בין אפרוח לגוזל. בלשון המקורות וגם בראשיתה של הספרות העברית החדשה לא הייתה כל הבחנה בין המילים אפרוח וגוזל, ושתיהן שימשו לציון צאצאי עופות. בעברית בת ימינו נוצרה הבחנה בין המילים בעקבות ההבחנה…
המשך קריאה >>

בלי ומבלי

מילת השלילה בְּלִי משמשת בלשוננו כבר בתנ"ך. היא קרובה למילים בַּל ובִלְתִּי, ואת שלושתן מקובל לקשור לשורש בל"י המציין השחתה וכיליון (בָּלָה, בְּלָיָה). בְּלִי היא ביסודה שם עצם (כמו דְּלִי, פְּרִי) ומשמעה כנראה בְּלָיָה: "וְאַתָּה…
המשך קריאה >>

איור של חצאי תפוח, אגס ואפרסק עם הגרעינים והגלעינים והכיתוב גרעין או גלעין?

גרעין וגלעין

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת…
המשך קריאה >>

הבטחת איכות ואבטחת מידע

בעברית החדשה משמשות שתי מילים קרובות: הַבְטָחָה ואַבְטָחָה. הַבְטָחָה היא המילה הכללית, והיא מציינת את שם הפעולה של הפועל הִבְטִיחַ, כגון 'הבטחה לסיוע', 'הבטחת הכנסה', 'הפרת הבטחה'. המילה אַבְטָחָה יוחדה למשמעות מסוימת של השורש בט"ח: פירושה…
המשך קריאה >>

הודיה והודאה

נשאלנו אם יש הבדל משמעות בין המילים הודיה והודאה, ובאיזו מהן משתמשים בהקשר של הכרה באשמה. שתי המילים מקורן בלשון חז"ל, והן באות בה בלי כל הבדל משמעות. מדובר בשתי צורות של שם הפעולה של הפועל…
המשך קריאה >>

איור של אדם מחליף נורה והכיתוב לקרוא לתחזוקה, להחזקה או לאחזקה?

החזקה, תחזוקה, אחזקה

שם הפעולה הכללי של הפועל 'החזיק' הוא החזקה. המילה הַחְזָקָה משמשת בהקשרים כלליים, כגון 'החזקת נשק', 'החזקה של ערכת עזרה ראשונה', והיא גם המילה התקנית בהקשר הכלכלי: 'חברת החזקות', 'החזקת מניות', וכן המונח שנקבע במילון…
המשך קריאה >>

איור קליפת בננה והכיתוב: החלקתי או התחלקתי?

החליק, התחלק ועוד

החליק, התחלק לשורש חל"ק שני משמעים שונים לגמרי: 1. לא מחוספס (חָלָק) 2. פיצול והפרדה (חֵלֶק, חִלֵּק). במערכת הפועל מתקיימת בדרך כלל הבחנה בין המשמעים: לשם התואר חָלָק קשור הפועל בבניין הפעיל – הֶחְלִיק (או…
המשך קריאה >>

הניא והניע

הפעלים הֵנִיא והֵנִיעַ קרובים זה לזה בצלילם ובכתיבם, אך שונים מאוד במשמעם. הֵנִיא פירושו 'מָנַע', 'עיכב', 'השפיע שלא לעשות את הדבר': "ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים" (תהלים לג, י), "וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב…
המשך קריאה >>

הניע או התניע?

"הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי. הפועל הִתְנִיעַ הוא מן השורש תנ"ע. שורש זה נגזר מן המילה תנועה – שהיא עצמה מן השורש…
המשך קריאה >>

הַסְפָּקָה או אַסְפָּקָה

שם הפעולה של הפועל סִפק (סחורה או שירותים וכדומה) גזור מבניין הפעיל: הַסְפָּקָה. לצד צורה זו בה"א נפוצה הצורה באל"ף: אַסְפָּקָה. נראה שהיה ניסיון להבדיל בין שני גוֹני משמעות: 'הספקה' – פעולתו של הסַפָּק; 'אספקה'…
המשך קריאה >>

התכה והמסה

רבים שואלים אותנו על ההבדל בין הַתָּכָה להֲמָסָה, ובייחוד מבקשים לדעת אם נכון לומר שקרח נמס או מותך. מקור השאלה בהבדל שיש בין השימוש במילים אלו במקורות – ובעקבותיהם בלשון הכללית בימינו – ובין שימושן…
המשך קריאה >>

איור של תמרור רזהרה והכיתוב התרעה! הרתאה! הרתעה!

התרעה, התראה, הרתעה

רבים מתבלבלים בין המילים התרעה, התראה והרתעה. הסיבה לבלבול כפולה: המילים קרובות בצלילן זו לזו ושלושתן נושאות משמעות של הזהרה ואיום. מה בכל זאת ההבדל ביניהן? התרעה וכן הפועל התריע (על) משמעם הזהרה מפני סכנה מתקרבת.…
המשך קריאה >>

שתי אצבעות מורות לכיוונים שונים והכיתוב: זוֹ או זוּ?

זוֹ וזוּ

רבים מתלבטים אם נכון לומר זוּ (בשורוק) או זוֹ (בחולם): בעיה זוּ או בעיה זוֹ, תלמידה זוּ או תלמידה זוֹ. רוב מתקני הלשון ממליצים להימנע מן ההגייה זוּ בכינוי הרמז לנקבה ומורים להגות תמיד זוֹ…
המשך קריאה >>

אתם שאלתם? אנחנו עונים! מאזניים ובמשקולות חם וחמות חותן וחותנת

חם וחמות, חותן וחותנת

בספר בן סירא מן המאה השנייה לפני הספירה נאמר: "אל תועץ עם חמיך וממקנא העלים סוד" (לז, י) – ולפי ההקשר מדובר באבי האישה, שלא כבמקרא. שימוש זה עולה בקנה אחד עם מה שמוכר לנו…
המשך קריאה >>

חֵמָר וחֹמֶר

רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. ואולם מן המקרא עולה כי חֵמָר לעצמו וחֹמֶר לעצמו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן…
המשך קריאה >>

כבשים שחורות וכבשה לבנה והכיתוב: יחיד או יחידי?

יחיד או יחידי?

מתקני לשון רבים ממליצים להבחין בין יחיד ליחידי כך: המילה יחיד היא הרגילה בשימוש בצירופי שם ותואר, כגון 'הפתרון היחיד', 'בת יחידה'. יחיד הוא גם שם עצם (שם תואר מועצם) שמשמעו 'איש אחד' – למשל…
המשך קריאה >>

כוס וספל

רוב דוברי העברית יודעים לומר בדרך כלל אם לפניהם כוס או ספל. אף על פי כן אנו נשאלים לעיתים על ההבחנה המדויקת בין הכלים, כי יש מקרים גבוליים שבהם קשה להכריע. אם נחפש את שתי…
המשך קריאה >>

כנס וכינוס

על המילים כנס וכינוס כתבה שושנה בהט במאמרה "דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים": "עד שלא נתחדש הכֶּנֶס היו בארץ כינוסים: כינוס המקהלות, הכינוס למקרא וכינוסים מכינוסים שונים. את הכֶּנֶס אימצה האקדמיה ללשון…
המשך קריאה >>

ילדה עם גלילי נייר טואלט והכיתוב: להידבק או להידבק?

לְהִדָּבֵק או לְהִדַּבֵּק?

בהקשר של הידבקות במחלה הצורה התקנית של שם הפועל היא לְהִדָּבֵק בבי"ת רפה.
המשך קריאה >>

תרנגולת וסנאי אוחזים בשני שלטים: דירה לשכור או דירה להשכיר?

לָווה והלווה, שאל והשאיל, שכר והשכיר

צמדי הפעלים לָוָה והִלְוָה, שָׁאַל והִשְׁאִיל, שָׂכַר והִשְׂכִּיר דומים זה לזה במשמעם וביחס שבין רכיביהם: שלושתם מציינים העברת דבר מאדם לאדם לצורך השימוש בו לזמן מוגבל; בשלושתם מתקיים אותו היחס בין הבניינים קל והפעיל: הפועל…
המשך קריאה >>

בלוניות שאלה: אתם שאלתם? אנחנו עונים! והכיתוב בפני או לפני?

לפני ובפני

מילות היחס לפני ובפני קרובות זו לזו, ובהקשרים מסוימים קשה להכריע איזו מהן מתאימה יותר. אף על פי כן אפשר להצביע על הבחנה סדירה למדי ביניהן בעברית הקלסית – בייחוד מספרות חז"ל ואילך. על הבחנה…
המשך קריאה >>

מה בין הַבְחָנָה לאַבְחָנָה

שתי מילים קרובות משמשות בלשוננו – הבחנה ואבחנה, אך הן מובחנות זו מזו. 'הבחנה' היא שם הפעולה הרגיל של הפועל הִבְחִין, כגון 'הבחנה בין עיקר לטפל', 'בעל כושר הבחנה'. ומהי 'אבחנה'? מילה זו גזורה במשקל…
המשך קריאה >>

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום…
המשך קריאה >>

שלט תנועה ומעליו הכיתוב מחלף או מחלף?

מֶחְלָף ומַחְלֵף

שתי מילים התחדשו בלשוננו מן השורש חל"ף ומ"ם בראשן: מֶחְלָף – interchange – המוכרת לכול מן הנסיעה בדרכים. מֶחְלָף הוא "צומת קומות" או בהגדרתו הרשמית: מפגש דרכים בשני מפלסים או יותר, שהמעבר בו מדרך לדרך…
המשך קריאה >>

שני ילדים בבריכה ולמעלה בועית דיבור: עשיתי מינוי או מנוי?

מינוי ומנוי

עשיתי מינוי לתיאטרון – מִינוי ולא מָנוי. אומנם רבים סוברים שהמילה מִינוי איננה מתאימה כאן, שהרי מינוי הוא שם הפעולה של הפועל לְמַנּוֹת, כגון 'מינוי שופטים'. ואולם האקדמיה החליטה שגם במשמע הזה שם הפעולה יהיה מִינוי –…
המשך קריאה >>

חולה יושב עם רגל שבורה על מיטה והכיתוב מסתבר ומתברר

מסתבר ומתברר

רבים משתמשים במילים מסתבר ומתברר באותה משמעות, ואולם המקפידים בלשונם מבחינים ביניהן: מתברר פירושו 'נעשֶׂה ברור וּודאי', 'נעשה גלוי וידוע' כגון "היא טענה זאת כל השנים, וכעת מתברר שהיא צדקה", "בסוף ההצגה התברר ששני הגיבורים…
המשך קריאה >>

איור בחורה מתכוננת לצניחה וכיתוב "מעולם לא עשיתי ולעולם לא אעשה"

מעולם ולעולם

מתי נכון לומר 'מעולם' ומתי נכון לומר 'לעולם'?
המשך קריאה >>

מצוּק ומצוֹק

שתי המילים מָצוֹק ומָצוּק קיימות בעברית אך אינן זהות במשמען. מָצוֹק בחולם משמעו מְצוּקָה: "צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנִי" (תהלים קיט, קמג), והוא קשור אל הפועל הֵצִיק. לצמד המילים מָצוֹק ומְצוּקָה מקביל הצמד צוֹק וצוּקָה. המילה צוֹק…
המשך קריאה >>

איור של נהג יושב ברכב ומחזיק בידו מצית - הכיתוב מצית ומצת

מַצִּית ומַצָּת

בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug). השם מַצִּית הוא למעשה צורת פועל בבניין הפעיל…
המשך קריאה >>

אתם שאלתם? אנחנו עונים! נוכח או נוכח?

נוֹכֵחַ ונוֹכָח

המילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען. נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל…
המשך קריאה >>

נמנה עם ונמנה על

הוא נמנה עם גדולי הפוסקים או על גדולי הפוסקים? היא נמנית עם צוות הרופאים הבכיר או על צוות הרופאים הבכיר? על פי ההיגיון ועל פי המצוי בלשון המקורות נכון לנקוט במשפטים אלו ובדומיהם את מילת…
המשך קריאה >>

איור של נעל

נָעַל והנעיל

אנו נשאלים לעיתים מה הפועל המתאים לשימת נעליים לאחֵר – בעיקר לילדים. התנ"ך וספרות חז"ל מעמידים לרשותנו שתי אפשרויות. בספר יחזקאל נאמר: "וָאַלְבִּשֵׁך רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ" (טז, י) – נָעַל בבניין קל. ובמכילתא דרבי ישמעאל:…
המשך קריאה >>

סב על עקביו ושב על עקבותיו

הביטויים סב על עקביו (או 'עקבותיו') ושב על עקבותיו (או 'עקביו') קרובים מאוד זה לזה, ובהקשרים רבים הם עשויים להתחלף ביניהם. אף על פי כן הם אינם זהים, וביסוד כל אחד מהם עומד ציור אחר:…
המשך קריאה >>

אתם שאלתם? אנחנו עונים! סבלנות או סובלנות?

סבלנות וסובלנות

עברית ימינו מזמנת לנו שתי מילים דומות אך שונות במשמעותן: סַבְלָנוּת (patience) וסוֹבְלָנוּת (tolerance). שתיהן גזורות מאותו השורש – סב"ל – שבראשונה היה בעל משמעות פיזית ממש: לסבול פירושו 'לשאת משא'. כך למשל בדברי הלעג…
המשך קריאה >>

איור של ענן נושף. אתם שאחצם? אנחנו עונים! סופה או סערה

סופה וסערה

נשאלנו אם יש הבדל בין המילים סופה וסערה, ואם כן – מהו. בתנ"ך סוּפָה וסְעָרָה (או סַעַר) הן מילים נרדפות. שתיהן מציינות רוח עזה, ובהשאלה הן מציינות מהומה ורעש ואף כעס וחמה. למשל: "וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת רַבָּה וְאָכְלָה…
המשך קריאה >>

איש שיפוצים רוכן עם מברג על המילה עברית - הכיתוב: עברית תקנית או תקינה?

עברית תקנית ועברית תקינה

הצירופים עברית תקנית ועברית תקינה משקפים שתי נקודות מבט: שם התואר תִּקְנִי נגזר מן המילה תֶּקֶן. מכשיר או מתקן ייחשבו תִּקְנִיִּים אם קיבלו אישור ממכון התקנים או כיוצא בזה. אך חיוני לא פחות שהם יהיו…
המשך קריאה >>

איור של תרנגול, יען וציפורי שיר והכיתוב עוף או ציפור?

עוף וציפור

הבחנה מסוימת בין המילים נוצרה בשימוש הכללי: המילה ציפור רווחת לבעלי כנף קטנים ביחס ובעלי כושר תעופה, ואילו המילה עוף רווחת יותר לבעלי כנף גדולים ובעיקר לכאלה הממעטים לעוף, כמו יען או תרנגולת.
המשך קריאה >>

שני תינוקות והכיתוב פעוט או פעוט?

פָּעוֹט או פָּעוּט?

פָּעוֹט (בחולם) הוא ילד קטן, ילד שכבר אינו תינוק, בנקבה פָּעוֹטָה וברבים פָּעוֹטוֹת.  לעומת זאת פָּעוּט (בשורוק) הוא שם תואר שפירושו 'קטן', 'מועט' או 'חסר חשיבות'.
המשך קריאה >>

צילום של פקק ומכסה

פקק ומכסה

לכל סיר יש מכסה ולכל בקבוק יש פקק. או שמא גם לבקבוק יש מכסה? המילים פקק ומכסה משמשות שתיהן בלשון המקורות אך משמען הבסיסי שונה: המכסה כשמו נועד לכסות, ואילו הפקק פוקק את הכלי, כלומר…
המשך קריאה >>

איור: צולל וצוללת

צולל וצוללן

יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין: צוֹלֵל – צורת הבינוני (הווה) של הפועל צָלַל. צורה זו טובה לציון בעל מקצוע או עיסוק…
המשך קריאה >>

קָרָא והִקְרִיא

רבים שואלים אותנו כיצד נכון לומר: 'קראתי סיפור לילדיי' או 'הקראתי סיפור לילדיי'? הפועל הרגיל לעניין זה בתנ"ך ובספרות חז"ל הוא הפועל קָרָא בבניין קל. בתנ"ך – בייחוד בתוספת 'באוזני', כגון "וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית ה'…
המשך קריאה >>