מילים וגלגוליהן

אחת המשימות של דורנו היא לשמר את הרצף התרבותי־לשוני, וזאת דווקא על רקע חַיּוּתָהּ של העברית והיותה לשון אֵם בפי מיליוני דוברים. אחת הדרכים לעשות זאת היא להיחשף אל מכמניה של העברית המוּרֶשֶׁת.
בטקסטים המתפרסמים במדור זה אתם מוזמנים לעמוד על קשרים בין מילים עתיקות וחדשות, על גלגוליהן של מילים מן המקורות אל העברית בת זמננו ועל מקורותיהם של צירופים וניבים.

רובו של החומר המתפרסם כאן נכתב באיגרות "מילת השבוע" בשנת השפה העברית (תשע"א). אל האיגרות הללו מתווספות איגרות שיתפרסמו מדי חודש בחודשו וטקסטים נוספים.

עורכת המדור: תמר קציר.

סחבה, מטלית וסמרטוט

מקור המילה סְחָבָה בצירוף המקראי "בלויי סחבות" (ירמיהו לח, יא–יב) – בגדים או בדים שאין בהם צורך. אפשר שהשורש סח"ב מעיד על הדרך שהבדים נשחתו בה (סחיבה וגרירה), ואפשר שהוא מעיד על השימוש שעושים בהם לאחר שנשחתו (סחיבתם על הרצפה לצורך ניקויה). המילה מַטְלִית (או מַטְלֵת) מקורה בלשון חז"ל. מילה זו היא קרובה בשורשה ובמשמעה…
המשך קריאה נעימה >>

קן לציפור

הציפורים בטבע מקננות בקינים עוד מימי המקרא. בימינו גם לנמלים ולצרעות יש קן, ובהשאלה הקן משמש גם לבני אדם.
המשך קריאה נעימה >>

ממתי גר הכלב במלונה?

בעברית של ימינו מלונה היא ביתו של חברנו הנאמן, הכלב, ואילו במקרא מלונה היא סוכת שומרים בשדה.
המשך קריאה נעימה >>

מגורי הבקר והצאן

מגורי הבקר – רפת וסהר רֶפֶת היא מקום משכנו של הבקר, כאמור: "גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים" (חבקוק ג, יז), וזה מופעה היחיד של המילה במקרא. צורת היחיד באה לראשונה במשנה: "מצא ברפת אינו חייב בה" (בבא מציעא ב, י), ולעיתים קרובות המילה באה בצירוף "רפת בקר". מין המילה נקבה. צורת הרבים רפתות עולה בספרות ימי הביניים (ספר…
המשך קריאה נעימה >>

מגורי בעלי חיים בקיבוץ – סיומת ־ִיָּה

בקיבוצים אחדים היו ענפי בעלי חיים נוספים על בקר, צאן ותרנגולות, ונוצר אפוא צורך בשמות מקומות ייחודיים להם. וכפי שבתי מלאכה וענפי משק אחרים נוצרו משם בתוספת הסיומת ־ִיָּה – כגון נגרייה, מאפייה, צבעייה, חשמלייה – כך נוצרו שמות כמו שְׁפַנִּיָּה, אַרְנָבִיָּה,  אֲוָזִיָּה, בַּרְוָזִיָּה, חֲזִירִיָּה.

מְאוּרָה ומְחִלָּה

בימינו המאורה היא חור או מערה בקרקע המשמשים משכנם של בעלי חיים, ואילו המחילה היא חלל בקרקע, לרוב בצורת תעלה או מסדרון, שבעלי החיים חופרים בעצמם.
המשך קריאה נעימה >>

הלול והשובך

לול של תרנגולין הקשר בין לול ובין תרנגולות מקורו בספרות חז"ל: "מעשה באחד שהיה לו לול שלתרנוגלין" (ירושלמי עירובין ח:ד, כה ע"א). ואולם עצם הצירוף 'לול של תרנוגלין' מעיד כי הלול לא יועד מלכתחילה דווקא לתרנגולים, אלא היה מעין מחסן או מבנה שבין השאר היו מגדלים בו תרנגולים. כך עולה גם מתוספתא שבת: "דלת לול
המשך קריאה נעימה >>

כְּלוּב

בעלי חיים בשבי מוחזקים לעיתים בכלוב. במקרא כלוב הוא תיבה קלועה שמחזיקים בה ציפורים: "כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף" (ירמיהו ה, כז), וכן סל קלוע לפירות: "כְּלוּב קָיִץ" (עמוס ח, א–ב).
המשך קריאה נעימה >>

הבֵּיבָר וגן החיות

למקום שבו מוחזקים בעלי חיים לתצוגה ניתנו בעברית המתחדשת שמות שונים. הבולטים שבהם: ביבר וגן חיות.
המשך קריאה נעימה >>

אורווה

כל ילד יודע שהסוס "גר" באורווה. מניין לנו מילה זו? המילה מוכרת מן התנ"ך, ובו היא מופיעה בלשון רבים בכמה צורות: בספר מלכים א נזכרות "אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים" (ה, ו), אך בפסוק המקביל בדברי הימים ב "אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְיוֹת סוּסִים" (ט, כה). בפסוק אחר בדברי הימים ב נאמר "וְאֻרָוֹת לְכָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה וַעֲדָרִים לָאֲוֵרוֹת"…
המשך קריאה נעימה >>

מסע בין עננים

בשנת תשל"א (1971) הוציאה האקדמיה את המילון למונחי מטאורולוגיה שיסודותיו עוד בימי ועד הלשון. שִפעת המילים לעננים היו כמובן לעזר לתרים אחר מינוח עברי לעננים לסוגיהם.
המשך קריאה נעימה >>

הצהיר והצהרה

הפועל הצהיר במשמעות declare משמש מן העשור הראשון של המאה העשרים. החידוש הזה הוא ככל הנראה חידושו של אליעזר בן־יהודה. עם זאת הוא אינו מצהיר על כך במפורש. הפועל מובא במשמעות זו במילונו בסוף הערך צהר הפעיל, וכך הוא כותב "בזמן החדש התחילו להשתמש בפעל זה במשמ' הוציא מפיו בפירוש, erklären; declarer; to declare". השורש…
המשך קריאה נעימה >>

שמות האצבעות

ממתי נקראו האצבעות בשמות? כבר בגן הילדים לומדים הילדים את שמותיהן של חמש האצבעות שביד, מהאגודל ועד הזרת. מי שיעיין במילונים יראה ששמות האצבעות מסומנים כמילים שנתחדשו בלשון חכמים, והן אפוא ותיקות למדי בלשוננו. ברם, נראה שהדברים אינם כה פשוטים. בתנ"ך האצבע היחידה שזוכה לשם משלה היא הבוהן – האצבע הגדולה הן ביד הן ברגל.המשך קריאה נעימה >>

שמחת תורה

עצרת

עֲצֶרֶת בעברית של היום היא כינוס, ובמיוחד כינוס של הרבה אנשים, לציון אירוע או להבעת עמדה מסוימת ועוד, כגון עצרת זיכרון או עצרת מחאה. לעיתים היא מציינת גם כינוס של נציגים או של חברים בגוף מסוים, כגון עצרת האומות המאוחדות. במקרא המילה עֲצֶרֶת נזכרת שבע פעמים: ארבע פעמים בהקשר של חג הסוכות, "שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ…
המשך קריאה נעימה >>

עוּגָב

בלשוננו היום עוגב הוא כלי נגינה גדול בעל קלידים ומערכת צינורות. האם לכלי זה התכוון משורר תהלים באומרו (קנ, ד) "הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב"? סביר להניח שלא. מלבד הפסוק בתהלים כלי הנגינה עוּגָב נזכר בתנ"ך עוד שלוש פעמים: "וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב" (בראשית ד, כא) "יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל…
המשך קריאה נעימה >>

זַרְבּוּבִית

‍המילה זַרְבּוּבִית מוכרת לרבים בזכות המערכון של "הגשש החיוור" שכתבו יוסי בנאי ודן אלמגור, אשר בו נשאלת השאלה "איך קוראים לצ'ופצ'יק של הקומקום?" והתשובה היא כמובן זַרְבּוּבִית. רבים יודעים אפוא כי זרבובית היא פייה של כלי, צינור מזיגה קטן שהוא חלק מן הכלי עצמו. אך מה מקורה של המילה הזאת?‍‍ את המילה זַרְבּוּבִית ירשנו מספרות חז"ל.…
המשך קריאה נעימה >>

חילוני וחילוניוּת

המילה חִלּוֹנִי, ב־ל דגושה, קשורה אל המילים חֹל, חֻלִּין, חִלֵּל – מן השורש חל"ל שעניינו 'ההפך מן קודש'. בתרגומי המקרא לארמית המילה חִילוֹנַי, לעיתים בכתיב חילונאי, מופיעה תמורת המילה 'זר', שהיא הפך לכוהן. למשל בתרגום אונקלוס לפסוק "וְזָר לֹא יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם" (שמות כט, לג) נכתב: "וְחִילוֹנַי לָא יֵיכוֹל, אֲרֵי קֻדְשָׁא אִנּוּן" (בארמית המילה…
המשך קריאה נעימה >>

הדתה

המילה הֲדָתָה הגיעה אל שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בשנת תשס"ו (2006) – לאחר שכבר החלה לשמש, והוועדה המליצה למליאת האקדמיה לאמץ אותה. מלכתחילה לא נועדה המילה הדתה לציין פעולה מכוונת של כפיית עמדה דתית על מי שאינו דתי, אלא בעיקר לציין תהליכים דוגמת השתנות אופיו של ארגון מסוים לַכיוון הדתי בעקבות…
המשך קריאה נעימה >>

יום ירושלים

הקיר והכותל

"הכותל – אזוב ועצבת / הכותל – עופרת ודם; יש אנשים עם לב של אבן / יש אבנים עם לב אדם" (יוסי גמזו, הכותל) במלחמת ששת הימים הגיעו הצנחנים אל הכותל המערבי – שרידי החומה המערבית שהקיפה את חצר בית המקדש ולא נחרבה בחורבן הבית השני. המילה כותל מופיעה בעברית המקרא פעם אחת בלבד:…
המשך קריאה נעימה >>

ט"ו בשבט

נָטַע, שָׁתַל וזָרַע

אחד השירים המזוהים ביותר עם נטיעת העצים בט"ו בשבט הוא "כך הולכים השותלים". ואכן אפשר לנטוע עצים ואפשר גם לשתול אותם בלי הבדל משמעות. כבר בתנ"ך הפעלים נָטַע ושָׁתַל משמשים באותה הוראה. נָטַע הוא הפועל הרגיל והרווח, כגון "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם" (בראשית ב, ח), "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל…"…
המשך קריאה נעימה >>

סקירה וסריקה

רבים – ובעיקר רבות – מתלבטים בשאלת שמהּ של הבדיקה הרפואית המבוצעת במהלך ההיריון:  סקירת מערכות או סריקת מערכות? נקדים ונאמר כי השם המקובל הוא סקירת מערכות, שכן תכלית הבדיקה לסקור את מערכות גופו של העובר, היינו לראות אותן ולבחון את התפתחותן. ואומנם המונח המקביל באנגלית הוא fetal anatomic survey – כלומר סֶקֶר או סקירה.…
המשך קריאה נעימה >>

מתנה ונרדפותיה

כידוע לכל פותר תשבצים, למילה מַתָּנָה כמה וכמה מילים נרדפות, כמעט כולן משמשות כבר במקרא. לצד מַתָּנָה אנו מוצאים את המילים מַתָּן ומַתָּת, ושלושתן נגזרות מאותו השורש – נת"ן. בשלושתן נידַמתה ה־נ הראשונה של השורש אל ה־ת (אות השורש השנייה). במילה מתת נידַמתה גם ה־נ השנייה של השורש (אל ה־ת השנייה – ת' הנקבה), בדומה למה שקרה בשם…
המשך קריאה נעימה >>

מכמורת ומכמונת

המילה מִכְמֹרֶת (בלי ניקוד מכמורת) היא מילה עתיקה, ואילו המילה מִכְמֹנֶת (בלי ניקוד מכמונת) חודשה בעברית בת ימינו. מכמורת היא רשת דייגים גדולה. בספר ישעיהו נזכרים "פורשׂי מכמורת" – כלומר דייגים: "וְאָנוּ [נאנחו, ייללו] הַדַּיָּגִים, וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה, וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ" (יט, ח). מושב מכמורת אשר בעמק חפר קרוי כך…
המשך קריאה נעימה >>

על נשיאוּת ומַשוא פנים

המילה נָשִׂיא מקורה בתנ"ך והיא מציינת מנהיג וראש, כגון נשיאי השבטים. נָשִׂיא, מן השורש נשׂ"א, הוא אדם נישא ורם מעלה, מי שהורם משאר האנשים. למילה נָשִׂיא משמעות נוספת הקשורה אף היא להתרוממות ולגובה: עָנָן. משמעות זו מוכרת במיוחד מן הביטוי "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן" (משלי כה, יד) המציין ציפייה שסופה אכזבה, תקווה שאינה מתממשת. אדם…
המשך קריאה נעימה >>

סוכות

מה בין אשפוז לאושפיזין

"אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין קדישין" (סדר אושפיזין, נוסח האר"י) רבים נוהגים להזמין לסוכתם את האושפיזין – כינוי לשבעה מאבות העם היהודי: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. מקור המנהג בספר הזוהר (פרשת אמור), ומשם גם לקוחה המילה אושפיזין במשמעות 'אורחים'. ומניין הגיעה המילה לספר הזוהר? בתלמוד הבבלי מצויה המילה הארמית אושפיזא שמשמעה 'פונדק', 'מלון'…
המשך קריאה נעימה >>

כִּיּוּל

כִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק. השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב). כָּל – בקמץ גדול (תנועת a) – הוא פועל שמשמעו 'מדד', כמו שאפשר להיווכח מן ההקבלה…
המשך קריאה נעימה >>

מאזניים ואוזניים

רבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים. צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן (أُذْن) ובארמית אֻדְנָא. הערבית משמרת את העיצור השמי הקדום ד' (הגייתו כמו th במילה this), ואילו בעברית הוא נעתק דרך…
המשך קריאה נעימה >>

פסח

חזר לסורו – על סוֹר ושְׂאוֹר

על אדם ששב לדרכו הרעה אומרים שהוא 'חזר לסוֹרוֹ', או בהגייה הרווחת יותר 'חזר לסוּרוֹ'. מקורו של הביטוי בספרות חז"ל, כגון "גֵר שחזר לסורו" (בבלי גיטין מה ע"ב ועוד). אך מה משמעו המילולי? בציווי על חג המצות נאמר: "וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ" (שמות יג, ז). שְׂאוֹר הוא חתיכה של…
המשך קריאה נעימה >>

פסח

עם לועז, מילים לועזיות והוצאת לעז

הַלֵּל הוא סדרה של שישה ממזמורי תהלים (קיג–קיח) הנקראים בהזדמנויות מיוחדות, ובהן שלושת הרגלים. על כן הוא כלול בהגדה של פסח. מזמור קיד, השני במזמורי ההלל, קשור ישירות ביציאת מצרים ופותח במילים "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז". מהו עם לועז? השורש לע"ז מופיע במקרא רק כאן, ונהוג להסבירו כמציין דיבור לא מובן –…
המשך קריאה נעימה >>

שִׁזְרוּעַ

"קבוצת הכדורגל הירושלמית תשחק משחק ביתי מחוץ לעיר עקב שזרוע חורף באצטדיון טדי." בכל נובמבר מדברים במדורי הספורט על שזרוע כרי הדשא במגרשי הכדורגל. שזרוע פירושו זריעת דשא בתוך מדשאה קיימת. פעולה זו נעשית במגרשי הכדורגל בנובמבר כדי להעשיר את כרי הדשא בזן של דשא המתאים לעונה הקרה. המילה שִׁזְרוּעַ – ובאנגלית reseeding – נוצרה…
המשך קריאה נעימה >>

רְשׁוּת ורָשׁוּת

בעברית בת ימינו משמשות שתי מילים קרובות בצורתן ובהגייתן: רְשׁוּת ורָשׁוּת – שתיהן ירושה שירשנו מלשון חז"ל. רְשׁוּת בשווא ברי"ש קשורה למילים רישיון, להרשות, הרשאה, רשאי, רישוי. שורש המילה הוא רש"י והיא קרובה במשמעה למילה הֶיתר. למשל: "השַּׁמָּשׁ שעומד על שנַים אוכל עמהם אף על פי שלא נתנו לו רשות" (בבלי ברכות מה ע"א). ובימינו…
המשך קריאה נעימה >>

פיקוח וניטור

בלשוננו יש מגוון מילים וביטויים בשדה הסמנטי של שמירה והשגחה: הֵגֵן, דָּאַג, נָצַר ונָטַר, וכן שָׂם עַיִן על, פָּקַח עַיִן. אל אלו מצטרפים שׁוֹמְרִים, מַשְׁגִּיחִים, מְגִנִּים, נוֹטְרִים, זְקִיפִים וצוֹפִים. מתוך השדה הזה נתמקד בשתי פעולות: הוותיקה שבהן היא פיקוח והחדשה ניטור. פיקוח השורש פק"ח מציין ביסודו פתיחה, והוא קרוב לשורשים פק"ע ובק"ע. במקרא הפעלים מן…
המשך קריאה נעימה >>

הֶפְטֵר

המילה הֶפְטֵר חודשה בשנות החמישים של המאה העשרים במסגרת גיבוש מונחי המשפט לצורכי המדינה הצעירה. במונחי האקדמיה היא כלולה בפרק "דיני שטרות" ברשימת מונחי משפט שפורסמו בשנת תשי"ז (1957). הפטר הוא 'שחרור מחוב', 'מתן פטור מחוב' (discharge), כגון בפשיטת רגל. בסוף שנת תשע"ה נכנס לתוקפו חוק ולפיו יזכו גם חייבים להוצאה לפועל בהפטר, כלומר שמיטת…
המשך קריאה נעימה >>

עברית לראש חודש

חודשי השנה העברית

בימי קדם נהגו שתי מערכות של לוח שנה: שנה שתחילתה באביב – בחודש ניסן, ושנה שתחילתה בסתיו – בחודש תשרי. לימים נעשתה המערכת השנייה עיקר בלוח השנה העברי. במקרא החודשים העבריים מכונים בדרך כלל על פי מספרם הסידורי מחודש ניסן ועד חודש אדר, למשל: "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן" (שמות מ, יז ועוד), "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי" (שמות, יט, א…
המשך קריאה נעימה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

שמים ילקוט על שכם

כל תלמיד נושא על גבו ילקוט ובו ספרים, מחברות, כלי כתיבה ואוכל. אך בילקוט הראשון המוכר לנו היו דווקא אבנים, כמסופר על דוד לפני מלחמתו בגלית: "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל, וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט" (שמואל א יז, מ). הילקוט, משורש לק"ט, היה כנראה תרמיל של רועים שבו הם ליקטו…
המשך קריאה נעימה >>

קש וגבבה

גְּבָבָה פירושה זרדים וענפים קטנים שנאספו בשדה, לרוב לצורך הסקה. השורש גב"ב במשמעות איסוף כנראה אינו מתועד במקרא, אך בארמית שבתרגום אונקלוס הוא מקביל לשורש קש"ש. כך למשל המילים "אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים" (במדבר טו, לב) מתורגמות "גברא כד מגבב אעין". בספרות חז"ל מופיעה הגבבה בסמיכות לקש, ומכאן הצירוף 'קש וגבבה'. כך למשל פותח הפרק השלישי…
המשך קריאה נעימה >>

שבועות

גורן וחצי גורן

סיפור מגילת רות מתרחש בימות הקציר, ושיאו בפגישתם הלילית של רות ובועז בגורן. המילה גֹּרֶן רגילה בתנ"ך ובספרות חז"ל, והיא מוכרת גם מלשונות שמיות אחרות כגון אוגריתית, אכדית וערבית. הדעה הרווחת קושרת את הגורן אל השורש הערבי גר"ן שעניינו החלקה וטחינה. מקבילותיה של המילה בסורית ובערבית מציינות בין השאר שקע גדול בסלע, ולכן יש הסוברים…
המשך קריאה נעימה >>

יום העצמאות

ממדינה למדינה

"מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ" (אסתר ג, יב; ח, ט) למעלה מאלפיים שנה מפרידות בין מדינת ישראל למדינות המלך אחשוורוש. ננסה לברר מה בין המדינה בספרות העברית העתיקה ובין המדינה בלשון ימינו.  'מדינה' במקרא את המילה 'מדינה' אנו מוצאים בעברית המקראית בעיקר בספרי בית שני – אסתר, עזרא ונחמיה, וכן בחלקים הארמיים של עזרא…
המשך קריאה נעימה >>

פסח

איך מטאטאים בעברית?

המטאטא והיעה הם מכְּלֵי הניקוי השימושיים ביותר בכל בית, ואנו נשאלים לעיתים על מקור שמותיהם ועל הפעלים הקשורים בהם. מטאטא המילה מַטְאֲטֵא מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד – בנבואת פורענות על ממלכת בבל: "וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד… וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם ה' צְבָאוֹת" (ישעיהו יד, כב–כג). זיהויו של המטאטא עם הכלי המוכר לנו…
המשך קריאה נעימה >>

רוח חרישית

מילים וצירופים רבים בעברית בת זמננו לקוחים מן המקורות, אך לא תמיד אפשר לדעת אם משמעם כיום זהה או אפילו קרוב למשמעם המקורי. דוגמה יפה לכך היא הצירוף 'רוח חרישית'. בספר יונה מסופר: "וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית, וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף…" (ד, ח). הקוראים בני זמננו מְשווים ודאי לנגד…
המשך קריאה נעימה >>

האריה ושמותיו

האריה נחשב למלך החיות בתרבויות רבות, ודמותו המרשימה נעשתה סמל לכוח, לגבורה ולשלטון. הוא גם זכה לשמות רבים.
המשך קריאה נעימה >>

ט"ו בשבט

הנביא יחזקאל ובדי האילן

השפה העברית עשירה במילים המציינות את חלקי העץ בכלל ואת ענפיו בפרט. טעימה מן השפע הלשוני הזה מספק לנו הנביא יחזקאל בלשונו הפיוטית והייחודית. בדַמותו את ממלכת אשור לארז אומר יחזקאל: "הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ. מַיִם גִּדְּלוּהוּ, תְּהוֹם רֹמְמָתְהוּ […] עַל כֵּן גָּבְהָא קֹמָתוֹ מִכֹּל עֲצֵי…
המשך קריאה נעימה >>

חנוכה

לביבות וסופגניות

ימי החנוכה נושאים עימם ניחוחות של שני מאכלים אופייניים – לביבות וסופגניות. כיום שני המאכלים האלה שונים לגמרי: הסופגניות עשויות מבצק שמרים תָּפוּחַ ומתוק, ובגרסתן המוכרת צורתן כדורית והן ממולאות ריבה. לעומתן הלביבות עשויות בדרך כלל מתפוחי אדמה וביצים, וצורתן עיגולים שטוחים. אך לא תמיד היה הגבול בין המאכלים האלה מוחלט כל כך. לביבות מתיאורי הלביבות בכמה משירי הילדים הוותיקים…
המשך קריאה נעימה >>

יום הכיפורים

סליחה ומחילה

המילה סליחה רגילה מאוד בחיי היום־יום שלנו – אם בהתנצלויות של ממש ואם בפניות דוגמת "סליחה, מה השעה?". השורש סל"ח מצוי בעברית העתיקה ובלשונות שמיות אחרות. באכדית הוא מציין התזת מים לשם ריפוי, טיהור וכדומה, וייתכן שמכאן התפתחה המשמעות המופשטת של העברת עוון וביטול העונש. בתנ"ך רק האל סולח (או יכול לסלוח), כגון בדו־שיח המפורסם…
המשך קריאה נעימה >>

יום הכיפורים

בין כסה לעשור

'בֵּין כֵּסֶה לְעָשׂוֹר' הוא כינוי מליצי שניתן בימי הביניים לתקופת הימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים. כֵּסֶה הוא כינוי לראש השנה בעקבות הכתוב "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (תהלים פא, ד). על פסוק זה נאמר בתלמוד: "איזהו חג שהחֹדש מתכסה בו? הוי אומר זה ראש השנה" (בבלי ראש השנה ח ע"א ועוד). לפי הבנה…
המשך קריאה נעימה >>

יוֹרֶה

יוֹרֶה הוא הגשם הראשון של עונת הגשמים בארץ ישראל. מקור המילה במקרא – שם היא מופיעה פעמיים לצד בן זוגה מַלְקוֹשׁ: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ" (דברים יא, יד), "ה' אֱלֹהֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ" (ירמיהו ה, כד). מקובל לפרש כי יוֹרֶה הוא הגשם הראשון ומַלְקוֹשׁ – הגשם האחרון. צורה אחרת של המילה…
המשך קריאה נעימה >>

חוזרים לבית הספר (1 בספטמבר)

בֵּית סֵפֶר

צירוף המילים 'בית ספר', המוכר לכל ילד, היה מוכר גם לילדים שחיו בתקופת חז"ל. בית הספר נזכר במשנה ובתוספתא, ובתלמודים אף מסופר על תולדותיו. לפי התלמוד הירושלמי התקין שמעון בן שטח "שיהו התינוקות הולכין לבית הספר" (כתובות ח:יא, לב ע"ג), ובתלמוד הבבלי מיוחסת ליהושע בן גמלא הרחבה ניכרת של חינוך הילדים הממוסד: "זָכוּר אותו האיש…
המשך קריאה נעימה >>

יום הכיפורים

צום ותענית

המילים 'צום' ו'תענית' מציינות שתיהן הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי ביניהן הוא ברובד הלשון: המילה צוֹם רגילה למדי במקרא, ואילו המילה תַּעֲנִית מתועדת לראשונה בספרות הבית השני ורווחת בעיקר למן תקופת חז"ל. ככל הנראה המילה צוֹם נושאת מיסודה את המשמעות המוכרת לנו כיום – כפי שעולה ממקבילות בלשונות קרובות כגון ארמית וערבית. המילה תַּעֲנִית גזורה…
המשך קריאה נעימה >>

מִנְהָרָה

המילה מִנְהָרָה, הרגילה כל כך בימינו, מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד – בתיאור המחבואים והביצורים שעשו ישראל מפני המדיינים: "מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת" (שופטים ו, ב). משמעה המקורי של המילה אינו ברור, אך הוצעו לה כמה פירושים על פי שורשה ועל פי ההקשר בכתוב. יש…
המשך קריאה נעימה >>

שאלות ותשובות

גלגוליו של כַּדּוּר

המילה כַּדּוּר מוכרת לכולנו משחר הילדות ורגילה בלשוננו בהקשרים רבים. כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה זו, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא שבת י, י). במדרש על הפסוק "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת" (קהלת יב, יא) אף נמשלה התורה העוברת במסורת לכדור הנמסר מיד ליד במשחק של ילדוֹת: "כדרבונות – ככדור…
המשך קריאה נעימה >>

שאלות ותשובות

קהילה וקהילייה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים… וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר מן הספרות שלאחר המקרא: קהל, קבוצת אנשים, אספה. בפסוק מנחמיה יש המפרשים את המילה קְהִלָּה – קול, גערה (קו"ל וקה"ל…
המשך קריאה נעימה >>

יום המשפחה

משפחה

מִשְׁפָּחָה היא במקורה קבוצה של בני אדם שיש להם קרבת אבות, וזו משמעותה העיקרית של המילה עד היום. בתנ"ך גם עַם שלם נקרא מִשְׁפָּחָה, למשל: "מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם" (זכריה יד, יח), "מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה" (בראשית יב, ג ועוד). מימי הביניים ואילך מִשְׁפָּחָה היא קבוצה – לאו דווקא של בני אדם – שבין פריטיה יש קשר אמיץ כלשהו:…
המשך קריאה נעימה >>

ט"ו בשבט

בין עצי הגן

הקשר בין האדם לגַן עתיק יומין הוא, ואף עומד במרכזו של סיפור הבריאה לפי בראשית פרק ב: "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר" (ב). עצי הגן מספקים לאדם מזון, והם גם בעלי ערך אסתטי עבורו: "וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל…" (ג). מלכים ואצילים…
המשך קריאה נעימה >>

שאלות ותשובות

רשות, מועצה ועירייה

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות. מניין לנו מילים אלו? את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א, י) – כלומר השתדל שלא להיות קרוב לשלטון. ועוד נאמר בשם רבן גמליאל: "הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא…
המשך קריאה נעימה >>

שאלות ותשובות

החזיר עטרה ליושנה

'להחזיר עטרה ליושנה' פירושו להשיב דבר, כגון מנהג שנזנח, אל המעמד המכובד שהיה לו פעם. הביטוי רווח לציון השבת נוהג הלכתי שרווח בעבר. מקור הביטוי בתלמוד הבבלי: "דאמר רבי יהושע בן לוי: למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה?  שהחזירו עטרה ליושנה" (יומא סט ע"ב). עֲטָרָה היא כתר, נזר: "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה…
המשך קריאה נעימה >>