2.3.1 צורתם של שמות שונים

השמות מובאים לפי סדר האל"ף־בי"ת.

.

אַבָּהִי, אַבָּהוּת

אַבָּהִי, אַבָּהוּת (קמץ ודגש בבי"ת).

.

אַבְזָר, אֲבִיזָר

אַבְזָר, אֲבִיזָר (שתי הצורות כשרות).

.

אֲגַמּוֹן

אֲגַמּוֹן (אגם קטן, פתח בגימ"ל ודגש במ"ם).

.

אֲגַרְטָל

אֲגַרְטָל (קמץ בטי"ת).

.

אוֹנָנוּת

אוֹנָנוּת (קמץ בנו"ן).

.

אָזִיק

אָזִיק וברבים אֲזִיקִים.

הערה: צורת הרבים העולה מן המקרא היא אֲזִקִּים, וצורת היחיד הנגזרת ממנה על פי דרכה של העברית היא אָזֵק.

.

אִזְמַרְגָּד

אִזְמַרְגָּד (שווא ברי"ש וקמץ בגימ"ל).

.

אַחֲרַאי, אַחְרַאי; אַחֲרָיוּת, אַחְרָיוּת

אַחֲרַאי וגם אַחְרַאי, אַחֲרָיוּת וגם אַחְרָיוּת (שווא או חטף פתח בחי"ת).

.

אִישׁוּת

אִישׁוּת (חיריק מלא באל"ף).

.

אֻנָּה

אֻנָּה (קיבוץ באל"ף ודגש בנו"ן).

.

אָנוֹכִי

אָנוֹכִי (שם תואר [אגואיסט, אגואיסטי]; בקמץ וביו"ד אחת).
בנטייה אָנוֹכִית, אָנוֹכִים / אָנוֹכִיִּים, אָנוֹכִיּוֹת.

.

אַשְׁלָג

אַשְׁלָג (פתח באל"ף).

.

בְּאֵר שִׁבְעִי

בְּאֵר שִׁבְעִי הוא שם הייחוס מן בְּאֵר שֶׁבַע.

.

בָּבְלִי

בָּבְלִי (קמץ בבי"ת).

.

בָּגִיר, קָטִין

בָּגִיר, קָטִין (בקמץ); בנטייה בְּגִירָה בְּגִירִים, וכן בְּגִירוּת; קְטִינָה קְטִינִים.

.

בְּהֵמִי, בְּהֵמִיּוּת

שם התואר מן בְּהֵמָה הוא בְּהֵמִי; השם המופשט בְּהֵמִיּוּת.

.

בֵּינְתַיִם, בֵּינָתַיִם

בֵּינְתַיִם וגם בֵּינָתַיִם (שווא או קמץ בנו"ן).

.

בִּרְכּוֹן

בִּרְכּוֹן (דף שמודפסת עליו ברכת המזון; בכ"ף דגושה).

.

גַּבְנוּן

גַּבְנוּן (בשורוק). בנטייה גַּבְנוּנִים גַּבְנוּנֵי־. במקרא גַּבְנֻנִּים.

.

גּוּבַיְנָה

הותרה הצורה גּוּבַיְנָה. הצורה על פי הארמית: גֻּבְיָנָה.

.

גּוֹלֵל, גּוֹלָל

גּוֹלֵל וגם גּוֹלָל.

.

דָּרְבָּן

דָּרְבָּן (שם הכלי). במקרא דָּרְבָן.

.

הֲלֹא, הֲלוֹא

הֲלֹא (בחולם חסר) או הֲלוֹא (בחולם מלא) – בהוראת 'הנה'.

הערות

  1. מן ההחלטה עולה שבכתיב חסר הניקוד אפשריים שני הכתיבים הלא או הלוא.
  2. הלא כמילת שאלה (כגון "הלא כן?") – בחולם חסר, ובכתיב חסר ניקוד: הלא.
.

זוּלָת

זוּלָת (למ"ד בקמץ, בשמשו שם עצם).

.

חַיְבַּר, חַיְדַּק

חַיְבַּר, חַיְדַּק (דגש אחרי היו"ד).

.

חָסָךְ

חָסָךְ (קמץ בחי"ת). בנטייה: חֲסַךְ־ חֲסָכִים חַסְכֵי־ חַסְכֵיהֶם.

.

חָרוּז

חָרוּז (קמץ בחי"ת). ברבים חֲרוּזִים.

.

טַרְשִׁי

שם התואר מן טֶרֶשׁ הוא טַרְשִׁי (פתח בטי"ת, שווא ברי"ש).

.

יַרְכָּה, יַרְכָה

יַרְכָּה, יַרְכָּתַיִם (דגש בכ"ף), אך לצדן גם יַרְכָה יַרְכָתַיִם כבמקרא.

.

כֹּהַל, כֹּהֶל

כֹּהַל (פתח בה"א); ויש האומרים כֹּהֶל.

.

כֵּלִי

צורת שם התואר כֵּלִי (מן כְּלִי) מותרת, כגון מוזיקה כֵּלִית.

.

לֹד, לֻדִּי

השם לוד מנוקד בחולם חסר: לֹד. שם הייחוס: לֻדִּי (בלי ניקוד: לודי).

הערה: הניקוד לֹד הוא על פי צורת השם כניקודו במקרא. הצורה בחולם היא שנקבעה בוועדת השמות הממשלתית כצורה התקנית, והיא משמשת בפרסומים רשמיים. לצד צורה זו העברית מקיימת מסורת הגייה רבת שנים בשורוק – לוּד, וההוגה כן אינו טועה.

.

מִגְדַּלּוֹר

מִגְדַּלּוֹר (פתח בדל"ת ודגש בלמ"ד).

.

מַהֲמוֹרָה

מַהֲמוֹרָה (חולם מלא במ"ם השנייה).

.

מוּעָט

מוּעָט (בשורוק).

.

מְחִצָּה

מְחִצָּה (חיריק חסר בחי"ת ודגש בצד"י).

.

מְחָאָה

מְחָאָה (שווא במ"ם). גם הניקוד בסגול מותר: מֶחָאָה.

.

מַטְאֲטֵא

מַטְאֲטֵא; ברבים מַטְאַטְאִים (הצירי מתבטל על דרך משקל מַפְעֵל).[1]

.

מַטָּח, מַטָּס, מַשָּׁט

מַטָּח, מַטָּס, מַשָּׁט (פתח במ"ם ודגש באות שאחריה).
בנטייה מַטְּחֵי־(יריות), מַטְּסֵי־(הצדעה), מַשְּׁטֵיכֶם וכיו"ב.[1]

.

מִסּוּי, עִתּוּי

הצורות מִסּוּי [הטלת מסים] ועִתּוּי מותרות.

.

מְעַרְבֹּלֶת

מְעַרְבֹּלֶת (שווא במ"ם).

.

מִקָּח, מֶקַח

בצד מִקָּח מותרת גם הצורה מֶקַח.

.

מַקָּף, מַקֵּף

מַקָּף (מסורת אחרת: מַקֵּף).

.

נִימָה, נִים

לצד נִימָה מותרת צורת הזכר נִים (וברבים נִימִים – הן לנקבה הן לזכר).

.

נֹסַח או נוּסָח

נֹסַח (במלעיל) או נוּסָח (במלרע).
הנטייה המקובלת בפי הדוברים היא על פי נוּסָח: נוּסָחוֹ, נוּסָחִים נוּסְחֵי־ נוּסְחֵיהֶם.

.

סוֹרֵג, סוֹרָג

סוֹרֵג (וברבים סוֹרְגִים) וגם סוֹרָג (וברבים סוֹרָגִים).

.

סִינָר

סִינָר (חיריק בסמ"ך וללא דגש בנו"ן).

.

עוֹלֵל, עוֹלָל

עוֹלֵל וגם עוֹלָל.

.

עוֹנְשִׁין

עוֹנְשִׁין (כגון פעולת עוֹנְשִׁין, קו העוֹנְשִׁין; חולם מלא בעי"ן, שווא בנו"ן).

.

עִירָה

עִירָה היא צורת הנקבה של עַיִר. ברבים עֲיָרוֹת.

.

על

התיבה על מנוקדת בקמץ כשהיא באה בסוף צירוף, כגון בניין־עָל, מוליך־עָל.

.

עַמְלָה, עֲמָלָה

עַמְלָה וגם עֲמָלָה. בנטייה עַמְלַת־ עֲמָלוֹת עַמְלוֹת־.[1]

[1] ראו גם משקל פְּעָלָה.

.

עָקִיב

הצורה עָקִיב עדיפה מן הצורה עִקְבִי.

.

עַתִּיקָה

עַתִּיקָה היא צורת היחיד של עַתִּיקוֹת.

.

פֻּמְבִּי, פֻּמְבִּיּוּת

שם התואר פומבי מנוקד בחיריק: פֻּמְבִּי (וכן השם פֻּמְבִּיּוּת הנגזר ממנו).
הניקוד בחיריק מומלץ גם בתואר הפועל בְּפֻמְבִּי.