רגע של עברית

איור בחורה ובחורה מאזינים וכיתוב "רגע של עברית"

אנחנו מגישים לכם מבחר מפינות הלשון המוכרות "רגע של עברית" ששודרו לראשונה ברשת ב׳ של קול ישראל.
את הפינות כתבה רות אלמגור־רמון, יועצת הלשון ברשות השידור מטעם האקדמיה ללשון העברית, ולעיתים השתתפו בהן כותבים אורחים.
הפינות התמציתיות מציעות מידע מרתק על גלגולי מילים, מטבעות לשון, תבניות לשון ודרכי ניסוח מומלצות.

רגע של עברית

אופַנוע ואופַנוען

ליד הקולנוע חנה אופַנוע – רבים מתבלבלים והוגים אופְנוע. ייתכן מאוד כי מקור הטעות הנפוצה בדמיון למילה קוֹלְנוֹעַ. רכיבי המילה קולנוע הם 'קול' ו'נוע', ואילו רכיבי המילה אופַנוע הם 'אופַן' ו'נוע'. בנקודת המפגש בין 'אופן' ל'נוע' נזדמנו שתי נו"נים והתאחדו לנו"ן אחת בדגש חזק: אוֹפַנּוֹעַ.…
המשך קריאה נעימה >>

רגע של עברית

הזם או הזים?

לְהָזִים את השמועות או לְהָזֵם את השמועות? מניין הפועל הזה ומה פירושו? נאמר מייד: לְהָזֵם. הפועל הֵזֵם (בבניין הפעיל) גזור מאותו השורש של המילה זוֹמֵם (צורת בינוני של זָמַם בבניין קל). המילה מוכרת לנו מן הצירופים 'זוממי מזימות', 'עדים זוממים'. ראשיתו של הפועל זָמַם בתנ"ך…
המשך קריאה נעימה >>

רגע של עברית

הסרח העודף

מהו ה'סרח' שבביטוי "הסרח העודף"?  ראשית נציין כי הדרך התקנית להגות את הביטוי היא סֶרַח עוֹדֵ֫ף (המילה השנייה במלרע; לא "סֶרַח עֹ֫דֶף" במלעיל). סֶרַח היא מילה עתיקה, מן התנ"ך, ומשמעה חלק של דבר המשתרע ונגרר על הקרקע. זה גם משמעו של הפועל סָרַח – השתרע,…
המשך קריאה נעימה >>

רגע של עברית

זורה חול וזורע אור

אפשר לזרות חול, אך לא "לזרוע חול", אפשר לזרוע אור אך לא "לזרות אור". לזרוע אור: "אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק" (תהלים צז, יא), ורש"י מסביר: "זריעה ממש מוכנת לצמוח לו", כלומר כאילו זורעים זרעי אור שבכוחם לצמוח. הביטוי המקורי הוא אפוא: לזרוע אור. לזרות חול:…
המשך קריאה נעימה >>

רגע של עברית

כדרכו בקודש

"כדרכו בקודש הוא ממשיך להתחמק ולא להשיב לעניין." הביטוי 'כדרכו בקודש' – נאמר היום בדרך כלל בלגלוג, כבדוגמה הכתובה לעיל. מקור הביטוי במזמור תהלים המשבח את בורא העולם: "אֱלֹהִים, בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים" (עז, יד). התלמוד הירושלמי מפרש את המילים "בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ" –…
המשך קריאה נעימה >>

רגע של עברית

לא נס לחו

הביטוי "לא נס לחו" מקורו בספר דברים: לאחר תלאות רבות במדבר הגיע משה אל גבולה של הארץ המובטחת, זכה לראות אותה מרחוק, ואז מת. והכתוב אומר: "וּמשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ, לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה" (דברים לד, ז) לֵחַ הוא שם עצם…
המשך קריאה נעימה >>

רגע של עברית

לחלופין ולא לחילופין – כמו לחלוטין

"ביום האחרון של הטיול תוכלו לסייר בעיר או לחלופין לנסוע לחוף הים". לַחֲלוּפִין ולא לחִילופין. ייתכן כי השימוש השגוי בצורה 'לחילופין' נובע מן המילה 'חילוף'. ואולם הצורה הנכונה היא לַחֲלוּפִין, הנגזרת מן המילה חֲלוּפָה. חֲלוּפָה היא מילה עברית חדשה תמורת אלטרנטיבה. שם התואר הוא חֲלוּפִי,…
המשך קריאה נעימה >>

רגע של עברית

מסה במלעיל או במלרע?

שתי מילים דומות משמשות בלשוננו: מָסָה במלעיל ומַסָּה – מלרע. דוברים רבים הוגים בטעות את שתי המילים במלעיל ויוצרים ביניהן בלבול. מָסָה במלעיל היא מילה לטינית (massa) שמשמעה חומר, ובימינו – כמות החומר בגוף כלשהו. מסה דומה למשקל, אבל שלא כמשקל היא קבועה ואיננה תלויה…
המשך קריאה נעימה >>