מאמרים

האקדמיה ללשון העברית מפרסמת כאן מעת לעת מאמרים נבחרים לתועלתם ולהנאתם של הגולשים באתר.
המאמרים פרי עטם של אנשי לשון – ובהם חברי האקדמיה ועובדיה – לקוחים לרוב מתוך כתבי העת של האקדמיה: לשוננו, העברית (לשוננו לעם) ואֲקַדֵּם. מקצת המאמרים נכתבו במיוחד לאתר האקדמיה.

קריאה מהנה.

העברית כלשון שמית חיה

מאת: גדעון גולדנברג

הלשון העברית בהתפתחותה ובהתחדשותה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשנ"ו, עמ' 190-148

במלאות שלושים לפטירתו של חבר האקדמיה גדעון גולדנברג אנחנו מביאים כאן מאמר לזכרו. המאמר מתפרסם באדיבות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

צילום עגבנייה

העגבנייה ומה שעוללו לה שמותיה

מאת: ראובן סיוון

לשוננו לעם, כרך כב חוברת ג וחוברת ח (תשל"א), עמ' 75–104, 220–222

ראובן סיוון, שעסק רבות בתולדות חידושי המילים, מרחיב במאמרו זה את היריעה בסקירה מקיפה על המילה המחודשת 'עגבנייה', בלוויית עדויות חיות וכתובות. המילה עגבנייה לא התקבלה בקלות, והיו שהתנגדו לה. מי חידש אותה? ועל פי מה?…
המשך קריאה >>

הריבוי "עולמים" / "עולמות"

מאת: שמא יהודה פרידמן

מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית, תשע"ד

בלשון חז"ל אנו מוצאים שתי צורות רבים של המילה 'עולם': 'עולמים' ו'עולמות'. המאמר מתחקה על החוקיות בשימוש שתי הצורות ובוחן אם מדובר בבידול משמעות או בהתניה תחבירית. מאמר זה הוא פרק מספרו של פרופ' המשך קריאה >>

השפעת ההגדה של פסח על הפרזיולוגיה של העברית המודרנית

מאת: מנחם צבי קדרי

עיונים בלשון ימינו: אסופות ומבואות בלשון ד, תשס"ד, עמ' 87–103

אחד המקורות שהשפיעו על העברית המודרנית הוא ההגדה של פסח, שהמגע בינה ובין חלק ניכר של החברה הדוברת עברית היום הוא עדיין מגע חי ובלתי אמצעי. במאמר המחבר עומד על הביטויים ושימושי הלשון שהעברית בת זמננו נטלה…
המשך קריאה >>

השפעת הצרפתית על לשון ימינו

מאת: משה קטן

לשוננו לעם, כרך מב, חוברת א (תשנ"א), עמ' 24–25

העברית והצרפתית הן שפות שונות מאוד, השייכות למערכות בלשניות רחוקות זו מזו. עם זאת, אפשר לגלות ביניהן קרבה בשל הנסיבות ההיסטוריות והגלגולים שעברו על שתי השפות. המאמר המתפרסם כאן עוסק בנקודות המגע בין העברית לצרפתית.

ומה עושים בפועל?

מאת: תמר קציר (כץ)

אקדם 42 (תשע"א, 2010)

הביטוי בפועל מציין בלשוננו דבר ממשי המתרחש במציאות. הוא רגיל בשימושו כתיאור פועל, והוא משמש בין השאר בצירופים כגון "מאסר בפועל" ו"ראש הממשלה בפועל". רבים שואלים כיצד להגותו: בַּפֹעַל (בפ"א רפה), בַּפֹּעַל (בפ"א דגושה) או בְּפֹעַל.

זָקֵן כמילת טאבו בעברית הישראלית

מאת: הדסה קנטור

פרקים בעברית לתקופותיה: אסופת זיכרון לשושנה בהט, תשנ"ז, עמ' 321–327

מערכת הערכים כפי שהיא מתבטאת בלשון ימינו שונתה, ובהשפעת המערב הוחרמו מילים רבות. הוא אשר קרה למילה הנאה זָקֵן: במקרא אין לה משמעות נלווית שלילית כלשהי. אך בימינו המילה זקן כמעט הפכה למילת טאבו, והיא הומרה בתחליפים…
המשך קריאה >>

תמונה של ספר תורה ודגלי שמחת תורה עם הכיתוב: חזק חזק ונתחזק

חזק חזק ונתחזק

מאת: ישראל בן־דוד; יעקב ש' שפיגל

לשוננו לעם, כרך מו, חוברות א ו־ד (התשנ"ה), עמ' 24–26, 176–180

את הקריאה "חזק חזק ונתחזק" נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".
המשך קריאה >>

חיי מילים: סוללה, מלאך

מאת: גד בן־עמי צרפתי

כלשון עמי, גד בן־עמי צרפתי (תשנ"ז), עמ' 177–187

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של…
המשך קריאה >>

חמדה בן־יהודה ו"מלחמתה עם השטן": מפעלה הלא ידוע – הפקת המילון

מאת: רעות גרין

העברית, כרך נח חוברת א–ב (תשס"ט-תש"ע), עמ' 57–74

במחקר נתייחד לחמדה בן־יהודה מקום כאשתו השנייה של אליעזר בן־יהודה וכאחת מסופרות העלייה הראשונה. ואולם כמעט שלא דובר בתרומתה  למפעל חייו של בן־יהודה – המילון. מאמר זה בוחן את תרומתה של חמדה בן־יהודה למפעל המילון ושואל…
המשך קריאה >>

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

מאת: קרן דובנוב

העברית, כרך נח חוברת ג (תשס"ט–תש"ע), עמ' 127–145

נטיית המין של שמות עצם המציינים בעלי חיים מעוררת לעיתים תהיות. יש שמות שצורת הנקבה שלהן נדירה ואין הדוברים רגילים בה, יש שמות שצורת היסוד שלהם היא ממין נקבה ולכן העברית אינה מספקת הבחנה בין…
המשך קריאה >>

טובים השניים מן האחד: לחשיבותם של צירופי מלים במילון העברי

מאת: ראובן מירקין

לשוננו לעם מב, א (תשנ"א), עמ' 18–23

בכ' באייר תשע"ז הלך לעולמו חוקר הלשון והמילונאי פרופסור ראובן מירקין. מירקין היה מראשוני החוקרים במפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית, והוא עבד בו ארבעים שנה. בשנת תשכ"ט (1969) מונה לראש מדור הספרות החדשה, והוא עמד בראשו עד פרישתו לגמלאות בשנת תשנ"ט (1999). מחקריו של מירקין עסקו במילונאות, בחידושי מילים ובלשונם של סופרים עבריים ובראשם מנדלי ועגנון. לזכרו מתפרסם כאן מאמר פרי עטו.
המשך קריאה >>

טוּזיג או לא טוּזיג – זו השאלה

מאת: מרדכי מישור

לשוננו לעם, כרך מו חוברת ב (תשנ"ה), עמ' 71–74

המילה טוזיג – פיקניק בלעז – אינה משמשת שימוש רגיל ככל מילה מן השורה. היא דוגמה מובהקת למונח לא מוצלח, בעל "מקַדם קליטוּת" נמוך. אלא שהאקדמיה מעולם לא נדרשה להכריע בשאלת מעמדה; המזכירות המדעית אינה…
המשך קריאה >>

טיל מונחה

מאת: דוד פלס

לשוננו לעם, כרך ט חוברת ח (תשי"ח), עמ' 233–238

במאמר הכותב מספר על חידוש המונח טיל מונחה. הוא מוסר את מה שידוע לו על המילה 'טיל' ומסביר את ההבדל בין 'טיל' ובין 'טיל מונחה'. נעיר כי כיום המונח 'טיל' משמש בעיקר לציון טיל מונחה לעומת…
המשך קריאה >>

יהלום בספיר: מאבני החן שבדיוואן הנגיד

מאת: שולמית אליצור

העברית, מחזור סד חוברת א–ב (תשע"ז), עמ' 26–35

המאמר הוא נוסח כתוב של הרצאה שנישאה בערב לכבוד הספר "דיוואן שמואל הנגיד – קודקס מן הגניזה" מאת יהונתן ורדי ומיכאל רנד. הכותבת קושרת בין שיר היין של הנגיד "יָהֲלוֹם בְּסַפִּיר" ובין הדימוי הזוהר והצח כיהלום…
המשך קריאה >>

צילום של בנימין לפלר

יוסה (יוסף) בירבי ניסן מִשָּׁוֵה קִרְיָתַיִם: קדושתא לסדר "הנני ממטיר"

מאת: בנימין לפלר

לשוננו, כרך עו, חוברת ד (תשע"ד), עמ' 405–446

זמן קצר לאחר שנמסר מאמר זה למערכת "לשוננו" נפטר החכם רבי בנימין לפלר. לפלר היה חכם גדול, וחוקרי הפיוט ולשונו הגדירוהו כאחד מבני העלייה שבתחום. תהא מנוחתו כבוד. והרי מה שכתב מדובב את שפתיו בעולם…
המשך קריאה >>

צילום כריכת ספר תנ"ך

כיצד מצטטים מן התנ"ך?

מאת: יוסף עופר

לשוננו לעם, כרך מב חוברת ב (תשנ"א), עמ' 57–61

הבא לכתוב פסקה, מאמר או ספר, ונזקק לצטט פסוק מן התנ"ך, כיצד יצטט? הפסוק נתון לנו במקרא בכתיב מיוחד, ומלווה בניקוד, בטעמים, במתגים ובמקפים. במה מכל זה יש להתחשב?

כיצד סדר נושא ונשוא

מאת: אבא בנדויד

לשוננו לעם, כרך ט חוברות ג–ו (תשי"ח), עמ' 67–75 (ג), 97–107 (ד), 149–165 (ה–ו)

"סדר המילים במשפט הוא אחד מכבשוניה של כל לשון נלמדת, ולא על נקלה אדם עומד עליו". אבא בנדויד מברר ומבהיר במאמר את תחביר הנושא והנשוא במבני המשפט למיניהם על פי הרוֹוח במקורותינו ומראה מה טיבה של הקדמת…
המשך קריאה >>

כצורתו, כתקנו וכיופיו: המתרגם והעברית הנורמטיבית

מאת: אמציה פורת

לשוננו לעם, כרך מז חוברת ג (תשנ"ו), עמ' 97–117

"כשאני בא להסביר את דרכו של אדם שכתיבתו כתיבה נורמטיבית, נעים לי לומר שנדמה לי שבימינו, בשלהי המאה העשרים, בעידן של הרהורים אחר מעמדן של נורמות בכלל, בזמן שהקונבנציה או הנורמה האחת היא להתכחש לכל…
המשך קריאה >>

צילום של לאה גולדברג עומדת ובידה זר פרחים

לזכר לאה גולדברג ז"ל

מאת: אפרים ברוידא

זיכרונות האקדמיה ללשון העברית, כרך יז (תש"ל), עמ' 46–49

במלאות מאה ושתיים שנים להולדתה של חברת האקדמיה לאה גולדברג (סיוון תרע"א – שבט תש"ל, מאי 1911 – ינואר 1970), אנחנו מביאים כאן דברים לזכרה מאת חבר האקדמיה אפרים ברוידא.

צילום של כתב פירמידות

לחשים בקדם־כנענית בכתבי הפירמידות: סקירה ראשונה של תולדות העברית באלף השלישי לפסה"נ

מאת: ראובן (ריצ'רד) שטיינר

לשוננו, כרך ע (תשס"ח), עמ' 5–27

"בין כתבי הפירמידות יש שני קבצים של לחשים שמטרתם למנוע נחשים מלגשת אל המומיה של המלך, קובץ מצד זה וקובץ מצד זה. הלחשים בשני הקבצים שונים זה מזה, חוץ מלחש מצרי אחד המופיע פעמיים, פעם…
המשך קריאה >>

צילום של החותם שנמצא ליד הכותל המערבי

לפשר החותם שנמצא ליד הכותל המערבי

מאת: שלמה נאה

אקדם 48 (תשע"ג)

"בחג החנוכה בשנת תשע"ב דווח על תגלית מעניינת שנתגלתה בשכבת העפר שמילאה את תעלת הניקוז שלמרגלות קשת רובינסון, בחפירות שמנהלת רשות העתיקות בגן הארכאולוגי בירושלים. מדובר בחפץ קטן עשוי טין, דמוי חותם, בקוטר של כשני…
המשך קריאה >>

צילום מעמוד ישן של הגדת פסח

לשון ההגדה של פסח

מאת: שמעון שרביט

לשוננו לעם, כרכים מ–מא (תשמ"ט-תש"ן), עמ' 29–35

"אנו עוסקים בגוף ההגדה, שהוא קדום, ולא בפיוטים ובשירים שנספחו לה בימי הביניים. את גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י' של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. אם נוציא אפוא מכלל דיון את פרקי המקרא ואת הפסוקים הבודדים הנדרשים בהגדה, נעלה, שההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה."
המשך קריאה >>

לשון הקודש בארץ הקודש

מאת: שמעון פרס

אקדם 11, אייר תשנ"ז, מאי 1997

לזכרו של שמעון פרס, נשיא המדינה התשיעי, מובא כאן מאמר פרי עטו שנכתב במיוחד ל"אקדם". לדברים נוספים לכבוד הלשון העברית שנשא שמעון פרס ראו אקדם 35 (עמ' 1, עמ' 8).

לשון הרע, עין הרע

מאת: ניסן ברגגרין

עיונים בלשון העברית, מקורות ומחקרים ג (תשנ"ה, 1995), עמ' 177–180

לצירוף לשון הרע שתי מסורות הגייה: לָשון הרע, לְשון הרע. עוד על צירוף זה במאמרו של ניסן ברגגרין.

כריכת הספר במלחמתה של לשון מאת זאב בן-חיים

לשון עתיקה במציאות חדשה

מאת: זאב בן־חיים

במלחמתה של לשון, תשנ"ב, עמ' 36–85, לשוננו לעם ד, חוברות ג-ה, ח-ט (תשי"ג)

במאמר רחב יריעה בן־חיים מציג את השקפתו על העברית בת ימינו ועל זיקתה לרובדי העברית שקדמו לה, ודן בסוגיית הכוונת הלשון. הוא מציע לקורא להכיר בחיוניותה של העברית החדשה ועם זאת הוא קורא לטיפוחה כשפת תרבות ולשמירת הרציפות ההיסטורית עם העברית המוּרשת.
המשך קריאה >>

לשונה של מגילת איכה

מאת: שמחה קוגוט

לשוננו לעם, כרך כב חוברת ח (תשל"א), עמ' 213–219

ניבים וצירופי לשון מן הרווחים בלשוננו היום מקורם במגילת איכה. אך לא תמיד זהה משמעות הניב או הצירוף בשימוש הלשון היום עם משמעותו המקורית במגילה, שבה היה שימושו ציורי על פי רוב. במאמר נדונים אחדים מן…
המשך קריאה >>

לשונות במגע

מאת: אמנון שפירא

לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 287–301

תהליכים הכרוכים במגע של לשונות משכו את תשומת ליבם של בלשנים רבים. במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה בתחומים אלו: מערכת ההגאים, אוצר המילים, יחסי משמעות בין מילים…
המשך קריאה >>

לשונות חג השבועות

מאת: אבא בנדויד

לשוננו לעם, כרך כה חוברת ח (תשל"ד), עמ' 199–212

בשיחה של אבא בנדויד עם אריה גולן, דן כנר וגליה נתיב, ששודרה בקול ישראל בשנת תשל"ד (1974), נדונים מילים, ביטויים וענייני לשון הקשורים לחג השבועות, ובהם 'ביכורים', 'עומר', 'עצרת', 'דיברות', 'כפה עליהם הר כגיגית' ו'תיקון ליל שבועות'.

מאה שנים לכתיב העברי

מאת: אמנון שפירא

האקדמיה ללשון העברית בשנת תש"ע – מאה ועשרים שנים לייסוד ועד הלשון העברית

"דוברי עברית רבים יופתעו לשמוע שלא בהר־סיני ניתנו כללי הכתיב הדקדוקי (= הכתיב החסר, הכתיב המנוקד) אלא במושבה גדרה בחודש אלול תרס"ד (1904), ונותן הכללים היה המורה, חוקר הלשון העברית ושירת ספרד, דוד ילין (1964–1842)."

מאפייני לקסיקון אחדים של הטקסט המשפטי

מאת: אורלי אלבק

העברית, כרך סא, חוברת א–ג (תשע"ג), עמ' 63–72

"הטקסט המשפטי מזמן לקוראיו אתגר מורכב. לרוב אין הקורא ההדיוט יכול לו בלא עזרת משפטן. הלשון המשמשת בכתיבה רשמית, ובכללה לשון המשפט, זכתה לביקורת נוקבת במדינות שונות, בעיקר בבריטניה ובארצות־הברית… במאמר זה אתאר כמה ממאפייני…
המשך קריאה >>

מְבַשֵּׂר הַחֹרֶף (ה"סתונית")

מאת: אפרים הראובני

"מחקרים בשמות צמחי א"י", לשוננו, כרך א חוברת ג (תרפ"ט - 1928), עמ' 243–245

בלשונות אירופה מבשר הצמח שאנו מכנים "סתוונית" את בוא הסתיו ומכאן שמו. אולם בישראל הפרח פורח בחורף ולכן מציע הראובני לכנותו 'מבשר החורף'.

מה בין "פרי" ל"פרות"?

מאת: גד בן־עמי צרפתי

לשוננו לעם, כרך נא–נב חוברת ג (תש"ס–תשס"א), עמ' 104–109

"סביר להניח שרבים מקוראי המקרא לא שמו לב שהמילה פרי, המופיעה במקרא בצורתה זו כמעט מאה ועשרים פעמים, אינה באה אפילו פעם אחת בצורת הרבים, ובוודאי יופתעו כאשר תתברר להם עובדה זו."

איור של נצר עם פקעי לבלוב ובד של שקד ועליו ציץ

מונחי פריחה והנצה במקורות

מאת: יהודה פליקס

לשוננו לעם, כרך מב חוברת ד (תשנ"א), עמ' 136–141

במקרא שמות רבים לצמחים ולבעלי חיים. בחלק מן השמות אנו משתמשים גם היום, אך לא תמיד במשמעותם המקורית שבמקרא. הקישוא, הדלעת, המלפפון והערמון הם כמה דוגמאות לשמות שמשמעותם במקרא אינה זהה למשמעותם בימינו. לרשימה זו…
המשך קריאה >>

מונחים עבריים לחג הסוכות בלשונם של יהודי תימן

מאת: יהודה רצהבי

לשוננו לעם, כרך יט חוברת ט–י (תשכ"ח), עמ' 241–247

"ברשימה קצרה זו מכנס אני את המונחים העבריים, הקשורים בחג הסוכות, שיש בהם שינוי המקובל הן מצד הלשון הן מצד מסורת הניקוד. כדי שלא להטריח על הקורא, איני מרבה בציוני מקורות ומקבילות, לפי שלא למחקר…
המשך קריאה >>

איור פילם של סרט

מי המציא את הפועל צִלֵּם?

מאת: ראובן סיוון

לשוננו לעם, כרך יג חוברת א (תשכ"ב), עמ' 19–22

דוד ילין, מראשוני ועד הלשון ומראשיו, נפטר בירושלים בכסלו תש"ב. לזכרו אנחנו מביאים מאמר זה. ילין חידש מילים רבות ובהן מצפן, רכבת, נדיר (על פי הערבית), וכן מיוחס לו חידוש הפועל צִלֵּם, והנגזר ממנו צילום וכן…
המשך קריאה >>

מי צריך מינוח עברי

מאת: רונית גדיש

הרצאה במושב האקדמיה בכינוס בראשון לציון, שבט תשע"א, ינואר 2011

במאמר מוצג מפעל המינוח העברי מכמה היבטים: הצורך במונחים עבריים בעבר וכיום, התחרות בין המונחים הלועזיים לחלופותיהם העבריות והדרכים העומדות לרשות מחדשי המונחים. בסוף המאמר המחברת מתמודדת עם שאלת השאלות: באיזו מידה המונחים מתקבלים ונקלטים.

סמליל המשחקים האולימפיים

מילוניאדה: למילים המסתיימות ב־יאדה, 1898–1994

מאת: דן אלמגור

לשוננו לעם, כרך מו חוברת ב (תשנ"ה), עמ' 47–58

"בשתי רשימות קודמות הצבענו על הקשר שבין המונח העתיק אולימפיאדה לבין השמות העבריים שנבחרו לשני אירועים חדשים: ה'עדלידע' וה'מכבייה' (תרצ"ב). כזכור, העדלידע ניצחה את הפורימיאדה, והמכביאדה 'הפסידה' במאבק כנגד המכבייה. אולם, כראוי למונח הקשור בתחרויות ספורט, לא פרשה…
המשך קריאה >>

מינוח מקצועי – מהותו ותרגומו

מאת: משה אזר

לשוננו לעם, כרך מח חוברת ד (תשנ"ז), עמ' 139–146

חבר האקדמיה פרופ' משה אזר נפטר בט"ז במרחשוון תשע"ג. במלאות שבעה ימים למותו אנחנו מביאים כאן מאמר פרי עטו על ייחודו של המינוח המקצועי לעומת כלל המילים בשפה.

מכיר טובה – אסיר תודה

מאת: קרן דובנוב

אקדם, גיליון 48, סיוון תשע"ג, עמ' 3

כאשר רוצים להביע רגשות תודה עמוקים משתמשים לעיתים קרובות בצירוף 'הכרת תודה', ויש המשבשים אותו ואומרים בטעות 'הוקרת תודה' (להוקיר פירושו לכבד, מלשון יְקָר = כבוד). הצירוף הוותיק יותר, מלשון ימי הביניים, הוא דווקא 'הכיר טובה', ואילו הצירוף המקורי המתועד בספרות חז"ל הוא בכלל 'החזיק טובה'.
המשך קריאה >>

מלחמת השפות ומלחמת השפה

מאת: משה בר־אשר

מכתב לשר החינוך, טבת תשע"ד

בשנה הזאת מלאו מאה שנה למלחמת השפות ביישוב על מעמדה של העברית המתחיה. מלומדים ועסקנים סברו שהעברית שהייתה בתהליך של שיבה לחיים מלאים לא תצלח להוראה של מקצועות חדשים שלא היה להם מינוח בעברית. ואם…
המשך קריאה >>

צילום משנת תר"ת של שמות ימות השבוע

מלחמת שִׁמְשׁוֹם בחוֹלְיוֹם

מאת: שושנה בהט

לשוננו לעם, כרך מב חוברת ה (תשנ"א), עמ' 189–190

ימות השבוע העבריים קרויים על שם מספרם הסודר, ורק השבת זכתה לשם עצמאי. בוועד הלשון היו שסברו שדבר זה אינו אפשרי באומה מתוקנת, ובשנת תרפ"ט (1929) הוצע לתת לימים שמות של ממש.
המשך קריאה >>

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

מאת: אמנון שפירא

מתוך אקדם 26, תשס"ד – 2004

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
המשך קריאה >>

כללי הכתיב החדשים - ידיים אוחזות באותיות י' ו' במילים: שמיים, לעיתים וצוהריים

מן הכתיב חסר הניקוד אל הכתיב המלא התקני

מאת: רונית גדיש

מתוך אקדם 61

לפני כשנה פרסמה האקדמיה את כללי הכתיב המלא החדשים – כשבעים שנים לאחר שפורסמו לראשונה כללי הכתיב של ועד הלשון.
המשך קריאה >>

מסע העדלידע

מאת: דן אלמגור

לשוננו לעם, כרך מד חוברת ב (תשנ"ג), עמ' 51

בשנת תרצ"ב (1932) ישבה ועדת השמות של עיריית תל־אביב על מדוכת השם לקרנבל הפורימי השנתי, ומאז נתעשרה העברית בעשרות מלים חדשות במתכונת האולימפיאדה, המכביאדה, הושתיאדה והעדלידע. את החומר הזה נביא בהזדמנות אחרת, ורק נגלה בינתיים שצפוי "סיבוב"…
המשך קריאה >>

איור של שמונת הנרות וכיתוב מילות הבית הראשון של מעוז צור

מעוז צור ישועתי למשורר ושמו מרדכי

מאת: אפרים חזן

חנוכה תשע"ד

"…מעוז צור ישועתי' הוא פיוט לחנוכה הנאמר לאחר הדלקת הנרות במנהגי אשכנז. בזמננו "אומץ" הפיוט גם בקהילות ספרדיות ומזרחיות שונות – בעיקר בשנות המדינה. פיוט זה שייך לפיוטי הגאולה: הוא עוסק בתקופות היסטוריות שונות בחיי עם ישראל ומתאר את הגאולה שהייתה בכל אחת מהן (ראו בעיון להלן)…"
המשך קריאה >>

מקומה של הארמית בעברית החדשה

מאת: משה בר־אשר

פרקי עיון בעברית החדשה ובעשייה בה, תשע"ב, עמ' 3–55

המאמר מתחקה על מקומה ותפקידה של הארמית בעברית החדשה – הן מצד אוצר המילים הן מצד הדקדוק. המאמר מבוסס על הרצאה שנשא המחבר באקדמיה הלאומית למדעים בשנת תש"ן, והוא נכלל כפרק הראשון בספרו המשך קריאה >>

מקומה של הכוונת לשון בימינו

מאת: גבריאל בירנבאום

ספר רפאל ניר: מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת הלשון, תש"ס, עמ' 334–349

המחבר עוסק ביחס שבין הבלשנות כמדע טהור ובין הנורמטיביזם, ומציע את המושג 'נורמטיביזם מפוכח'. הוא מציג את גישותיהם של ארבעה בלשנים: בלנק, בנדויד, רוזן ובן־חיים. לבסוף מובאות הערות לדרכה של האקדמיה על פי החלטותיה בדקדוק…
המשך קריאה >>

משמעותם של שמות החגים

מאת: יצחק שלו

לשוננו לעם, כרך כו חוברות ג–ד (תשל"ה), עמ' 67–74

"המונח חג במקרא חל רק על שלוש רגלים – פסח, שבועות וסוכות – אבל בשימוש רחב יותר הוא מצוי גם לגבי יום קודש בלבד. ענייננו כאן יהיה לבדוק את הזיקה שבין שמות החג השונים לבין…
המשך קריאה >>

ניבים ופתגמים: חוות־דעת

מאת: דב ירדן

לשוננו לעם, כרך ה חוברת א (תשי"ד), עמ' 24–27

"המומחה נתן את חוות־דעתו בעניין', 'המבקר פרסם חוות־דעת חיובית על היצירה'. במשפטים אלו בא הצירוף 'חוות־דעת' בהוראת הבעת דעה, גילוי הערכת האדם לגבי עניין. מן הראוי לברר, אם אין בצירוף 'חוות־דעת' משום עירוב תחומין של…
המשך קריאה >>

ניגונה של לשון: משולחנו של חבר האקדמיה

מאת: חיים סבתו

אקדם 49 (תשע"ד)

"…נתבקשתי לומר כמה מילים על כתיבתי בסיפוריי. בסיפוריי כרַתי לי ברית אהבה עם הלשון העברית. ולא הלשון העברית של ימינו בלבד, שכמותה שומעים אנו ברחוב, אלא הלשון העברית על כל רבדיה. גם באוצר המילים וגם בקצב ובנעימה של הלשון משתמש אני ומשתעשע בלשון המשנה והמדרש, בלשון התלמוד והפוסקים, בלשון הפיוט והתפילה ואף בלשון רש"י והרמב"ם, הרמח"ל וחכמי הדרוש…"
המשך קריאה >>

סוגיות מדעיות בהכנת מילון שימושי

מאת: מרדכי מישור

פרקים בעברית לתקופותיה – אסופת זיכרון לשושנה בהט, תשנ"ז, עמ' 265–272

לקריאת המאמר המאמר מתאר את מילון ההווה (תשנ"ה) שכתבו שושנה בהט וד"ר מרדכי מישור. המחבר מציג את ארבעת ההיבטים שבהם נתייחד המילון: (א) מילון שימושי (ב) ללשון ימינו, (ג) שנועד לשקף את העמדה הרשמית…
המשך קריאה >>