אמצו מילה

במלאות מאה שנים לפרסום רשימת המונחים הראשונה של ועד הלשון הכריזה האקדמיה על מיזם אמצו מילה.
בכל פעם מוצעות לכם כמה מילים ואתם נקראים לאמץ אותן: להכיר אותן, להשתמש בהן, לספר עליהן לחברים שלכם ולהפוך אותן לחלק מאוצר המילים שלכם.

אבני שפה: אבן שואבת, אבן נגף, אבן בוחן, כאבן שאין לה הופכין

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת…
המשך קריאה >>

אומנות עברית: הדבק, מזערת, חלון מסכית, פעלולים

הֶדְבֵּק (קולז') הֶדְבֵּק הוא יצירת תמונה על ידי הדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. התמונה שנוצרת אף היא נקראת הֶדְבֵּק. בתחום התסריטאות והמחזאות הדבק הוא צירוף של רכיבים רבים שלכאורה אינם שייכים…
המשך קריאה >>

איברי גוף: צדע, ארכובה, אצילי ידיים, גומץ

צֶדַע צדע הוא החלק בפנים שבין המצח לאוזן. ברבים: צְדָעַיים. המילה צדע מצויה בספרות חז"ל, למשל בתיאור תנוחתו של העובר: "מקופל ומונח כפינקס. שתי ידיו על שתי [=שני] צדעיו… וראשו מונח לו בין ירכיו…" (בבלי…
המשך קריאה >>

פסח

אמצו ביטוי לפסח: כבולעו כך פולטו, שאור שבעיסה, בחור כהלכה, גמר עליו את ההלל, שאר ירקות

כבולעו כך פולטו לפי ההלכה הכשרת כלים מבוססת על העיקרון "כבולעו כך פולטו": אם השתמשו בכלי מסוים למאכל אסור, מכשירים אותו באותה הדרך שבה "נבלע" בו האיסור. כך גם מכשירים כלים לפסח: למשל, כלי שבישלו…
המשך קריאה >>

אמצו ביטוי: לאשורו, מתום, נופך, קב ונקי

לַאֲשׁוּרוֹ כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי? במשלי נאמר: "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ" (יד, טו). המילה 'אשור' מופיעה כמה…
המשך קריאה >>

ביטויים ארמיים בלשוננו (2): מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, לדידי, לכל מאן דבעי, ותו לא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא' פירושו 'מגג גבוה לבאר (או בור) עמוקה'. בתלמוד הבבלי מסופר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו ספר קינות (מגילת איכה) וקרא בו. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם…
המשך קריאה >>

ביטויים ארמיים בלשוננו: מניה וביה, לא מניה ולא מקצתיה, אדרבה, בעלמא

מִנֵּיהּ וּבֵיהּ 'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. למשל כאשר מפרישים תרומות ומעשרות יש להפרישם "מִינֵּיהּ וּבֵיהּ", כלומר מתוכם ולא ממקום אחר. במסכת…
המשך קריאה >>

פסח

בין אביב לקציר: קמה, אלומה, עומר, גדיש

קָמָה קמה היא תבואה לקראת הקציר. השם קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן. המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל…
המשך קריאה >>

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות

אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>

במחשבה שנייה: ניחם, התעשת, שינה טעמו, נמלך בדעתו

נִחַם ניחַם פירושו התחרט, חזר בו. בסיפור המבול נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה… כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם" (בראשית ו, ו–ז). ובסיפור יציאת מצרים נאמר: "וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ…
המשך קריאה >>

בנתיבי התחבורה: נווטן, מֶחבר, מפרד, נסועה, מַזהר

מונחים מן המילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012) נַוְטָן (GPS navigator) בלי ניקוד: נווטן. נווטן הוא הֶתְקֵן ניווט הפועל באמצעות מערכת האיכון העולמית (global positioning system, ובקיצור GPS). המילה נווטן דומה במבנה שלה למילים מזגן…
המשך קריאה >>

בריאות הנפש: זולתנות, בַּעַת, חישכון, ציימנות, שלומוּת

זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) זולתנות היא אהבת הזולת, העדפת רַווחת האחר על רַווחת עצמו, ההפך מאנוכיות (אגואיזם). 'זולת' ביסודה היא מילת יחס: "וְהִגְלָה [נבוכדנאצר] אֶת כָּל יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל […] לֹא נִשְׁאַר…
המשך קריאה >>

בשדות הבר: בר לבב, מה לתבן את הבר, בר הכי, בר מִנַּן

בַּר לֵבָב (בר = נקי) 'בר לבב' הוא כינוי לאדם ישר ומוסרי, ככתוב בתהלים: "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" (כד, א–ב). בַּר…
המשך קריאה >>

דלתות וחלונות: מילואה, חווק, צוהר, צוהר הדלת, רפפה

מִלּוּאָה (panel) מילואה היא לוח הנתון בתוך קיר, דלת וכדומה לקישוט. דלת מילואות היא דלת שמשובצים בה לוח או לוחות ליופי. מקור המילה בתיאור החושן בספר שמות: "וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר…
המשך קריאה >>

חורף עברי: ממטר, חשרה, עַלְעוֹל, בריקה בענן

מִמְטָר (shower) ממטר הוא גשם היורד בקילוחים – מתחיל פתאום ופוסק פתאום, ועל פי רוב עוצמתו רבה. המילה מוכרת בעיקר בצורת הרבים ממטרים. הממטר מצטרף לצירופים המתארים גשם בעוצמות שונות: במקרא – מִטְרוֹת עֹז, גֶּשֶׁם…
המשך קריאה >>

חפץ לכל עת: חפיץ, מהלום, פוּנדה, גלילור

חֲפִיץ (גאג'ט, גאדג'ט) חפיצים הם חפצי מותרות שיש בהם חידוש או תחכום כלשהו. למשל: מכשיר ניווט, פנס בתוספת מצפן, חפץ נוי כגון מטוטלת לשולחן הכתיבה. חֲפִיץ הוא סוג של חפץ, ומכאן שמו. אך בחפיץ יש…
המשך קריאה >>

יוצרים בעברית: טינית, עלילון, פְּתֵכָה, נעצוצים

טִינִית (פלסטלינה) טינית היא חומר פלסטי המשמש לעבודות כִּיּוּר – בעיקר של ילדים. החומר עשוי חרסית מעורבת בשמן או בשעווה. המילה טינית נגזרה מן המילה טִין (clay) שנוצרה בימי הביניים בהשפעת הערבית. בספרות חז"ל נזכרת…
המשך קריאה >>

ים של מילים: אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple) אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות…
המשך קריאה >>

ימאות עברית: השקה, אספנה, חיבל, מִרְתָּק

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013) הַשָּׁקָה השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן…
המשך קריאה >>

כלים ומכשירים באות מ"ם: מסדר תור, ממחה יד, מקשר פנים, מיתד

מַסְדֵּר תּוֹר מסדר תור הוא מכשיר המותקן במקום שיש בו קבלת קהל, כגון קופת חולים או משרד ממשלתי. מסדר התור מראה על צג אלקטרוני את מספר מקבל השירות לפי התור. מעניין לציין שבתנ"ך השורש הרגיל…
המשך קריאה >>

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו…
המשך קריאה >>

כלים מכלים שונים: מלקטת, מלקחת, מפרסה, מקלור

מַלְקֶטֶת (פינצטה) מַלקטת היא כלי קטן בעל שתי זרועות דקות וגמישות המיועד לאחוז דברים עדינים. המלקטת משמשת גם לתלישת שערות קצרות. המילה מלקטת מתועדת במשנה בהקשר של תלישת שערות מן הזקן. היא דומה בצורתה למילים…
המשך קריאה >>

לבוש עברי לחורף: סורגה, צמודונים, קטיפת תלמים, רדיד

סֻרְגָּה (סוודר וכדומה) סורגה היא בגד לחלקו העליון של הגוף העשוי בסריגה ביד או במכונה. סורגה ללא שרוולים היא אֲפֻדָּה או לְסוּטָה (וסט). לסורגה בעלת שרוולים ללא רכיסה נקבע המונח פַּקְרֵס (מלשון חז"ל, במקור מיוונית),…
המשך קריאה >>

לקראת הבחירות: יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דווח

יַחְדָּה ונֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה) יחדה – מן המילה יַחַד – מציינת את המפלגות המקימות יחד את הממשלה (קואליציה). נגדה – מן המילה נֶגֶד – מציינת את המפלגות המתנגדות לממשלה (אופוזיציה). המונחים יחדה ונגדה מצטרפים אל…
המשך קריאה >>

שבועות

לקראת חג השבועות: טנא, הבכיר, ביכר

טֶנֶא טנא הוא סל נצרים שהיו מביאים בו את הביכורים ככתוב בספר דברים: "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה… וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא…". את המילה טנא מקובל לקשור למילה מצרית בעלת צליל ומשמעות דומים, ויש הסוברים כי מקורה…
המשך קריאה >>

ט"ו בשבט

לקראת ט"ו בשבט: עלווה, עצה, אפיל, נופה

מאמרים, קטעי מידע ותשובות הקשורים לחג במדור: עברית לכל מועד – ט"ו בשבט.
המשך קריאה >>

מאכלים בצורת רבים: מדגנים, מופינים, טוגנים, צנימונים

מִדְגַּנִּים (cereal) מדגנים הם סוג של מזון בצורת פתיתים העשוי מצמחי מאכל עתירי עמילן – כגון חיטה, אורז או תירס – בדרגות שונות של עיבוד. מדגנים בחלב הם ארוחת בוקר נפוצה. המילה מדגנים בנויה בהשראת…
המשך קריאה >>

מדעי החיים בעברית: צוותאות, תשנית, יצורון

צַוְתָּאוּת (סימביוזה) בלי ניקוד: צוותאות. צוותאות היא תופעה שבה שני יצורים שונים (שני צמחים, שני בעלי חיים או צמח ובעל חיים) חיים בצוותא בקשר מרחבי הדוק מתמשך או תמידי. לעיתים כל אחד מן היצורים מפיק…
המשך קריאה >>

מוזיקה עברית: אקדמה, פעמן, מִפְעָם, תכליל

מבחר מונחים מתוך מילון למונחי המוסיקה בהוצאת האקדמיה, תשט"ו (1955) אַקְדָּמָה (פְּרֵלוּד) אקדמה היא קטע נגינה המשמש מבוא ליצירה מוזיקלית, וכן קטע קצר ועצמאי לכלי יחיד, בעיקר פסנתר. המילה אַקְדָּמָה (באל"ף) קרובה למילה הכללית הַקְדָּמָה, בדומה…
המשך קריאה >>

מונחים בביולוגיה ובמעבדה: מַעֲצָב, קולטן, מעבדן, אַקְטָר

מַעֲצָב (גנגליון) מעצב הוא צביר של תאי עָצָב. המילה עָצָב – סיב בגוף המעביר תחושות וגירויים – מקורה בימי הביניים. כמו מונחים מדעיים רבים בני אותה תקופה היא נשאלה ללשוננו מן הערבית: עַצַבּ (השורש הערבי עצ"ב…
המשך קריאה >>

מחידושי ביאליק: גחלילית, מעפל, ערגה, קדחתני

מבית היוצר של חיים נחמן ביאליק, מנשיאי ועד הלשון העברית, לציון 79 שנים למותו – כ"א בתמוז תרצ"ד (על פי "מלון חדושי ח. נ. ביאליק" מאת יצחק אבינרי, תל־אביב תרצ"ה) גַּחְלִילִית גחלילית היא חיפושית שבקצה…
המשך קריאה >>

תשעה באב

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו,…
המשך קריאה >>

סוכות

מילות שמחה ושיר: מרצדת, צהלולים, נעימון, חדשיר

מִרְצֶדֶת (מובייל) מרצדת היא קישוט או צעצוע עשוי מעצמים תלויים (דמויות של חיות, פעמונים וכיוצא בהם) המתנועעים בשיווי משקל למשב אוויר או מופעלים על ידי סוללות או קפיץ. הפועל רִצֵּד נזכר פעם אחת בתנ"ך: "לָמָּה…
המשך קריאה >>

ראש השנה

מילים בין כסה לעשור: ארשת, הוחיל, קיקיוני

אֲרֶשֶׁת המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן…
המשך קריאה >>

מילים במשקל המחלות: יעפת, רגשת

יַעֶפֶת (jet lag) יַעֶפֶת או בלעז "ג'ט לג" היא תחושת עייפות וטשטוש אחרי טיסה ממושכת, בעיקר כאשר יש הפרשי זמן ניכרים בין נמל המוצא לנמל היעד.     המונח נדון בוועדה למילים בשימוש כללי…
המשך קריאה >>

מילים בשימוש כללי משנת תשס"ט–תש"ע: הגוון, מבדה, סודרן תרופות, מנהל מיזם

הֶגְוֵן (וריאציה) הגוון הוא מעין העתק של דבר השונה במקצת מן המקור, במכוון או שלא במכוון, למשל במוזיקה: שינוי – במקצב, בנעימה, בהרמוניה ועוד – של נושא מוזיקלי חוזר. המילה הֶגוון דומה בצורתה למילה הֶבְדֵּל,…
המשך קריאה >>

מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רווח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation) בלי ניקוד: רווח לכול. מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר.…
המשך קריאה >>

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג (2): ציודן, פתיתונים, אסופה, סֶבֶב

צִיּוּדָן (צ'ימידן) ציודן הוא תיק מלבני גדול ובעל פתח לאורכו המשמש חיילים ומטיילים לנשיאת ציוד אישי. המילה צִיּוּד שבבסיס 'ציודן' גם היא חידוש של הדורות האחרונים. כבר בימי קדם הצטיידו ב"צֵידָה לַדֶּרֶךְ", כלומר במזון (המילים…
המשך קריאה >>

מילים בשימוש כללי משנת תשע"ג: יוכלה, כהונה, בורחנות, בוננות

יָכְלָה (פוטנציאל) את המילה יוכלה במשמעות פוטנציאל חידש המשורר יונתן רטוש, ולאחרונה אימצה אותה האקדמיה ללשון העברית. התחרתה בה הצעה אחרת – גְּלוּמָה. כל אחת מן המילים מייצגת היבט אחר של המושג פוטנציאל – כוח…
המשך קריאה >>

מילים חמות: מכווה, יקוד, רשף, תלאובות

מִכְוָה מכווה היא מקום בעור שנצרב באש. המילה מכווה נזכרת בספר ויקרא פרק יג. למשל: "אוֹ בָשָׂר כִּי יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת אֵשׁ". מכווה נרדפת לכווייה – גם היא מלשון המקרא: "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת…
המשך קריאה >>

מילים טעימות: אפיפית, קציף, קציפה, תמליא

אֲפִיפִית (וָפֶל) אפיפית היא מאפה מבצק פריך ודק. בדרך כלל בין דפי המאפה יש מְלית בטעמים שונים, כגון שוקולד ולימון. המילה אפיפית גזורה מן השורש אפ"י; הכפלת האות פ"א מציינת הקטנה, כלומר 'מין מאפה קטן'.…
המשך קריאה >>

מילים יבשות: ציחיון, חורב, שחון, ניחר

צִחָיוֹן ציחיון פירושו יובש, צחיחות. המילה מצויה בפיוטים הקדומים בצורה צִחָיוֹן או צִחְיוֹן, והיא משמשת פה ושם בספרות העברית בת ימינו. בבסיסה עומדת כנראה המילה המקראית צִחֶה – שם תואר שפירושו יבש, ניחר: "וּכְבוֹדוֹ מְתֵי רָעָב…
המשך קריאה >>

מילים לחמישה־עשר בשבט: ניצה, לבנה, ציפה, גרוגרת

נִצָּה ניצה היא בליטה קטנה בצמח אשר ממנה מתפתח הפרח: "וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה" (ישעיהו יח, ה). בתנ"ך מתועדת כנראה גם הצורה נֵץ באותה משמעות: "וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ [אולי 'העלתה את…
המשך קריאה >>

יום העצמאות

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

מַצְלֶה (מנגל, גריל) מצלה הוא מתקן לצליית בשר, ירקות ועוד. יש סוגים שונים של מַצְלִים: מצלה פחמים, מצלה גז, מצלה חשמלי. המילה מַצְלֶה שקולה במשקלם של כלים דוגמת מַקְלֵף, מַמְחֶה (בלנדר). האירוע החברתי של הצלייה במַצלה…
המשך קריאה >>

מילים לסוף הקיץ: שלהי, שלפי, בתר, תום, תִּכְלָה

שִׁלְהֵי, שִׁלְפֵי בתלמוד נזכרת המימרה הארמית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. זאב בן־חיים הציע להסביר את המילה שלהי על פי השורש הערבי שלח' (בחילוף העיצורים ה ו־ח'). שורש זה עניינו…
המשך קריאה >>

מילים לרפואה: מְסעד, רופא צוער, צוער, מַסְכֵּת, מקצוע נלווה רפואה

מְסַעֵד מסעד הוא עובד שמקצועו לסעוד אדם הזקוק לטיפול בביתו מפאת זִקְנָה או מחלה. מסעדים רבים הם עובדים זרים המתגוררים בבתיהם של הזקוקים לטיפולם. המילה מְסַעֵד (צורת בינוני של בניין פיעל) קשורה למילים 'סיעוד' ו'סיעודי'…
המשך קריאה >>

מילים לשבוע הספר

מילים להכיר – כותר, עיול, מהדורה, סוגה, תו ספר, כיתוב דש, מִפתח, תמוכת ספרים.

 
המשך קריאה >>

תשעה באב

מילים ממגילת איכה לתשעה באב: העיב, מרודים, מגינת לב, הכפיש

הֵעִיב הפועל הֵעִיב מופיע פעם אחת בתנ"ך במגילת איכה: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" (איכה ב, א). לפי ההסבר המקובל בפרשנות ובמחקר הֵעִיב הוא פועל גְּזוּר שֵׁם מן…
המשך קריאה >>

מילים מן המרחב: אקווה, מוזאון קטור, מעגנה

אַקְוָה (aquifer) בלי ניקוד: אקווה אקווה היא מאגר מי תהום ובלשון המקצועית אַקְווִיפֵר. המילה הלטינית אַקְוִיפֵר פירושה המילולי הוא 'נושא מים'. מדובר בשכבת סלע חדירה למים. המים נאספים או זורמים בה ואינם מחלחלים משום שמתחתיה…
המשך קריאה >>

מילים משתלבות: תשליב, משלבת, משלב, השלבה, תשלבת

תַּשְׁלִיב (guilloche) תשליב הוא רכיב עיטורי דמוי מקלעת בדגם החוזר על עצמו. במשמעות זו התשליב מוכר בתחום האדריכלות והקדרות. כיום תשליב הוא גם דגם בצורת רשת מפותלת שקוויה משתלבים זה בזה ויוצרים צורות גאומטריות החוזרות…
המשך קריאה >>

מילים על גלגלים: מטענית, היסעית, רכינוע, גלגינוע, צמיגייה

מִטְעָנִית (טנדר) מטענית היא כלי רכב שחלקו האחורי נועד להובלה של מטענים ומשאות קלים. המילה מטענית חודשה על פי שמות כלי רכב רבים בסיומת ־ִית, ובהם מוֹנִית, מַשָּׂאִית, טִיּוּלִית, כַּבָּאִית ואף חֲלָלִית ומְכָלִית. כל אלו…
המשך קריאה >>

מילים רטובות לכבוד הקיץ: מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר) מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים.…
המשך קריאה >>