מילים וגלגוליהן

אחת המשימות של דורנו היא לשמר את הרצף התרבותי־לשוני, וזאת דווקא על רקע חַיּוּתָהּ של העברית והיותה לשון אֵם בפי מיליוני דוברים. אחת הדרכים לעשות זאת היא להיחשף אל מכמניה של העברית המוּרֶשֶׁת.
בטקסטים המתפרסמים במדור זה אתם מוזמנים לעמוד על קשרים בין מילים עתיקות וחדשות, על גלגוליהן של מילים מן המקורות אל העברית בת זמננו ועל מקורותיהם של צירופים וניבים.

רובו של החומר המתפרסם כאן נכתב באיגרות "מילת השבוע" בשנת השפה העברית (תשע"א). אל האיגרות הללו מתווספות איגרות שיתפרסמו מדי חודש בחודשו וטקסטים נוספים.

עורכת המדור: תמר קציר.

שאלות ותשובות

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א,…
המשך קריאה נעימה >>

שאלות ותשובות

החזיר עטרה ליושנה

'להחזיר עטרה ליושנה' פירושו להשיב דבר, כגון מנהג שנזנח, אל המעמד המכובד שהיה לו פעם. הביטוי רווח לציון השבת נוהג הלכתי שרווח בעבר. מקור הביטוי בתלמוד הבבלי: "דאמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן…
המשך קריאה נעימה >>

יום הכיפורים

כיפר וכפרה

על גיזרונו של הפועל כיפר הפועל כיפר מופיע בתנ"ך יותר ממאה פעמים – בין השאר בהקשר הידוע של יום הכיפורים: "כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כג, כח). יש שתי דעות…
המשך קריאה נעימה >>

החצב והסתוונית

"ערוכים החצבים על אם הדרך, בשדה גם סתוונית התעוררה…" (אבי קורן, באביב את תשובי חזרה) שני צמחים מזוהים בתודעתנו עם ימות הסתיו הקרירים: החצב הפורח בשלפי הקיץ ומבשר את בוא הסתיו והסתוונית הפורחת לקראת החורף. שמות…
המשך קריאה נעימה >>

ראש השנה

במעגלות הזמן

"וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" (בראשית א, יד) שָׁנָה המילה שָׁנָה משותפת למשפחת הלשונות השמיות. מדקדקי ימי הביניים סברו כי יש קשר בינה ובין המילה שְׁנַיִם והפועל שָׁנָה (חזר, עשה שנית) "לפי ששבה השמש שנית…
המשך קריאה נעימה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

שלום כיתה א'

המילים המוכרות 'שלום כיתה אָלֶף' מקבלות את פניהם של הילדים הרכים ביומם הראשון בבית הספר. אך לקשר בין אָלֶף ללימוד שורשים עמוקים הרבה יותר. האותיות העבריות היו בראשיתן ציור של חפץ, חיה, איבר וכדומה ששמם…
המשך קריאה נעימה >>

שבועות

ניבים מתנובת השדה

על פי המסופר בספר בראשית החל האדם את דרכו בגן עדן אשר סיפק לו את כל צרכיו. אך לאחר שאכל מפרי עץ הדעת הוא גורש משם, ונגזר עליו לפעול בעצמו להשגת מחייתו: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל…
המשך קריאה נעימה >>

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

על המילה שכול ומשמעה

המושג הקשה והטעון שְׁכוֹל שזור בדברי ימיה של מדינת ישראל, ואנו נשאלים לעיתים על משמעותה המדויקת של מילה זו. עיון בתנ"ך מעלה שהשורש שׁכ"ל משמש בכמה הקשרים – מהם המעידים על מובן מצומצם יותר מן…
המשך קריאה נעימה >>

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

בין הנצחה לניצחון

הנצחה היא פעולה הנעשית לשם שימור הזיכרון. המילה הַנְצָחָה נוצרה בעת החדשה, והיא משמשת בלשוננו לפחות מתחילת המאה העשרים – כפי שעולה מעיתוני התקופה. בבסיסה של ההנצחה עומדת המילה נֵצַח: הקמת זיכרון נצחי ובר־קיימה לאדם…
המשך קריאה נעימה >>

יוֹבֵל

המילה המקראית יוֹבֵל מציינת את שנת החמישים: "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ, יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם…" (ויקרא כה, י). המשמע היסודי של המילה הוא ככל הנראה אַיִל, כעולה למשל מן…
המשך קריאה נעימה >>

כל המילים הכשרות

מה הקשר בין כשרוּת המטבח למכון הכושר? מה משותף למכשיר ולתכשיר? ומה לכל אלו ולכישרון? משפחת המילים המגוונת מן השורש כש"ר מתפתחת בלשוננו זה דורות רבים. ראשיתה בספרות המקראית המאוחרת, כגון בדברי אסתר לאחשוורוש: "אִם…
המשך קריאה נעימה >>

פורים

שמחת פורים

חג פורים שמח!
מילים שמחות, עולצות וצוהלות בשמחת פורים.
המשך קריאה נעימה >>

חקירות לאין חקר

השורש חק"ר משמש בלשוננו בהקשרים שונים: מחוקר המעבדה עד לחוקר הפרטי ומן המחקר המדעי עד לתחקיר העיתונאי. לכל אלו משותפת משמעות של בדיקה ובחינה מדוקדקת – משמעות המוכרת עוד מן התנ"ך: "לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וּלְחָקְרָהּ"…
המשך קריאה נעימה >>

קלפי ופרגוד

ביום הבחירות נעמוד מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ולאחר מכן נשלשל את המעטפה לקלפי. שתי המילים פרגוד וקלפי הגיעו לעברית בת זמננו מלשון חז"ל ושתיהן יווניות במקורן. פרגוד ביסודו הוא גלימה רקומה היכולה לשמש בגד…
המשך קריאה נעימה >>

תעמולה

מתוך ידיעה לקראת הבחירות לאספה המכוננת של מדינת ישראל: המועצה הציבורית ליד "קול ישראל" החליטה ברוב קולות, לאפשר למפלגות השונות לשדר חומר תעמולה באמצעות המשדר של הרדיו הישראלי […] המועצה קיבלה את החלטתה בתנאי, שדברי…
המשך קריאה נעימה >>

מילים מתיבת הנגינה

מאז ומעולם הייתה המוזיקה במרכז התרבות האנושית, והדבר ניכר היטב בלשון. בתנ"ך נזכרים כלי נגינה רבים: גִּתִּית, חָלִיל, חֲצֹצְרָה, כִּנּוֹר, מִנִּים, מְנַעַנְעִים, מְצִלְתַּיִם, צֶלְצֱלִים, נֵבֶל, עוּגָב, עָשׂוֹר, פַּעֲמוֹן, קֶרֶן, שׁוֹפָר, שָׁלִישִׁים, שְׁמִינִית, תֹּף; ובארמית של…
המשך קריאה נעימה >>

חנוכה

מודיעין

"ובימים ההם קם מתתיה בן יוחנן בן שמעון כוהן מבני יהויריב מירושלים וישב במודיעין" (מקבים א ב, 1. תרגם מיוונית א' רפפורט) עירם של החשמונאים ידועה בשם מודיעין. אך בספרות חז"ל אנו מוצאים צורות נוספות…
המשך קריאה נעימה >>

על חוויות וחווֹת אחרות

מתוך שפע המילים שנוספו ללשוננו בעת החדשה זכו רק מיעוטן שנדע מה היו נסיבות הולדתן. אחת מהן היא המילה חוויה. בלשוננו היום חוויה היא התנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. ואולם במקור חודשה המילה…
המשך קריאה נעימה >>

שפת הסתרים

השפה האנושית משמשת להעברת מידע ולתקשורת בין אנשים. אך יש שהאדם חפץ דווקא בהעלמת מידע, וגם אז מתגייסת השפה לעזרתו בשלל מילים של סוד וסתר. המילה סוֹד מקורה בתנ"ך. היא מציינת עצה חשאית, מידע שרוצים…
המשך קריאה נעימה >>

יום הכיפורים

עזאזל

בסדר עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים המתואר בספר ויקרא נאמר: "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת – גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת. וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר…
המשך קריאה נעימה >>

ראש השנה

הרת עולם מאת אבא בנדויד

בזמננו מקובל לומר: השעה הרת גורל, הדרך הרת סכנות. מה פירוש הֲרַת? פירושה כידוע: הָרָה. השעה כאילו הרה ללדת ועוד מעט ייוולד הגורל המזומן לנו. הרת גורל – על פי הביטוי "הרת עולם". והביטוי "הרת…
המשך קריאה נעימה >>

ראש השנה

מחזור לחג מאת אבא בנדויד

כולנו מכירים את המושג מחזור השמש והירח, מחזור הדם, מחזור הכסף. אבל מדוע ספר התפילות לחג נקרא מחזור? מחזור ליום כיפור, לסוכות, לפסח וכו'. מה מחזוריות יש כאן? את הדבר הזה לא יוכל להבין אלא…
המשך קריאה נעימה >>

פרנסה וכלכלה

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה…
המשך קריאה נעימה >>

קיץ

"צהרים, חרבוני קיץ, עז האור מנשוא ולא יכיל היום את זהרו… האבנים בשדה קלויות אש וגדרות כתנור נכמרו. אילנות ושיחים נלאו מארוג תחתם את קורי צלליהם. אזלת כל יד וקצרה כל רוח. שדות ומגרשות נִחָרים…
המשך קריאה נעימה >>

תוך, אמצע ומה שביניהם

המושגים ביןתוך ואמצע מלווים אותנו בכל תחומי החיים – לא רק המוחשיים אלא גם המופשטים. למשל, חכמי ימי הביניים הטיפו לאדם לאחוז בדרך האמצעית ובמידה הבינונית בין שני קצוות רעים – כגון הנדיבות שהיא ממוצעת בין הכִּילוּת…
המשך קריאה נעימה >>

טובים השניים

ללשוננו חיבה יתרה לזוגות של מילים קרובות המצטרפות יחד למטרות רטוריות של יופי והדגשה. זיווגי מילים אלו הם נחלתה של העברית עוד מימי התנ"ך, וגם בימינו לא נס לֵחָם. זיווג המילים הפשוט ביותר הוא חזרה…
המשך קריאה נעימה >>

יום העצמאות

נס ודגל

בשביל דוברי העברית של היום דֶּגֶל הוא יריעת בד שעליה צורות ועיטורים בצבעים מסוימים, המשמשת סמל למדינה, ליחידה צבאית וכדומה. לעיתים קרובות הדגל מונף על תורן או מחובר למוט. נֵס בימינו הוא בעיקר מעשה פלאים,…
המשך קריאה נעימה >>

מגאון הירדן לגאונת הכיתה

גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ"ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?…
המשך קריאה נעימה >>

פסח

אביב לחג האביב

המילה אָבִיב מוכרת כבר מן התנ"ך, וככל הנראה היא קרובה למילה אֵב (בנטייה אִבּוֹ, כמו לֵב־לִבּוֹ). אֵב פירושו צמח צעיר ורענן, ומכאן גם צעירוּת ורעננוּת. המילה אֵב נזכרת בתנ"ך פעמיים: איוב שואל "הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא…
המשך קריאה נעימה >>

פורים

יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ

מבחר ממונחי היין והגפן: שׂוֹרֵקָה, חַכְלִיל, גֶּפֶת עֲנָבִים, דָּלִית, רוֹגְלִית, קְנוֹקֶנֶת, שָׂרִיג, זְמוֹרָה ועוֹלֵלוֹת.
המשך קריאה נעימה >>

עברית ממשכן הכנסת

בכנסת נפגשים לא רק חבריה, אלא גם מילים עבריות הקשורות בה ובעבודתה. ראשונה היא כמובן הַכְּנֶסֶת עצמה: שמה נקבע במושב הפתיחה של האספה המכוננת כחצי שנה לאחר קוּם המדינה על פי כנסת הגדולה – אספת…
המשך קריאה נעימה >>

כיד הדמיון

הפעם נצא לטיול לשוני במחוזות הדמיון. המילה דִּמְיוֹן שייכת למשפחת מילים מגוונת שראשיתה בתנ"ך. הפועל המקראי דָּמָה מציין שוויון וקִרבה בין דברים: "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" (שיר השירים ז, ח). פועל מקראי נוסף הוא דִּמָּה
המשך קריאה נעימה >>

מילים בסולם הדרגות

שמות הדְּרגות בצבא הם דוגמה מאלפת למתן לבוש עברי מקורי למערכת שלמה של מונחים השאולה מן הלעז. הצורך בקביעת שמות הדרגות, שהתעורר בייחוד לקראת קוּם המדינה, היה יכול לבוא על סיפוקו בשאילת השמות כצורתם מלשונות…
המשך קריאה נעימה >>

כור מחצבתו

ביטויים רבים משמשים בלשוננו לציון מקום הולדתו של אדם: מולדתו, מכורתו, ארץ אבותיו, ערש לידתו, שורשו, מוצאו, מקורו וגם כור מחצבתו. מניין לנו ביטוי זה? בספר ישעיהו מדומים אברהם ושרה לסלע שממנו נחצב העם: "הַבִּיטוּ…
המשך קריאה נעימה >>

אות באות

המילה אוֹת – המוכרת לכל ילד לפחות מכיתה א' – רגילה בלשוננו גם מחוץ ללוח הכתיבה. יש אות כבוד ואות הצטיינות, אות חיים ואות מצוקה, אות מורס ואות סִפְרָתִי (דיגיטלי), וגם אות ומופת. ומה הקשר…
המשך קריאה נעימה >>

סוכות

אסיף לחג

חג האסיף הוא משמותיו העתיקים של חג הסוכות, ככתוב בספר שמות: "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (כג, טו). מן המקבילה בספר דברים עולה שאסיף פירושו כינוס היבולים לאחסון לאחר עיבודם הראשוני…
המשך קריאה נעימה >>

ראש השנה

מילים לשולחן החג

בימות החול אנו אוכלים בדרך כלל ארוחה – מילה שמקורה בתנ"ך, אך בחגים אנו מדברים בעיקר על סעודה – מילה בעלת אותה משמעות שירשנו מלשון חז"ל. סעודת החג צריכה כמובן להיות בעלת אופי חגיגי –…
המשך קריאה נעימה >>

צדק וצדקה

"רוצים צדק, לא רוצים צדקה", קראו המפגינים בכיכר. בקריאה זו מוצגות המילים צדק וצדקה כבעלות משמעות שונה ואולי אף מנוגדת, שכן באין צדק בחברה – רב הצורך בצדקה. אך לא תמיד היה הבדל משמעות בין…
המשך קריאה נעימה >>

יום ירושלים

ישליו אוהבייך

"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָים יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" – כך מברכים עולי הרגל את העיר ואת יושביה במזמור תהלים קכב. "שאלו שלום ירושלים" – דִּרשו את שלומה של העיר. ומה פירוש "ישליו אוהביך"? אוהבייך יִשְׁלְווּ, יהיו שלווים. המילים…
המשך קריאה נעימה >>

איך מתפשטים בעברית?

הפעלים ההפוכים ללָבַשׁ הם פָּשַׁט או הֵסִיר. פושטים את הבגדים (לדוגמה: ויקרא ו, ד), ואם פושטים אותם מן הזולת, מַפשיטים אותו (למשל במדבר כ, כו, כח) או מְפשטים אותו (כך עשו לחללי מלחמה). במקרא גם…
המשך קריאה נעימה >>

ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה…
המשך קריאה נעימה >>

תעודות וציונים

תעודה המילה תעודה מקורה בתנ"ך, ומקובל לפרשה 'עדות כתובה'. בנבואת ישעיהו היא מקבילה לתורה: "צוֹר [ציווי של צָרַר] תְּעוּדָה, חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי" (ח, טז). ובמגילת רות משמעה חוק, מנהג: "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאוּלָּה וְעַל…
המשך קריאה נעימה >>

שבועות

ביכורים לחג

בחג השבועות, יוֹם הַבִּכּוּרִים (במדבר כח, כו), היו מביאים למקדש בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים (שמות לד, כב) – המִנחה הראשונה שנאפתה מן החיטה החדשה. חג השבועות הוא גם הזמן שממנו ואילך היה אפשר להביא בִּכּוּרִים מכל שבעת המינים שנתברכה בהם ארצנו.
המשך קריאה נעימה >>

יום ירושלים

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב…
המשך קריאה נעימה >>

ל"ג בעומר

מסביב למדורה

בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות.
המשך קריאה נעימה >>

ל"ג בעומר

לשונות של אש

העברית עשירה מאוד בלשונות של אש. נתמקד כאן בשלושה שורשים: שרף, בער ודלק. לשלוש המילים שְׂרֵפָה, בְּעֵרָה, דְּלֵקָה משקל משותף ומשמעות יסודית משותפת. השתיים הראשונות מקורן במקרא, ואילו השלישית מקורה בלשון חכמים. בלשון ימינו יש ביניהן…
המשך קריאה נעימה >>

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

ארץ הצבי

הצבי הוא מבעלי החיים האופייניים לנופי ארצנו עוד מימי התנ"ך. בגלל מקומו המרכזי בעולמו של האדם זכה הצבי לצורת נקבה – צְבִיָּה – לעומת בעלי חיים רבים, כגון דוב, ששמם משמש בתנ"ך לזכר ולנקבה גם יחד.…
המשך קריאה נעימה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

שואה ועצמאות

אתם מוזמנים לקרוא על שתי מילים שמעצבות את התודעה הישראלית בכלל ובימים אלו בפרט: שואה ועצמאות.
המשך קריאה נעימה >>

פסח

מעבדות לחירות

בחג הפסח, חג החירותהשתחררו בני ישראל משעבוד מצרים ויצאו אל החופש ואל הדרור.
המשך קריאה נעימה >>

על מנהיגים ומנהלים

נהג, התנהג ומנהיג לפני שהיה משה מנהיגם של ישראל הוא נָהַג – כלומר הוליך והוביל – את צאנו של יתרו: "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ… וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר" (שמות ג, א). במשמעות…
המשך קריאה נעימה >>

שורשים נודדים

האם יש קשר בין טלפון נייד ובין חולות נודדים? בין נדנדה ובין נידוי? לכאורה כל אחת מן המילים הללו שייכת לשורש אחר: נַיָּד מן השורש נו"ד, נוֹדֵד מן נד"ד, נַדְנֵדָה מן נדנ"ד; נִדּוּי מן נד"י
המשך קריאה נעימה >>

מכל מקום

רבים מן הניבים המשמשים בלשוננו לקוחים מן המקורות בכלל ומן התנ"ך בפרט. יש מהם המשמשים במשמעותם המקורית ויש מהם שקיבלו משמעות חדשה. קבוצה מעניינת של ביטויים שחל בהם שינוי משמעות מבוססת על שמות מקומות שהתנתקו…
המשך קריאה נעימה >>

פורים

הכתר עולה לכותרות

בלשוננו היום אנו רגילים לומר שלמלכים ולמְלָכוֹת יש כֶּתֶר בראשם. בלשון המקרא רגילות בעניין זה המילים נֵזֶר ועֲטָרָה, ובעברית שלאחר המקרא יש גם כְּלִיל. הכֶּתֶר נזכר בתנ"ך רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות': כתרה של…
המשך קריאה נעימה >>

פורים

מרבים בשמחה

מילים מן השורש שמ"ח רווחות מאוד כבר בתנ"ך – כמאתיים ושבעים מופעים. בפורים השמחה קשורה קשר הדוק ליין, קשר המודגש במגילת אסתר: "וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (אסתר ט, יז), שהרי כידוע "יַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹש" (תהלים קד, טו). מהשוואה ללשונות שמיות אחרות עולה כי שָׂמַח מציין ביסודו עלייה ושגשוג, בדומה לצָמַח. גם בספר משלי יש עדות למשמעות זו: "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ" (יג, ט).
המשך קריאה נעימה >>

איך מקטינים בעברית?

כשחיפשה האקדמיה חלופה עברית ל־SMS עלתה כמתבקש המילה מִסְרוֹן, 'מסר קטן' (=short message). מונח זה מצטרף לעוד מונחים שנוצרו בשלל דרכי ההקטנה שהעברית מעמידה לרשותנו. מנגנון הקטנה אחד הוא הוספת סיומת, כמו הסיומת ־וֹן שראינו במִסְרוֹן. כך…
המשך קריאה נעימה >>