עניין של סגנון

איור של צעיר מעונב עם תיק עסקים - הכיתוב: העורך דין או עורך הדין?

העורך דין או עורך הדין?

מקומה המתבקש של ה"א הידיעה הוא כבכל צירוף סמיכות, לפני הרכיב השני: עורך הדין, בדיוק כמו 'רופא השיניים', 'דוברת המשרד', 'אוצר התערוכה', 'מנהלת הלשכה', 'מדריך התיירים', 'מבקרת המדינה'.
המשך קריאה >>

כיתוב בבלוניות דיבור: אתם שאלתם? אנחנו עונים! כיתוב: בגלל ש...?

בגלל שֶׁ

האם מותר לומר בלשון התקנית "לא באנו בגלל שירד גשם"? שאלה זו שנויה במחלוקת.
המשך קריאה >>

הלילה – הלילה שעבר או הלילה שיבוא?

הַלַּיְלָה פירושו 'בלילה הזה'. הכוונה יכולה להיות הן לעבר הן לעתיד, והיא מתבררת בדרך כלל מן ההקשר, על פי צורת הפועל (עבר או עתיד).
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

על ידי וחלופותיו

המקפידים ללכת אחר לשון המקורות נמנעים בדרך כלל מן השימוש בצירוף על ידי לציון עושה הפעולה, ובוחרים ככל האפשר בניסוח פעיל, כגון 'התושבים הזועמים חסמו את הכניסה ליישוב'.
המשך קריאה >>

אדם עומר פלס קרן קירל נועה ריבו ישי ישי ריבו נועה קירל עומר אדם קרן פלס איורים של זמרים

שם פרטי ושם משפחה – מה קודם

הקדמת שם המשפחה לשם הפרטי נחוצה ברשימות שמיות לפי א"ב. בכל הקשר אחר מומלץ לכתוב את השם הפרטי תחילה.
המשך קריאה >>

איור של גלידה וקרמבו והדגשת המשפט הגלידה היא מעדן של קיץ (ולא הינה), הקרמבו הוא מעדן של חורף (ולא הינו).

הינו בתפקיד אוגד

בלשון ימינו, ובייחוד בלשון הכתובה, רווח למדי השימוש בנטיותיה של המילה הִנֵּה בתפקיד אוגד: "התובעת הינהּ מנכ"לית החברה". שימוש זה אינו עולה בקנה אחד עם שימושיה של המילה הִנֵּה בעברית הקלסית.
המשך קריאה >>

אמש

בימינו השימוש המקובל במילה אֶמֶשׁ הוא כבלשון המקרא: בלילה שעבר, אתמול בערב. רק הצירוף  'ליל אמש', המתועד לראשונה אצל רש"י, משמר אולי את המשמע של לשון חז"ל: אתמול (מה שעורר את הצורך להוסיף את המילה 'ליל').
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו/או

האקדמיה ממעטת לעסוק בענייני ניסוח ולא דנה בשאלת ו/או, ואולם רבים מסתייגים משימוש זה – משפטנים ואנשי לשון כאחד.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

את אותו

אנו נשאלים לעיתים על תקינות הרצף 'את אותו', 'את אותה' וכדומה, כגון במשפט "אנחנו קוראים את אותו הספר". בבסיס השאלה עומדת הכפילות שיש לכאורה בשימוש המילה 'את'.

המשך קריאה >>

איור של הדמות "מורפיוס" מן הסרט "מטריקס" עם הטקסט "מה אם הייתי אומר לך כי דו שבועי זה פעם בשבועיים ולא פעמיים בשבוע"

דו־שנתי

במילונים ובשימוש הרווח הצירוף דו־שנתי מציין 'פעם בשנתיים', ונוכל אפוא לקבוע כי זו המשמעות המומלצת.
המשך קריאה >>

איור של חלון משקיף לנוף ושמש מעל והכיתוב צוהריים טובים לכם

צוהריים טובים

רבים שואלים על טיבה ועל תקינותה של הברכה "צוהריים טובים".
המשך קריאה >>

ילד אוחז שני גביעי גלידה והכיתוב: מה ההבדל בין ובין? או בין לבין?

בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה 'בין' משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר:
בין ובין; בין ל־; בין לבין; בין ו־. האם יש עדיפות לאחת מהן?
המשך קריאה >>

הוא לא מבין, הוא אינו מבין – על שלילת הבינוני

ניסוחים כגון 'אני לא מבין', 'את לא יודעת', 'כסף לא מבטיח אושר' טבעיים לגמרי לדוברי העברית בימינו. אך מתקני הלשון ממליצים להימנע מהם בלשון הכתובה ובדיבור בנסיבות רשמיות, ולנקוט 'אינני מבין', 'אינך יודעת', 'כסף אינו מבטיח אושר'.
המשך קריאה >>

שני נסמכים לסומך אחד

בעברית בת ימינו רווחים מבנים מעין 'מורי ותלמידי הכיתה', 'העלאת והורדת נוסעים', 'הכרעת וגזר הדין'. אלו מבני סמיכות שבהם שתי המילים הראשונות הן במעמד נסמך, ואחריהן בא סומך המשותף לשתיהן. אנשי לשון בני ימינו חלוקים בשאלה אם לפסול מבנים אלו או להתירם.

המשך קריאה >>

כיתוב כלום ושום דבר

כלום ושום דבר

המילה כלום והצירוף שום דבר מציינים בתודעתנו 'אַיִן' ו'אפס'. לפיכך יש התוהים אם בניסוחים כגון 'לא אכלתי כלום', 'לא ביקשנו שום דבר' אין שלילה כפולה ומיותרת.

המשך קריאה >>

איור להמחשת ההבדל בין נידון לנדון

נידון ונדון

הצורות נִדּוֹן ונָדוֹן הן כְּפֵלוֹת – כלומר הן צורות שונות של אותו השורש באותו בניין: שורש די"ן (דו"ן) בבניין נפעל. ההבדל ביניהן נובע מהבדל שיש בין רובדי הלשון של העברית.

המשך קריאה >>

צירופים

אני תקווה

יש המסתייגים מן השימוש במבנים המליציים 'אני תקווה' ו'וכולי תקווה' וממליצים לנקוט תמיד את המבנה הפשוט 'אני מקווה'. יש שאינם נרתעים מן המליצות האלה.
המשך קריאה >>

צילום של חצי כוס מים

חצי הכוס המלאה

נשאלנו אם בניסוח 'חצי הכוס המלאה' אין משום טעות – הרי לא הכוס היא המלאה אלא חצייה הוא שמלא.
המשך קריאה >>

איור של ילדה מקבלת זריקה והכיתוב: למה צריך שוב פעם?

שוב פעם

שאלת השימוש בצירוף שוב פעם היא בעיקר שאלה של סגנון ושל טעם אישי. אם רוצים, אפשר להבחין בין לשון הדיבור היום־יומית ובין הלשון הרשמית שבה יש מקום להעדיף דרכי התבטאות אחרות, כגון 'שוב', 'עוד פעם', 'פעם אחרת'.
המשך קריאה >>

נגד וכנגד

ההבדל בין נגד לכנגד הוא ביסודו הבדל של רובד לשון: נגד בלשון מקרא, כנגד בלשון חז"ל. ואולם בשני רובדי הלשון האלה לא הייתה לביטויים אלו משמעות של ניגוד כבלשון ימינו. משמעות זו התפתחה לאורך הדורות ונעשתה עיקר רק בעברית החדשה.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

הכול וכולם

'כולם יודעים ש־', 'לא כולם מסכימים', 'הלוואות לכולם' – שימוש זה במילה 'כולם' רווח מאוד בעברית בת זמננו. ואולם יש המסתייגים ממנו משום שאינו על דרך לשון המקורות.
המשך קריאה >>

יקר או היקר?

מקובל להמליץ על הצורה המיודעת: 'רותי היקרה', 'מאיר היקר', וכך גם 'מר כהן הנכבד', 'גב' לוי הנכבדה'. שם פרטי מיודע מטבעו, ולכן שם התואר המצטרף אליו אמור לבוא בה"א הידיעה.
המשך קריאה >>

לאור

מתקני לשון רבים ממליצים לנקוט את הביטוי לאור רק בהקשרים חיוביים או ניטרליים. אך מדובר בשאלה של ניסוח וסגנון, ואלה נתונים לשיקול דעתו ולטעמו של הכותב.

המשך קריאה >>

מצד אחד ומצד שני

על הביטוי ועל מקבילותיו

בהצגה של טיעונים סותרים או היבטים הפוכים רווחים צמדי הביטויים 'מצד אחד… ומצד שני' או 'מצד אחד… ומצד אחר'. כן משמשת הגרסה הארמית 'מחד גיסא… ומאידך גיסא' ואף קיצורה 'מחד… ומאידך'. מה מעמדם של ביטויים אלו?

המשך קריאה >>

איור של רומיאו ויוליה

את אינך או את איננה?

נשאלנו כיצד נכון להביע זאת בגוף שני: 'את אינֵךְ' או 'את איננה'? 'אתה אינְךָ' או 'אתה איננו'? תשובתנו היא שהניסוח צריך להיות לפי ההתאם התחבירי: 'את אינֵךְ', 'אתה אינְךָ', וכך גם 'אני אינני'.
המשך קריאה >>

עם זה, עם זאת, יחד עם זאת

בכתיבה העברית בת ימינו יש המקפידים לנקוט 'עם זה' על פי הכתוב בנחמיה. ואולם אי אפשר לפסול את המקבילה 'עם זאת', שהרי רמיזות סתמיות יכולות להיות גם בנקבה.
המשך קריאה >>

איור זרוע מושטת עם שעון יד הכיתוב: חמישה לחמש

חמישה לחמש, שתיים ועשרה

בניסוחים הרווחים 'חמישה לחמש', 'שתיים ועשרה' ודומיהם המספר המציין את הדקות בא בצורת הזכר – אף שהמין הדקדוקי של המילה דַּקָּה הוא כמובן נקבה.

המשך קריאה >>

מדובר על ומדובר ב

הביטוי הנדון מתועד בעיקר למן ספרות ההשכלה, וכבר אז אנו מוצאים את שני הניסוחים: מדובר על ומדובר ב. עיון במקורות מלמד כי יש יסוד לשניהם, אך כפי שנראה יש עדיפות מסוימת למדובר ב.
המשך קריאה >>

שעון חול ולידו הכיתוב מדי פעם או מדי פעם בפעם?

מדי פעם או מדי פעם בפעם

יסודו של הביטוי 'מדי פעם בפעם' בביטויים דומים מן המקרא המביעים תדירות והרגל.
המשך קריאה >>

שתי דמויות בשיחה והכיתוב: מה זה "ויאמר"?

ו' ההיפוך

בדברים שלהלן נתייחס לצורות קטל כמציינות בדרך כלל פועל בעבר ולצורות יקטול כמציינות פועל בעתיד. לצד צורות אלו נוהגות במקרא צורות פועל שנראות קרובות להן אך מובנן הפוך.
המשך קריאה >>

איור של ירוח וכוכב מנמנמים והכיתוב: ישנתי או הייתי ישן?

ישנתי או הייתי ישן? על המבנה היה + בינוני

אנו נשאלים על המבנה היה + בינוני (פועל בזמן הווה), כגון 'הייתי יָשֵׁן', 'היינו נפגשים' – מה מקורו של מבנה זה ומתי מקובל להשתמש בו?

המשך קריאה >>

הפוך על הפוך – על הפכים בלשון

למרבית המילים בעברית ובכל לשון אחרת אין הפכים מובהקים או אין הפכים כלל.

המשך קריאה >>

פסוקית זיקה ממשיכה

פסוקית זיקה ממשיכה מוסרת מידע חדש – פעולה או מעשה שזמנם לאחר המידע המסופר במשפט הראשי, ולרוב הם אף תוצאה שלו.

המשך קריאה >>

שתי ידיים אוחזות באות מ ובאות ב - החל מ או החל ב?

החל מ־ או החל ב־?

אחת משאלות הניסוח המתגלגלות שוב ושוב לפתחנו היא אם נכון לומר 'החל מ־' או 'החל ב־' – יש מקום לשני הניסוחים, ואין סיבה להעדיף דווקא אחד מהם.

המשך קריאה >>

צבא ההגנה לישראל

לפי ההיגיון הלשוני מכיוון שמדובר בצבא מסוים אחד וידוע – שמו המלא של צה"ל צריך להיות מיודע: צבא ההגנה לישראל. אלא שב"חוק יסוד צה"ל" הופיע השם ללא יידוע. ושינוי לשון החוק הוא עניין לא פשוט בכלל.
המשך קריאה >>

תחת שמי (ה)ים (ה)תיכון ציור של ים

ים התיכון או הים התיכון?

שמו של הים שלחופו אנו שוכנים הוא הים התיכון – בה' הידיעה לפני שתי המילים. הצירוף הלא מיודע תקין כמובן מבחינה דקדוקית, אלא שהוא יפה למושג כללי ולא לשם פרטי של ים מסוים.
המשך קריאה >>

אישה אוחזת בכוס קפה רוכנת על מחשב נייד עם פרצוף עצוב. הכיתוב: חוגגים את אחרי החגים

אַחַר, אַחֲרֵי, מֵאֲחוֹרֵי

מן השורש אח"ר מוכרות לנו מילות היחס הנפוצות: אַחַר ("ויהי אחר הדברים האלה"), אַחֲרֵי ("אחרי מות"), מֵאֲחוֹרֵֵי (מאחורי הקלעים).
המשך קריאה >>

על שולחן מונחים מכשיר נייד וצרור מפתחות וברקע בחורה מרימה יד על הראש ונראית אבודה הכיתוב: אבד, נאבד או הלך לאיבוד?

אָבַד, נֶאֱבַד והלך לאיבוד

רבים שואלים אותנו אם הפועל נֶאֱבַד תקני או שמא ראוי להקפיד ולנקוט את הפועל אָבַד. ועוד, מה דינו של הצירוף הָלַךְ לְאִבּוּד. תשובתנו: כל האפשרויות האלה טובות, וכולן מתועדות ברבדים מסוימים של העברית הקדומה.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

בְּתוֹר

אנו נשאלים הרבה על תקינות השימוש בצירוף 'בתור' במשמעות 'בתפקיד של', 'במעמד של', 'כ־'. בקרב מתקני הלשון בימינו הדעות חלוקות – יש המסתייגים משימוש זה ויש שאינם מוצאים בו פסול.
המשך קריאה >>

ילדה וכלב עם מטרייה והכיתוב גשמים בצפון הארץ ובמרכזה

בְּתופים וּבִמחולות – חזרה על מילת היחס

בדרך כלל רצוי לחזור על מילת היחס, אך בהחלט יש מקום לשיקול דעתו של הכותב ולנתונים כמו אורך המשפט ומידת הקרבה בין השמות.
המשך קריאה >>

ילד שוכב על רצפה ולידו המון צעצועים והכיתוב: הרבה דברים או דברים רבים?

הרבה דברים או דברים רבים?

המבנים הקלסיים בעברית הם דברים רבים, דברים הרבה (מן המקרא) ודברים מרובים (מן המשנה), אך כבר בתלמודים מצוי המבנה הרבה דברים (תחילה רק בראש משפט).

המשך קריאה >>

איור של פרופסור רכון על ספרים והכיתוב – פותרים לעצמנו את משבר הזהות: עורכי לשון או עורכים לשוניים?

עורך לשון או עורך לשוני? על סמיכות לעומת שם ותוארו

שאלת הבחירה בין צירוף סמיכות לצירוף שם תואר היא בעיקרה שאלת סגנון, או אם תרצו – שאלה סגנונית.
המשך קריאה >>

איור של מלצר ליד לקוח ישוב ולידו צלחת עמוסה הכותרת: תרצו עוד משהו בנוסף, נוסף ל או נוסף על?

'בנוסף', 'נוסף ל' או 'נוסף על'?

מעיון בתולדות הביטוי נוכל לומר שהגרסה המומלצת היא נוסף על כמו שמקובל בקרב מתקני הלשון בימינו.
המשך קריאה >>

איור של בחורה בתנוחה ספקנית והכיתוב מה השתנה או מה נשתנה?

התבקשנו או נתבקשנו? על התפעל ונתפעל

מה מקורן של צורות אלו? מתי נכון להשתמש בהן, והאם יש הבדל ביניהן?
המשך קריאה >>

איור של ילד על סירה משקיף על אי והכיתוב: אומרים יש ארץ או ישנה ארץ?

יש או ישנו?

בעברית בת ימינו המילה יֵשׁ ונטיותיה בגוף שלישי – יֶשְׁנוֹ, יֶשְׁנָהּ, יֶשְׁנָם, יֶשְׁנָן – משמשות פעמים הרבה שימוש זהה: "שכונה אחת יש בירושלים ושמה רחביה" לצד "שכונה אחת ישנה בירושלים ושמה רחביה".
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אַחְרַאי

בלשון חכמים המילה אחראי מצריכה את מילת היחס ל־, כגון "אין אנו אחראין לרמאין". זה הניסוח המומלץ בכתיבה מוקפדת.
המשך קריאה >>

מועמדים מחויטים והכיתוב היא עשויה לנצח הוא עלול להפסיד

עשוי ועלול

ההבחנה בין 'עלול' ל'עשוי' – היא הבחנה שהתגבשה בעברית בת ימינו, והיא נשענת על שימוש נפוץ במילה 'עלול' במשמעות שלילית. רבים ממתקני הלשון תומכים בהבחנה זו, ואולם אין לכך אחיזה של ממש במקורות.
המשך קריאה >>

הנהון והנדת ראש לשלילה שתי דמויות: האחת מהנהנת והשנייה מנידה ראש לשלילה

הניד ראש, נד בראשו – לשלילה?

אנחנו נשאלים הרבה אם יש ביטוי לציון תנועת הראש המסמנת "לא" – כלומר הסבת הראש מצד לצד. תשובתנו היא שאין ביטוי מדויק לתנועה זו.
המשך קריאה >>

אם (היה ו- מחוק) נותק הקשר בין הצדדים, לא יהיו רשאים לפרסם מידע זה על זה. איור של בחור ובחורה ולבבות על מסך טלפון חכם, אגודל עומד ללחוץ על כפתור המחיקה של התמונה.

היה ו־, היות ש־, היות ו־ וביטויים קרובים

בגלל המשמעות הכוללנית של הפועל הָיָה הוא עשוי לשמש בתפקידים דקדוקיים מגוונים הקשורים לנסיבות – זמן, תנאי, סיבה ועוד.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אף אחד ודומיו

דוברי העברית הילידיים לא יטעו בשבצם את הצירוף במשפט ותמיד יוסיפו מילת שלילה: "אף אחד לא הגיע" (לעומת nobody came) – ללמדנו ש'אף אחד' הוא בכל זאת מישהו.
המשך קריאה >>

איור בחור לובש את האות ו"ו עם כיתוב "וגם? ואולם? ולכן? ולפיכך?"

גם וגם

המילה 'גם' היא מילה הבאה לרבות (לעיתים בתפקיד מילת חיבור ולעיתים מעין תואר הפועל), ולכאורה אין טעם להוסיף לפניה את ו' החיבור, אך כבר בלשון המקרא אפשר למצוא דוגמאות רבות לצירוף וגם.
המשך קריאה >>

איור בחור תוהה עם כיתוב "יש הבדל בין אילולי לולי ואלמלא?"

מיליות התנאי הבטל

משפט התנאי בעברית (כמו גם בשפות אחרות) מתחלק לשני סוגים: תנאי קיים – תנאי בר מימוש, ותנאי בטל – תנאי שאינו בר מימוש. לכל אחד מהם מבנה ייחודי וגם מיליות תנאי משלו.
המשך קריאה >>

לשון תקנית- לשון מליצית- לשון דיבור לא תקנית לא הלכת? להיכן נסעת? - אנה תלך?- לאיפה נעלמת? איפה נעלמת? מאין תבוא? מניין באת? מהיכן הגעת?- אי מזה תבוא?- מאיפה צצת? -איור של ילדון מתחבא מאחור עיץ- איפה והיכן, לאן ומניין

איפה והיכן, לאן ומניין

נשאלנו מה המעמד התקני של החלופות הללו בניסוח שאלה על מְקום יעד (ל) או מְקום מוצא (מן).
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

על הבעת המספר המעורב

'שלושה וחצי חדרים' או 'שלושה חדרים וחצי'? הדרך המועדפת היא הדרך השנייה 'שלושה חדרים וחצי', ואולם אין מניעה להשתמש גם בדרך הראשונה 'שלושה וחצי חדרים'.
המשך קריאה >>

אדם בוהה במחשב. כיתוב: את מומחית במחשבים? או מומחית למחשבים?

ב או ל

רבים פונים אלינו בשאלה מה נכון: סעיף 2 בחוק או סעיף 2 לחוק? מומחית במחשבים או מומחית למחשבים? תרופה אחת ביום או תרופה אחת ליום?
המשך קריאה >>

אדם שותה קפה עם הכיתוב: "כשאומרים לי שחוזרים ללימודים בשלישי הבא" האדם מביט אלינו עם הכיתוב : "ואני מגלה שחוזרים ללימודים בשלישי הקרוב"

הבא או הקרוב

"קבענו להיפגש ביום שלישי הבא", "שלישי הקרוב או שלישי הבא?" – לא פעם פונים אלינו בבקשת הכרעה אם יש להעדיף את 'הקרוב' או 'הבא'. מה בדיוק פשר ההתלבטות?
המשך קריאה >>

איור של בוב ספוג. טקסט: גפילטע פיש הוא מאכל מאתגר

זֶה בתפקיד אוגד

לא פעם אנו נשאלים על תקניותם של משפטים שבהם בא כינוי הרמז זֶה בתפקיד אוגד, דוגמת "הוראה זה מקצוע מאתגר", "הכלי העיקרי שאני מנגן עליו זה חליל".

המשך קריאה >>

כמה פעמים או מספר פעמים

דוברי העברית תוהים לפעמים מה נאה יותר לומר – 'כמה פעמים' או 'מספר פעמים' – לציון 'פעמים אחדות'. לנמנעים מן השימוש ב'כמה' בהקשר זה בטענה כי כַּמָּה היא מילת שאלה נאמר שאין שום פסול בכך. ומה בנוגע ל'מספר פעמים'?
המשך קריאה >>

כמות הבדיקות מספר הנדבקים איור של ילדה נבדקת ע"י אחות לבושה בידוד

כמות אנשים או מספר אנשים

הבחירה במילים 'מספר' או 'כמות' היא בחירה סגנונית. ואולם מכיוון שבאוזניהם של רבים צורם הצירוף 'כמות האנשים' נוכל להמליץ על הצירוף 'מספר האנשים'.
המשך קריאה >>

על מנת (מחוק) - כדי להימנע מבלבול מומלץ לא להשתמש ב״על מנת״ -על מנת (מחוק)- בשביל להביע תכלית. -איור של עורך דין עם תיקוני מילים-

על מנת

רבים סבורים שהשימוש ב'על מנת' במקום 'כדי' או 'בשביל' מרשים ויפה יותר, אבל עיון בתולדות הביטוי הזה מראה שביסודו הוא נועד לציון תנאי בהקשרים משפטיים מסוימים.
המשך קריאה >>

איך אנחנו ממליצים לכתוב מספרים?

כתיבת מספרים

האם לכתוב מספרים במילים או בספרות? האם לכתוב 1000 או 1,000? שאלות אלו ושאלות נוספות בעניין כתיבת מספרים מעסיקות את כותבי העברית.
המשך קריאה >>

מילים נרדפות

המונח מילה נרדפת נוצר בהשפעת הערבית. בערבית ההוראה של השורש היא בעיקר 'לבוא בעקבות', 'לבוא אחרי', ומכאן גם ההוראה הקרובה 'לבוא במקום', 'להחליף'.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

מלבד וחוץ מן

שני הביטויים 'מלבד' ו'חוץ מן' משמשים בימינו במקרים רבים באותה המשמעות, אך מלשון המקורות עולה תמונה מורכבת יותר, ובעקבותיה יש המבקשים להבחין ביניהם.​
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

עמד מלכת ונמנע מלרוץ

על הוספת מילות יחס לשם הפועל

נשאלנו: האם אפשר לומר 'נמנע מללכת' או שאפשר לומר רק 'נמנע מלכת'; ובמילים אחרות: האם אפשר להוסיף מילת יחס לפני שם הפועל הפותח בל' או שיש להשמיט את הל'?
המשך קריאה >>

יש בך אהבה פי שניים

פי שניים

למה 'פי שניים' ולא 'פי שתיים'? האם אפשר לומר 'קטן פי שניים'? כאן תמצאו תשובות על שאלות אלו וכן מידע על המקור המקראי של הביטוי.
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

אחריות – לוקחים, מקבלים או נושאים?

אחריות במקורות העברית אינה בדיוק האחריות של ימינו, ובכל זאת – מה עושים בה?
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

את (ציין המושא)

המילית את לציון מושא ישיר מיודע היא מן המילים הנפוצות ביותר בעברית. מה החוקיות בשימוש בה ומתי נוהגים לוותר עליה?
המשך קריאה >>