שאלות נפוצות

איור חיות: חמור, צבי, גמל, כבש, סוס, תיש ופרה

בעלי החיים – האב והאם וצאצאיהם

בעולם העתיק קיבלו בעלי החיים שבמשק האדם שמות נפרדים לזכר ולנקבה, ושמות ייחודיים לצאצאים. בני בקר: הנקבה היא כמובן פָּרָה. הזכר הוא פַּר (וביידוע: הַפָּר) או שׁוֹר (וברבים שוורים). יש המקפידים להבחין: פר להרבעה, ושור לעבודה (לרוב פר מסורס), לדוגמה: "לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ" (דברים…
המשך קריאה >>

איור אשת חיל וכיתוב "נותנת כוח"

הפועל נתן

השורש נת"ן הוא מן המיוחדים בלשוננו: הוא גם פותח וגם מסתיים בנו"ן, ולפעמים הנו"נים האלה – שתיהן או אחת מהן – נשמטות. לכן מכנים אותו "שורש חסר קצוות".
המשך קריאה >>

אי עם עץ דקל ומסביבו שטות מכוניות

אי­ תנועה – איזה מין אי?

יש הטועים לחשוב כי שמו של אי התנועה בא לו ממילת השלילה אִי – כמו 'אי אפשר', 'אי־צדק', שהרי בשטח זה אין תנועה. אך לאמיתו של דבר מדובר במילה אִי בהוראה 'אדמה המוקפת מים מכל עבריה'.
המשך קריאה >>

איור של כריסטיאנו רונאלדו והכיתוב: שער מבקיעים תוקעים או מכניסים?

גביע העולם בעברית

משחקי גביע העולם בכדורגל הם זמן טוב להתרווח בכורסה, להדליק טלוויזיה – ולהתווכח על מה שחשוב באמת: סעודיה או ערב הסעודית? שדר או שדרן? איך "עושים" גול בעברית?
המשך קריאה >>

איור בחור עם אוזניות מקשיב למוזיקה וכיתוב "לשים או להשים את האוזניות?"

לשים ולהשים

אנו נשאלים הרבה אם מותר לומר לְהָשִׂים במקום לָשִׂים, כגון "להשים לב", "להשים אוזניות", "להשים סוף למזיקים" – בשימוש הכללי דַּי בפועל הרגיל בבניין קל: שָׂם, שַׂמְתִּי, שָׂמִים, תָּשִׂים, לָשִׂים.
המשך קריאה >>

איור של בעלי החיים: דוב, חמור, חתול, כבשה, סוס, פיל, יונה ותרנגול והכיתובים בהתאמה: נוהם, נוער, מייללף פועה, צוהל, מחצצר, הומה וקורא

קולות בעלי חיים

במדרש "כיסא ואיפודריון" מן המאה האחת עשרה נמצאת רשימה ארוכה למדי ומפתיעה למדי של קולות בעלי חיים: "אמר ר' יוחנן היו כולם נותנים קולם והיה מרעיד כל העולם כולו, שור גועה, אריה שואג, איל צוהל, נמר צורח, כבש חונב, זאב זורד, צבי מפרט, דוב מגמגם,…
המשך קריאה >>

איור זוג עם ילדה והכיתוב: יום המשפחה

עברית לכל המשפחה

עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה שלכם.
המשך קריאה >>

אתם שאלתם? אנחנו עונים! אתכם או אותכם

נטיית מילות היחס

כדי להבין את מערכת הנטייה של מילות היחס יש לומר כי מבחינה היסטורית רבות מהן התגלגלו משמות עצם. למשל מילת היחס אַחַר הייתה כנראה בתחילה שם עצם שמשמעו 'גַּב', 'צַד אחורי'. שמות עצם אחרים יצרו מילות יחס בהצטרפם אל מילת יחס יסודית יותר, כגון איברי…
המשך קריאה >>

את מסכימה לי?

בלשון הדיבור, ובעיקר בלשון הילדים, הצירוף 'להסכים ל־' משמש במשמעות 'להרשות ל־', למשל: "את מסכימה לי ללכת לסרט עם חברים?" "אבא לא הסכים לי לנסוע לבד". ניסוח זה צורם את אוזניהם של רבים, ונשאלנו אם אומנם יש בו בעיה. מקורו של הפועל הִסְכִּים בלשון חז"ל.…
המשך קריאה >>

איור של אדם מבוהל והכיתוב לא הכל נורא

נורא יפה, נורא ואיום

"האוכל כאן נורא טעים!" "מה פתאום?! הוא נורא ואיום". המילה נוֹרָא רגילה בלשוננו בשתי משמעויות עיקריות: רע מאוד, גרוע ביותר – למשל: 'מזג אוויר נורא', 'שגיאה נוראה', 'הרגשתי נורא'. מאוד, ביותר – למשל: 'נורא יפה', 'התעצבנתי נורא'. כיצד נוצרו משמעויות אלו? ומה נחשב לשימוש המומלץ?…
המשך קריאה >>

חקלאי אוחז בידו סל ירקות ומיקרופון הכיתוב: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי?

חקלַאי וחקלָאִי – על הסיומות ־ַאי ו־אִי

איך נכון לומר: חקלַאי או חקלָאִי? עיתונַאי או עיתונָאִי? הסיומות ־ַאי ו־אִי משמשות שתיהן בלשוננו – אך לא באותו תפקיד. הסיומת ־ַאי בפתח מציינת בעל מקצוע או עיסוק: חַקְלַאי, עיתונַאי, בַּנקַאי, פִּרְסוּמַאי, טכנַאי, הנדסַאי, עתודַאי, מתמטיקַאי, חשמַלַּאי, טוּרַאי, מוזיקַאי, כימַאי. לעומת זאת הסיומת ־אִי בחיריק עשויה…
המשך קריאה >>

אקדמיה – לשאלת שמו של המוסד העליון ללשון העברית

רבים תוהים מדוע לאקדמיה ללשון העברית לא נקבע שם עברי. התשובה על שאלה זו היא למעשה תשובה היסטורית. על שמו של המוסד העליון ללשון העברית ניטש ויכוח בין אנשי ועד הלשון ובין קברניטי המדינה. סופו של הוויכוח היה בפשרה: החוק שקבע את ייסוד האקדמיה נקרא…
המשך קריאה >>

יד אוחזת מחברת עם תאריכים מסומנים והכיתוב איך אומרים נכון את התאריך?

תאריך בחודש

דרכים שונות משמשות בלשוננו לציון תאריך בחודש, ונשאלת השאלה מהי הדרך הטובה ביותר. הבעת המספר המציין את היום בחודש הדרך המומלצת והנחשבת לתקנית לציון הימים בחודש היא במספר מונה בלשון זכר: אחד בכסלו, עשרה בטבת, אחד באפריל, שניים ביוני, עשרים ותשעה בנובמבר וכדומה (ולא במספר סודר,…
המשך קריאה >>

עט מונח על נייר והכיתוב: רשם או כתב?

רשם לעומת כתב

שאלה : "המורה ביקשה לרשום חיבור", "רשמתי מאמר", "רָשׁוּם בתורה" – האם שימושים אלו בפועל רָשַׁם במקום בפועל כָּתַב הם שימושים תקניים? תשובה: הפעלים כָּתַב ורָשַׁם קרובים זה לזה, אך אינם נרדפים. הפועל כָּתַב רווח בלשוננו עוד בתנ"ך. יש הסוברים כי ביסודו הוא מציין חקיקה…
המשך קריאה >>

ילדון בוכה - ההבדל בין תביאי לי לתתני לי

במה שונה 'הביא' מ'נתן'

נשאלנו: ילדיי אומרים "תביאי לי כסף", "תביאי לי נשיקה", "המורה הביאה לי 70 בחשבון". זה נשמע לי צורם אך אינני מצליחה להסביר להם מדוע. אכן בכל הדוגמאות השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה, לתת ציון. הֵבִיא (בבניין הפעיל) הוא הפועל הגורם של הפועל…
המשך קריאה >>

איור של גבר עם שקית זבל והכיתוב: תוציא את הזבל או הוצא את הזבל?

עתיד בתפקיד ציווי

בלשון ימינו רגילים להשתמש בצורות בזמן עתיד להבעת ציווי – כלומר להבעת פקודה או בקשה: "תַּעֲבִיר לי את המלח" (במקום הַעֲבֵר), "תִּשְׁתְּקוּ כבר!" (במקום שִׁתְקוּ) וכדומה. שאלת תקינותו של שימוש זה נתונה במחלוקת בקרב העוסקים בתקנת הלשון, ואנו נציג בקצרה את הצדדים השונים בעניין. נקדים…
המשך קריאה >>

רוסייה אבל סורית – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה בשמות ייחוס

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה בשמות ייחוס (שמות תואר המציינים שייכות לעם, לארץ, לעיר וכדומה). שתי הסיומות כשרות כפי שעולה מלשון המקרא: מוֹאֲבִיָּה (רות א, כב ועוד) וגם מוֹאָבִית (דברי הימים ב כד, כו). למה בכל זאת דוברי העברית מעדיפים לומר רוסִייה, ספרדייה, צרפתייה,…
המשך קריאה >>

אישה דתייה ישובה והכיתוב דתית או דתייה

דתית או דתייה – סיומת ־ִית לעומת סיומת ־ִיָּה

מבחינה דקדוקית אין כלל מחייב בבחירת סיומת הנקבה – ומכאן ששתי הסיומות כשרות: דתית וגם דתייה. בימינו מקובלת הבחנה ולפיה בהקשר של תואר מובהק, במיוחד כשאינו מוסב אל אדם, אומרים דתית, כגון 'שכונה דתית', 'אוכלוסייה דתית', 'השקפה דתית'. ואילו כאשר שם התואר מוסב אל אדם ממין נקבה…
המשך קריאה >>

תינוק יושב על שולחן ופניו מרוחים באוכל הכיתוב: כשאני אוכל אני גדל או גודל?

גָּדֵל או גּוֹדֵל? יָשֵׁן או יוֹשֵׁן?

הפעלים גדל וישן שייכים לבניין קל. בבניין זה יש שלושה משקלים, והם ניכרים – כיום – בעיקר בצורת הבינוני (ההווה). המשקל הרווח הוא משקל פָּעַל (כָּתַב, אָכַל). בצורות הבינוני פּוֹעֵל, כגון כּוֹתֵב, אוֹכֵל. משקל אחר הוא משקל פָּעֵל, כגון דָּבֵק, חָפֵץ; צורות אלו משמשות בימינו בעיקר לבינוני, אך בלשון המקרא…
המשך קריאה >>

חתן וילדו כתוב: בעלי? אישי? בן זוגי? רעי? זוגי? ואולי נשואי?

בַּעַל – האם ראוי למצוא תחליף למילה

התשובה מבוססת על דברים שכתב חבר האקדמיה מנחם קיסטר, יו"ר הוועדה למילים בשימוש כללי בשנים תש"ס–תשס"ד, בתגובה לפנייה בעניין זה.

לעיתים נשאלת השאלה בדבר השימוש במילה בַּעַל לציון מעמד הגבר בקשר הנישואין. הקשר בין המילה בַּעַל למושגים בעלות ובעילה מרתיע רבים, ויש המבקשים שהאקדמיה תפעל נגד השימוש במילה, תאסור או "תחליף" אותה. ייאמר מראש כי אין זה מתפקידה של האקדמיה לקבוע את השימוש המועדף מבחינה…
המשך קריאה >>

איור של מקומות חנייה מסומנים הכיתוב: חנה או החנה?

חָנָה והֶחֱנָה

רבים מתלבטים כיצד יש לומר – חניתי או החניתי? שתי הדרכים מקובלות בפי דוברי העברית, ואיננו רואים סיבה לפסול אותן. מכל מקום הנה ההסבר להיווצרותן: הפועל חָנָה (בבניין קל) ושם הפעולה חֲנָיָה (או חֲנִיָּה) מכוונים ביסודם למי או למה שמפסיק את נסיעתו או הליכתו, נעצר…
המשך קריאה >>

כיתוב: מהי המילה הארוכה בעברית

מהי המילה הארוכה בעברית

כדי לענות על השאלה מהי המילה הארוכה ביותר בעברית יש להגדיר למה מתכוונים כשאומרים 'מילה'. אם הכוונה לכל רצף של אותיות הכתובות בלי רווח ביניהן והנושאות יחד משמעות מסוימת, אזי יש בעברית מילים ארוכות למדי, כגון וכשבזרועותיהם, ולכשתתמרמרנה. במילים אלו נוספו אותיות שימוש בראש המילה היסודית…
המשך קריאה >>

איור של קערת מרק אדומה - כיתוב מאר = אוכלים או שותים?

מָרָק – אוכלים או שותים?

דוברי לשונות אירופה וצאצאיהם אוכלים מרק, ואילו דוברי הערבית וצאצאיהם שותים אותו. במקורות הקלסיים של העברית אין עדוּת לדרך הביטוי ששימשה את אבותינו. אין אפוא מניעה לקבל את שתי דרכי הביטוי. למתלבטים נוכל להציע שמרק המובא אל הפה מן הכוס – שותים, ואילו מרק המובא…
המשך קריאה >>

יד אוחזת קנקן ממנו נשפכים מיני פרות והכיתוב: אפשר למזוג אוכל?

האם אפשר למזוג אוכל

רבים שואלים אותנו: האם מוזגים רק משקה או גם מאכל? השימוש בפועל למזוג ביחס לאוכל מוצק מקורו בהרגלי לשון המושפעים מן הערבית. הפועל המקביל בערבית לפעלים מָזַג ויָצַק הוא סַקַּ או כַּבַּ. בחלק מן הלהגים המדוברים של הערבית היהודית הורחבה משמעותו של פועל זה גם…
המשך קריאה >>

זכוכית מגדלת על דף ספר והכיתוב: כמה מילים יש בעברית?

כמה מילים יש בשפה העברית

תשובתו של דורון רובינשטיין, מרכז מדור הספרות החדשה במפעל המילון ההיסטורי

שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה – מתי נחשבת מילה כלשהי למילה "עברית"? השנייה – כיצד מציגים…
המשך קריאה >>

בחור כרסתן. הכיתוב: שמנתי או השמנתי?

הִשְׁמִין והִרְזָה או שָׁמַן ורָזָה?

– הִרְזֵיתָ מאוד בזמן האחרון! – ממש לא, דווקא הִשְׁמַנְתִּי. האם הפעלים בדו־שיח זה תַּקינים או שמא יש לומר: רָזִיתָ, שָׁמַנְתִּי? הסוברים שהשימוש בפעלים הִשְׁמִין והִרְזָה בדו־שיח לעיל אינו תקין, מניחים שפעלים בבניין הפעיל מציינים רק גרימה. לכן הם יעדיפו את הפעלים בבניין קל: שָׁמַן ורָזָה. ואולם הבניינים…
המשך קריאה >>

איך פונים לקבוצה שרובה נשים

בשנים האחרונות אנשים ונשים רבים מרגישים חוסר נוחות לפנות לקבוצה שרובה נשים בלשון זכר. עוד יש המנסים (ומנסות) להקפיד על שימוש שוויוני בלשון זכר ונקבה וכותבים או אומרים שתי צורות בכל פעם – בהשראת "he or she" באנגלית, אך מתעייפים עד מהרה (באנגלית יש מעט…
המשך קריאה >>

אצבעות הרגל; אגודל ובוהן

נשאלנו אם נכון לכנות את אצבעות הרגליים בהונות.
המשך קריאה >>

איור של קופה ומעליה יד אוחזת בשטר הכיתוב ההפך מפריטת כסף

ההפך מפריטת כסף

רבים פונים אלינו ומציעים חידושים מחידושים שונים לציון הפעולה ההפוכה מן 'לפרוט כסף'. ואולם יש לכך פועל המוכן לנו מלשון חכמים: הפועל צירף. כך נאמר במשנה: "פודין מעשר שני בשער הזול כמות שהחנווני לוקח לא כמות שהוא מוכר, כמות שהשולחני פורט ולא כמות שהוא מצרף" (מעשר…
המשך קריאה >>