כותרת: מילים נרדפות רק מתקופות שונות זאת (לשון מקרא) זו (לשון חז״ל) אינני (לשון מקרא) איני (לשון חז״ל) אלה (לשון מקרא) אלו (לשון חז״ל) איך (לשון מקרא) כיצד (לשון חז״ל) איפה (לשון מקרא) היכן (לשון חז״ל) פה (לשון מקרא) כאן (לשון חז״ל)

זאת וזו, אלה ואלו

כינויי הרמז זאת וזו (בחולם, כלומר בתנועת o) נרדפים, כלומר אין הבדלי משמעות ביניהם. הכינוי זאת מלשון המקרא והכינוי זו מלשון חכמים. כינויי הרמז אלה ואלו נרדפים גם הם.
המשך קריאה >>

איור של בית והכיתוב הולכים לבית, הביתה או הבית?

הביתה או לבית?

שני הניסוחים 'הגעתי הַבַּיְתָה', 'הגעתי לַבַּיִת' כשרים. הצורה 'הביתה' מקבילה לצורה 'לבית' בדומה לזוגות מצרימה–למצרים, ירושלימה–לירושלים, הָעִירָה–לעיר.
המשך קריאה >>

חצוף (פרצופון עם לב מתחת לאיור של בארט סימפסון) או חוצפן (סמליל של לב עם איור של אוסטין פאוורס)

חצוף וחוצפן

המילים חצוף וחוצפן אינן נבדלות במשמעותן אלא במקורן. המילה חצוף נוצרה בלשון חכמים (והיא מקבילה למילה הארמית 'חציף'). חוצפן היא יצירה של העברית החדשה.
המשך קריאה >>

זיכרונו לברכה, זכרו לברכה

בספרות העברית לדורותיה שני הביטויים 'זכרו לברכה' ו'זיכרונו לברכה' מצטרפים להזכרת שם של אדם, ובייחוד אדם שנפטר.
המשך קריאה >>

נר? דולק או דלוק? - אתם שאלתם אנחנו עונים (איור של נר)

דולק ודלוק

בימינו משמשות שתי הצורות: 'הנר דולק' ו'הנר דלוק', ואף 'הטלוויזיה דולקת' ו'הטלוויזיה דלוקה' – ושתי הדרכים כשרות לשימוש.
המשך קריאה >>

גם וגם

הַלְוָיָה ולְוָיָה

הצורות הרווחות בלשון ימינו לוויה והלוויה אינן אלא קיצור של הצירופים המלאים: 'לוויית המת' וכן 'הלוויית המת'. שתי הצורות כשרות לשימוש כאחת.
המשך קריאה >>

אחד מקרא ואחד חז"ל, זאת- זו כסף- ממון איני- אינני בטן- כרס אבל שניהם אותו דבר!

איני ואינני

הצמד אינני ואיני מצטרף לצמדים נוספים של נרדפים שמקורם בהבדלים שבין לשון המקרא ללשון חז"ל. אין הבדל משמעות בין הצורות ואפשר לנקוט את שתיהן בכל ההקשרים.
המשך קריאה >>

יש חמודים כְּמוֹכֶם או כמותכם. אבל אין חמודים "כָּמוֹכֶם" איור של כלב, חתול וארנב.

כמוך וכמותך

שתי הצורות – כָּמוֹךָ וגם כְּמוֹתְךָ – טובות ותקניות. כמו במקרים רבים אחרים, אף כאן מדובר בשתי צורות חלופיות – הראשונה מלשון המקרא והשנייה מלשון חכמים.
המשך קריאה >>

בחור מציע נישואין לבחורה והכיתוב: נישואים, נישואין

נישואין ונישואים – על סיומת הרבים ־ִין

הצורות בסיומת ־ִין ומקבילותיהן בסיומת ־ִים תקינות הן, אין ביניהן כל הבדל של משמעות והבחירה ביניהן היא בחירה סגנונית.
המשך קריאה >>

איור של המפתלצות מרחוב סומסום והכיתוב אני רוצה להיות שם!

שמה במשמעות שם

האם נכון לומר בלשון התקנית שָׁמָּה במשמעות שָׁם ולְשָׁמָּה במשמעות לְשָׁם? הצורות המומלצות הן לְשָׁם ושָׁמָּה.
המשך קריאה >>

גם וגם

רַב תודות ורוב תודות

ביטויים רבים משמשים בלשוננו להבעת תודה, ובהם הביטוי 'רַב תודות' או 'רוב תודות'. ביטוי זה על שתי נוסחאותיו נתחדש בעברית החדשה.
המשך קריאה >>

גם וגם

לוט רצ"ב ומצ"ב

שלושת הביטויים לוט, רצ"ב ומצ"ב משמשים לציון דבר המצורף למכתב. מה מסתתר מאחוריהם?
המשך קריאה >>

קָצָר וקָצֵר

בימינו הצורה השלטת היא קָצָר, ואילו הצורה קָצֵר מצאה את מקומה בשירה ובספרות, ויש שהיא משמשת לציון פעולה מתמשכת כגון 'זמננו הולך וקָצֵר'.
המשך קריאה >>

איור שני תרמילי אפונה והכיתוב אפון או אפונה?

אפון ואפונה

האפונה והאפון מוכרים שניהם לדוברי העברית. ומה אומרים המילונים? יש הגורסים אפון, יש הגורסים אפונה, ויש המביאים את שתי הצורות. התרוצצות זו באה לידי ביטוי גם במילוני ועד הלשון והאקדמיה.
המשך קריאה >>

לטעון או להטעין? איור של בחורה מחזיקה טלפון נייד ומעליו סימן שמשמעו "הסוללה אזלה"

טען והטעין

במילוני האקדמיה יש העדפה מובהקת לצורות מבניין קל – טָעַן, טְעִינָה – המשקפות את הפועל הבסיסי, ואולם מן ההיסטוריה של העברית עולה שאין פסול בצורות מבניין הפעיל – הִטְעִין, הַטְעָנָה.
המשך קריאה >>

אתם שאלתם? אנחנו עונים! בקיא או בקי?

בָּקִי או בָּקִיא?

רבים שואלים כיצד יש לכתוב – בקי או בקיא? שני הכתיבים נכונים.
המשך קריאה >>

שני פנים או שתי פנים?

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים').
המשך קריאה >>

נחש - מכיש או נושך?

נחש מַכּיש או נושך?

‍‍בלשון ימינו ניכרת העדפה לפועל הִכִּישׁ, אולי בשל ייחודו לנחשים, אך לצד זה יש שימוש גם בנָשַׁךְ – למשל במשחק המילים הידוע "נחש נשך נחש…".
המשך קריאה >>

שחקן מחזיק גולגולת - הכיתוב: יהיה, יהי או יהא... זו השאלה?

יהיה, יהי או יהא?

צורות העתיד הרגילות של הפועל הָיָה הן יִהְיֶה, תִּהְיֶה וכדומה, אך לעיתים משמשות במקומן הצורות יְהִי, תְּהִי או יְהֵא, תְּהֵא. מה מקורן של צורות אלו ומתי נכון להשתמש בהן?
המשך קריאה >>

אמריקאי- אימוג'י של לב אמריקני- אימוג'י של צחוק

אמריקאי או אמריקני?

בדיון שהיה בעבר בוועדת הדקדוק של האקדמיה הוחלט שלא להתערב בסוגיה זו. לפיכך אפשר לומר גם הנשיא האמריקני וגם הנשיא האמריקאי.
המשך קריאה >>

גם וגם

אבותם ואבותיהם

שתי הצורות אבותם ואבותיהם הן צורות תקניות, ולשתיהן תיעוד בתנ"ך, למשל: "אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתָם" (שופטים ב, כ); "וּמִקְוֵה אֲבוֹתֵיהֶם" (ירמיהו נ, ז).
המשך קריאה >>

איור כלב ולידו עציץ שבור והכיתוב: רגשות אשמה או רגשות אשם?

רגשי אשמה ורגשות אשם

במילון למונחי הפסיכולוגיה נקבע הצירוף הרגשת אשמה, ואולם נראה שאין סיבה לפסול את הצירופים הרווחים האחרים: רגשי אשמה, רגשות אשמה, רגשי אשם, רגשות אשם.
המשך קריאה >>

איור של צמה משתלשלת מתוך חלון של מגדל והכיתוב: השיער ארך לי או התארך לי?

אָרַךְ והִתְאָרֵךְ

השיער יכול לֶאֱרוך וגם להתארך, ואף הימים יכולים לארוך וגם להתארך. מה היחס בין שני הפעלים הללו בהקשרים של מרחב ושל זמן?
המשך קריאה >>

שני ילדים על מושבי רכבת והכיתוב: שׁוֹבֵר או שׁוֹבָר

שׁוֹבֵר וגם שׁוֹבָר

שנים רבות נחשבה ההגייה הרווחת שׁוֹבָר לא תקנית. ואולם עיון במסורות ההגייה של המילה 'שובר' בקריאת המשנה העלה שיש עדויות להגייה זו, ולכן החליטה האקדמיה להתירה.
המשך קריאה >>

שאלות נפוצות

שיטח או השטיח

בימי הקורונה למדנו שהמטרה העיקרית היא 'לשטח את העקומה' או 'להשטיח את העקומה'. נשאלנו מה נכון יותר. תשובתנו: שני שימושי הלשון האלה מחודשים, ונראה שאין עדיפות לפועל אחד ממשנהו.
המשך קריאה >>

נפטר ומת

בקרב רבים מקובלת ההנחה כי המילה נפטר טובה מן המילה מת לציון מי שעבר מן העולם, אך עיון בספרות העברית שלמן המקרא ועד ימינו מעלה שאין בשימוש בה כל בעיה.
המשך קריאה >>

איור של מיניונים עם הכיתובים: כולנו יחד ו-כולנו ביחד

יחד או ביחד?

ביחד ובחינם – על ב' היחס לפני תוארי פועל

שואלים אותנו לא אחת מהן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חינם או בחינם. תשובתנו: שני הזוגות טובים ומתועדים במקורות.
המשך קריאה >>

שובר או שובר

גולל, סורג, שובר

בשלוש המילים הללו יש הבדל בין דרך ההגייה שהמליצו עליה מתקני הלשון – גּוֹלֵל, סוֹרֵג ושׁוֹבֵר, ובין הנוהֵג בדיבור – גּוֹלָל, סוֹרָג, שׁוֹבָר (ובריבוי: סוֹרָגִים, שׁוֹבָרִים). האם יש הצדקה לתקן את ההגייה הרווחת?
המשך קריאה >>

איור של אוזן המן ותוכה צמחי פרג הכיתוב: פֶּרֶג ופָּרָג

פֶּרֶג או פָּרָג

הפרג מוכר מפריחתו בשדות, אך גם מן השימוש בגרגיריו במטבח – למשל במילוי אוזני המן. בשני ההקשרים אפשר לומר גם פֶּרֶג וגם פָּרָג.
המשך קריאה >>