מאמרים

האקדמיה ללשון העברית מפרסמת כאן מעת לעת מאמרים נבחרים לתועלתם ולהנאתם של הגולשים באתר.
המאמרים פרי עטם של אנשי לשון – ובהם חברי האקדמיה ועובדיה – לקוחים לרוב מתוך כתבי העת של האקדמיה: לשוננו, העברית (לשוננו לעם) ואֲקַדֵּם. מקצת המאמרים נכתבו במיוחד לאתר האקדמיה.

קריאה מהנה.

"אני הוא האיש השוחה בתוך מימיה של השפה"

מאת: סמי ברדוגו

העברית, מחזור סד חוברת א–ב (תשע"ז)

אני חי כמעט באופן בלעדי בזכות השפה והודות לחומריה של העברית. ישותי, הווייתי, חיי – מחזיקים מעמד בגלל אותו שדה, אותו מתחם או "בריכת המילים", כפי שאני מכנה את תחום המחיה שלי, ההיבט שלי. אני הוא האיש השוחה בתוך מימיה של השפה, בתוך נזילותן של האותיות, מתפרש ימינה ושמאלה, אני מבצע תנועות קטנות וגדולות, יורד לעומק ועולה חזרה אל קו המים.
המשך קריאה >>

"אני רואה עצמי מחזֵר של הספרות העברית"

מאת: עמוס עוז

העברית, מחזור סד חוברת א–ב (תשע"ז)

אומרים שהשפה העברית הייתה שפה מתה במשך 1700 שנים. אומרים שאליעזר בן־יהודה החיה אותה. אך לא, היא לא הייתה שפה מתה. ולא אליעזר בן־יהודה החיה אותה, ודאי לא אליעזר בן־יהודה לבדו החיה אותה. היא הייתה…
המשך קריאה >>

"אתה אומר ועושה" – קדושתא לסדר הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת ליניי: מן העבודה במילון ההיסטורי

מאת: בנימין לפלר

לשוננו, כרך עב, חוברת א–ב (תש"ע), עמ' 179–199

הרוב הגורף של כתבי היד הליטורגיים מן הגניזה אינו מעמיד העתקות של יצירות פייטן אחד שנועדו ללוות את תפילות ישראל, אלא ליקוטי פיוטים מפייטנים שונים ומתקופות שונות המשמשים בערבוביה, ולעתים קרובות אפילו במערכת ("קומפוזיציה") פיוטית…
המשך קריאה >>

צילום בשחור לבן של יחיאל מיכל פינס

"העשירוה נא במילים – אבל בסגנונה אל תשלחו יד": מאה שנה לפטירתו של יחיאל מיכל פינס

מאת: יוסף שלמון

אקדם 47 (תשע"ג)

הכותבים דנים בגישתו של אחד מראשוני ועד הלשון, הרב יחיאל מיכל פינס, לעברית. במאמר מובאות דוגמאות לגישתו החדשנית של פינס בעניין הרחבת אוצר המילים, ולשמרנותו בכל הנוגע לסגנון. בחידושים של פינס הנזכרים במאמר: כָּתֹם, מַדְחֹם,…
המשך קריאה >>

"וְסִימָנָךְ" – סימנים בלשון העברית

מאת: יגאל ינאי

לשוננו לעם, כרך מב, חוברת ד (תשנ"א), עמ' 142–145

מילים המבוססות על נוטריקון הבא כדי להקל על הזיכרון אינן תופעה חדשה. הסימנים הראשונים הידועים הם מתקופת התנאים. דצ"ך עד"ש באח"ב הוא הסימן שנתן רבי יהודה במכות מצרים (דם, צפרדע, כינים, ערוב…) כמפורש בהגדה של פסח.

"זר פרחי שדה עם קוץ אחד או שניים": על שירי הזמר של נעמי שמר

מאת: רחל אוסטרובסקי

לשוננו לעם, כרך נו חוברת ג (תשס"ז), עמ' 107–117

המחברת בוחנת את שירי הזמר של נעמי שמר מצד תוכנם ומצד השימוש ברובדי העברית: לשון המקרא, הלשון המדוברת בת ימינו והמזיגה שביניהם. מאמר זה נכלל בחוברת שכולה יד לזכרה של היוצרת הגדולה נעמי שמר ז"ל, שבשנותיה…
המשך קריאה >>

"חומר" ו"חֵמר"

מאת: גד בן־עמי צרפתי

כלשון עמי: אסופות ומבואות בלשון א, תשנ"ז, עמ' 184–187

אם המורה למלאכה תאמר: "ילדים, היום נעבוד בחומר!", אין ספק שהתלמידים ישאלו: "באיזה חומר?" לכן רבות אומרות: "ילדים, היום נעבוד בחֵמר!" – והכול מבינים. מה קרה כאן? המאמר דן במשמעותן של המילים חֹמֶר וחֵמָר בתולדות לשוננו…
המשך קריאה >>

צילום כתב יד ישן

"טוב מכסף קניין דעת": על תרגילי כתיבה חינוכיים ושקולים מימי הביניים

מאת: שולמית אליצור

העברית, מחזור סג חוברת ג–ד (תשע"ה–תשע"ו), עמ' 146–150

במאמר זה מוצגים שלושה משפטים שהתגלו בכתבי יד מן הגניזה הקהירית. בכל אחד מהם עשרים ושתיים אותיות הא"ב וחמש אותיות מנצפ"ך. האם שימשו פסוקים אלו לתלמידי בית הספר לשם לימוד הא"ב?

"מה רציתי להגיד?" פועלי תפיסה ואמירה בעברית הדבורה – משימוש מילולי לשימוש פרגמטי

מאת: אסתר בר אבא בורוכובסקי

מחקרים בעברית החדשה ובמקורותיה, תשע"ד, עמ' 125–137

המאמר מיוחד למילים ולביטויים רבים הרווחים בשיח היום־יומי הדבור במשמעות שונה ממשמעותם המקורית, למשל כאילופשוטאתה יודע.

"מעתק החילון" מנקודת מוצא בלשנית

מאת: מיכל אפרת

לשוננו, כרך עג חוברת ב (תשע"א), עמ' 209–247

המאמר פותח בבדיקת השימוש במונח "מעתק חילון" ומביא כדוגמה כמה מילים ומקרים המוסברים במעתק זה. כן נבדקים במאמר היבטים אלו לאור התאוריות הבלשניות־הסמנטיות ומודגשת התרומה של העיון בתופעות אלו לאור תאוריות בלשניות־סמנטיות להבנת המציאות, הבנת הלשון ומה שביניהן.…
המשך קריאה >>

"שגיאות" בעברית בשירי ביאליק

מאת: אסתר גולדנברג

אקדם, גיליון 25, טבת תשס"ד, עמ' 8-6

"בעברית של ימי הביניים ובעברית הרבנית שלפני ספרות ההשכלה מצא אפוא המשורר (ביאליק) פתרונות נאים ומועילים לדוחק החרוז והמשקל בשיריו, ומבחינה זו הלך בדרכם של המשוררים העבריים בספרד שמצאו להם רווח ועזרה ביצירות הלשון שבפיוט…
המשך קריאה >>

"שיר עוגה" מאת ר' יחיאל בן אשר

מאת: יעקב עציון

לשוננו כרך פ, חוברת א-ב (תשע"ח)

במסגרת העבודה במדור שירת ימי הביניים של המילון ההיסטורי הותקנו יצירותיו של הפייטן ר' יחיאל בן אשר, שפעל בספרד במאות הארבע־עשרה והחמש־עשרה וככל הנראה היה נינו של הרא"ש. ר' יחיאל כתב בין השאר קינות כאוּבות בעקבות הפרעות שהתחוללו בטולדו בשנת קנ"א (1391) ובהן נספו רבים מבני משפחתו.
המשך קריאה >>

אגודת המורים והתפתחות הדיבור העברי, תרס"ג–תרע"ד (1903–1914)

מאת: נתן אפרתי

מלשון יחידים ללשון אומה, תשס"ד, עמ' 32–56

הפרק "אגודת המורים והתפתחות הדיבור העברי, תרס"ג–תרע"ד" מתוך ספרו של ד"ר אפרתי "מלשון יחידים ללשון אומה", מתאר את התארגנותם של המורים שלימדו בעברית ואת תרומתם המכרעת להתפתחות הדיבור העברי בארץ ישראל בארץ בראשית המאה העשרים. לקראת פתיחת…
המשך קריאה >>

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

מאת: אמנון שפירא

לשוננו לעם נא–נב, א (תש"ס–תשס"א), עמ' 42–44

בחידון הטלוויזיה "הכספת" נשאל המתמודד אם אמת שמקור המילה פוטוסינתזה בלשון הפולנית, ועל פי החידונאי זו הייתה התשובה הנכונה. צופים רבים היו משוכנעים שנפלה כאן טעות. עיון במילונים שימושיים רמז במישרין או בעקיפין על היוונית…
המשך קריאה >>

איש יהודי היה בשושן הבירה

מאת: משה בר־אשר

לשוננו לעם, כרך נ חוברת ב (תשנ"ט), עמ' 76–79

"יש מחוקרי העברית ומפרשני המקרא שנתנו דעתם לעובדה שהמילה יהודי שינתה את הוראתה אחרי גלות עשרת השבטים, והיא מציינת מאז שם כולל לכל אחד מבני ישראל. אמת הדבר, השינוי לא יכול היה להתרחש לפני גלות עשרת…
המשך קריאה >>

אנגלית באוניברסיטאות על שום מה?

מאת: אהרן דותן

העברית, כרך סא, חוברת ד (תשע"ג), עמ' 147–157

לקריאת המאמר "כיום שומה על העברית להתמודד לא רק עם רסיסי הלעז האנגלי החודרים אליה ומכרסמים בה… אלא עליה לעמוד במתקפה אנגלית חזיתית, גלויה ונמרצת, המאיימת לדחוק את רגליה של העברית כליל.…
המשך קריאה >>

איור של עלה קנביס והכיתוב: קנבוס חשיש

אריג הקנבס וקיטור הקנבוס

מאת: יעקב עציון

על מדוכת שמו של הצמח המכונה 'קנביס' – העולה לכותרות חדשים לבקרים – ישבו אנשי ועד הלשון בראשית המאה העשרים. ברשימה מובא קיצור קורותיו של השם בלשוננו.
המשך קריאה >>

בין לשון המקרא ללשון ימינו

מאת: אורה (רודריג) שורצולד

העברית, כרך נח חוברת ד (תשס"ט–תש"ע), עמ' 203–220

ההשוואה בין לשון המקרא ללשון ימינו מעלה שהפער ביניהן רב בתחום התחביר והפונולוגיה ורב פחות בתחום המורפולוגיה. חלק גדול מן הזרות המורגשת בלשון המקרא נובע משינויים באוצר המילים. אם בוחנים את התופעות אחת לאחת, לשון…
המשך קריאה >>

במה שוללין ובמה אין שוללין – על שלילת הנשוא הבינוני הקודם לנושא

מאת: קרן דובנוב

אקדם 39 (תשס"ט)

מכווני הלשון עוסקים רבות בשאלת השלילה של הנשוא השמני והנשוא-הבינוני ב'אין' או ב'לא'. משפטים כגון "אין הוא שר", ו"הוא אינו שר" – הם מומלצים, ואילו המתכונת הרווחת בעברית החיה היא: "הוא לא שר". הקושי העיקרי…
המשך קריאה >>

אגרת בעברית שכתב בר כוכבא למפקד הרודיון ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים מ"שמעון בן כוסבה".

בר כוכבא ובר יוחאי

מאת: חנן אריאל

מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית

מה היה שמו של מנהיג המרד ביהודה במאה השנייה לסה"נ: בר כוכבא, בר כוזבא, בר כוסבה? ומה אפשר ללמוד מן השמות בדגם 'בן פלוני' או 'בר פלוני' המופיעים בתעודות בנות התקופה?
המשך קריאה >>

ברחובות ירושלים

מאת: גד בן־עמי צרפתי

לשוננו לעם, מחזור מה חוברת ג (תשנ"ד), עמ' 127–138

מי היה בנימין מטודלה וכיצד הגיע סמל של עיר בספרד לפינת הרחוב הקרוי על שמו? כיצד הגיעו אוסישקין וארלוזרוב לשכונה של משוררי ספרד? והאם ידיעה בדקדוק עשויה לסייע לכותבי שלטי הרחובות? המאמר עונה על שאלות…
המשך קריאה >>

איור דג עמלץ (כריש)

ברייה ועמלץ שמהּ

מאת: דוד טלשיר

לשוננו לעם, כרך מג חוברת ב (תשנ"ב), עמ' 47–52

"מין מסוכן מאוד לאדם. תוקף סירות על נוסעיהן. נמצא במקום השני ברשימה העולמית של כרישים התוקפים בני־אדם" – כך מתאר לב פישלזון את העמלץ באנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת…
המשך קריאה >>

גלגולו של זנב: מחצרות החסידים אל הסלנג הישראלי

מאת: דוד אסף

לשוננו לעם (גיליון פורים), כרך מד חוברת ב (תשנ"ג), עמ' 73–79

"שאלת מקורו של הכינוי העממי וולגרי הרווח זַיִן לאבר המין הזכרי היא מן החידות שאין להן פותר בתולדות הסלנג הישראלי. כיצד הפכה אות מאותיות האלפבית – ודווקא זי"ן – למציינת איבר מין? והלוא עומדים לה ללשון…
המשך קריאה >>

איור של ג'ירף

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

מאת: מיה קסטרו

לשוננו, כרך עה חוברת ד (תשע"ג), עמ' 463–478

במאמר מזומנת לקורא הצצה על אופן התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים בתקופת תחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך דוגמה אחת של בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

צילום של גפרור

גפרור: גלגולו של חידוש מחידושי מנדלי מוכר ספרים

מאת: ראובן מירקין

לשוננו לעם, כרך לג חוברת ד–ה (תשמ"ב), עמ' 135–138

את המילה גפרור חידש מנדלי מוכר ספרים, ואולם המילה אינה מובאת במילון בן־יהודה. מן הסתם ידע בן־יהודה על החידוש, אבל מן הסתם לא הביאה במילונו משום שהעדיף את חידושו שלו מַדְלֵק.

דיבור עברי בתקופת ההשכלה

מאת: שלמה הרמתי

לשוננו לעם, כרך לט חוברת ה–ו (תשמ"ח), עמ' 97–160

עניינו של המאמר בשאלה עד כמה שימשה העברית לשון דיבור בארצות אירופה בתקופה שקדמה לתחיית הלשון בארץ ישראל. הוא סוקר את השימוש בעברית ואת הדיונים בנושא זה בקרב חוגי ההשכלה בארצות אשכנז, באיטליה וברוסיה. באישים הנזכרים…
המשך קריאה >>

דקדוק העברית המתחדשת ומקורות יניקתו

מאת: חיים א' כהן

לשוננו לעם, כרך מט חוברת ג (תשנ"ח), עמ' 117–131

במאמר מקיף זה המחבר סוקר את צמיחת הדקדוק העברי הנורמטיבי על רקע רובדי הלשון ומעמדה של לשון המקרא. בחלקו השני של המאמר הוא בוחן את פעולת הפסיקה של האקדמיה בעשור האחרון של המאה העשרים, ועומד על המגמה לסמוך על כל המצוי ברובדי הלשון ולאו דווקא במקרא.
המשך קריאה >>

דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים

מאת: שושנה בהט

לשוננו לעם, מחזור לח חוברת ט–י (אב–אלול התשמ"ז)

בהרצאה זו שהועלתה על הכתב הציגה שושנה בהט, המזכירה המדעית הוותיקה של האקדמיה, את העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה בתקופתה: מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה. בתוך כך היא מספרת על מילים שנתחדשו דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה >>

צילום בשחור ולבן של דוד ילין

דרכו של דוד ילין בחידושי המילים

מאת: עפרה מייטליס

העברית, כרך ס חוברות ג–ד (תשע"ב), עמ' 127–147

דוד ילין תרם רבות לפעילותו של ועד הלשון ולמפעל חידוש המילים. המאמר דן בשתי נטיות מנוגדות של ילין: השמרנות והדבקות במקורות לעומת ההכרה בהתפתחות הטבעית של השפה. הירתמותם של ילין ואחרים למפעל החייאת השפה הכשירה…
המשך קריאה >>

דתי, חילוני וחוזר בתשובה

מאת: גבריאל בירנבאום

לשוננו לעם, מח, ד (תשנ"ז), עמ' 170–173

המאמר עוסק בשמות התואר דתי, חילוני, חוזר בתשובה וחוזר בשאלה – בעקבות בקשה שהגיעה לאקדמיה לקבוע מחדש את גדרי המשמעות שלהם ולהחליף את מקצתם. במאמר מוסבר כי משמעותה של מילה אינה אלא זו שמקנים לה דוברי השפה, ואין מקום שהאקדמיה תתערב בכך. עוד מתחקה המאמר על שורשי המונחים האלה ועל גלגולי המשמעות שלהם.
המשך קריאה >>

ה"עציון" חוזר לשפתנו

מאת: אבינעם דנין

לשוננו לעם, כרך מה חוברת א (תשנ"ד), עמ' 40–43

"הכותרת בוודאי מעלה סימני שאלה אצל זריזי הקריאה והמבט. הן כבר ידוע לנו 'עציון גבר' מימי המקרא, ועל מפת הארץ מצויים כפר עציון וניר עציון… אלא שעציון זה, שאנו עוסקים בו כאן, שמו של צמח הוא, ואין…
המשך קריאה >>

איור מפת ארץ ישראל

הא־הידיעה בשמות מקומות

מאת: יוסף מנחם מרגלית

לשוננו לעם, כרך יא חוברת י (תש"ך), עמ' 250–253

האם יש לומר 'שומרון' או 'השומרון'? מקובל ששם פרטי אין מוסיפים לו ה"א הידיעה, ואילו שם כללי שהפך לשם פרטי (של מקום) מחייב יידוע. לדוגמה שרון משמעו מישור סתם, ואילו 'השרון' הוא חבל ארץ מסוים…
המשך קריאה >>

אתם שאלתם? אנחנו עונים! האם יש צורך במילה מהווה?

האם יש צורך במילה "מְהַוֶּה"?

מאת: אמציה פורת

לשוננו לעם, מחזור כג חוברת ז–ח (תשל"ב), עמ' 197–202

המחבר עומד על משמעו המדויק של הפועל מהווה – 'מחולל', 'יוצר', 'מביא לידי הוויה'. במיוחד הוא מדגים שימושים לא מדויקים במילה ומציע ניסוחים חלופיים.

האקדמיה ועורכי הלשון

מאת: רונית גדיש

הרצאה ביום העיון 'הטקסט העברי הלכה ומעשה' במכללת ליפשיץ, שבט תש"ע, ינואר 2010

במאמר מוצגים התחומים העיקריים שבהם האקדמיה פוסקת וקובעת תקנים לשוניים – הכתיב חסר ניקוד, הדקדוק, המינוח, הפיסוק והניסוח – והעקרונות העומדים מאחורי הקביעות בתחומים האלה בלוויית הערות על ההיבט היישומי של קביעות האקדמיה בעבודת העריכה.

צילום של פסל האריה על בנין ג'נרלי בירושלים

האריה חזר הביתה

מאת: גד בן־עמי צרפתי

כלשון עמי: אסופות ומבואות בלשון א, תשנ"ז, עמ' 236–241

"כאשר העוברים ושבים בכיכר בר־כוכבא שבמרכז ירושלים מרימים את עיניהם כלפי מעלה, הם משתוממים בוודאי בראותם אותה חיית כלאיים המתנוססת על ראש הבניין שבצד המזרחי של הכיכר, המפריד בין ההמשך של רחוב יפו לרחוב שלומציון…
המשך קריאה >>

צילום של שדה כלניות

הדמומית והכלנית

מאת: ראובן סיוון

לשוננו לעם, כרך יב חוברת ו (תשכ"א), עמ' 149

מי חידש את השם 'כלנית' ל־Anemone? ואיך קרא לצמח זה בן־יהודה? ומהי 'דמומית'? ראובן סיוון מנסה לעשות סדר בשמות ובמחדשיהם.
המשך קריאה >>

הזמר, הפזמון והעברית המדוברת

מאת: יעל רשף

לשוננו כרך ע (תשס"ז), עמ' 513–532

בימינו שירים רבים מושתתים במופגן על עברית רזה ולא נורמטיבית אך בחירה זו אינה פוגעת ביוקרתם. הזיקה אל העברית המדוברת התפתחה מאוחר יחסית: במשך שנים שלטה במוזיקה הפופולרית לשון שירית וגבוהה, ורק עם חדירתו של…
המשך קריאה >>

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

מאת: זהר עמר

לשוננו, כרך עג חוברת ג–ד (תשע"א), עמ' 327–333

"בפירושו של הרמב"ם למשנה ניתן למצוא התייחסויות רבות מתחום החי. הוא מביא זיהוי לרבים משמות בעלי החיים, לעתים זיהויים ייחודיים שלא מצאנו כדוגמתם אצל פרשנים אחרים בימי הביניים. במאמר זה נבקש להתמקד בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת…
המשך קריאה >>

הלכה ומנהג בייעוץ האקדמיה לציבור

מאת: קרן דובנוב

אקדם 44 (תשע"ב), עמ' 6–7

במאמר מוסברים העקרונות המנחים את המזכירות המדעית של האקדמיה במתן תשובות לציבור, ומובאות דוגמאות לשאלות ותשובות: מעמד הצירופים 'ניסוי וטעייה', 'ניסוי ותהייה'; מעמדן של צורות בבניין נפעל דוגמת נֶאֱבַד ונִכְבָּה – שיש כנגדן צורות בבניין קל באותה משמעות; תקניות…
המשך קריאה >>

הַלָּעוֹזוֹת החדשים

מאת: ארי אבנר

לשוננו לעם, כרך מג חוברת ד (תשנ"ב), עמ' 147–150

חבר האקדמיה, ארי אבנר, נפטר ביום שישי כ"ד בשבט תשע"ב, 17 בפברואר 2012, והוא בן 87 שנים. לזכרו אנחנו מעלים כאן מאמר שפרסם על אחד הנושאים שהעסיקו אותו בפעילותו באקדמיה – אילו מילים לועזיות יש…
המשך קריאה >>

המילה עיצומים כחלופה לסנקציות

זיכרונות האקדמיה ללשון העברית כא–כד, תשל"ד–תשל"ז, עמ' 229–234, 274–283

בישיבת מליאת האקדמיה קכ"ח משנת תשל"ו הציג המשפטן וחבר האקדמיה מאיר שלי לפני חברי האקדמיה את הצעת הוועדה למונחי משפט לקבוע את המילה "עיצומים" – שמקורה בתלמוד הירושלמי – תמורת סנקציות בתחום המשפטי. ההצעה…
המשך קריאה >>

המרכיב העברי בספרדית היהודית

מאת: אורה שורצולד

לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 326–330

ראשיתה של הספרדית היהודית, הידועה בשמה העממי לאדינו, בימי הביניים בספרד. היהודים אימצו אומנם את הלשון הספרדית, לשון המדינה שחיו בה, אך כציבור בעל מאפיינים חברתיים, דתיים ותרבותיים מיוחדים, היא נשתנתה בפיהם והבדילה אותם משכניהם…
המשך קריאה >>

המרכיב העברי בערבית היהודית

מאת: עפרה תירוש־בקר

לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 331–337

הערבית היהודית היא הלשון ששימשה את היהודים בקהילות דוברות ערבית בארצות האסלאם. לשון זו דומה במידה רבה ללשונם של הערבים השוכנים באותם המקומות אך משולבים בה מילים וביטויים עבריים, וכשאר לשונות היהודים היא נכתבת באותיות…
המשך קריאה >>

המשקלים פָּעִיל, פְּעִילוּת לציון able ,-ability-

זיכרונות האקדמיה ללשון העברית נ–נג לשנים תשס"ג–תשס"ו, עמ' 145–151

האם נאמר בָּדִיק (testable), רָחִיב (extensible) ושָׁרִית (serviceable)? דיון במליאת האקדמיה על השימוש במשקל פָּעִיל למונחים המתרגמים שמות תואר בסיומת האנגלית -able (ובהתאמה משקל פְּעִילוּת לשמות המסתיימים ב־ability).

צילום ארבעה סביבונים המוכרים בגולה

הנגה"שים, מנורת החנוכה והמילון העברי

מאת: אסתר גולדנברג

לשוננו לעם, כרך מד חוברת א (תשנ"ג), עמ' 3–11

מי חידש את השם סביבון ואילו עוד שמות ניתנו לו? והאם ניצחה החנוכייה את מנורת החנוכה? במאמר מסופר סיפורם של הסביבון והשמות המתחרים בו על פי עדויות כתובות מסוף המאה הי"ט וראשית המאה עשרים. בחלקו השני של המאמר…
המשך קריאה >>

צילום בשחור ולבן: ישראל אהרוני

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

מאת: דוד טלשיר

אקדם 46 (תשע"ב), עמ' 7

גורל היאחזותן של מילים בלשון תלוי בצירוף נסיבות ובעיקר במזל. לעיתים אין לדעת למה הועדפה מילה מסוימת על פני חברתה. חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים…
המשך קריאה >>

הספרות ותחיית הלשון העברית

מאת: אהרן מגד

לשוננו לעם, כרך מט חוברת ג (תשנ"ח), עמ' 110–116

"הרחוב שהייתי גר בו בתל־אביב נמצא סמוך מאוד לרחוב י"ל גורדון, וקצת הלאה ממנו, מקביל לו, רחוב מאפו, ומקביל לשניהם רחוב סמולנסקין, ולא רחוקים מהם – רחובות פרישמן ומנדלי מוכר־ספרים. כשהייתי עובר ברחובות אלה, עניין…
המשך קריאה >>

העברית ברשות הרבים

מאת: אהרן מגד

לשוננו לעם, מחזור מה חוברת ג (תשנ"ד), עמ' 121–126

נאומו של אהרן מגד נישא באירוע חגיגי בבית נשיא המדינה עזר ויצמן במלאות 40 שנה להיווסדה של האקדמיה (תשנ"ד, 1994). מגד מדמה את העברית ליפהפייה שהתעוררה מתרדמתה, ומשווה את שלבי התחייה הראשונים, אז התהדרה העברית…
המשך קריאה >>

העברית בת ימינו בסבך התקניות

מאת: מנחם צבי קדרי

אסופות ומבואות בלשון ד: עיונים בלשון ימינו, תשס"ד, עמ' 294–304

במלאות שלושים לפטירתו של חבר האקדמיה פרופ' מנחם צבי קדרי (תרפ"ה–תשע"א) מובא כאן מאמר פרי עטו. אסופת מאמריו בשם 'עיונים בלשון ימינו' יצאה לאור בהוצאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ד (2004). בין השאר פורסם בה מאמרו 'העברית…
המשך קריאה >>

העברית והערבית

מאת: יהושע בלאו

לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 306–312

העברית והערבית קשורות זו בזו משנה־קשר. שתיהן לשונות שמיות קרובות זו לזו במבנן ודומות באוצר מיליהן. בימי הביניים הושפעה העברית השפעה עמוקה מן התרבות הערבית בכלל ומן הלשון הערבית בפרט. מאחר ששפת אימם של יהודי…
המשך קריאה >>

העברית ולשונות אחרות – לקט מאמרים

מתוך: לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון, תש"ן

דרכן של לשונות הבאות במגע שיש ביניהן יחסי גומלין והן מטביעות חותמן זו על זו. כמה מקשריה המרתקים של העברית עם לשונות אחרות נדונו בחלקו האחרון של קובץ מאמרים שהתפרסם בגיליון חגיגי של כתב העת…
המשך קריאה >>

העברית ולשונות אירופה החדשות

מאת: גד בן־עמי צרפתי

לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 319–325

לשונה של חברה היא הכלי המבטא את תרבותה, ובמידת מה אף מעצב אותה. כאשר עמים נתונים במגע ממושך – קשרי מסחר ותרבות, ריבוי תרגומים מלשון ללשון או ביקורים הדדיים תכופים – לשונותיהם נוטות להשתוות מבחינת…
המשך קריאה >>