ענייני נטייה ומינם של שמות

.

2.3.2 ענייני נטייה של שמות שונים

.

אַלְמָוֶת בנטייה

א. השם אַלְמָוֶת אינו משתנה בצירופים כגון אַלְמָוֶת הַכֶּסֶף (שם מין מצמחי ארץ ישראל).

.

אִמָּהוֹת בנטייה

ב. נטיית השם אִמָּהוֹת: אִמּוֹת־ אִמּוֹתֵיכֶם, וגם אִמְּהוֹת־ אִמְּהוֹתֵיכֶם.

.

בַּר במשמעות בן

ג. בַּר במשמעות בֵּן משמש בימינו בצירופי סמיכות. בנקבה בַּת־(סמכא), ברבים בְּנֵי־(מצווה) בְּנוֹת־(מזל).[1]

[1] ההחלטה נכללה בכללי נטיית השם: הפתח.

.

נַעֲלַיִם בנטייה

ד. נטיית נַעֲלַיִם היא על דרך הזוגי: נַעֲלֶיךָ נַעֲלַיִךְ וכיו"ב.

במקרא נַעֲלַיִם בצד נְעָלִים, ובנטייה נְעָלֶיךָ.

.

נָשִׁים בנסמך

ה. צורת הנסמך של נָשִׁים היא נְשֵׁי־ וגם נְשׁוֹת־ (ובנטייה נְשֵׁיהֶם וגם נְשׁוֹתֵיהֶם).

.

2.3.3 מינם ומספרם של שמות שאולים אחדים המסתיימים ב־ִין

השם מוֹנוֹפּוֹלִין הוא זכר יחיד, כגון 'היה לו מונופולין'. לצדו מתקיימת הצורה מונופול (אף היא זכר יחיד), וברבים מונופולים.
השם מוֹנִיטִין הוא זכר יחיד ורבים, כגון 'יצא לו מוניטין' או 'יצאו לו מוניטין'.
השם מֶטְרוֹפּוֹלִין הוא נקבה יחידה, כגון 'מטרופולין גדולה'. ברבים: מטרופולינים (גדולות).
השם מִסְתּוֹרִין הוא זכר יחיד ורבים, כגון 'מסתורין אפף את המקום' או 'מסתורין אפפו את המקום'.

.

2.3.4 מינם של שמות האותיות

שמות האותיות העבריות והלועזיות הם בנקבה. לפי זה ייאמר: שתי יו"דים, שלוש איקס וכדומה.

.

2.3.5 מינם של שמות שונים

.

בֹּהֶן – המין הדקדוקי

א. מין השם בֹּהֶן הוא נקבה.

.

גֶּרֶב – המין הדקדוקי

ב. מין השם גֶּרֶב הוא זכר.

.

חֲנִיכַיִם – המין הדקדוקי

ג. מין השם חֲנִיכַיִם הוא נקבה.

.

כִּירַיִם – המין הדקדוקי

ד. מין השם כִּירַיִם הוא נקבה (צורת הזוגי של כִּירָה).

.

מְצִלְתַּיִם – המין הדקדוקי, ניקוד וכתיב

ה. השם מְצִלְתַּיִם הוא נקבה רבות.

למרות ההנחה כי מְצִלְתַּיִם גזורה מן מְצִלָּה, הלמ"ד באה בלא דגש (כבמקרא).
בכתיב חסר הניקוד ייכתב מצלתיים (בלא יו"ד אחרי הצד"י).

.

קוֹרוֹת – המין הדקדוקי

ו. המילה קוֹרוֹת כגון בצירוף 'קורות חיים' מינה זכר; לפי זה: 'קורות חיים מפורטים' וכדומה.