מילים חדשות

.

מילונים חדשים בביטוח ובגאוגרפיה אנושית ומילים בשימוש כללי (טבת תשע"ז, ינואר 2017)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה שני מילונים רחבי היקף – מילון למונחי ביטוח ומילון למונחי גאוגרפיה אנושית. כמו כן אושרו כמה מילים בשימוש כללי ובהן טיסת חֶסֶךְ (טיסת low-cost), ניזוּם (פירסינג) וצפיית רצף (צפיית בינג').

מליאת האקדמיה אישרה כמה מונחים שהציעה הוועדה למילים בשימוש כללי. המילים נקבעו בעקבות פניות הציבור, והוועדה נעזרה בקביעתן הן בציבור הרחב הן באנשי מקצוע ומומחים:

  • טִיסַת חֶסֶךְ – טיסת low-cost
  • נִזּוּם (בלי ניקוד: ניזום) – פירסינג
  • מַצִּיתָן – פירומן (אדם בעל דחף חולני להצית אש ברכוש ובמבנים והתפעלות מהצפייה בבערה)
  • צְפִיַּת רֶצֶף – צפיית בינג'
  • יוֹצֵר מְחוֹלוֹת – כוראוגרף

עוד אישרה האקדמיה שני מילונים מקצועיים פרי עבודתן של הוועדה למונחי ביטוח והוועדה למונחי גאוגרפיה.

הוועדה למונחי הביטוח בראשות איתן אבניאון הוקמה בשנת תשס"ג (2003), ופעלה בתל־אביב בחסות איגוד חברות הביטוח בישראל והתאחדות חברות לביטוח חיים. הוועדה שחברו בה אנשי ביטוח מומחים וחברי האקדמיה ללשון העברית הכינה מילון ובו 1,400 מונחים המשקפים את השימוש הרווח במקצוע בענפי הביטוח השונים, ובהם ביטוח כללי, ביטוח חיים, ביטוח בריאות, פנסייה וחיסכון, ביטוח ימי, ביטוח משנה, אקטואריה, יסודות הביטוח וחוקי הביטוח.

לאורך השנים היו בוועדה חברים רבים, ובהם אבי בלבן, אבי בן־חורין, זאב טל, אבישי ליוביץ, שמואל מלכיס, שמואל נבו, יוסף שטח, קטיה שוורצמן, שלהבת גוטמן, אתי הרם, עוזי ז"ק, עוזי לוי, שמואל מורד, אשר הלפרין ז"ל, נדב פרג ז"ל ורפי פרסיץ ז"ל. בשנים האחרונות ריכזה את הוועדה סמדר כהן.

המילון אושר בישיבת מליאת האקדמיה ביום כ"ו בכסלו תשע"ז, 26 בדצמבר 2016.

דוגמאות למונחים הכלולים במילון:

  • אֲסֻנָּה (בלי ניקוד: אסונה) – קטסטרופה (החידוש על פי הצעת פרופ' אסא כשר)
  • אֹגֶד (בלי ניקוד: אוגד) – סינדיקט.
  • מִפרט סיכונים – בּוֹרְדְּרוֹ
  • שְׂכר תומכי בנייה (במקום 'שכר אדריכלים')
  • חברת מַרְאִית – fronting company
  • דמי ביטוח – פרמיה
  • אבדן גמור – total loss
  • הטבה – בונוס
  • אזילת תביעות – runoff

הוועדה למונחי הגאוגרפיה הוקמה בשנת תשס"ה (2005) בשיתוף פעולה בין האקדמיה ובין  המחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן־גוריון. הן אנשי המקצוע הן אנשי האקדמיה ללשון העברית היו כולם מסגל אוניברסיטת בן־גוריון. יזם את הקמת הוועדה חבר האקדמיה פרופ' דודיק טלשיר שהלך לעולמו לפני כשבוע. במילון שהכינה הוועדה כ־900 מונחים במגוון עולמות ידע: גאוגרפיה עירונית, גאוגרפיה פוליטית, גאוגרפיה כלכלית, שימושי קרקע, נוף וסביבה, פילוסופיה ושיטות מחקר גאוגרפיות.

בראש הוועדה עמד פרופ' אבינועם מאיר, וחבריה אנשי המקצוע היו ד"ר נורית אלפסי, ד"ר בתיה רודד, ד"ר צבי שילוני ופרופ' שאול קרקובר; חברי האקדמיה שהשתתפו בוועדה נוסף על פרופ' טלשיר ז"ל היו פרופ' יעקב בן־טולילה ופרופ' אלישע קימרון. ריכז את הוועדה ד"ר ארנון בן־ישראל.

המילון אושר בישיבת מליאת האקדמיה ביום י"ח בטבת תשע"ז, 16 בינואר 2017.

מחידושי מילון הגאוגרפיה האנושית:

  • כְּפַרְוָר – exurb; יישוב כפרי שהופך לפרוור בשל פיתוח מהיר של יישוב עירוני סמוך
  • נְשִׂיגוּת – למשל נשיגות דיור – affordabilty
  • רַב־כְּרַךְ – מֵגָלוֹפּוֹלִיס
  • עִיר הֲלִיכָה [עיר נוחה להליכה] – walkable city
  • כַּלְכָּלַת נֶצֶל – robber economy
  • תְּחוּמָתִיּוּת – territoriality; על פי תחומה – טריטוריה
  • חֲרִיגָנוּת – exceptionalism
  • הִסְתַּבְּרוּתָנוּת – פְּרוֹבַּבִּילִיזְם
  • מִנְדָּד – transhumance (צורת חיים של נדידה עונתית – קיץ וחורף – עם המִקנה)
  • עִתּוּק (רילוקיישן)
  • הַסְמָלָה חָזוּתִית (איקונוגרפיה)

עוד אישרה האקדמיה את המונח יְסוֹדָנוּת תמורת פונדמנטליזם במונחי סוציולוגיה.

המילים בשימוש כללי ומילון הביטוח נקלטו באתר מונחי האקדמיה. המילון למונחי גאוגרפיה יעלה אף הוא לאתר המונחים בימים הקרובים.

.

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ובשימוש כללי והחלטות בדקדוק (ניסן תשע"ו, אפריל 2016)

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בג' בניסן תשע"ו, 11 במארס 2016 (ישיבה שמה), אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע, כמה מונחים בסוציולוגיה ומילים בשימוש כללי, וכן אושרו החלטות בדקדוק.

הוועדה הוותיקה למונחי טכנולוגיית המידע הפועלת במכון התקנים הביאה לאישור האקדמיה מונחים שדנה בהם בעקבות פניות הציבור, ובהם כמה חידושים:

  • הֶזֵּן (בלי ניקוד היזן) – feed
  • כָּפְרָה – נזקה שמונעת את הגישה למערכת ומפעיליה תובעים תשלום כופר כדי לפתוח את המחסומים.
  • נְתוּנֵי עָתֵק – big data
  • תַּג הַקְבָּצָה – hashtag; תג ההקבצה המקובל הוא סולמית (#)

כמו כן אושרו המונחים האלה: מִרְשֶׁתֶת הַדְּבָרִים (Internet of Things, IoT), קוֹד מֻטְבָּע (hardcode), הַעֲלָמַת זֶהוּת (de-identification, anonymization), הַחְזָרַת זֶהוּת (re-identification), הִנְדּוּס לְאָחוֹר (reverse engineering).

מליאת האקדמיה החליטה שאין עוד טעם לפסול את השימוש הכללי במילה מָסָךְ לציון screen. מילה זו נחשבה עד כה לא תקנית משום שמסך – כעולה משורש המילה סכ"ך – הוא מעין וילון שתפקידו להסתיר ולחצוץ. עם זאת למדייקים בלשונם מומלץ לנקוט את המונחים צָג ומִרְקָע כגון בצירופים 'צג מגע' או 'מרקע מגע' וכן את המונח מַצָּג המציין את התמונה שנראית על המרקע, כגון בצירוף 'תצלום מצג' (screenshot).

עוד התקבלו כמה מונחים המשלימים את המילון למונחי הסוציולוגיה שאושר לפני כשלושה חודשים, ובהם החידושים תַּלְמִיּוּת (קונפורמיות) ותַלְמָנוּת (קונפורמיזם), תַּלְמָנִי (קונפורמיסט) ולֹא־תַּלְמָנִי (נון־קונפורמיסט).

עוד נדונו כמה מילים בשימוש כללי. שתיים מהן הוצגו לא מכבר לחוות דעתו של הציבור באתר האקדמיה, ועתה זכו לאישור: שׁוֹמֵרָה (בודְקה, בוטקה), מִבְצוֹר (בונקר). שתי מילים נוספות שאושרו מהלכות זה כבר בציבור: בִּיּוּשׁ (שיימינג), דִּבְקִית (סטיקר).

לבסוף אישרה האקדמיה כמה החלטות בדקדוק ובהן ההחלטה שאין פסול בצורת הרבים פָּמוֹטִים (לצד פָּמוֹטוֹת) וכך גם פָּגוֹשִׁים, פָּשׁוֹשִׁים. בשמות אחרים מאותו המשקל צורת הרבים היא בסיומת ־וֹת כגון לָקוֹחוֹת, כָּרוֹזוֹת, פָּעוֹטוֹת.

האקדמיה ללשון העברית בהחלטותיה אלו נענתה לצורך שעלה מן הציבור במינוח עברי בחיי היום יום ובתחומים המקצועיים, ואף התייעצה עם גולשי אתר האקדמיה בבחירת המונחים. בשנים האחרונות האקדמיה מביאה בחשבון יותר ויותר את המְהלך בקרב דוברי העברית, ואף בישיבתה האחרונה אישרה מילים ושימושי לשון רווחים – שנחשבו קודם לכן לא תקניים – משום שראתה שאין בהם פגיעה של ממש ברוחה של העברית.

.

אושרה רשימת מונחים גדולה בחקר החברה (סוציולוגיה) (טבת תשע"ו, דצמבר 2015)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילון למונחי הסוציולוגיה בישיבתה ביום שני ט"ז בטבת תשע"ו, 28 בדצמבר 2015. במילון כאלפיים מונחים, בהם חידושי לשון בחקר הסוציולוגיה: מונחי ארגונים, אתניות, סוציולוגיה של הבריאות, משפחה, תנועות חברתיות, תאוריה סוציולוגית ומונחים כלליים בסוציולוגיה. המילון בשלמותו יפורסם בקרוב באתר מונחי האקדמיה.

המילון הוא פרי עבודת הוועדה למונחי סוציולוגיה שיזם הסוציולוג ד"ר שמעון שוּר לפני יותר משני עשורים. הוועדה ביקשה לקבוע במידת האפשר מונחים עבריים תמורת המונחים הלועזיים הרוֹוחים בחקר הסוציולוגיה כדי לאפשר לאנשי מקצוע לכתוב את מאמריהם בעברית.

רוב אנשי המקצוע בוועדה היו מאוניברסיטת חיפה: ד"ר דבורה קלקין־פישמן (יו"ר הוועדה), פרופ' רותי כץ (סוציולוגיה של המשפחה), פרופ' יצחק סמואל (סוציולוגיה של ארגונים), פרופ' סמי סמוחה; מן הטכניון ד"ר לאה הגואל (סוציולוגיה של הבריאות). בעבר השתתפו בוועדה גם ד"ר שמעון שוּר (יו"ר, תשנ"ג–תשנ"ז), ד"ר עובדיה שפירא (יו"ר, תשנ"ז–תשנ"ח), ד"ר אורנה בלומן (גאוגרפיה אנושית); וכן פרופ' יהודית שובל מן האוניברסיטה העברית (סוציולוגיה של הבריאות) וד"ר טובה בנסקי מן המכללה למנהל (תנועות חברתיות).

נציגי האקדמיה ללשון העברית בוועדה היו פרופ' עוזי אורנן, פרופ' משה אזר (ז"ל) ופרופ' אילן אלדר.

המילון נערך במזכירות המדעית של האקדמיה תוך קשר הדוק עם אנשי המקצוע בוועדה, והמונחים בו הושוו למונחים שאושרו בעבר ולרשימות בהכנה של ועדות מינוח מקצועיות בתחומים נושקים. במחצית השנייה של שנת תשע"ה (2015) הוגש המילון לוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה ונדון בה דיון יסודי. בתום התהליך הזה הובא המילון לאישורה של מליאת האקדמיה ללשון העברית, ואושר כאמור בישיבתה ביום שני ט"ז בטבת תשע"ו, 28 בדצמבר 2015 (ישיבה שמ"ג).

מחידושי המילון

מונחי סוציולוגיה כלליים

  • עִילוּת – ג'נטריפיקציה, תהליך שבו אוכלוסייה במִיצב חברתי־כלכלי בינוני וגבוה נכנסת לשכונות חלשות, מעלה את רמת השכונה ומייקרת את החיים בה ובכך גורמת לדחיקת האוכלוסייה המקורית. המילה עִלּוּת נגזרה מן המילה עילית (=אליטה), והיא הצעתה של הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית הפועלת בשיתוף בין האקדמיה לאוניברסיטת בן־גוריון.
  • הַסְחָרָה – קומודיפיקציה, הפיכת רעיון או אדם למעין סחורה.
  • נְסוּתִי – אמפירי; נְסוּתָנוּת – אמפירציזם.
  • אַחֲוָה – סולידריות.
  • הֲמוֹנָאוּת – פּוֹפּוּליזם.
  • דֶּמִי – סימוּלַקרוּם, דימוי שאין לו מקור במציאות, עניין מדומיין.

מונחים בתחום הארגונים

  • הַמְסָדָה – formalization, תהליך שבו מנהלים מנסחים ומעלים על הכתב את מטרות הארגון, את משימותיו, את נהליו וכדומה, וכן את תפקידי היחידות בארגון, את מטלות העובדים ואת תחומי הסמכות והאחריות של גורמים בארגון
  • תַּכְלִיתִיּוּת – אפקטיביות. כך נקבע בתחום הארגונים. בהקשרים אחרים נקבע: מוֹעִילוּת – להבדיל מן המילה יְעִילוּת (=efficiency).
  • חוֹלְלוּת – efficacy. בתחום הסוציולוגיה של הבריאות יש גם: חוֹלְלוּת עַצְמִית (self-efficacy).

מונחים בתחום האתניות

  • קַדְמוֹנַאי – בן קדמונֵי המקום, כגון האבוריג'ינים באוסטרליה והאינדיאנים בארצות הברית (להבדיל מן יָלִיד, כל מי שנולד במקום).
  • הִשְׂתָּרְרוּת – ascendance, עלייה למעמד של כוח ושלֵטות (דומיננטיות), ולאו דווקא לשלטון. המונח נוצר על פי הפסוק "הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר" (במדבר טז, יג).
  • הַחְדָּשָׁה – מוֹדֶרְנִיזַצְיָה
  • גִּילָנוּת – ageism, יחס מפלה כלפי בני גיל מסוים.
  • מִינָנוּת – סקסיזם, יחס מפלה כלפי בני מין מסוים.
  • מִינָאוּת – speciesism, הרגשת עליונות (של האדם) כלפי מינים אחרים בעולם החי.

מונחים בתחום הסוציולוגיה של הבריאות

  • תַּפְרִיט תְּזוּנָה – דיאטה.
  • תַּבְהֵלָה – פניקה (המונח חודש במונחי פסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט [1959], ואולם בשל הסתייגות מן הצורך במונח מיוחד תמורת פניקה נקבעה במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד [1994] החלופה בֶּהָלָה; עתה הוחלט לחזור ולאמץ את החידוש תבהלה).
  • שְׁלוֹמוּת – well-being.
  • צִוּוּי רְפוּאִי מַקְדִּים – living will, הנחיה שאדם נותן מראש לגבי הטיפול בו בשעה שיהיה חולה סופני ולא יוכל להביע את רצונותיו (ולא "צוואה בחיים" וכיו"ב).

מונחים בתחום המשפחה (בהם מהצעות הוועדה למונחי משפחה שפעלה באקדמיה בשנת תשע"ג – 2013)

  • שָׁלוּב – לצד המונח הרגיל חורג מוצע המונח הנרדף 'שלוב', כגון הורה שלוב, בת שלובה, אח שלוב. המונח 'שלוב' נוצר בהשראת הצירוף משפחה משולבת (משפחה שבה לאחד מבני הזוג או לשניהם יש ילד או ילדים מלפני הקשר הזוגי הנוכחי).
  • הוֹרֶה יְחִידָנִי – אדם שללא בן זוג הביא לעולם ילד או אימץ ילד (במקום "חד־הורי"); משפחה שבראשה עומד הורה יחידני היא מִשְׁפָּחָה יְחִידָנִית.
  • מֶשֶׁק בַּיִת חַד־הוֹרִי – משק בית שבראשו עומד הורה אחד (ללא בן זוג), בין שהוא גרוש, בין שהוא אלמן בין שהוא הורה יחידני.
  • הוֹרִים בְּשִׁתּוּף – גבר ואישה ללא קשר זוגי שבהסכמה הביאו לעולם ילד משותף ומגדלים אותו בשיתוף. המונח המופשט הוא הוֹרוּת בְּשִׁתּוּף.
  • יְחִידִיּוּת – singlehood, רווקות מבחירה.

חידושים אלו ורבים אחרים יעלו לאתר מונחי האקדמיה בעוד כשבועיים, ובכך יקבלו מעמד רשמי.

פרופ' משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אמר כי המילון למונחי הסוציולוגיה הוא אחד ממפעלי המינוח הגדולים והחשובים שנעשו במסגרת האקדמיה, והשלמתו היא בשורה משמחת לשוחרי העברית. הוא הוסיף כי הוא מקווה ומצפה שהחלופות העבריות ייטמעו במהרה בקרב אנשי המקצוע ויקדמו את הכתיבה העברית בחקר הסוציולוגיה.

.

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.

מונחי טכנולוגיית המידע

אושר הפרק "שפות תכנות" במונחי טכנולוגיית המידע וכן מונחים יחידים בתחום זה. את המונחים הגישה לאישור האקדמיה הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע במכון התקנים בראשות אמנון שפירא.

דיון מעניין היה על החלופה העברית ל'סייבר': המילה 'סייבר' (cyber) גזורה מן המילה קיברנטיקה (cybernetics במקור מיוונית) בהגייתה האנגלית. מקובל להגדיר את מרחב הסייבר, הנחשב למרחב החמישי (נוסף על יבשה, ים, אוויר וחלל), כמרחב הכולל מערכות תקשורת, מחשוב ובקרה, רשתות (לרבות המרשתת), נתונים ותכנים במערכות מידע ותעבורתם, וכן את המשתמשים בכל אלה. במהלך החיפוש אחר חלופה עברית התייעצה האקדמיה עם אנשי מקצוע בכירים בגופי ממשל וביטחון ובאוניברסיטאות. הצעות כמו גזירת המונח מ'מחשב' או מן השורש חש"ב או שימוש במילה 'רשת' או 'מרשתת' לא התקבלו על דעתם, וכן נדחתה ההצעה להשתמש במילה הקיימת 'תקשוב'. בוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה עלתה ההצעה לגזור מילה מן השורש סב"ר המציין בין השאר חשיבה והבנה (הֶסְבֵּר, סְבָרָה). מתוך כמה אפשרויות שהוצעו העדיפו במטה הסייבר הלאומי את הצורה המופשטת סֶבֶר, בין היתר כי אפשר לראות בה ראשי תיבות של 'סביבת רשת'. במליאת האקדמיה היו שביקרו את ההצעה, הנראית כניסיון לתת צורה עברית למונח הלועזי, ואולם רוב החברים ראו בה פתרון סביר. בהצבעה הוחלט להעדיף את כתיב המילה כראשי תיבות: סֶבֶ"ר.
פרופ' אהרן ממן, יו"ר ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, בירך על שיתוף הפעולה עם המטה הלאומי בתהליך קביעת המונח, והוא סמוך ובטוח ששיתוף פעולה זה יסייע בקליטת המונח ביחידות הצבא והמשטרה, בתעשייה ובמחלקות באוניברסיטאות ובמכללות העוסקות בענייני סב"ר.

עוד מונחים שאושרו:

  • תֶּקֶל – bug. לקראת הדיון במונח פנתה האקדמיה לציבור וקיבלה שלל הצעות. בסופו של דבר הוחלט לבחור בחלופה תֶּקֶל בשל בהירותה ונוחותה לשימוש. debugging הוא 'ניפוי תקלים', ובקיצור 'ניפוי' (המונח המקוצר נמצא בשימוש זה זמן).
  • מַסֶּדֶת – פלטפורמה, כגון מסדת מחשוב, מסדת טכנולוגית. המילה החדשה נוצרה מן המילה המקראית מַסָּד, והיא קשורה למילים יְסוֹד, יִסֵּד.
  • שָׁרָתִית – servlet.
  • תַּכְמִין – Easter egg; מנגנון סמוי לא מזיק שנכנס לפעולה לאחר שהמשתמש מבצע רצף של פעולות.
  • לְתַצֵּר ("לקנפג") – הפועל נגזר מן המילה תְּצוּרָה.

כמו כן הוסדרו המונחים הקשורים לצג המחשב, וכולם נועדו לשמש במקום המילה 'מסך': צָג (display) הוא המכשיר שעליו מוצגת תמונת המחשב וגם התקן להצגת נתונים ומידע במכשירים שונים. כאשר מעוניינים להבחין בין המכשיר כולו ובין החלק שבו מוצגת התמונה משתמשים במילה מִרְקָע (screen). התמונה עצמה המוצגת על המרקע היא מַצָּג (display).
המצג יכול לכלול חַלּוֹן (window), לוּחַ (panel), תֵּבָה (box), טֹפֶס (form) וחַלּוֹנִית (pane).

נוסף על כך החליטה האקדמיה לאמץ במילוניה את המילה המהלכת מִמְשָׁק במשמעות interface. בעבר התנגדה האקדמיה למילה זו בגלל זהותה למילה מִמְשָׁק במשמעות management (מן מֶשֶׁק). המונח שנקבע עוד ב־1970 היה מִשָּׁק ואחר כך נקבע מִנְשָׁק. ואולם המילה ממשק – שנגזרה מ'מַשִּׁיק' – היא המשמשת בקרב אנשי המקצוע ובציבור הרחב, ועתה היא תהיה גם מונח רשמי במילוני האקדמיה.

סדרת השפיראים

מליאת האקדמיה אישרה בישיבה זו גם רשימה של כ־70 שמות מינים ומשפחות בסדרת השפיראים. בעבר נקראו כל סוגי הסדרה בשם שפירית או בשם שפרירית לפי שיוכם לשתי התת־סדרות. ברשימה החדשה נעשה מאמץ מרשים לתת לכל סוג שם לעצמו – על פי מבנה גוף, מעוף ועוד. את הרשימה הכין מיכאל בְּלֵכר, אקולוג שמורת עין גדי ואזור ים המלח ברשות הטבע והגנים, והיא נדונה בוועדה למונחי זואולוגיה בהשתתפות זואולוגים מאוניברסיטת תל־אביב ומן האוניברסיטה העברית.

מבחר מן השמות: נוֹצָנִית צָרַת־רֶגֶל, רָמְחִית חִנָּנִית, סַיָּרָן נוֹדֵד, מִצְבָּטִית מְשֻׁיֶּשֶׁת, דַּלְגָנִית אֲדֻמָּה, עֲפִיפוֹנִית מְשׁוֹטֶטֶת.

כל המונחים שאושרו יפורסמו באתר מונחי האקדמיה בהקדם.

.

אושרו מילים בשימוש כללי מתחום קרבת המשפחה (תשע"ה, 2014)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) אושרו מילים חדשות בשימוש כללי בתחום קרבת המשפחה, בתחום המזון ועוד.

מילים בתחום קרבת המשפחה

בשנים האחרונות הגיעו פניות רבות אל הוועדה למילים בשימוש כללי לקבוע מונחים בתחום המשפחה המורחבת. הוועדה דנה בכמה מהם, הציעה מונחים ואלו אושרו במליאת האקדמיה.

  • נֶכְדָּן הוא נכד האח או האחות. בעבר קבע ועד הלשון את המילה 'נכדן' לבן האח ואולם היא לא נקלטה במשמעות זו, ובמקומה משמשת מאז ועד היום המילה אַחְיָן.
  • דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא הם אחֵי הסב או הסבה. לצד אלו נקבעו גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה, ומהם נגזרת צורת הרבים 'דודים גדולים'.
  • חִמֵּשׁ וחִמֵּשָׁה הם בני הנין. המילה חִמֵּשׁ נוצרה על פי שִׁלֵּשׁ ורִבֵּעַ שבמקרא, וחידושה מיוחס לביאליק. רבים משתמשים במילה, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה אימוץ רשמי.

מילים בתחום המזון

  • מִצְלֶה – "על האש", האירוע החברתי של הצלייה והאכילה. החלטה זו התקבלה בעקבות החלטה מלפני כעשר שנים לחדש את מַצְלֶה למכשיר הצלייה (מנגל, גריל). המילה מִצְלֶה שקולה במשקל המילה מִשְׁתֶּה.
  • זְלֹלֶת (ג'אנק פוד) – במילה זלולת יש שילוב של זלילה וזוֹל (נחות, חסר ערך, על פי "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל" בירמיהו טו, יט). המילה שקולה במשקל המילה פְּסֹלֶת.
  • עוּגוֹנִית – קאפקייק. בשנים האחרונות הגיעו לאקדמיה עשרות פניות למצוא חלופה עברית לקאפקייק. ההצעה עוגונית זכתה לתמיכה רחבה של הגולשים באתר האקדמיה.
  • שׁוֹקוֹלָדַאי – שוקולטייר, אדם שמקצועו עיבוד והכנה של ממתקים ומוצרים משוקולד, כגון מוליות (פרלינים). הצורה שוקולדאי נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן שׁוֹקוֹלָדָן, שׁוֹקוֹלָדָר, שַׁקְלָד, שַׁקְלְדַאי, שַׁקְלְדָן, מְשַׁקְלֵד, שׁוֹקוֹלָן, שׁוֹקוֹלַאי, שׁוֹקוֹלָר.
  • מַצְנֵם – טוסטר. בעבר התנגדו באקדמיה למילה מַצְנֵם וקבעו במקומה מַקְלֶה, שכן טוסטר אינו עושה צנימים אלא קולֶה לחם. ואולם המילה מצנם התפשטה בציבור, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה. לפי זה טוסטר לחיצה הוא מַצְנֵם לְחִיצָה, ומכינים בו כָּרִיךְ קָלוּי.
  • מִגְדְּנַאי – קונדיטור; מִגְדְּנָאוּת – קונדיטאות; מִגְדָּנִיָּה – קונדיטוריה. שלוש המילים העבריות כבר משמשות, והאקדמיה קיבלה אותן בשמחה. מקורן במילה מִגְדָּנוֹת המופיעה במקרא בהקשר של מתנותוחפצי ערך (בראשית כד, נג ועוד). רבים קושרים את 'מגדנות' למילה מֶגֶד – טוב, מֶתֶק. כבר בספרות ימי הביניים יש שימוש במִגְדָּנוֹת במשמעות מְגָדִים, מאכלים מתוקים. במילוני ועד הלשון המילה מִגְדָּנוֹת היא חלופה ל־sweets לצד מַטְעַמִּים, מַמְתַּקִּים ורֶקַח.

מילים שונות

  • תִּקּוּנַאי – הנדימן, "תיקונצ'יק". סיומת ־אי אופיינית לבעלי מקצוע, כגון חַשְׁמַלַּאי. לצד תיקונאי הוצעו גם תַּקָּן, תַּקְנַאי.
  • תְּמוּנָה מְזַהָה ('תמונת פספורט') – המונח נקבע בהשראת המונח 'תעודה מזהה'.
  • פַּמְפֶּמֶת – פומפה. המילה פמפמת מזכירה בצליליה את הקול שנוצר בעת השימוש במכשיר, ויש לה זיקה למונח הלועזי.
  • לַבָּה (במלרע, במקום לָבָה). כבר במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה עולה הכתיב לבה המכוון כנראה למילה המקראית לַבָּה שנהוג לפרשה להבה, אש. עד כה נהגה במונחי האקדמיה הצורה לָבָה (בבי"ת רפה) – על פי lava הלועזית.

המילים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. ראו ב'הצגת מילון': שימוש כללי (תשע"ה).

.

אושרו מונחים בתורת ההגה (בלשנות) ומונחים אחרים (תשע"ה, 2014)

בישיבת מליאת האקדמיה בכ"ד במרחשוון תשע"ה (17 בנובמבר 2014) אושרו מונחים בבלשנות וכמה מונחים יחידים.

מונחי תורת ההגה (בלשנות)

הוועדה למונחי בלשנות הגישה לאישור המליאה כחמש מאות מונחים בתורת ההגה – הפרק הראשון בעבודת הוועדה.

הוועדה למונחי הבלשנות הוקמה בשנת תשע"א (2011) לשם הסדרת המינוח העברי בענפי הבלשנות העיקריים: תורת ההגה, תורת הצורות, התחביר, תורת המשמעים, חקר השיח ועוד.חבריה: פרופ' אורה שורצולד (יו"ר), פרופ' סיריל אסלנוב (מסוף תשס"ג), פרופ' עידית דורון, פרופ' עירית מאיר, פרופ' אהרן ממן, ד"ר צבי סדן ופרופ' אלישע קימרון. מרכזת הוועדה ד"ר קרן דובנוב.

לפני יובל שנים פעלה באקדמיה ועדה למונחי בלשנות והיא עסקה במונחי תורת ההגה, אבל החלטותיה לא הגיעו לכלל אישור במוסדות האקדמיה. עוד קודם לכן קבע ועד הלשון מונחים ב"תורת ההִגּוּי" (לשוננו ח, תרצ"ז [1937], עמ' 227–233). הוועדה החדשה השוותה את ההחלטות שתועדו במסמכי הוועדה הקודמת לערכי המילון למונחי בלשנות ודקדוק מאת שורצולד וסוקולוף, להחלטות קודמות של ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית במונחי הדקדוק ולמונחים המשמשים בספרים ובמאמרים של אנשי המקצוע, הכריעה ביניהם וגם הוסיפה מונחים חדשים.

במונחים שאושרו:

  • נֶגֶן (טוֹן) – הבחנה בין מילים או בין צורנים לפי גובה הקול. בלשונות נֶגֶן (לשונות טונליות), ובהן רוב ניבי הסינית, וייטנמית, האוסה (מדוברת בניגריה ועוד) יש מילים מובחנות זו מזו במשמעות רק לפי הנגן.
  • דִּבּוּר פִּיתוֹם (ventriloquism) – דיבור בלי הזזת שפתיים היוצר אשליה שהמדבר אינו מפיק את הקול, קרוי בלשון העממית "דיבור מן הבטן". מקור המילה 'פיתום' ביוונית, ובספרות חז"ל הוא מזוהה עם 'אוב': "אוב זה הפיתום המדבר משחיו" (ספרא קדושים, י, וכן במקומות נוספים). על פי המיתולוגיה פִּיתוֹ הוא שמו הקדום שם האי דלפי. פִּיתִיָה, כוהנת מקדש אפולו באי הזה, התפרסמה בשימוש בטכניקה זו.
  • שִׂפְתּוּת (labialization) – הבלטה או עיגול של השפתיים בהגיית עיצור או תנועה, לדוגמה ההגה w באנגלית.
  • רִיּוּשׁ (rhotacization) – מעבר מעיצור כלשהו לרי"ש. לדוגמה כנגד Eisen ('ברזל') בגרמנית נמצא באנגליתiron. תהליך הריוש מוכר בלשונות רבות.
  • טְרִיפַת אוֹתִיּוֹת (אָנַגְרָמָה) – שינוי סדר אותיות במילה (או בצירוף או במשפט) שיוצר מילה אחרת (או צירוף אחר, או משפט אחר).
  • מְלֻעֲלָע (pharyngealized) – הגיית העיצורים המלועלעים מתאפיינת בכיווץ בלוע, כגון העיצורים ט' וק' בערבית ובעברית הקדומה וכן בקרב מקצת בני עדות המזרח.
  • מִקְשֶׁתֶת (ספקטרום) –החלופה 'מקשתת' הוצעה לאקדמיה לפני שנים אחדות בפניות הציבור. הוועדה אימצה את ההצעה ושילבה אותה במונחים מִקְשֶׁתֶת רעש (noise spectrum), רִשְׁמַת מִקְשֶׁתֶת (ספקטרוגרם), רַשַּׁם מִקְשֶׁתֶת (ספקטרוגרף). אפשר לאמץ את המונח מקשתת גם בתחומים אחרים.

הרשימה כולה פורסמה באתר מונחי האקדמיה. ראו ב'הצגת מילון': בלשנות: תורת ההגה (תשע"ה).

מונחים יחידים

אושרו מונחים משלימים לרשימות קודמות וכמה תיקונים למונחים שנקבעו בעבר:

  • גּוֹרְמָן – effector (במונחי מציאות מדומה בתחום טכנולוגיית המידע). המונח שאול מן הביולוגיה, ובתחום המציאות המדומה הוא התקן הגורם שינוי בעצם בתגובה לקלט.
  • כֻּתָּן – גושי צמר הגפן בהלקט (פרי) הכותנה. הצורה כֻּתָּן מקובלת בקרב החקלאים, והאקדמיה החליטה לאמץ אותה בשמותיהן של שתי מחלות ממחלות הצמחים: בְּלָיַת הַכֻּתָּן, כֻּתָּן אָפֹר.
  • חֲזֹרֶת – סירקולציה בתחום המטאורולוגיה, כגון 'חזורת אטמוספרית'.
  • הַעֲתָרָה – איטרופיקציה (eutrophication). העתרה הוא מונח ממונחי איכות הסביבה המציין תהליך שנגרם לגוף מים מחדירה של חומרי דישון. התוצאה היא שהפיטו־פלנקטון מתרבה וכך מופר האיזון ונפגע מגוון המינים. ההצעה הַעֲתָרָה – מלשון עתיר – מזכירה בצליליה את המילה הלועזית.
  • מִבְלַע פַּחְמָן (carbon sink) – המונח מציין אזור שבו נספג הפחמן שבאוויר (למשל חורשת איקליפטוסים).

לפי בקשת חיל הרפואה הוחלט לאמץ את המונחים עָקַת קְרָב (combat stress), תְּגוּבַת־עָקָה חֲרִיפָה (acute stress reaction), ולקבוע שהמונח הֶלֶם קְרָב (combat shock) הוא מונח מיושן.

בהזדמנות זו אישרה האקדמיה את המונחים המהלכים בּוֹלְעָן – sink-hole, swallow-hole; פְּלָדַת אַל־חֶלֶד –stainless steel.

המונחים האלה ומונחים נוספים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. ראו ב'הצגת מילון': איכות הסביבה (תשע"א);מונחים יחידים (תשל"התשע"ה).

.

מונחים חדשים ברפואה ובטכנולוגיית המידע והחלטות בדקדוק (תשע"ד, 2014)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה בישיבתה ה־336 בא' באדר ב' תשע"ד (3 במארס 2014) את המילה קיהיון לדמנצייה במקום שיטיון ואת הצירוף אימות אנוש תמורת "קפצ'ה", וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.

מונחי רפואה

הוועדה למונחי רפואה הגישה לאישור מליאת האקדמיה רשימה של כמאה מונחים – רבים מהם בעקבות פניות מן הציבור.

אחת הפניות החוזרות הייתה בנוגע למונח העברי שיטיון (דמנצייה), שנתפס כמילה פוגעת ומעליבה. האקדמיה פנתה לציבור וביקשה הצעות לחלופה אחרת. מן ההצעות הרבות נבחרה המילה קִהָיוֹן (בלי ניקוד קיהיון) – הצעתו של חבר הוועדה למונחי רפואה ד"ר בנימין מזוז. יתרונה של מילה זו שמצד אחד אינה מייפה את המצב, ומצד שני אין בה כדי להעליב. שם התואר הנגזר ממנה הוא קַהֲיוֹנִי (דמנטי).

כמו כן אושרה חלופה עברית חדשה למילה טראומה: חוֹבְלָה. בעבר נקבע המונח חֲבָלָה אך לא נקלט מסיבות מובנות. היו שהציעו לקבוע את המונח הלועזי כמונח התקני. ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה שדנה במונח דיון מקדים הציעה לקבוע מילה קרובה למונח הקודם: חוֹבְלָה, המתקשרת לשם התואר חוֹבְלָנִי (טראומטי) המשמש פה ושם. כאמור המונח אושר.

למונח קרוב, הקרוי בפי רבים "הפרעת דחק פוסט־טראומטית" (בלעז PTSD), יהיה מעתה הַלֶּמֶת.

ברשימה אושרו כמה מונחים הקשורים לגיל המעבר, ובהם תֹּם וסת (תום וסת) תמורת menopause, במקום 'חדלון וסת' שנקבע בעבר. כן אושרו מונחי שְׁקִיפָה (=סקופייה), ובהם שְׁקִיפַת פְּנים ובקיצור שְׁקִיפָה (אנדוסקופייה), שְׁקִיפַת בֶּטֶן (לַפָּרַסְקוֹפּייה), שקיפת המעי הגס (קולונוסקופייה). נקבעה שורה של מונחים שבהם הרכיב פֶּרַע (המקביל ל־dys בלעז), כגון פֶּרַע לֵדָה (dystocia) ופֶרַע מֶתַח שרירים (dystonia). לצד המַשְׁאֵף המוכר חודשה המילה מַשְׁאֵפָה למכשיר אינהלציה, ולצד המילה הלועזית יַטְרוֹגֵנִי נקבע טיפולני (שם תואר המציין מחלה הנגרמת מן הטיפול הרפואי). במקום הצירוף "קצירת איברים" (תרגום מילולי של organ harvesting), המשמש בהקשר של תרומת איברים, נקבע צירוף עדין יותר – נטילת איברים.

המונחים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. לרשימת המונחים המלאה לחצו כאן.

מונחי טכנולוגיית המידע

הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע הפועלת במכון התקנים הגישה לאקדמיה רשימות מונחים בלמידה מתוקשבת ובמציאות מדומה וכן רשימה של מונחים משלימים לפרקים שאושרו בעבר. במונחים שאושרו בפרק 'מציאות מדומה': יַצְגָן תמורת avatar, אֲפִיפוּת תמורת immersion, צַג רֹאשׁ (head-mounted display, HMD) ותְצוּגָה עִלִּית (head-up display, HUD). למושג teleportation, המציין מעבר ממקום למקום בכוח המחשבה וכדומה, נקבע שם הפעולה הִתְעַתְּקוּת המשמש כבר בספרות המדע הבדיוני, ולצדו חודשה המילה תַּעֲתוּקָה במשקל 'תחבורה' לציון המערכת המאפשרת מעברים כאלה.

במונחים המשלימים שאושרו: תיצוג (מן תצוגה) במקום "רִנְדור" – פעולה ההופכת נתונים ממוחשבים כמו צבע, מרקם ואור לתצוגה, וכך מְשווים להדמיה ממוחשבת מראֶה של תמונה שצולמה במציאות. יָתְרָה (bloatware) היא תכנה המספקת עודף תפקודיות ונָזְקָה (malware) היא תכנת מחשב זדונית. לצמד המונחים stateful ו־stateless נקבע הצמד בַּר־עָבָר וסַר־עָבָר – הראשון מציין מחשב שעוקב אחר מהלך האירועים, זוכר אותם ומאפשר חזרה עליהם, והשני מציין מחשב שאינו עוקב ואינו מאפשר חזרה. כן נקבע הצירוף אִמּוּת אֱנוֹשׁ תמורת CAPTCHA – סדרת אותיות ומספרים מעוּותים שיש להקלידם במטרה לוודא שהמענה אנושי ולא ממוחשב.

המונחים פורסמו באתר מונחי האקדמיה.

ענייני דקדוק

האקדמיה החליטה שלא לפסול את גזירת הזוגי מן הרבים. אמנם דרך המלך לגזירת צורות הזוגי היא מצורות היחיד, כגון שְׂפָתַיִם (ולא "שְׂפוֹתַיִם"), נְקֻדָּתַיִם מן נְקֻדָּה (ולא מן נְקֻדּוֹת), רַגְלַיִם (לפי נטיית היחיד רַגְלי, רַגְלך). ואולם במקורות, בספרות החדשה ובלשון הדיבור קיימות גם צורות זוגי שבבסיסן עומדת צורת ריבוי. כך הן הצורות המקראיות דְּלָתַיִם (על בסיס דְּלָתות), חוֹמוֹתַיִם (מן 'חומות'), ובספרות החדשה בֻּבּוֹתַיִם (בשיר ילדים ידוע של ח"נ ביאליק) ועוד ועוד. לפי החלטה זו אין לפסול את הצורה קומוֹתיים לצד קומָתיים.

עוד הוחלט לראות בצורה בֹּטֶן צורה תקנית. צורה זו נגזרת מצורת הרבים בָּטְנִים. אלא שלפי כללי הדקדוק צורת הרבים של בֹּטֶן אמורה להיות בְּטָנִים בדומה למילים צֹרֶך–צְרָכִים, כֹּתֶל–כְּתָלִים ועוד רבות. בספרות ובמילונים אנו מוצאים את צורת היחיד בָּטְנֶה או בָּטְנָה, ואולם בדיבור רווחת הצורה בֹּטֶן וּועדת הדקדוק מצאה לה צד של היתר. נעיר כי בָּטְנִים במקורות, ובעקבותיהם גם במינוח התקני, אינם אגוזי אדמה אלא מה שקרוי בפינו "פיסטוקים".

.

אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013)

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־333 בא' בכסלו תשע"ד, 4 בנובמבר 2013, ואישרה מילים בשימוש כללי, רשימות מונחים אחדות וכמה החלטות בדקדוק.

מילים בשימוש כללי

הוועדה למילים בשימוש כללי הביאה לפני מליאת האקדמיה הצעות לחלופות עבריות למילים פֶּרְגּוֹלָה וגָזִיבּוֹ. למילה פרגולה נקבעה במילון למונחי התכנון המרחבי משנת תשמ"ה (1985) החלופה עָרִיס – מילה מלשון המשנה המציינת גפן המודלית על גבי כלונסאות, ולפי חלק מן הפירושים: גפן מודלית היוצרת סוכה. ואולם כבר בתקנות התכנון והבנייה משנת תשכ"ט (1968) משמשת תמורת פרגולה המילה מִצְלָלָה. מילה זו הופיעה מאז בתקנות נוספות ונקלטה במידה מסוימת בלשונם של אדריכלים ומשפטנים, וכעת החליטה מליאת האקדמיה לאמץ אותה.

המילה גָּזִיבּוֹ (מאנגלית gazebo) מציינת מעין סככה ניידת שנועדה להגן מפני השמש או מפני גשם ורוחות. מעתה תיקרא סככה זו סוֹכֵכָה. יש להעיר כי באנגלית המילה gazebo כשלעצמה מציינת מבנה קבע מקורה, מעוגל או רב פאות, הניצב במרכזו של גן גדול. מבנה זה נקרא גם פוויליון (pavilion); למונח זה נקבעה בעבר החלופה בִּיתָן.

מונחי איכות הסביבה

אושרה רשימת מונחים משלימה למילון למונחי איכות הסביבה (משנת תשע"א, 2011) ולמונחי ההדברה (אושרו לפני כשנה). במונחים החדשים שנקבעו:

  • תַּרְבּוּת עֵדֶן (פֶּרְמָקַלְצֶ'ר)
  • מֶחְזָר (חומר גלם ממקור ממוחזר)
  • מִחְזוּר מַחְסִיר (downcycling)
  • מִחְזוּר מַשְׁבִּיחַ (upcycling)
  • אֶרְסָס (אֵרוֹסוֹל). הפעולה היא אִרְסוּס.

כמו כן הוחלט להבחין בין המילה הכללית אִדּוּי, המשמשת למשל בבישול, ובין אִיּוּד בתחום ההדברה – שפירושו נידוף של חומר הדברה בצורת אדים או גז. החומר המנדף ייקרא אַיְדָן. המונח איוד נקבע לצד המונח הכולל עִשְׁנוּן (fumigation) המציין נידוף חלקיקים הן בצורת עשן הן באדים או בגז.

מחלות צמחים

התקבלו השלמות למילון למחלות הצמחים (אושר בישיבת המליאה באייר תשע"ג, אפריל 2013). במונחים שהתקבלו שמות חדשים של גורמי מחלה:

  • נְגִיפוֹנִים (viroids)
  • חַיְדַּקּוֹנִים (phytoplasma)
  • בִּרְגּוֹנִים (spiroplasma)
  • תּוֹלָעִים נִימִיּוֹת, נִימִיּוֹת (נמטודות)

במילון מחלות הצמחים כשש מאות שמות מחלות, ובהם שמות במשקל פִּעָלוֹן – גִּמָּדוֹן, חִלָּדוֹן, חֵרָכוֹן, כִּמָּשׁוֹן, נִמָּשׁוֹן, נִקָּרוֹן, צִהָבוֹן; ושמות במשקל פַּעֶלֶת – חַלֶּפֶת, חָרֶצֶת, כַּתֶּמֶת, מַגֶּלֶת, פַּיַּחַת, שַׁחֶרֶת. הרשימה המלאה של מחלות הצמחים פורסמה באתר מונחי האקדמיה.

ענייני דקדוק

הוחלט על כמה תיקונים והשלמות להחלטות קיימות לקראת הוצאת מהדורה חדשה של החוברת "החלטות האקדמיה בדקדוק". בין השאר הוחלט ששתי הצורות נַעֲרָץ ונֶעֱרָץ תקינות. כמו כן נוספה הבהרה להחלטה קיימת על צירופים כגון משא ומתן, דין וחשבון. לפי ההבהרה צירופים אלו נתפסים כצורת יחיד גם כאשר באה ה"א הידיעה לפני כל אחת ממילות הצירוף: "הדין והחשבון נמסר", "המשא והמתן הארוך".

.

אושרו מונחי כלי שיט, שמות מחלות צמחים ומילים בשימוש כללי (תשע"ג, 2013)

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־330 בי"ב באייר תשע"ג, 22 באפריל 2013, ואישרה מילים בשימוש כללי ושתי רשימות מונחים חדשות.

 

מילים חדשות בשימוש כללי

צִיּוּדָן – חלופה לצ'ימידן. מלכה זמלי, שהציעה את החידוש, סיפרה בישיבת המליאה על תגובות נלהבות של אנשים ובהם גם צעירים שהציגה לפניהם את החידוש. לצד ציודן הוחלט לאמץ את הצירוף שַׂק חֲפָצִים הנוהג בצה"ל תמורת "קיטבג".

פְּתִיתוֹנִים – חלופה לקוֹנְפֵטִי. את המילה פתיתונים הציעו לאקדמיה 17 אנשים (ובהם מורה ותלמידיה). מילה זו הייתה אחת משפע רב של הצעות ששלח הציבור לוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בעקבות פנייה שהתפרסמה באתר האקדמיה. הוועדה בררה מן ההצעות ארבע מילים, וביקשה מן הציבור לשוב ולהשתתף בהליך קביעת המונח – ולבחור את ההצעה המועדפת. כאלפיים גולשים השתתפו בהצבעה שהתקיימה באתר האקדמיה, ושתי ההצעות שזכו למספר הגדול של הקולות – פְּתִיתוֹנִים וגְזִירוֹנִים – הובאו להכרעת מליאת האקדמיה. האקדמיה מודה לכל המשתתפים בתהליך.
הנה עוד כמה הצעות חביבות שהציע הציבור: הֵידָדִים, חֲגִיגוֹנִים, פִּזְרוֹנִים, שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ, פֶּזֶר גֶּזֶר, צַהֲלוּלֵי נְיָר.

אֲסֻפָּה – חלופה לקולקצייה בתחום האפנה, לדוגמה 'אסופת הקיץ של המעצבת', 'האסופה החדשה של בגדי הים'. הוועדה למילים בשימוש כללי התייעצה במעצבי אפנה בכירים, וקיבלה מהם משוב אוהד לרעיון לקבוע חלופה עברית. גם הם וגם חברי האקדמיה סברו שיש למצוא מילה מן השורש אס"ף. הצעות אחרות שעלו: מַאֲסָף, אוֹסֵפָה, תַּאֲסוּפָה. המילה אסופּה (שמקורה בספר קהלת) משמשת כבר בעברית לאוסף של מאמרים או יצירות ספרותיות שכונסו יחדיו בספר, ועתה ניתנה לה משמעות נוספת.

עוד אישרה האקדמיה את המילה סֶבֶב תמורת 'רוטציה' ואת הצירוף מוֹשָׁב מַגְבִּיהַּ תמורת 'בּוּסטר'.

אושרו שתי רשימות מונחים מקצועיות:

מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות – ברשימה המחזיקה כ־440 מונחים אפשר למצוא מונחים בתחום הימאות, השיט, כלֵי השיט וחלקיהם, הרתיקה והתחזוקה – בהם מונחים ותיקים ומונחים שחודשו זה עתה. הוועדה שהכינה את הרשימה פעלה כעשר שנים. חבריה הפעילים בשנים האחרונות הם אנשי מקצוע הבקיאים בתחום הימאות בכלל ובכלי השיט הקטנים בפרט ושיש להם זיקה לעברית: אברהם אריאל (יו"ר הוועדה), שחר פודולי, גיורא קדר, עמוס רביב וחיים רוז'נסקי. נציגי האקדמיה בוועדה היו אברהם יבין וקציעה כ"ץ. את הוועדה ריכזה צביה זמירי מן המזכירות המדעית של האקדמיה.

מבחר מן המונחים ברשימה:

  • אַסְפָּנָה (docking, הכנסת כלי שיט למספנה או למבדוק לשם תיקון, תחזוקה, בדיקה או אחסון. הפועל הוא אִסְפֵּן).
  • חִבֵּל (כלל החבלים, הכבלים, היתרים והמעלנים בכלי שיט).
  • מַאֲגוֹר (lazaret, מחסן קטן, בדרך כלל בירכתי כלי השיט).
  • מַעֲלָן (חבל או כבל המשמש להנפת המפרשים. לכל מפרש יש מעלן משלו).
  • מוֹרִידָן (חבל להורדת מפרש).
  • מִמְשֶׁה (מדרון המשמש להשקה ולמשייה של כלי שיט למטרת בנייה ותיקונים).
  • מִנְגָּשׁ (רציף צף המשמש לירידה מכלי שיט).
  • מִפְרָשׂ שָׁלוּחַ (סְפִּינָקֶר, מפרש גדול וקל בצורת מצנח שתפקידו לדחוף את כלי השיט קדימה בשיט ברוח גבית).
  • מְצוֹף נֵס (מצוף המציין מקום בים כגון מקום נפילת אדם לים).
  • מִרְתָּק (משבצת עגינה במעגנה שכלי השיט רתוק בה).
  • מִרְצָף (מקום חניית כלי שיט ליד הרציף).
  • מִקְשָׁר (מתקן לרתיקה של כלי שיט, בדרך כלל בים הפתוח, להבדיל ממִרתק).
  • צִמְדָּה (אצות, בלוטי־ים ויצורים ימיים זעירים הנדבקים לגופי ספינות ומתקנים ימיים מתחת לפני המים, בעגת הימאים: זָקָן).
  • תַּלְתַּלִּים (telltales, סרטים או חוטי צמר צבעוניים המחוברים ליתרי הצד או למפרשים ומצביעים על כיוון הרוח יחסית לכיוון התנועה של כלי השיט).

הרשימה התפרסמה באתר מונחי האקדמיה במרשתת.

שמות מחלות צמחים – ברשימה כ־600 שמות של מחלות צמחים התוקפים גידולים חקלאיים. את הרשימה הכינה ועדה מטעם העמותה למחלות צמחים. בוועדה השתתפו המומחים יגאל אלעד (יו"ר), ראובן אושר, עמוס דינור, עדנה לוי, יעל סקוטלסקי ושרה שפיגל. נציג האקדמיה היה מרדכי כסלו. סייעו לוועדה רונית גדיש ודורון יעקב מן המזכירות המדעית של האקדמיה. הרשימה המעודכנת של שמות המחלות פורסמה באתר העמותה לאחר הכנסת העדכונים שאושרו במליאת האקדמיה.

.

מונחי רפואת הלב, ענייני דקדוק ועוד אושרו באקדמיה (תשע"ג, 2013)

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־329 בי' בשבט תשע"ג, 21 בינואר 2013, וקיבלה החלטות בענייני מינוח ודקדוק.

מילים בשימוש כללי

מליאת האקדמיה דנה בחלופה עברית למילה 'פוטנציאל', ובחרה במילה יָכְלָה (מילה שחידש המשורר יונתן רטוש). הצעה אחרת שנדונה ונדחתה היא המילה גְּלוּמָה.

תמורת 'פלטת שבת' קבעה האקדמיה את הצירוף כִּירַת שַׁבָּת והחליטה לוותר על חלופה נוספת שהציעה הוועדה למילים בשימוש כללי – כִּירַת חִמּוּם.

עוד החליטה מליאת האקדמיה לאמץ את החלופות העבריות הנוהגות תְּקוּפַת כְּהֻנָּה או כְּהֻנָּה ל'קדנצייה', ואֲבִיזְרֵי אָפְנָה ל'אקססוריז' בתחום האפנה.

מונחי רפואת לב

הוועדה למונחי רפואה של האקדמיה הגישה לאישורה של מליאת האקדמיה רשימה של מונחי רפואת לב ובה כ־135 מונחים. הרשימה אושרה פה אחד. הנה כמה מן החידושים שברשימה:

  • אוּץ לֵב (tachycardia)
  • אֹט לֵב (bradycardia)
  • אוּץ נְשִׁימָה (tachypnea)
  • אֹט נְשִׁימָה (bradypnea)
  • מַפְעֵם (דפיברילטור, מכשיר הגורם להפסקת פרפור בעליות או בחדרים של הלב על ידי "מכת" חשמל, וכך שבות פעימות הלב לסדרן).
  • פְּעִימוֹן (cardiobeeper, 'אק"ג טלפוני', מכשיר נייד המקליט רל"ח [אק"ג] אצל המטופל ומשדר את התרשים דרך הטלפון לצורך אבחון וטיפול)
  • פַּעֶמֶת (palpitations, מצב שבו חשים את פעילות הלב, שלא כבמצב הרגיל שבו אין חשים בפעילות זו)
  • פְּקִיק (קְריש דם; במקום פֶּקֶק שנקבע בעבר)
  • מַרְחֵב (dilator, dilatator, מכשיר שמרחיב נְהוֹר)
  • שְׁקִיפָה (סקופייה), כגון שקיפת חזה, שקיפת המעי הגס (קולונוסקופייה)
  • מַנְגֵּשׁ וְרִידִי (פּורט, התקן ארוך טווח להזלפה לווריד מרכזי)

ברשימה שאושרה נכללים גם מונחים שנקבעו בעבר כגון רִשְׁמַת לֵב חַשְׁמַלִּית, ובקיצור רֶלַ"ח, תמורת אק"ג, ומונחים המוכרים לרופאים שעד עתה לא נכללו במילוני האקדמיה, כגון נְהוֹר (lumen, החלל שבצינור) ושַׁרְווּלִית (צינור המוחדר לכלי דם, שדרכו מועבר כבל או צינור דק).

שנהיה בריאים!

בוועדה למונחי רפואה חברים רופאים בכירים ונציגי האקדמיה. הוועדה פועלת באקדמיה זה עשר שנים וכבר הביאה לאישור האקדמיה רשימות מונחים ברפואה דחופה, בהרדמה, באורולוגיה, ברפואת עור ומונחים שונים. חברי הוועדה: הרופאים פרופ' צבי גימון (יו"ר), ד"ר דרור גוברמן, פרופ' יואל דונחין, ד"ר דניאל פלוסר, פרופ' פנחס דניאל לבנסארט, ד"ר דוד לברטובסקי, ד"ר בנימין מזוז, ד"ר שרון עמית, ד"ר עידית פוזנר, פרופ' הלל פרת, פרופ' יהודה שינפלד, ד"ר עו"ד משה תירוש; נציגי האקדמיה ד"ר בנימין אליצור, פרופ' אפרים חזן, פרופ' שמא פרידמן.
רשימת מונחי רפואת הלב במלואה מתפרסמת באתר מונחי האקדמיה (ראו ב'הצגת מילון' > רפואה: רפואת לב (תשע"ג)).

מספרים גדולים

אל האקדמיה הגיעו פניות לאמץ רשמית את השימוש הנוהֵג בישראל בתחום המספרים הגדולים, שהוא שילוב של השיטה האירופית והאמריקנית. השאלה נדונה בוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, ולאחר התייעצות עם אנשי מתמטיקה וכלכלה הוחלט להיענות לבקשה. ההחלטה אושרה במליאת האקדמיה. לפיכך אלו הם המספרים הגדולים הרשמיים: מִילְיוֹן (10 6), מִילְיַרְדּ (10 9), טְרִילְיוֹן (1012), קְוַדְרִילְיוֹן (1015), קְוִינְטִילְיוֹן (1018).

ענייני דקדוק

האקדמיה אישרה את הצורה אָזִיק כצורת היחיד של אֲזִיקִים. לצד החלטה זו נוספה הערה כי צורת הרבים העולה מן המקרא אֲזִקִּים מלמדת על צורת היחיד אָזֵק – בדומה לצמד חָמֵשׁ–חֲמִשִּׁים.

שתי החלטות נוספות התקבלו בעקבות שאלות מן הציבור: צורת הנקבה של עַיִר היא עִירָה (על דרך הצורה עִירֹה שבבראשית מט, יא), וצורת הרבים של אָחוּ היא אֲחָוִים (על דרך המשקלים הסגוליים).

.

יצא לאור מילון היין העברי (תשע"ג, 2012)

ו' בטבת תשע"ג, 19 בדצמבר 2012: השבוע יוצא לאור מילון היין העברי. במילון בהוצאת האקדמיה ללשון העברית כ־220 מונחים במגוון תחומי היין, כגון גידול כרמים, ייננות, טעימת יין, תהליכי הייצור ועוד.

המילון הקטן נועד לקרב את תחום היין לציבור הישראלי ולתת כלי ביטוי בידי העוסקים בתחום – ייננים, מבקרים וצרכנים. ראשיתו של העיסוק ביין ובייננות בישראל בהקמת היקב בזיכרון יעקב לפני כ־130 שנה ביזמתו הברוכה של הברון דה־רוטשילד. מאז רבו היקבים – גדולים וקטנים, וההתעניינות הציבורית ביין התרחבה מאוד: צמחה עיתונאות יין ויש יותר ויותר צרכני יין בעלי התמחות.

לתחום היין שורשים עמוקים בהיסטוריה של העברית – בימי התנ"ך, בספרות חז"ל ואף בימי הביניים. היין מוכר מפתגמים כגון "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ" (תהלים קד, טו), "יש קנקן חדש מלא יין ישן, וישן שאפילו חדש אין בו" (משנה אבות ד, כ). חוקרים סבורים שרש"י – בן המאה האחת־עשרה, גדול פרשני התנ"ך והתלמוד – התפרנס מגידול כרמים או שעסק במסחר יין, ואמנם בחידושי המילים שלו יש גם חידושים בתחום היין.

מילון היין הוא מילון תלת־לשוני: עברי–אנגלי–צרפתי. יש בו מונחים עבריים מוכרים וידועים לצד  מילים וצירופים חדשים, פרי עמלם של חברי הוועדה למונחי היין של האקדמיה ללשון העברית. מן החידושים במילון: גְּדוּרָה (קלו), אוֹצֵר יַיִן (sommelier), בְּשוֹמֶת (ארומה), מַשְׁפֶּה (דקנטר), מִמְזָג (קוקטייל) ואֶקְדָּם (אפריטיף).

במילון כלולות מילים שנשאבו מן המקורות, כמו תירוש, סמדר (anthesis), חַכְלִיל (reddish), זַג (קליפת העֵנב) ולָגִין (קרף). לצדן יש במילון גם מילים לועזיות שחדרו אל העברית מלשונות אירופה ולא נקבעו להן חלופות עבריות, כמו ליקר (liqueur) ובוֹמֶה (baume).

לדברי נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר־אשר, מילון היין החדש משקף שפה עברית חיה ותוססת, היונקת מרבדיה ההיסטוריים, ועם זאת סופגת השפעות מן התרבות הלועזית. ועל כך נאמר  "קנקן חדש – מלא ישן".

אירוע לציון צאתו לאור של המילון התקיים ביום ה' בטבת תשע"ג (18 בדצמבר 2012) במכון הצרפתי בתל־אביב במעמד שגריר צרפת בישראל כריסטוף בגו, נשיא האקדמיה ללשון פרופ' משה בר־אשר, ומנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל צחי דותן. באירוע השתתפו חברי הוועדה למונחי היין, חובבי יין ועיתונאי יין.

לעיון ברשימת המונחים המלאה לחצו כאן.

.

אושרו מילים ומונחים, וכן השימוש בצורות נקבה כגון רֹאשָׁה (תשע"ג, 2012)

בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בכ"ז במרחשוון תשע"ג (12 בנובמבר 2012) אושרו מילים בשימוש כללי ורשימות מונחים שונים וכמה ענייני דקדוק.

מילים ומונחים שונים

מליאת האקדמיה אישרה כמה מילים בשימוש כללי: לצד בּוֹרְחָנוּת לאסקפיזם נקבעו בּוֹרְחָן לאסקפיסט ובוֹרְחָנִי לאסקפיסטי. כמו כן הוחלט לייחד את המילה בּוֹנְנוּת (שנקבעה בעבר תמורת insight) למדיטציה; הפועל: בּוֹנֵן; מודט (מי שעוסק במדיטציה) הוא בּוֹנָן. האקדמיה החליטה שלא לחדש מילה מיוחדת ל"סלוגן" אלא להמליץ על המילה הוותיקה סִסְמָה כשהיא לעצמה או  בצירופים כגון ססמת בחירות, ססמת פרסומת.

עוד החליטה האקדמיה שכיסוי המתברג על צוואר הבקבוק יכול להיקרא הן מִכְסֶה מִתְבָּרֵג הן פְּקָק מִתְבָּרֵג. התקליטור הקרוי די־וי־די הוא תַּקְלִיטוֹר חֹזִי (או תקליטור וידאו). כמו כן אושרו כמה מילים ומונחים הרווחים בשימוש: הוֹפְכִי (במתמטיקה); רְשִׁימַת הַשְׁמָעָה (playlist); כּוֹנַן תַּקְלִיטוֹרִים (במחשב); נַגָּן (player) – בהקשר זה חשוב להדגיש כי הפועל ושם הפעולה יותאמו להקשר, כגון 'השמעת מוזיקה','להפעיל תכנה', 'הַצג סרט' (ולא "לנגן סרט" וכדומה).

מונחי הדברה ורשימה משלימה למונחי התקשורת

מליאת האקדמיה אישרה את מונחי ההדברה – פרק משלים למילון למונחי איכות הסביבה שאושר בשנת תשע"א (2011), וכן אושרה רשימה משלימה למונחי תקשורת ההמונים, ובה המילה מִצְלָם לשוֹט.

המונחים פורסמו באתר מונחי האקדמיה.

ענייני דקדוק

האקדמיה החליטה כי "אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון 'ראש' – רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר (בריבוי: רָאשוֹת עיר), 'משנה' – המשנָה לנשיא בית המשפט העליון (בריבוי: מִשְׁנוֹת)".

המשנָה לנשיא בית המשפט העליון, מרים נאור, פרצה את הדרך, וכעת באופן רשמי ובאישור האקדמיה ללשון העברית אפשר ליצור צורות נקבה לכל תפקיד, תואר ודרגה שנושאת אישה.
משמעות ההחלטה שהתקבלה בישיבה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון היא שמעתה אפשר לקרוא לאישה המכהנת בתפקיד ראש הממשלה – רֹאשַׁת ממשלה, לאישה המכהנת כראש עיר – ראשת עיר (ובריבוי: רָאשוֹת עיר), וכאמור כל אישה המשמשת משנה (לנגיד, לנשיא או ליו"ר) תוכל מעתה להיות – המשנָה (ובריבוי: מִשְׁנוֹת).

בעקרון השוויון בשמות התואר לא פסחה האקדמיה גם על הדרגות הצבאיות ונתנה למעשה תוקף גם לשמות דרגות צה"ליות כמו רב־טוראית, רבת סרן או תת־אלופה.

המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון רונית גדיש מסבירה כי בעברית לאורך הדורות נוצרו צורות נקבה לשמות המציינים תפקידים ושמות תואר המיוחסים לנשים, כגון מלכה, נביאה, רבנית ושַׁלּיטה, וגם בימינו ישנן מילים רבות המתארות תפקידי נשים: חשבת, ספרית, חזאית, שדרנית, שגרירה, אלופה, פרקליטה, כוכבת, קנצלרית, מנכ"לית ועוד. לכן ברוח זו אין האקדמיה רואה כל טעם לפגם ביצירת צורות נקבה לכל תואר ותפקיד אם וכאשר ייווצרו בפי הדוברים עברית.

בתחום הדקדוק אושרו עוד כמה החלטות שהציעה ועדת הדקדוק של האקדמיה:

  • נקבעו כללים המסדירים את ניקודם ואת נטייתם של ראשי תיבות ההגויים כתיבה אחת.
  • נקבעו כללים לנטיית פעלים במגזרת פ"י בבניין קל. החידוש העיקרי הוא בקביעת הנטייה של הפועל יָזַם: אֶזֹּם תִּזֹּם, יְזֹם, לִזֹּם – על דרך פעלים מגזרת פ"נ, בדומה לפעלים יָצַר ויָצַק: אֶצֹּר תִּצֹּר, לִצֹּר; אֶצֹּק תִּצֹּק.

> החלטות נוספות תוכלו למצוא במדור החלטות האקדמיה.

.

עושים ספורט בעברית (תמוז תשע"ב, יולי 2012)

המשחקים האולימפיים הניבו שלל הצעות של הציבור לחידושי מילים בתחומי הספורט. בין ההצעות שנשלחו לאקדמיה: דיוושון לספינינג, זריקת שווא לאייר בול, מטקיר לסקווש ועוד.

בעקבות המשחקים האולימפיים והחשיפה הרבה למונחי ספורט שונים, פנתה האקדמיה ללשון העברית לציבור בבקשה להציע הצעות לחלופות עבריות למילים מתחום הספורט.

עשרות הצעות הגיעו אל האקדמיה ללשון והנה מבחר מהן:

  • למושג דאבל – זכייה בשתי אליפויות באותה עונה – קיבלה האקדמיה כמה הצעות נחמדות: אליפותיים, תואריים (בסיומת הזוגי), וכן כפולה, זוגייה, דו־תואר.
  • תמורת המונח MVP (ראשי תיבות של most valuable player)  התקבלו בין היתר ההצעות מובילן והארי בחבורה, וכן ראשי התיבות שח"מ (שחקן חשוב במיוחד) ושמ"ב (שחקן מוערך ביותר).
  • למילה אנדרדוג הוצעו מילים מן השורש נח"ת: ניחָת, נָחִית, נְיחוּתָן.
  • לסקווש הציעו רבים כדור קיר.
  • כמה וכמה הצעות לפיינל פור שילבו בין המילים 'גמר' ו'ארבע', למשל גְמַרְבָּע וגְמַרְבִיע.
    את הצירוף אייר בול היו שהציעו לתרגם כלשונו כדור אוויר, והיו שהציעו זריקת שווא או זריקת סרק.
  • לקפיצת הבאנג'י קיבלה האקדמיה ללשון בין השאר את ההצעות קפיצת חבל, צניחת חבל, חֶבֶל נֵפֶל, ומישהו הציע "זוועתון".
  • לספינינג הציעו רבים לגזור מונח מן המילה דוושה: דוושֶׁת, דְּווישה, דיווּשון, דַּוושנות, דוושוש והֶדווש. אחרים הציעו הצעות מן השורש סב"ב בהשראת המילה הלועזית: תסביב, סבסבת.
  • לקיקבוקסינג הציעו בעיקר צירופים, כגון הך ובעט, חבוט ובעט, אגרוף רגל, קרב יד־רגל.

נעיר כי הצעות רבות נוצרו בדרך של "הלחם", כלומר הרכבה של שתי מילים (לפחות). לדוגמה: כפלוף (כפל+אלוף) לדאבל, ספורטאן (ספורט+שיאן) ל־MVP, מטקיר (מטקה+קיר) לסקווש, כדרוויר (כדור+אוויר) לאייר בול, צניחבל (צניחה+חבל) לבאנג'י, אימופניים (אימון+אופניים) ואופנייח (אופניים+נייח) לספינינג, וסנורגל (סנוקרת+רגל) ואיגרובעט (אגרוף+בעט) לקיקבוקסינג.

לשיטה זו של יצירת מילים, החביבה על הציבור, יש כמה חסרונות: המילים המתקבלות ארוכות ומסורבלות ואין להן משקל עברי, לעתים קרובות הן אינן שקופות וחוץ מזה קשה להטותן, למשל לצורת רבים.

ההצעות יוגשו לוועדה למונחי ספורט – כשתוקם.

.

מילון חדש למונחי התחבורה היבשתית (תשע"ב, 2012)

בכ"ה באדר תשע"ב (19 במארס 2012) שר התחבורה התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, ישראל כץ, ונשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר־אשר, מכריזים על הופעתו של המילון למונחי התחבורה היבשתית הראשון בישראל.

במילון החדש בהוצאת האקדמיה ללשון העברית כ־1800 מונחים במגוון תחומי התחבורה היבשתית: תכנון תחבורה, הנדסת תנועה, תחבורה ציבורית, תחבורה מסילתית, שינוע מטענים ועוד.

המילון הוא פרי יזמה של משרד התחבורה. בשנת 1995 פנה שר התחבורה דאז, ישראל קיסר, לאקדמיה ללשון בבקשה להקים ועדה שתסדיר את מונחי התחבורה בכל התחומים: תחבורה יבשתית, תחבורה אווירית ותחבורה ימית.

המילון החדש כולל מונחים רבים שכבר נקלטו בעברית, כמו המֶחלף שנועד לשפר את התחבורה מבחינת התעבורה והבטיחות גם יחד, המָסוף (טרמינל) המשמש לנוסעים ומטענים ומכמונת המהירות. לצדם מופיעים במילון מונחים שכבר החלו לשמש, כמו מסוע לכת שאנו נעזרים בו בנמל התעופה והנסועה המחליפה את המילה הלועזית קילומטרז'.

לצד המילים שכבר נקלטו, המילון מציע מונחי תחבורה עבריים חדשים, ואלה – יש לקוות – יהפכו עד מהרה לנחלת הכלל. במקום לנסוע ב"רכב היברידי" ניסע בקרוב ברכב כלאיים, את תופעת ה"חאפרים" יחליפו החטפניות, הטנדר המיתולוגי יהפוך למטענית, ובמקום צ'קלקה נאמר צפירור.

במילון אפשר למצוא גם את הנווטן, הקרוי בפינו ג'י־פי־אס, וגם את העדכן – מערכת שילוט אלקטרונית המציגה מידע בזמן אמת לנוסעי התחבורה הציבורית, וכן את הסְעוֹנית – מיניוואן להסעת 5–8 נוסעים ומטענים. עוד אפשר למצוא במילון את המילה העתיקה קַרְפִּיף שנקבעה לציון שטח מסילתי לתחזוקת רכבות ולתפעולן.

השר כץ ציין כי המילון, המסדיר את המונחים התקניים בתחום התחבורה, יסייע לאנשי המקצוע להנהיג שפה אחידה ותקנית, ויתרום לשיח הציבורי בתקשורת ובקרב כלל דוברי העברית בכל מה שקשור לתחבורה. "התפתחותה המהירה של התחבורה בישראל לצד ההתפתחות המופלאה של השפה העברית מחייבות ריכוז של כל מונחי התחבורה תחת קורת גג אחת," הוסיף כץ.
לדברי השר כץ, משרד התחבורה מקדם כיום מיזמי תחבורה רבים בהיקף של יותר מ־100 מיליארד שקלים. מדובר במיזמים שיחברו את כל חלקי המדינה ברשת תחבורה מודרנית ומתקדמת, הנוגעים לחיי היום יום של כל אחד ואחד מאתנו.

נשיא האקדמיה ללשון פרופ' בר־אשר העלה על נס את שיתוף הפעולה בין משרד התחבורה ובין האקדמיה ללשון העברית. לדבריו, זהו מפעל מינוח בעל היקף עצום, ויש לקוות ששיתוף הפעולה יביא לכך שהמונחים לא ייוותרו בין דפי המילון אלא ייקלטו בקרב בעלי המקצוע, ומהם יגיעו גם אל הציבור הרחב.

מנכ"לית האקדמיה טלי בן־יהודה ציינה שמאחורי המילון עומדים חברי הוועדה למונחי התחבורה שהשקיעו שנים רבות של עבודה מסורה. היא הזכירה את אנשי משרד התחבורה סימונה גולדנברג יושבת ראש הוועדה, פינחס בן־שאול וד"ר דן לינק, ואת חברי האקדמיה ד"ר קציעה כ"ץ והמתרגם והעורך אברהם יבין. עוד היא הדגישה את תרומתם הגדולה של עובדי המזכירות המדעית של האקדמיה לעבודת הוועדה ואת פועלם בהפקת המילון. בסיום דבריה אמרה: "שיתוף הפעולה ההדוק בין אנשי המקצוע לאנשי הלשון חיוני לקביעת מונחים מקצועיים מדויקים ברוח העברית".

קטע ממילון למונחי התחבורה היבשתית

כתבו עלינו:

תפעילו צפירור, יש כאן חטפנית – "ידיעות אחרונות", כ"ה באדר תשע"ב (19 בפברואר).

> מחיר: 58 ש"ח. להזמנת המילון כתבו לנו לכתובת etti.mishli@gmail.com.

.

מילים חדשות בשימוש כללי: מעמת (דיבייט) וגלילור (קליידוסקופ) (תשע"ב, 2012)

בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בי"א באדר תשע"ב (5 במארס 2012) נקבעו שתי מילים חדשות בשימוש כללי: מַעֲמָת (דיבייט) וגְּלִילוֹר (קליידוסקופ).

מעמת הוא תחרות מאורגנת של ויכוחים במוסדות חינוך וכדומה שמטרתה לפתח מיומנויות של רטוריקה. המילה מַעֲמָת נוצרה בזיקה למילה 'עימות' המשמשת בין השאר לוויכוח מונחה בין מועמדים המשודר בטלוויזיה לפני בחירות. את המשתתפים ב'מעמת' אפשר לכנות 'מתעמתים'. הצעות אחרות שעלו בדיוני הוועדה למילים בשימוש כללי: קְרַב־שִׂיחַמִנְצָח.

גלילור הוא מכשיר בצורת גליל שבו שברי זכוכית או פיסות נייר צבעוניות משתקפים אל מול האור במערכת של מראות ויוצרים שפע צורות סימטריות בשלל צבעים. עם סיבוב הגליל נוצרות צורות חדשות. המונח גלילור (גליל+אור) נבחר מן ההצעות שהציעו גולשים באתר האקדמיה. הצעות אחרות שעלו בדיונים המוקדמים בוועדה: סַסְגֹּנֶתמִקְסֶמֶתמַרְהֶבֶתסַבְגּוֹן וסְבִיגוֹן.

עוד החליטה האקדמיה שלא לחדש מונח לכלי המשמש לליבוי אש בגחלי המַצלה (מנגל), אלא לאמץ את המילה המשמשת נַפְנַף, ולהעיר כי הגייתה התקנית במלרע, בדומה למילה צַמְצַם.

.

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

האקדמיה ללשון העברית אישרה בישיבת המליאה ביום ז' בטבת תשע"ב, 2 בינואר 2012, את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף.

הרשימה המונה כ־1350 שמות היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.

חברי הוועדה אנשי המקצוע הם – ד"ר חנן דימנטמן (יו"ר), ד"ר דני גולני, פרופ' יוסף הלר, ד"ר זאב ארד; חברי האקדמיה ללשון העברית – פרופ' מרדכי כסלו ופרופ' סיריל אסלנוב.
בראשית הדיונים ברשימה זו פעלה הוועדה בהרכב אחר, ובין המשתתפים היו אנשי המקצוע פרופ' דב פור (יו"ר הוועדה בעבר) ופרופ' יהודה ורנר, וחברי האקדמיה פרופ' דוד טלשיר, פרופ' יעקב זוסמן, פרופ' יהודה רצהבי (ז"ל), פרופ' גד בן־עמי צרפתי (ז"ל).
מרכזת הוועדה היא ד"ר קרן דובנוב מן המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית.

את רשימת העבודה הרכיב חבר הוועדה ד"ר דני גולני, מומחה לדגים מן המחלקה לאבולוציה לסיסטמטיקה ולאקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נכללו ברשימה שמות דגים מ"לקסיקון דביר לזואולוגיה" מאת פרופ' מנחם דור (תל אביב, תשמ"ח) ושמות שהציע ד"ר גולני בעבור מינים שלא נכללו בספר זה.

המילון פורסם באתר מונחי האקדמיה. בחרו ב'הצגת מילון' את המילון 'בעלי חיים: דגי הגרם (תשע"ב)'.

כתבו עלינו

"יש הרבה דגים בים, וכעת לכולם שמות בעברית", "הארץ" 20.01.2012.

.

אושר המילון למונחי התקשורת (תשע"ב, 2012)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה ביום שני, ז' בטבת תשע"ב, 2 בינואר 2012, כארבע מאות וחמישים מונחים במילון חדש לתקשורת.

לצד מונחים ותיקים ומוכרים, כמו כּוֹתֶרֶת, כַּתָּבָה, מְסִבַּת עִתּוֹנָאִים, סִקּוּר, יש במילון מונחים עבריים חדשים. לכל המונחים ניתנו הגדרות מפורטות.

את המילון הכינה הוועדה למונחי התקשורת של האקדמיה בעבודה מאומצת שארכה שלוש שנים.
במילון ארבעה פרקים: (1) עיתונות כתובה; (2) עיתונות מקוונת (במרשתת); (3) רדיו; (4) טלוויזיה וקולנוע.

החברים הפעילים בוועדה: יושבי הראש פרופ' רפאל ניר ורוביק רוזנטל; איש הטלוויזיה בניה בן־נון, איש התקשורת המקוונת גדי להב, איש הרדיו איזי מן ואיש הקולנוע פרופ' ענר פרמינגר. אל אנשי המקצוע חברו אנשי הלשון נילי עדן (יועצת לשון בערוץ 1); רותי ספירו (יועצת לשון בערוץ 2); הסופרת גיל הראבן ופרופ' אבי הורביץ חברי האקדמיה ללשון העברית; דורון רובינשטיין, מרכז המדור לספרות החדשה באקדמיה ללשון העברית. ריכזה את הוועדה צביה זמירי מן המזכירות המדעית של האקדמיה.
המילון פורסם באתר מונחי האקדמיה. בחרו ב'הצגת מילון' את המילון 'תקשורת (תשע"ב)'.

הנה מבחר מן המונחים הכלולים במילון החדש:

ממונחי העיתונות הכתובה:

  • גַּרְיָן [טיזר (גם: חלון, ליד); משפט מתוך כתבה המתפרסם באותיות מוגדלות בעמודי הכתבה לצורכי גיוון וכדי למשוך את הקורא]
  • מַעֲקָב [follow-up; עיסוק יזום של עיתון או עיתונאי בעניין מסוים לאורך זמן]
  • חֲדָשׁוֹת קְשִׁיחוֹת [hard news; רווח: חֲדָשׁוֹת קָשׁוֹת; מידע חדשותי החייב להתפרסם עקב חשיבותו ומשקלו]

ממונחי העיתונות המקוונת (במרשתת):

  • תְּגוּבִית [טוקבק]
  • עוֹרֵךְ תְּגוּבִיּוֹת [חבר מערכת המאשר או פוסל תגוביות]
  • תְּגוּבָן [טוקבקיסט; שולח תגוביות לפרסום]
  • אִגֶּרֶת מֵידָע, יְדִיעוֹן מְקֻוָּן [ניוזלטר; הודעה הנשלחת בדואר אלקטרוני לרשימת תפוצה ומכילה מידע אקטואלי מטעם גוף מסוים או בנושא מסוים, לרוב בקישורים]
  • אַגְרָן [aggregator; מציג תכנים הלקוחים מאתרים אחרים ללא תכנים עצמאיים משלו]
  • חַלּוֹן צָץ [פופ־אפ, pop-up window; חלון המופיע בקדמת מצג המחשב, ובכך "משתלט" על המצג; אמצעי פרסום בלתי אהוד]
  • רְשׁוּמָה [פּוֹסְט; קטע טקסט ביומן רשת]
  • יִשּׂוּם; יִשּׂוּמוֹן [וידג'ט, אפליקציה; יישום המציג תכנים או שירותים של אתר מסוים באתר או בשירות אחר]

ממונחי הרדיו:

  • מַשְׁגּוֹחַ [מוניטור; רמקול בקרה בְּאולפן השידור או בעמדת הטכנאי, המאפשר לקריין או לטכנאי ולצוות ההפקה להאזין למהלך השידור או ההקלטה ולקבוע את עצמת הקול]
  • הַדְמָמָה [mute; הפועל: דּוֹמֵם]
  • חַדְשִׁיר [single; תקליט או תקליטור בן שיר אחד בלבד, תקליט שַׁדָּרים]
  • אוֹתוֹת זְמַן [רווח: פיפסים; שישה קטעים קצרים המובילים למהדורת חדשות בשעה עגולה]

ממונחי הטלוויזיה והקולנוע

  • מֶחְדָּש [remake; הפקה מחודשת של סרט ישן]
  • מִבְחַן בַּד [אודישן; בדיקת התאמה של שחקן, מוסיקאי או רקדן בידי אחראי הליהוק של ההפקה]
  • צַחְקִיק [gag; יחידת הצחקה בקומדיה]
  • קַשְׁקֶשֶׁת [ג'יבריש; בליל הברות חסרות משמעות, מעין דיבור בשפה שאיננה קיימת]
  • הֶבְזֵק לֶעָבָר [פלשבק; מעקובת העוצרת את התקדמות הזמן הקווי בסרט ומחזירה את עלילתו אחורה בזמן]
  • הֶבְזֵק לֶעָתִיד [flashforward]
  • חַלּוֹנִית [פריים; מסגרת הצילום כפי שהיא נראית מבעד לעדשת המצלמה בשעת הצילום]
  • צְלַמְנוֹעַ [דּוֹלִי; מכשיר להסעת המצלמה; לעתים משתמשים במילה עֲגָלָה]
  • הֲצָרָה [זום־אין; הגדלת אורך המוקד של העדשה תוך כדי צילום והצרת זווית הראייה כך שמושא הצילום הולך וגדל]
  • הַרְחָבָה [זום־אאוט; הקטנת אורך המוקד של העדשה תוך כדי צילום והרחבת זווית הראייה כך שמושא הצילום הולך וקטן]
  • עֲרִיכָה גָּלְמִית [offline editing; בעריכה ממוחשבת: עריכה בעזרת צילומים בדגימה גולמית]
  • עֲרִיכָה חוֹתֶמֶת [online editing; השלב האחרון של העריכה הממוחשבת: דגימת החומרים שמרכיבים את הסרט המוגמר באיכות מלאה, תיקוני צבע ותאורה, תיקוני תמונה אחרונים ויצירת כל פעלולי המחשב הרצויים]
  • תַּמְכָן [גריפ; מסייע לצוות הצילום והתאורה בהתקנת הציוד ובהפעלתו]
  • מַכְתּוֹף [shoulder pod; מִתקן המאפשר לשאת מצלמה בנוחיות וביציבות על הכתף]
  • יַצָּב [steadycam; מתקן מיוחד המייצב את המצלמה המורכבת עליו. הצלם חוגר את רתמת המתקן, המאפשר לצלם צילום יציב וחלק תוך כדי הליכה או ריצה]
  • רְשִׁימַת מִזְכִּים ["קרדיטים"; בעיתון – רשימת בעלי התפקידים; ברדיו – רשימת העוסקים במלאכת השידור, בעיקר אלה שקולם אינו נשמע, כגון הטכנאים והמפיקים; בקולנוע וטלוויזיה – שמות המשתתפים ביצירת המשדר או הסרט, המוקרנים בתחילתו או בסופו]
.

מונחי רפואה לביקורת הציבור (תשע"ב, 2011)

ציבור הרופאים נקרא להעיר את הערותיו על כ־120 מונחים בקרדיולוגיה וכ־110 מונחים שונים ברפואה, וכך גם חברי האקדמיה ללשון העברית.

את הרשימות הכינה הוועדה למונחי רפואה של האקדמיה ללשון העברית.
הוועדה הוקמה באביב תשס"ג (2003), והיא פועלת בבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים. מאז הקמתה אושרו באקדמיה רשימות מונחים שהכינה הוועדה בנושאים האלה: אורולוגיה, רפואה דחופה, הרדמה, רפואת עור, מונחים שונים.

חברי הוועדה: הרופאים: פרופ' צבי גימון,  ד"ר דרור גוברמן, פרופ' יואל דונחיןד"ר דוד לברטובסקי,  ד"רבנימין מזוזד"ר שרון עמית, ד"ר עידית פוזנר, פרופ' הלל פרת, פרופ' יהודה שינפלד, ד"ר עו"ד משה תירוש; נציגי האקדמיה ללשון:  ד"ר בנימין אליצור, פרופ' אפרים חזן, פרופ' שמא פרידמן; רכזת הוועדה: איילת הראל, המזכירות המדעית של האקדמיה.

לאחר קבלת הערות מאנשי המקצוע ומחברי האקדמיה תשוב הוועדה ותדון במונחים, ובהמשך תגיש את הרשימה לאישור ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה ללשון העברית ואחר כך לאישור מליאת האקדמיה.
בהצעות הוועדה כמה חידושים: מַפְעֵם (דפיברילטור); שְׁקִיפָה (במקום סקופייה), כגון שְׁקִיפַת הַמְּעִי הַגַּס (קולונוסקופייה); מַנְגֵּשׁ וְרִידִי ("פורט").

ראו עוד

לעיון ברשימות מונחי קרדיולוגיה ומונחים שונים ברפואה לביקורת אנשי המקצוע לחצו כאן.

.

מילים חדשות והחלטה בדקדוק (תשע"א, 2011)

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהייתה בא' באדר ב תשע"א, 7 במארס 2011, אושרו מילים בשימוש כללי והתקבלה החלטה בדקדוק.

המילים החדשות

  • דִּבְשׁוֹן (מקל להוצאת דבש שלראשו צורת סליל)
  • דִּבְשִׁית (כלי לדבש)
  • עֲמִיתָנִיעֲמִיתָנוּת (קולגיאלי, קולגיאליות)
  • עֲתוּדִי (רזרבי); שם תואר זה מצטרף לשם עֲתוּדָה (רזרבה) שנקבע כבר בתש"ה (1945).
  • קְרִיאָה לְתִקּוּןקְרִיאָה לְהַחְלָפָה (ריקול)
  • גַּלְגִּנּוֹעַ (בלי ניקוד גלגינוע; גלגיליים חשמליים, קורקינט חשמלי)

עוד אישרה האקדמיה את המונח הרווח מִנְעָד (דיאפזון) במקום מִגְבּוֹל שנקבע בעבר במונחי המוזיקה. מִנְעָד, שנוצר מהדבקת מיליות היחס מן + עד, הוא טווח הצלילים שכלי נגינה או קולו של אדם מסוגל להפיק – מן הנמוך עד הגבוה; המילה משמשת גם בהקשרים לא מוזיקליים.

החלטה בדקדוק

בשמות גוללסורגשובר שתי צורות כשרות:

  • גּוֹלֵלגּוֹלָל (המילה משמשת היום בעיקר בצירופים כגון "סתם עליו את הגולל" – במקור 'כיסה את הקבר באבן' ובהשאלה 'הביא לקצו', 'הסיר לחלוטין מסדר היום').
  • סוֹרֵג (וברבים סוֹרְגִים), סוֹרָג (וברבים סוֹרָגִים).
  • שׁוֹבֵר (וברבים שׁוֹבְרִים), שׁוֹבָר (וברבים שׁוֹבָרִים).
.

רשימות מונחים חדשות ברפואה ובטכנולוגיית המידע (תשע"א, 2010)

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית שהייתה ביום שני, כ"ד במרחשוון תשע"א, 1 בנובמבר 2010, אושרו שתי רשימות מונחים ברפואה – רפואת עור (219 מונחים) ומונחים כלליים (כ־40 מונחים); שתי רשימות מונחים בטכנולוגיית המידע – פרק 30: בינה מלאכותית – ראיית מחשב (374 מונחים); פרק 34: בינה מלאכותית – רשתות עֲצַבִּיוֹת (72 מונחים).

במונחים שאושרו ברפואה (ובביולוגיה):

  • מֵחַ עֶצֶם (ולא "מוח עצם", לצד לְשַׁד עצם);
  • דַּגֶּנֶת (מחלת הצליאק, במקום כָּרֶסֶת);
  • רפלקס – גם הֶחְזֵר (כנהוג במערכת הרפואית) וגם הֶגֵּב (בלי ניקוד: היגב).
  • בהמשך להחלטה על תַּשְׁנִית (מוטציה) אושרו המונחים הנגזרים: מְתַשְׁנֵת (מוּטָגֵן); תֶּשֶׁן (מוּטַנְט)

במונחים שאושרו בטכנולוגיית המידע:

יִשּׂוּמוֹן – widget (תכנית יישום קטנה הנטענת מהשרת על פי דרישה, והמבצעת תפקוד ייעודי במחשב־לקוח. יישומון משמש בדרך כלל להנפשה או לבדיקת תקינות של נתוני קלט; יישומון הוא גם applet).

הרשימות המלאות מתפרסמות באתר מונחי האקדמיה.

.

כוכב עברי נולד – שמות עבריים לאוראנוס ונפטון: אורון ורהב (תש"ע, 2009)

לציון שנת 2009 כשנת האסטרונומיה הבין־לאומית, הכריזו מרכז נוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית והמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית על מיזם יחיד מסוגו: בחירת שמות עבריים לכוכבי הלכת אוראנוס ונפטון.

חמשת כוכבי הלכת הקרובים יותר אל השמש (לא כולל ארץ) מוכרים עוד משחר האנושות. ניתנו להם שמות של אלים מן המיתולוגיה היוונית־רומית: מרקורי, ונוס, מרס, יופיטר, סטורן. גם העברים הקדמונים נתנו להם שמות, ואלו הם לפי הסדר: כוכב (או כוכב חמה), נוגה, מאדים, צדק, שבתאי. כוכבי הלכת אוראנוס ונפטון נצפו בפעם הראשונה רק לאחר המצאת הטלסקופ, ולא זכו עד כה לשמות עבריים.

במיזם "כוכב עברי נולד" נקרא ציבור דוברי העברית לעשות היסטוריה אסטרונומית־לשונית: לתת שמות עבריים לשני כוכבי הלכת. הציבור נענה לקריאה והתקבלו מאות הצעות לשמות עבריים. הצעות אלו הועברו לחֶבֶר שיפוט בהשתתפות אסטרופיזיקאים בכירים ונציגי האקדמיה ללשון העברית. ארבעה שמות עלו לבסוף אל שלב הגמר והועמדו להצבעה:

אלפי אנשים השתתפו בהצבעה האלקטרונית ובחרו בין החלופות.

תוצאות ההצבעה:

אין העדפה השם הזוכה השם השני סה"כ
אוראנוס 81 אוֹרוֹן: 2,808 שַׁחַק: 1,539 4,428
נפטון 255 רַהַב: 2,907 תַּרְשִׁישׁ: 1,266 4,428

הסברים לשמות שנבחרו:

אוֹרוֹן – משמעות השם 'אור קטן' והוא מרמז על האור החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ בשל מרחקו הרב מן השמש; השם אוֹרוֹן קרוב בצלילו לשם הלועזי ומסייע בזכירתו.

רַהַב – ההצעה באה בעקבות משמעות השם נֶפְּטון – שמו של אל הים. השם המקביל לו במסורת היהודית הוא רַהַב – שמו של שר הים, "שָׂרוֹ של ים". כך למשל מתפרש בתלמוד הבבלי הפסוק "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב" (איוב כו, יב) כמתאר את הניצחון על שר הים. השם רַהַב טעון קונוטציות מיתולוגיות כמו השם הלטיני.

.

אושר המילון למונחי איכות הסביבה (תשע"א, 2011)

בד' בסיוון תשע"א, 6 ביוני 2011, אישרה מליאת האקדמיה ללשון העברית את המילון למונחי איכות הסביבה ובו כאלף מונחים. 

בכך הגיעה לכלל סיום עבודתה של הוועדה למונחי איכות הסביבה של האקדמיה ללשון העברית בשיתוף מכון התקנים הישראלי. חברי הוועדה – אנשי מקצוע מן המשרד להגנת הסביבה, מן האוניברסיטאות וממכון התקנים ונציגי האקדמיה ללשון העברית – חברו יחד ושקדו במשך שנים על הכנת המילון הזה.

המאבק על איכות הסביבה הולך ותופס מקום מרכזי בפעילות של כל הגורמים והמגזרים: משרדי הממשלה, השלטון המקומי, מערכת החינוך, הקהילה והפרט. יש אפוא חשיבות רבה שלצד הפעילות הברוכה בהגנת הסביבה ובשמירה על איכות הסביבה יהיו גם מונחים עבריים פשוטים ושקופים שישרתו את העושים במלאכה. המילון החדש בא למלא את הצורך הזה.

המילון מציע מונחים מוסדרים בענפים השונים של התחום: איכות אוויר ומים, טיפול בפסולת, רעש וקרינה, אקולוגיה ומדיניות סביבתית, אטמוספרה ואקלים, אקולוגיה חקלאית, אנרגייה, מעבדה וחומרים, כיבוי והצלה ומונחים כלליים באיכות הסביבה.

על הוועדה למונחי איכות הסביבה

הוועדה הוקמה בשנת תשנ"ח (1998). חבריה בהרכב הקבע היו ד"ר נצן איל ממכון התקנים – יושב ראש הוועדה, ד"ר ארנה ברגרזון, סגנית המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, פרופ' מיכאל זיס, יועץ בין־לאומי לבריאות ולהנדסת הסביבה, מלכה זמלי, נציגת האקדמיה ללשון העברית, בלהה נחמן, לשעבר כותבת תכניות לימוד במדעים במשרד החינוך, ראובן (רוֹבִּי) גלעד, לשעבר מנהל מרכז מידע ומבצעים ארצי במשרד להגנת הסביבה, ד"ר ז'אן קוך, ראש תחום הגנה מקרינה בממ"ג שורק; חסיה גדיאל ואירית גיל־עד – מרכזות הוועדה מיחידת העריכה וההוצאה לאור במכון התקנים הישראלי.

עוד השתתפו בוועדה פרופ' הודי בניהו (אוניברסיטת תל אביב), פרופ' ארזה צ'רצ'מן (הטכניון); המשרד להגנת הסביבה: תמר בן־ישעיה־שנקל ובני פירסט; משרד התשתיות הלאומיות: ד"ר אילה תמרי, דורון פלדמן, דוד שוגרמן; חברי האקדמיה ללשון העברית: פרופ' משה פלורנטין, פרופ' אורה שורצולד ופרופ' אורי שמעוני.
מומחים מתחומים שונים יעצו לוועדה: אילן סתר (השירות המטאורולוגי) ופרופ' פינחס אלפרט (אוניברסיטת תל אביב); ד"ר סטיליאן גלברג וחנה סטריק (תחום רעש במשרד להגנת הסביבה); אביבה טרכטמן (תחום איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה); ד"ר שלמה קפואה (תחום אגרואקולוגיה במשרד להגנת הסביבה).

במהלך עבודת הוועדה הלכו לעולמם ד"ר עזרא נוריאל, שהיה יו"ר הוועדה, ופרופ' שרגא אירמאי איש המינוח הטכנולוגי באקדמיה ללשון. חברי הוועדה מבקשים להקדיש את המילון לזכרם.

מבחר מונחים מן המילון

  • דְּשׁוֹנֶת (קומפוסט), מַדְשֵׁן (קומפוסטר)
  • מִשְׁמָרִיּוּת (אחריות החברה להעביר לדורות הבאים את נכסי הקרקע במצב טוב ככל האפשר)
  • הוגְנוּת בין־דורית
  • הוגְנוּת סביבתית
  • מְעַוֵול סביבה (מי שפוגע בסביבה)
  • מַשְׁחִיתָנוּת (ונדליזם)
  • מְאַסְדֵּר (רגולטור)
  • אִפְנוּם (הוספת עלויות חיצוניות סביבתיות הכרוכות בייצור המוצר או בשימוש בו למחירו של המוצר לצרכן)
  • התיירקוּתיֵירוּק (greening)
  • התיירקְקוּת (greenwash; הצגת תדמית של התנהגות "ירוקה" ושמירה על הסביבה ללא כיסוי)
  • אִבְטוּל (הבאת אתר שהיה כור גרעיני למצב נקי מרדיואקטיביות לאחר הפסקת שירותו)
  • מִמְשַׁק סביבהניהול סביבה
  • נִמְבִּ"י (=נגד מיקום בחצרי; NIMBY – not in my back yard)
  • השבחה ירוקה (חידוש ציוד במטרה להפוך אותו לטוב יותר מבחינה סביבתית: חוסך אנרגייה, מזהם פחות וכדומה)
  • סְבִיבָתָנוּת (תפיסת עולם הדוגלת בשימור הסביבה ובהתאמת ההתנהגות האנושית לתנאי הסביבה ולמאזן האקולוגי)
  • גְּרִיטָה (הפיכה לגרוטאות)
  • אֵפֶר גַּעֲשִׁי (אפר וולקני)
  • אנרגייה שִׁמְשִׁיתאנרגיית הַשֶּׁמֶש (אנרגייה סולרית)
  • רְחוֹפֶת נִנְשֶׁמֶתחלקיקים נְשִׁימִים
  • אָָחוּ לַח ('אגן ירוק'; מערכת לטיפול בשפכים  באמצעות "ביצות" מלאכותיות)
  • אַקְוָוה (אקוויפר)
  • מִנְרוּל (מינרליזציה)
  • רכב כלאיים (רכב היברידי)
  • זבל ירוק (זבל צמחי)
  • מִטְמָן לפסולת רדיואקטיביתמִטְמָן (אתר להטמנת פסולת רדיואקטיבית)
  • מַאֲצֵרָה (כלי האוצר נוזלים הדולפים מכלי אחר)
  • מוֹקֵדָה (hotspot)
  • בַּר־מִחְזוּרמִתְמַחְזֵר

רשימת המונחים המלאה מתפרסמת באתר מונחי האקדמיה.