מה הצורה הנכונה

תמונה של ילד תוהה והכיתוב אודות או על אודות?

אודות ועל אודות

המילה אודות משמשת בעברית מן התנ"ך ועד ימינו, ומקובל לפרשה 'דברים', 'עניינים', 'מעשים': "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ" (בראשית כו, לב), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר…
המשך קריאה >>

ידיים אוחזות בשטרות מאה יורו - אירו או יורו?

אירו או יורו?

אֵירוֹ (ולא יוּרוֹ) הוא שמו התקני של המטבע האירופי בישראל. ההחלטה התקבלה באקדמיה בעצה אחת עם בנק ישראל בשנת תשנ"ט (1999). הנימוק הוא שעל פי החלטת האיחוד האירופי, בכל מדינה ממדינות אירופה שם המטבע נהגה על…
המשך קריאה >>

אירוע לב או אירוע לבבי?

בתחום הרפואה רווח למדי שם התואר לְבָבִי תמורת המונחים הלועזיים cardiac, cardial לציון דבר הקשור לאיבר לֵב, כגון "אירוע לבבי", "טיפול לבבי". שימוש זה צורם את אוזנם של רבים, שכן שם התואר לְבָבִי רגיל בלשוננו…
המשך קריאה >>

אַרכה או אורכה?

אַרְכָּה היא הארכת הזמן שנקבע, מתן שהות נוספת לדבר. צורתה התקנית של המילה היא בתנועת a –  אַרְכָּה, כמו אַשְׁרָה, דַּרְגָּה, קַסְדָה, שַׁלְוָה. ראשיתה של המילה בארמית. היא מתועדת בחלק הארמי של ספר דניאל בניקוד…
המשך קריאה >>

בַּחַן או בֹּחַן?

מבחן קצר נקרא בֹּחַן (בלי ניקוד: בוחן). זו המילה הרווחת בציבור בהקשר זה, והיא המתועדת בכל המילונים בני זמננו – למן המהדורה הראשונה של מילון אבן־שושן משנת תש"ח (1947). עם זאת יש הנוקטים באותה משמעות את…
המשך קריאה >>

גִּזְעָן או גַּזְעָן?

יש היגיון דקדוקי הן בצורה גַּזְעָן, גַּזְעָנוּת, הן בצורה גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת. גִּזען גזור מן השם גֶּזַע בתוספת הסיומת ־ָן, וכפי שהשם גֶּזַע נוטה בחיריק (גִּזְעִי, גִּזְעֲךָ), כך גם גִּזְעָן, גִּזְעָנוּת בחיריק. אפשר להשוות את גִּזְעָן…
המשך קריאה >>

הפועל יכול

הפועל יכול רגיל מאוד בלשוננו, אך צורתו בנטיותיו השונות איננה רגילה כלל. יכול בעבר רבים שואלים איך יש לומר: 'יכולנו' או 'יכַלנו' ושמא 'היינו יכולים'? מה הצורה התקנית: 'יָכַל', 'יכול' או 'היה יכול'? הפועל יָכֹל
המשך קריאה >>

איור ילדה וילד מפליגים בסירה וכיתוב "יוצאים להרפתקה או להרפתקאה"

הרפתקה או הרפתקאה?

בעברית תקנית יוצאים להרפתקה.
הצורה המוטעית "הרפתקאה" נוצרה בגזירה לאחור מצורת הרבים הרפתקאות.
המשך קריאה >>

חדלות פירעון

הצירוף חדל פירעון (insolvent) מציין אדם, ארגון ואף מדינה שאינם יכולים לפרוע את חובם. הרכיב הראשון בצירוף הוא שם התואר חָדֵל. בצורת הנסמך הצירי משתנה לפתח: חֲדַל־פירעון, כמו זָקֵן–זְקַן־(חברי הכנסת), חָסֵר–חֲסַר־(סבלנות). צורת הנקבה היא חַדְלַת…
המשך קריאה >>

כלי לקילוף ירקות

המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד. בציבור רווחת גם המילה קוֹלְפָן הבנויה מהוספת הסיומת ־ָן לצורת הבינוני קוֹלֵף.
המשך קריאה >>

תמונה של סימן שאלה מחזיק את המילים כן או כנה?

כן או כנה?

יש האומרים על אדם גלוי וישר שהוא "כֵּנֶה", ואולם המילה התקנית היא כֵּן. מילה זו שייכת לשורשי ע"ו (את הווי"ו השורשית אפשר לראות למשל בצורה נָכוֹן בבניין נפעל), וצורתה כצורות בינוני אחרות משורשי ע"ו במשקל…
המשך קריאה >>

איור של פרה מעל קשת בענן והכיתוב לא ייאומן או לא יאומן

לא ייאמן או לא יאומן?

יש המביעים את פליאתם על דבר שקשה להאמין שקרה בביטוי 'לא ייאמן' ואחרים בביטוי 'לא יאומן' (בניקוד: לֹא יֵאָמֵן, לֹא יְאֻמַּן). בשתי הגרסאות הפועל הוא פועל סביל: ייאמן בבניין נפעל – צורת העתיד של נאמן
המשך קריאה >>

ליהנות או להנות?

שם הפועל של נֶהֱנָה (מבניין נפעל) הוא לֵהָנוֹת (ההגייה: lehanot), וללא ניקוד הוא נכתב ביו"ד: ליהנות. צורה זו היא גלגול של לְהֵהָנוֹת (ובלי ניקוד: להיהנות) כמו לְהֵרָאוֹת (בלי ניקוד: להיראות). הה"א הראשונה נשמטה בהגייה ובעקבות…
המשך קריאה >>

איור של אדם זורה מלח והכיתוב הוא אוכל מתובל או אוכל מתובלן?

לתבל או לתבלן?

מתוך הפינה רגע של עברית מאת רות אלמגור־רמון (הפינה משודרת ברשת ב' של קול ישראל)

נשאלנו כיצד נכון לומר: 'אוכל מתובל' או 'אוכל מתובלן'? למילה תַּבְלִין היסטוריה מעניינת: מעיקרה היא צורת הרבים של המילה תֶּבֶל בשפה הארמית. גם בלשון חכמים המילה תַּבְלִין היא צורת רבים, כפי שאפשר ללמוד ממשפטים כגון…
המשך קריאה >>

מושא העבֵירה או נשוא העבֵירה?

העוסקים בתחום המשפט תוהים לא אחת אם יש לומר 'מושא העבֵירה', 'מושא תיק זה' או 'נשוא העבֵירה', 'נשוא תיק זה'. שאלה זו נדונה בוועדה למונחי משפט של האקדמיה ונקבע שבהקשר זה יש לנקוט 'מושא' ולא…
המשך קריאה >>

צילום של מטפה

מטף או מטפה?

השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה…
המשך קריאה >>

כיתוב צבעוני של רקע של מקרר הכיתוב: מקרר או מקרר?

מַקְרֵר או מְקָרֵר?

ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. הבחנת המשמעות בין משקל מְפַעֵל (עושה הפעולה) ובין מַפְעֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה,…
המשך קריאה >>

איור של נשים רצות על מסלול ריצה והכיתוב: מרוץ או מרוץ?

מֵרוֹץ או מֵרוּץ?

במגילת קהלת נאמר: "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה… כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (ט, יא). לצד הצורה המקראית בחולם יש תיעוד במסורות העדות להגיית המילה בתנועת u, וכך אף נוקד בכמה מילונים…
המשך קריאה >>

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות. למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן. כך נוטות…
המשך קריאה >>

איור של בובת שלג נמסה בשמש והכיתוב: להימס או להינמס?

נמס ונטיותיו

הפועל נמס הוא פועל מתעתע. במבט ראשון הוא נראה כפועל השקול במשקל פָּעֵל, דוגמת יָשֵׁן, רָעֵב, צָמֵא, כָּבֵד, גָּדֵל, עָיֵף או מָלֵא. מילים אלו ידועות בכינוי "פועלי מצב", ושלוש אותיותיהן הן שלוש אותיות השורש שלהן.…
המשך קריאה >>

סַכּרת או סוּכּרת?

המונח התקני הוא סֻכֶּרֶת (בלי ניקוד: סוכרת). המונח שנקבע הוא שילוב של המילה סוכר ושל משקל המחלות פַּעֶלֶת, כלומר: ראשיתו בתנועה u כמו סוכר, והמשכו בשני סגולים כמשקל המחלות. למחלות דלקתיות האקדמיה נוהגת לקבוע שמות…
המשך קריאה >>

סלסילה או סלסלה?

סל קטן הוא סַלְסִלָּה, ובלי ניקוד סלסילה. צורת הרבים היא סלסילות. מילה זו מופיעה במקרא פעם אחת: "עוֹלֵל יְעוֹלְלוּ כַגֶּפֶן שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, הָשֵׁב יָדְךָ כְּבוֹצֵר עַל סַלְסִלּוֹת" (ירמיהו ו, ט). יש המפרשים שמדובר בצורה אחרת…
המשך קריאה >>

כיתוב: כיצד יש להגות ספרות?

סִפְרוּת או סַפְרוּת?

מפי דוברי העברית נשמעות שתי הגיות של המילה: סִפְרוּת וסַפְרוּת. ההגייה הנחשבת תקנית היא סִפְרוּת, כפי שנקבע במילוני האקדמיה ללשון העברית. ואולם גם הניקוד סַפְרוּת מתועד בחלק מן המילונים העבריים הכלליים. כבר בימי הביניים שימשה…
המשך קריאה >>

אופניים עם גלגל תקין וגלגל עם תקר - איך נכון להגות צמיג?

צְמִיג או צָמִיג?

המילה צמיג חודשה במחצית הראשונה של המאה העשרים לציון "חישוק של גומי לגלגל של מכונית" (אבן־שושן, מִלּוֹן חָדָשׁ). תחילה נוקדה המילה במילונים (החל בשנת 1935) בקמץ – צָמִיג, בדיוק כמו שם התואר צָמִיג (דביק). ואולם במילון…
המשך קריאה >>

שָׁנִים, נָשִׁים, מִלִּים – בנסמך

בכמה שמות עצם ממין נקבה בעלי סיומת ־ִים ברבים – משמשות שתי צורות נסמך: כנגד צורת הרבים שָׁנִים יש בנסמך גם שְׁנֵי וגם שְׁנוֹת. שתי הצורות מתועדות כבר במקרא: "שְׁנֵי חיי שרה" (בראשית כג, א),…
המשך קריאה >>

ילד יושב עם קוביה נוגרית על ספסל - הכיתוב: ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה?

ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה?

רבים שואלים אותנו: ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה? התשובה המפתיעה שלנו: במונחי האקדמיה נקבע בכלל הצירוף "נסייה וטעייה".
ומה בין טעה לתעה?
המשך קריאה >>